בזמן שמדענים מכל העולם שוקדים על פיתוח חיסון לקורונה, ייתכן שהפתרון נגד הנגיף יצוץ בקרוב מכיוון אחר לגמרי. התרופה הניסיונית רמדסיביר, במקור תרופה כושלת נגד נגיף האבולה, מסתמנת היום כאחת התקוות המשמעותיות והרציניות ביותר במלחמה בקורונה. ארגון הבריאות העולמי מנה אותה בראש ארבע התרופות המבטיחות נגד וירוס קוביד-19 שעליהן הוא עורך מחקר כבר לפני כחודש. גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא נותר אדיש, כהרגלו, לדיווחים על ההצלחה האפשרית. "יכולה להיות לה השפעה חיובית מאוד, או רק חיובית, אולי לא מאוד, אבל חיובית", אמר טראמפ על התרופה. "זה מאוד-מאוד מרגש".
כתבות נטספות למנויי +ynet:
ועכשיו זה מרגש מתמיד. הניסויים הקליניים הראשונים ברמדסיביר צפויים להסתיים רק בתחילת מאי, אבל באופן חריג כבר פורסמו תוצאות חלקיות שלהם בתקשורת. האתר 'סטאט', המתמחה בחדשות בריאות, דיווח בשבוע שעבר כי חולים במצב קשה שטופלו ברמדסיביר בבית החולים של שיקגו החלימו במהירות מהחום ומהתסמינים הנשימתיים שמהם סבלו.
על פי הפרסום, שהתבסס על סרטון וידיאו שהודלף מישיבת מומחים באוניברסיטת שיקגו, שבית החולים מסונף אליה, 125 חולי קורונה גויסו לניסויים מתקדמים בתרופה. "החדשות הטובות ביותר הן שרוב החולים שלנו שוחררו הביתה, שזה נפלא", אמרה ד"ר קתלין מולן, מומחית למחלות זיהומיות בבית החולים, שאחראית על הניסויים ברמדסיביר. "רוב החולים שלנו במצב קשה ורובם משתחררים תוך שישה ימים", הוסיפה בראיון לאתר. "זה אומר שמשך הטיפול לא חייב להיות עשרה ימים".
העדות הדרמטית הזו הצטרפה למידע שפורסם בתחילת אפריל במגזין 'ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין', מחשובי עיתוני הרפואה בעולם. המאמר סקר את תוצאות הטיפול ברמדסיביר בקרב 53 חולים שאושפזו עם סיבוכים קשים. התברר שכשני שלישים מהם הראו שיפור במצבם.
מחקר נוסף שפורסם בתחילת השבוע הראה כי התרופה עוצרת את התפתחות המחלה בקופים. החוקרים, אנשי המכון האמריקאי הלאומי לאלרגיות ומחלות מידבקות, הדביקו שתי קבוצות של שישה קופי מקוק רזוס בנגיף הקורונה. קבוצה אחת טופלה ברמדסיביר והאחרת לא קיבלה כל טיפול. המנה הראשונה של התרופה ניתנה לשישה קופים 12 שעות לאחר ההדבקה, ולאחר מכן פעם ביום במשך שישה ימים. 12 שעות לאחר מתן המנה הראשונה, כבר חל שיפור משמעותי בתסמיני המחלה שלהם. בסוף הניסוי, רק אחד מהם סבל מקשיי נשימה קלים. לשם השוואה, לאחר אותו פרק זמן ששת הקופים בקבוצה שלא טופלה כלל סבלו מקשיי נשימה חמורים.
כמות הנגיף בריאות של הקופים שקיבלו רמדסיביר הייתה נמוכה משמעותית בהשוואה לקבוצה השנייה, והנגיף גרם לריאות שלהם פחות נזק מאשר אצל הקופים בקבוצה הלא־מטופלת. "טיפול מוקדם בתרופה הניסיונית הפחית באופן משמעותי את המחלה הקלינית, ואת הנזק לריאות של קופי המקוק שהודבקו בנגיף הקורונה", קבעו חוקרי המכון.
כל זה הספיק לגרום לכך שמניית חברת הפארמה האמריקאית 'גיליאד סיאנסז', שפיתחה את הרמדסיביר, זינקה בסוף השבוע הקודם בעשרה אחוזים, הרבה לפני שנדע באופן סופי אם התרופה שלה באמת עובדת.
