סרטן הערמונית: האבחון והטיפולים המתאימים
למעלה מ-2,000 איש מאובחנים מדי שנה בישראל בסרטן הערמונית. איך מתבצע אבחון המחלה - ומהם הטיפולים המוצעים?
בשיתוף אונקוטסט
הנטייה הטבעית של אדם שאובחן עם סרטן היא קודם כל להסיר את הגידול בניתוח במידה שהדבר אפשרי. החשש מגידול ממאיר שנשאר בגוף ולא מוסר בניתוח, והפחד מהתפשטותו בגוף, כמעט ואינם מאפשרים לבחון אפשרות אחרת – להימנע מניתוח ולהיות במעקב.
"לא כל סוגי סרטן הערמונית זהים. בקרב חלק לא מבוטל מהגברים המאובחנים עם סרטן הערמונית (פרוסטטה) – המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב גברים – הגידול אינו אגרסיבי ונחשב לבעל סיכון נמוך להתפשטות. לעומת זאת, האפשרות של טיפול מקומי באמצעות ניתוח לכריתת הגידול או טיפולים באמצעות קרינה עלולה לגרום לתופעות לוואי משמעותיות לטווח הקצר והארוך", אומר ד"ר מנחם לאופר, אורולוג בכיר, מומחה לסרטן הערמונית ואורו-אונקולוגיה במחלקה האורולוגית בתל השומר.
"אצל חולים שנמצאים בסיכון גבוה והגידול שלהם נחשב לאגרסיבי, טיפולים אלו חשובים ועשויים להיות מצילי חיים. מנגד, כיום ניתן לחסוך לחולים שנמצאים בסיכון נמוך טיפולים שהתועלת מהם אינה עולה על תופעות הלוואי שהם עלולים לחוות בטווח הקצר והארוך. לכן, עבור כל חולה נדרשת אבחנה מדויקת והערכה נכונה של אופי הגידול תוך שימוש בטכנולוגיות שהוכחו כמדויקות ובעלות יכולת לנבא את מידת הסיכון, טרם החלטה על אופי הטיפול", הוא מוסיף.
על פי נתוני רשם הסרטן הלאומי, בכל שנה מאובחנים בישראל למעלה מ-2,000 בני אדם עם סרטן הערמונית. הסיכון לפתח סרטן בערמונית עולה עם הגיל והוא שכיח בקרב גברים בני 50 ומעלה. בכ-75% מהמקרים התחלואה מתגלה בקרב בני 65 ומעלה.
הערמונית היא בלוטה המייצרת את נוזל הזרע אצל זכרים, ובנוסף היא מייצרת גם חלבון הקרוי PSA, שידוע גם כאחד הכלים שיכול לעזור בהערכת מצב המחלה לאחר האבחון. אומנם ניתן לייחס תחלואה בסרטן ערמונית לגורמים תורשתיים, אך רק למיעוט מהמקרים. סרטן ערמונית שנגרם כתוצאה מפגם גנטי יכול להופיע בעיקר בשל מוטציה באחד משני הגנים BRCA, השכיחים יותר באוכלוסייה יהודית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
על אף השכיחות הגבוהה של המחלה, מרבית המקרים מתגלים בשלב מוקדם ושיעורי הריפוי גבוהים ועולים על 90%. על פי רוב, גידול שאותר בשלב מוקדם ונמצא בדרגת ממאירות נמוכה אינו מסכן חיים. יחד עם זאת, במקרים מסוימים הוא עלול להיות אגרסיבי ואלים, ולכן יש חשיבות רבה לבצע אבחון מדויק ולהעריך את מהלך המחלה על מנת לנבא את מידת הסיכון העתידית של החולה.
אפיון נכון ומדויק ככל שניתן של הגידול הסרטני יכול לסייע לרופא ולמטופל לקבל תמונה רחבה לצורך קבלת החלטה – האם לפעול באופן מיידי ולטפל מקומית בגידול (כריתת הגידול בניתוח / הקרנות) או לבחור להימנע מטיפול מקומי ולהמשיך במעקב פעיל והדוק.
הטיפולים הקיימים
אין עוררין שבמקרים בהם מאפייני הגידול של החולה אגרסיביים ומסוכנים, הטיפולים הכרחיים ומצילי חיים על אף החשש מתופעות לוואי קשות. אפשרויות הטיפול השכיחות כוללות ניתוח לכריתת הערמונית, הקרנות וטיפולים הורמונליים כל הטיפולים האלו עלולים לפגוע ולדכא את הטסטוסטרון (הורמון המין הזכרי) ועל כן יש בהם סיכון לפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד המיני של המטופל כמו ירידה בחשק המיני ובהשגת זקפה.
בחלק מהמקרים עלולים להיווצר גם בעיות הקשורות לבריחת שתן, דלדול שרירי הגוף ועוד. מנגד, במקרים בהם בזמן האבחנה נמצא כי הגידול אינו אגרסיבי ונמצא בדרגת סיכון נמוכה, קיימת עדיפות להימנע מאותם הטיפולים שעלולים לגרום לנזק בלתי הפיך ולתופעות לוואי קשות מפני שהמטופל אינו נמצא בסכנת חיים.
