אטופיק דרמטיטיס: הטיפולים החדשים שמקלים על החולים
הבשורה הרעה: יותר ויותר ילדים מאובחנים בשנים האחרונות כמי שסובלים ממחלת ה"אטופיק דרמטיטיס", שכונתה פעם "אסתמה של העור". הבשורה הטובה: טיפולים חדשים מצליחים להביא להפוגות משמעותיות בהתקפי המחלה ולשיפור ניכר באורח החיים. איך תזהו שהילד סובל מהמחלה ומה אפשר לעשות?
אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור דלקתית הנפוצה בעיקר אצל ילדים, אבל פוגעת גם במבוגרים. על פי הערכות, 5 עד 20 אחוזים מילדי העולם סובלים ממנה, וכאמור, שיעור הנפגעים רק הולך ועולה מסיבות לא ברורות.
קיראו עוד על ההתמודדות עם המחלה:
"אטופיק דרמטיטיס זה כמו אש בתוך הגוף"
אטופיק דרמטיטיס: לא רק מחלת עור
במרבית המקרים המחלה מתחילה לפני גיל חמש. בנות נפגעות מעט יותר מבנים. גורם הסיכון העיקרי ללקות במחלה הוא היסטוריה משפחתית: אצל כ-70 אחוז מהחולים, אחד ההורים או שניהם לוקים במחלה. אם שני ההורים חולים בה, הסיכון של הילד לסבול מאטופיק דרמטיטיס גבוה עד פי חמישה מהממוצע.
אף שאחוז ניכר מהלוקים במחלה רגישים למזונות מסוימים, אין כל הוכחה שתזונה כלשהי מגבירה את הסיכון לחלות בה. גם הזמן שבו מתחילים להאכיל את התינוק במוצקים או המאכלים שנצרכים בתקופת ההיריון לא משפיעים על התפרצות המחלה או על חומרתה.
מתביישים בנגעים
"אטופיק דרמטיטיס היא מחלה השייכת למשפחת המחלות האלרגיות", מסביר ד"ר ערן כהן ברק,מנהל היחידה לרפואת עור ילדים במרכז הרפואי העמק, "איכות החיים של החולים נפגעת מאוד. הם מתביישים בנגעים הקשים על העור, סובלים מגרד עז ומזיהומים חוזרים וגם איכות השינה שלהם ירודה".
ד"ר כהן ברק מסביר כי הסימנים העיקריים למחלה הם עור יבש וגרד. עם זאת, ישנה שונות בתסמיני המחלה בהתאם לגיל החולה ולחומרת האטופיק דרמטיטיס. "הדלקת בעור עלולה להתבטא בשלפוחיות מגרדות ואדומות ובקשקשת, בעוד ששלבי המחלה הכרוניים מתבטאים בעור יבש, קשקשי או אדום. הגירוד הכרוני גורם לעור להתעבות, ופציעתו גורמת להופעת חתכים במרוצת הזמן".
לדברי ד"ר כהן ברק, בפעוטות ובילדים עד גיל שנתיים מתבטאת אטופיק דרמטיטיס לרוב בגירוד, אדמומיות בעור, קשקשת, ונגעים קשקשיים על הגפיים, הלחיים או הקרקפת. הנגעים עשויים לכלול שלפוחיות.
אצל ילדים גדולים יותר ואצל מבוגרים המחלה יכולה לפגוע בכל שטחי הגוף, אבל נוטה להופיע בעיקר בקיפולי מפרקים, בצוואר, בפנים או בידיים. חלק מהחולים סובלים גם מנגעים בכפות הידיים, קשקשים בראש, בעפעפיים ובגבות, וביובש ניכר בשפתיים.
אצל אחוז גבוה מהמטופלים מתגלות בבדיקות דם רמות גבוהות של נוגדן הקרוי IgE, מה שמרמז על האופי האלרגי של המחלה. החולים נמצאים גם בסיכון גבוה לזיהומים חיידקיים ונגיפיים בעור, בעיקר מהחיידק סטפילוקוקוס אאוראוס השוכן דרך קבע בעור ומווירוס הרפס סימפלקס.
החולים אף סובלים ממחלות נלוות רבות, חלקן בעלות בסיס אלרגי כמו אסתמה ואלרגיה למזון, ואחרות ללא קשר לאלרגיה, למשל מחלות עיניים, השמנה, רמות שומנים גבוהות בדם, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, אנמיה, הפרעות פסיכיאטריות, הפרעות קשב וריכוז, ובמקרים נדירים גם סיכון מוגבר לסרטן מסוג לימפומה.
ממשחות ועד לטיפול ביולוגי
הטיפול במחלה מתבסס תחילה על שימון העור. "באטופיק דרמטיטיס העור אינו בריא בבסיס שלו והחולים צריכים לנהוג לפי מספר כללים להגברת לחות העור", מסביר ד"ר כהן ברק, "זה כולל מקלחות קצרות - כי הארוכות פוגעות בשכבה השומנית; רחצה עם סבונים לא מייבשים או עם שמן אמבט, ושימון עם קרם לחות מיד אחר כך. המחסור העורי יוצר בשכבות העליונות שלו מארג של חלבונים, שומנים ונוזלים, ואם אחד מהם נפגע, העור אינו שלם. יש עבודות שמראות שכשמקפידים על הכללים הללו תכולת השומנים עולה, לחות העור מוגברת והמחסום העורי משוקם".