החדשות הטובות מחו"ל התקבלו בסניף הישראלי של החברה, ששוכן בהוד-השרון, בהתרגשות מאופקת. "כרגע, חוץ מזה שמעודד שזה נראה חיובי ולא שלילי, הסקת מסקנות תהיה לא אחראית לחלוטין", אומרת בזהירות עופרה פיינמסר, מנכ"לית גיליאד סיאנסז ישראל. "זה לא מדעי להסיק מסקנות, לא מהדיווח מהניו-אינגלנד, שהתייחס ל-53 איש שקיבלו טיפולי חמלה, וגם לא מההדלפה משיקגו. לגיליאד מאוד חשוב להוכיח יעילות ובטיחות של התרופה. עד היום בתחומים שבהם השגנו פריצות דרך, כמו HIV והפטיטיס סי, פיתחנו תרופות שמטרגטות את המחלה ופותרות את הבעיה עם מינימום תופעות לוואי. אני מאוד מקווה שנזכה לזה גם בקורונה. אבל צריך לחכות ולראות. מניחה שבמאי נתחיל לראות את הגלים הראשונים של הפרסומים. כולנו מחזיקים אצבעות שהם יהיו חיוביים. זה מאוד מרגש, אני חייבת להודות".
בינינו, אפשר כבר לפתוח את השמפניה?
ד"ר אילת צמרי, סמנכ"לית רפואה בחברה: "לא ממש. אנחנו חייבים לנתח את המידע המלא כדי להיות מסוגלים להסיק מסקנות. דיווחים אנקדוטליים, מעודדים ככל שיהיו, חסרה להם העוצמה הסטטיסטית כדי לקבוע את הבטיחות והיעילות של התרופה. לכן הם מאוד בעייתיים. כל זמן שאין קבוצת ביקורת, אנחנו לא באמת יודעים אם החולים האלה החלימו לבד או בגלל התרופה, ומה מבין מגוון הסימפטומים שהם חווים נגרם בגלל התרופה או בגלל המחלה. הדברים האלה חייבים לקבל תשובה. לכן תכלס, מבחינה מדעית, עדיין אי-אפשר להגיד כלום".
לכו תסבירו את זה לעשרות משפחות של חולים קשים, ששמעו שהגביע הקדוש של הקורונה כבר נמצא ממש בהישג יד. השמועה על תרופת הפלא החדשה, שעשויה להציל את קרוביהם, עוברת מפה לאוזן. הבעיה היא שעדיין אי-אפשר להשיג אותה. מדובר בתרופת מחקר, שטרם קיבלה אישור לשיווק, ולכן היא מחולקת במשורה בין החולים הזקוקים לה בעולם. מה שהופך את השגתה למאתגרת במיוחד.
"די הגיוני שכל אחד ינסה לעשות כל מה שהוא יכול", אומרת פיינמסר. "מצד שני, זה לא בכיס של אף אחד מאיתנו. בסופו של דבר ההחלטות מה לעשות עם כל פציינט הן של הרופא בלבד. אני שומעת סיפורים קשים ועצובים. רגשית זה מאוד קשה, כי כולנו רוצים לעזור ואין פתרון שאתה יכול לתת. הייתה לי שיחה עם קרוב משפחה של חולה קשה, שאמר לי, 'רק תגידי לי כמה לשלם. אני מוכן הכל'. הסברתי לו שאנחנו נותנים הכל בחינם. זה לא קשור לכסף, אלא ליכולת ייצור עולמית. קשה לאנשים להבין את זה".
"מגיעות משפחות שהקרובים שלהם מאושפזים במצב קשה עד אנוש", מוסיפה צמרי. "הגיעו מכל מיני עמותות חרדיות וגם אנשים פרטיים. אני לגמרי מבינה את הדחיפות ואת הלחץ. אנחנו נמצאים בסחרור דרמטי בכל העולם, לא רק בישראל. אני שומעת את אותו הדבר מקולגות שלי במדינות אחרות".
מה את עונה למי שפונה אלייך?