בשנים האחרונות התפתח מסלול טיפול לחולים אצלם הגידול אינו אגרסיבי ומסוכן שנקרא "מעקב פעיל", במסגרתו המטופל לא עובר ניתוח, ולא מקבל תרופות אלא נמצא תחת מעקב פעיל על מנת לעקוב אחר התקדמות המחלה. בחירה באפשרות הזו מאפשרת לשמור על איכות חיי המטופל שכן הסיכון להתפשטות הגידול והפיכתו לאגרסיבי – נמוך מאוד במרבית המקרים.
כדי לוודא שהבחירה במסלול "מעקב פעיל" היא הנכונה עבור החולה, נדרשת בדיקה שמסוגלת לספק אינפורמציה מהימנה ומדויקת על האופי הביולוגי של הגידול, ולנבא את סיכויי התקדמות המחלה. עוד בטרם מקבל הרופא החלטה על אופן הטיפול הוא בוחן מספר גורמים קליניים כמו גיל המטופל, שינויים ברמת חלבון ה-PSA שמופרש מהערמונית, מבצע בדיקה רקטלית (DRE) ואפילו מפנה את המטופל לבדיקת הדמיה בכדי לאמוד את גודל ומיקום הגידול.
כמו כן, נבדקים פרמטרים פתולוגיים של הגידול בביופסיה לצורך קביעת מידת ממאירות הגידול על-פי מדד מקובל המכונה "מדרג גליסון". מדרג זה מורכב ממספר מאפיינים הנבחנים במעבדה על רקמת הגידול.
בשנים האחרונות פותחה בדיקה גנומית, בדיקת 'אונקוטייפ פרוסטטה' הבודקת את ביטויים של 17 גנים בתאי הגידול שהוצאו בביופסיה ומשכללת אותם ל"מדד גנומי". התוצאה שמתקבלת קובעת עד כמה הגידול אלים, מה הסיכוי להתפשטות הסרטן בעשר השנים הקרובות, ומה ההסתברות לתמותה. דירוג גנומי גבוה ב'בדיקת אונקוטייפ פרוסטטה' מצביע על גידול שיש חשיבות לשקול לטפל בו באופן מידי ואילו דירוג גנומי נמוך – לצד שקלול הפרמטרים הקליניים – מאפשר לרופא המטפל לשקול את האפשרות להימנע מטיפול מקומי (כריתת הגידול בניתוח ו/או הקרנות) ומתופעות לוואי המשפיעות על התפקוד היומיומי ולבחור במסלול של "מעקב פעיל".
למעשה, בדיקת 'אונקוטייפ פרוסטטה' שרמת הדיוק שלה הוכחה במספר מחקרים קליניים ארוכי טווח, בוחנת את המאפיינים הביולוגיים הייחודיים של רקמת הגידול הספציפית של החולה, מאפשרת לרופא לקבל כלי הערכה נוסף, על מנת קבל החלטה מושכלת, מדויקת וטובה יותר לגבי אופן הטיפול בחולה עם סרטן הערמונית בשלב מוקדם.
"בחירה באפשרות של מעקב פעיל הפכה לשכיחה יותר במספר מחלות ממאירות בהן אופי הגידול ומאפיינים קליניים נוספים של החולה מעידים שהוא נמצא בסיכון נמוך להחמרה של המחלה או חלילה שהיא תסכן את חייו", אומר ד"ר לאופר. "יש מטופלים שמתקשים לקבל את ההמלצה שלא לטפל בסרטן. אולם, לאחר שהם מבינים שמאפייני המחלה שלהם אינם אגרסיביים או מסכני חיים ובנוסף שלטיפולים יש גם תופעות לוואי לא פשוטות בחלק מהמקרים, קל להם יותר לבחור במסלול מעקב פעיל", הוא מסכם.
"במסגרת מעקב פעיל, המטופל נמצא תחת ביקורת מספר פעמים בשנה, כך שאם מחלתו מתקדמת אנו יכולים לבצע הערכה מחודשת ולטפל בו מבלי לפגוע בסיכויי הריפוי שלו. כל עוד המחלה אינה מסכנת את חייו של המטופל, ניתן לחסוך ממנו תופעות לוואי שעלולות לפגוע באיכות חייו", הוא מסביר, "כדי שנוכל להבטיח שקיבלנו את ההחלטה הטובה ביותר ביחד ועבור החולה אנו זקוקים למידע מירבי ומדויק אודות המחלה שלו. הבדיקה הגנומית של אונקוטייפ היא כלי חשוב בקבלת ההחלטה ומספקת לרופא ולמטופל רשת ביטחון בשאלה אם לטפל או רק לעקוב".
בשיתוף אונקוטסט
לפנייה לכתב/ת 