במחלה בדרגה קלה, הטיפול בהתפרצות הנגעים כולל מריחת קרם או משחה על בסיס סטרואידים מקומיים, שמאפשרים להשתלט על הדלקת העורית בצורה מהירה יחסית. עם זאת, נוהגים שלא להמליץ על שימוש ממושך במשחות סטרואידיות בשל תופעות לוואי שכוללות דלדול של העור, יצירת סימני מתיחה, שׂעירות מקומית ושבירות של מרקם העור. במקרים של שימוש ממושך הסטרואידים עלולים אף להיספג במחזור הדם ולגרום לתופעות לוואי כלליות. באזורים רגישים כמו פנים, איברי מין, בתי שחי ומפשעות, ניתנות משחות סטרואידיות פחות חזקות (כמו אפלומיצין או יומובט), בעוד שבאזורי המרפקים והקרקפת ניתן טיפול בסטרואידים חזקים יותר (כמו דרמובאט, אלוקום ובטאקורטן).
חולים הזקוקים לטיפול ממושך יותר או לטיפול מונע ואינם מעוניינים בטיפול בסטרואידים, מקבלים משחות בעלות מנגנון המדכא את תאי מערכת החיסון בגוף, ובהן אלידל (המותרת מגיל שלושה חודשים) ופרוטופיק (המותרת מגיל שנתיים). התכשירים ניתנים פעמיים ביום עד פעמיים בשבוע, לרוב למשך מספר חודשים.
משחה חדשה שהגיעה לישראל היא סטקוויס, המיועדת לטיפול באטופיק דרמטיטיס קלה עד בינונית. המשחה כוללת רכיב המעכב את החומר פוספודיאסטראז 4, שמעורב בתהליכים הדלקתיים בעור. התכשיר אינו כולל סטרואידים, ולכן ניתן למרוח אותו לתקופות ארוכות ועל שטחי גוף גדולים. הוא ניתן פעמיים ביום, ובדומה לתכשירים האחרים, עלול במקרים מסוימים לגרום לגירוי של העור.
חלק מהחולים נזקקים לטיפול אנטיביוטי בעת החמרות של המחלה: "מאחר שהנגעים הם פתוחים בחלקם, החולים סובלים משיעור גבוה של דלקות חיידקיות", מסביר ד"ר כהן ברק, "ב־90 אחוז מהנגעים מצוי החיידק סטפילוקוקוס, שגם הוא מחמיר את מהלך המחלה. לכן, החולים מקבלים טיפול באנטיביוטיקה כמו צפורל או אוגמנטין, שמסייעת לא רק במניעת הזיהום אלא גם להפחתה בעוצמת הדלקת האטופית עצמה, ולמניעת החמרות שלה".
לילדים הלוקים בהחמרות ובזיהומים חוזרים ניתן בעבר טיפול באמבטיות כלור, שבו ממלאים אמבטיה ושופכים אליה חצי כוס של כלור בריכוז נמוך יותר מזה שבבריכת שחייה, בתדירות של פעם עד פעמיים בשבוע, למשך כעשר דקות. הטיפול הזה אינו נפוץ היום, אך מהווה אופציה טיפולית במקרה הצורך אצל חולים הבוחרים בכך.
בחלק מבתי החולים והמרפאות מוצע טיפול בפוטותרפיה. בטיפול זה מוכנס החולה למכונה המפזרת קרני UVB על העור. קרני אור אלו מדכאות את רכיבי הציטוקינים המעורבים בדלקת, מה שמוביל להפחתת הגרד ולספיגה של הפריחה. הטיפול ניתן גם במחלת הפסוריאזיס, בתדירות של פעמיים עד שלוש בשבוע למשך כשלושה חודשים. מינוני הקרינה עולים בהדרגה כדי למנוע הופעת כוויות.
במקרים של מחלה ממושכת בדרגה קשה נהוג טיפול בתכשיר מדכא דלקת בשם "מטוטרקסט". מדובר בטיפול שניתן במגוון מחלות דלקתיות, ואף בסרטן, באמצעות כדורים או סירופ, והוא מוביל לנסיגה משמעותית במחלה. באופן דומה ניתן התכשיר ציקלוספורין המדכא אף הוא את מערכת החיסון. עם זאת, הטיפול עלול לגרום לעליית לחץ דם ולהפרעה בתפקוד הכלייתי, ועל כן ניתן לתקופה קצרה.
"הטיפולים מתקדמים"
לאחרונה ניתן טיפול ביולוגי בתכשיר דופיקסנט. מדובר בנוגדן המנטרל באופן ממוקד את הציטוקינים, הקריטיים להיווצרות האטופיק דרמטיטיס. "התכשיר חוסם את הקולטן של הציטוקינים לחומר אינטרלוקין 4 ובכך מונע את התגובה הדלקתית", מסביר ד"ר כהן ברק, "הוא מאוד יעיל וזו למעשה מהפכה בטיפול במחלה. הוא אינו מדכא את מערכת החיסון, אינו מגביר את הסיכון לזיהומים, ובעל יעילות גבוהה מאוד". התכשיר ניתן בזריקות אחת לשבועיים, על פי המלצת רופא עור מומחה.
"הטיפולים במחלת האטופיק דרמטיטיס הולכים ומתקדמים", מסכם ד"ר כהן ברק, "בניגוד לעבר, התכשירים היום מביאים לשיפור ניכר בתסמינים, להפחתת תדירות ההתפרצות ולשליטה טובה יותר במחלה".
הכותב הוא מומחה לרפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet.
לפנייה לכתב/ת 