"קודם כל אני מאוד משתדלת לעשות תיאום ציפיות. להסביר להם שזו תרופה ניסיונית, עוד לא הוכחנו שהיא יעילה נגד הווירוס. אבל לאנשים לא כל כך אכפת, גם כשאני מסבירה להם שאין אפשרות לרכוש את התרופה בשום דרך ובשום מקום בעולם. הדרך היחידה לקבל אותה היא דרך טיפולי החמלה. כל הזמן יש מקרים קורעי לב. ילדים מתחננים על החיים של ההורים שלהם. לצערי, אני לא יכולה לעזור להם".
בישראל עד היום קיבלו את התרופה שלושה חולים שסיפור מחלתם עלה לכותרות. הראשונים היו חולה הקורונה הקשה הראשון בארץ, ג'וני מג'לטון, נהג אוטובוס התיירים בן ה-38 ממזרח ירושלים, שהיה מורדם ומונשם בבית חולים 'פוריה', והיולדת החרדית שהורדמה במהלך הלידה בשיבא, לאחר שנקלעה למצוקה נשימתית. שניהם היו במצב קריטי, מחוברים במשך שבועות למכונות הנשמה, ושניהם החלימו, כנגד כל הסיכויים. לא בטוח שזה מדגם מספק, אבל אין ספק שמדובר בממצאים מעודדים. השלישית, הסטודנטית לרפואה שנדבקה בשיבא ומחוברת למכשיר אקמו, מקבלת את הטיפול בימים אלה.
7 צפייה בגלריה
ג'וני מג'לטון (משמאל), נהג האוטובוס שטופל ברמדסיביר והחלים כנגד כל הסיכויים, עם הצוות שטיפל בו לפני השחרור הביתה
(צילום: מיה צבן, דוברות המרכז הרפואי פוריה)
"אנשים שמעו שאנחנו מטפלים בתרופה, ומכל העולם מבקשים שאשיג להם אותה", אומרת פרופ' גליה רהב, מנהלת המכון למחלות זיהומיות ב'שיבא'. "טיפלנו בהצלחה מאוד גדולה ביולדת, אבל צריך לזכור שמדובר בבחורה בריאה בת 25, ואי-אפשר לומר בוודאות שהיא החלימה בזכות התרופה. גם עם הנהג בפוריה הצלחנו. לפני שבועיים הגיע אלינו תינוק בן חמישה שבועות עם קורונה, שמיד השגנו עבורו את התרופה, אבל אז התברר שיש לו גם חיידק בדם ובסופו של דבר הוא לא קיבל אותה. לכן, כשהסטודנטית לרפואה נדבקה, מיד התגייסנו לתת לה אותה. למרות שבדרך כלל היא ניתנת למונשמים בלבד, הצלחנו לקבל אישור מיוחד להתחיל בטיפול עוד לפני שהורדמה. היא עדיין מקבלת אותה, וכרגע היא במצב יציב. אבל עדיין מוקדם לומר אם התרופה מועילה לה".
גם פרופ' רהב מדברת על רושם כללי חיובי מהתרופה. "התרופה מאוד מוצאת חן בעיניי מבחינת מנגנון הפעולה שלה, כי היא באמת עובדת על הווירוס. גם תופעות הלוואי שלה בהחלט נסבלות, כך שכנראה מדובר בתרופה בטוחה. הזיהומולוגית שדיברה עליה בשיקגו, ד"ר מולן, היא אשת מקצוע רצינית, וגם הרושם שלה היה שזה בהחלט יעיל. כמה יעיל? נצטרך לחכות ולראות".
רמדסיביר היא התקווה הגדולה והקרובה ביותר למימוש של העולם נגד קורונה, אחרי שכלורוקווין, תרופה נגד מלריה שגם אותה טראמפ הילל ושיבח, נחלה לא מעט אכזבות. בחלק מהמדינות אף הפסיקו להשתמש בה בגלל עדויות על תופעות לוואי קשות. ביום שלישי האחרון המליץ פאנל מומחים של מכוני המחקר האמריקאיים לא להשתמש בה בשילוב עם אזיתרומיצין, אנטיביוטיקה נפוצה, לטיפול בקורונה, שלא במסגרת ניסויים קליניים, מחשש שהיא עלולה לגרום לשינויים בקצב הלב ולדום לב. בכך סתר הפאנל את דבריו של טראמפ, שאמר כי מדובר בשילוב מבטיח. טראמפ דיבר על התרופה בתדרוך עיתונאים של הבית הלבן, בחודש מארס, ואמר: "כאשר לוקחים אותן יחד, יש להן סיכוי אמיתי להיות אחד ממשני המשחק הגדולים ביותר בהיסטוריה של הרפואה".
הרמדסיביר נוסתה בהתפרצות מחלת האבולה שהתרחשה לפני שנה בקונגו, יחד עם עוד שני טיפולים נוספים, ובניגוד אליהם – אפילו לא נראתה מבטיחה במיוחד. "היא לא הייתה העדיפות הראשונה שלנו כחברה", מודה פיינמסר, "זה לא היה הדבר המרכזי שהחברה השקיעה בו". למרבה המזל, או השכל, רגע לפני שנשכחה בארכיון התרופות הניסיוניות שהפוטנציאל שלהן לא משהו, נזכר מישהו שב-2017 חוקרים מאוניברסיטת צפון-קרוליינה מצאו שהרמדסיביר מרסנת את שני נגיפי הקורונה שגרמו למחלות קשות אחרות: הסארס והמרס.
"השתמשו ברמדסיביר על עכברים וקופים וגם במבחנים מעבדתיים, וראו שיש לה השפעה על רמת השכפול של הווירוס בתאים, על מצב הריאות אצל החיות, הסטטוס הנשימתי ועוד פרמטרים", מספרת צמרי. "לאורך כל התקופה הזו המשיכו לחקור את התרופה בכל מיני מעבדות בעולם. כשווירוס קורונה התפרץ, בגלל שהמבנה שלו דומה לסארס והמרס, עלה רעיון שכמו שהתרופה עבדה נגדם, היא תעבוד גם נגד הנגיף החדש".
מה היה עולה בגורלה של הרמדסיביר אלמלא המגפה הנוכחית?
"לכל חברות תרופות יש סוג של ספרייה של המון חומרים ותרופות שחלקן נעצרו בכל מיני שלבים של פיתוח. כל פעם שיש מחולל מחלה חדש, חוזרים לספרייה לחפש מה מתאים. אלמלא הקורונה, הרמדסיביר הייתה נשארת בארכיון, כי לא היה שום פתוגן שאפשר היה להשתמש בה נגדו. הסארס והמרס היו התפרצויות מוגבלות שנגמרו".
כמו וירוסים אחרים, גם נגיף הקורונה אינו יכול להתרבות בעצמו ועליו להיכנס לתא מאחסן ולהשתמש בו כדי לשכפל את המטען הגנטי שלו. הרמדסיביר יודעת לחבל במנגנון הזה, ובכך למנוע את התקדמות המחלה. "וירוס הוא יצור מאוד פרימיטיבי, אין לו זכות קיום בפני עצמו", מסבירה צמרי. "הוא חייב להתעלק על תא אחר כדי לשרוד. לנגיף הקורונה יש קוצים על המעטפת, שנקראים ספייקס. בעזרת הקוצים האלה הוא נקשר לסוג של קולטן, שמבוטא ברמות שונות על תאים שונים בגוף. לכן יש רקמות שהן יותר פגיעות לווירוס, כמו רקמת הריאות, הלב והמעי הדק, כי בהן יש ריכוז גבוה של קולטנים. ברגע שהווירוס נקשר לקולטנים הוא חודר לתא, ומשתמש במנגנוני התא כדי להתרבות".
במילים אחרות, מסבירה צמרי, אפשר לדמות את אבני הבניין של החומר הגנטי של הווירוס ללגו בארבעה צבעים שונים שאמורים להתחבר זה לזה בשרשרת בסדר מסוים. "רמדסיביר דומה במבנה שלה לאחת האבנים האלה. בכל מקום שאותה אבן לגו הייתה אמורה להתחבר באופן טבעי, הרמדסיביר נכנסת במקומה, כי המבנה שלהן דומה, אך מכיוון שהיא אינה אבן הבניין המקורית, האבנים הבאות בשרשרת לא יכולות להתחבר אליה כמו שצריך, האנזים נתקע וכל המבנה מתפרק".
בהיותה תרופת מחקר, רמדסיביר אינה מאושרת לשימוש בשום מקום בעולם. לתרופות המצויות בשלבים כאלה, נדרשת שנה כדי לאסוף ולנתח את נתוני המחקרים, אבל במקרה של הקורונה אין זמן לחכות. לכן הוחלט לנסות להשיג את המידע הנדרש בזמן שיא של חודשיים בלבד. "יש כרגע שבעה ניסויים גדולים בתרופה בעולם, שניים מהם בסין", אומרת צמרי. "הראשונים שנפתחו בסין היו מול פלסבו, לעומת המחקרים המתקדמים יותר של גיליאד, שבודקים פרוטוקולים שונים של טיפול. המחקר של ארגון הבריאות העולמי בודק את התרופה מול תרופות פוטנציאליות אחרות. התוצאות שצפויות בסוף החודש יהיו מאוד-מאוד ראשוניות. המחקרים בחולים הקשים צפויים להתפרסם ראשונים, ואחריהם המחקרים האחרים".
כבר יש לכם תחושת בטן אם זה עובד?
"לא. אנחנו חשופים לאותו מידע שכולם חשופים אליו, אבל אין ספק שיש התרגשות גדולה לנוכח העובדה שאנחנו שותפים בעשיית היסטוריה. אני מאוד מקווה שנצליח, כי עד עכשיו אין שום תרופה אחרת שהוכיחה את עצמה. זה או זה - או כלום".
גיליאד האמריקאית מתמחה בטיפולים נגד מחלות שאין להן מענה, בראשן כאלה הנגרמות על ידי וירוסים. היא פיתחה את הטיפול המבוסס על גלולה אחת לחולים ב-HIV במקום הקוקטייל של למעלה מ-30 כדורים שהיה מקובל עד אז, את התרופה לריפוי צהבת C, ואת הטכנולוגיה של CAR-T, המשמשת לטיפול בסרטן.
המגפה העולמית, והעובדה ש-15 אחוז מחולי הקורונה מפתחים סיבוכים קשים וחלק לא מבוטל מהם מתים, שינתה בן לילה את המסלול של רמדסיביר. "כשהגיעו הדיווחים הראשונים בסוף דצמבר-תחילת ינואר שיש משהו שקשור לקורונה, החברה נכנסה להילוך גבוה ובדקה מה יש לה להציע ואיך אפשר לעזור", מספרת פיינמסר.
7 צפייה בגלריה
ענת מגיסטר גולדבאום, סמנכ''לית רגולציה בגיליאד. מגיסטר גולדבאום. "טיסות מיוחדות"
(צילום: פביאן קולדורף)
"בגלל המגפה, הכל נעשה בקצב מסחרר", מוסיפה צמרי. "במצב נורמלי, קודם לומדים את המחלה, את הביטויים שלה, את קצב ההתקדמות. מי הן האוכלוסיות שפגיעות אליה. כאן עוד לא הבינו מה המחלה, וכבר בנו פרוטוקול טיפולי. הכל נעשה תוך כדי תנועה ומאוד-מאוד מהר. ברור שזה לא אידיאלי. מצד שני הגבנו לצורך מאוד גדול מהשטח. לא היה זמן להתחיל לעשות בדיקות במעבדות ועל חיות. דילגנו פה על כל השלבים הנורמליים ופשוט רצנו קדימה".
הניסויים בבני אדם בתרופה החלו בפברואר. חולה הקורונה הראשון שטופל בארה"ב היה גבר צעיר בוושינגטון, שמצבו הידרדר. יום למחרת הטיפול, כך דווח, חל שיפור במצבו. חולה אחר בקליפורניה שהרופאים חששו שלא ישרוד, טופל בתרופה והחלים אף הוא. הרמדסיביר ניתנה כתרופת חמלה, וכך גם אושרה לפני חודש על ידי משרד הבריאות בישראל. כל בקשה לקבלה הוגשה על ידי הרופאים המטפלים למטה החברה, שם נבחנה לגופה ואושרה או נדחתה. עד היום היא ניתנה ל-1,800 חולים ברחבי העולם.
השמועות על יעילותה הפכו את זרם הבקשות במהירות מטפטוף למבול. התוכנית, אומרת פיינמסר, לא הייתה מותאמת לטפל בכמויות כאלה, לא מבחינה לוגיסטית ולא מבחינה רפואית. "כל הסיפור התחיל בעצם מתוכנית חמלה שהייתה מיועדת לבודדים. החברה אישרה לתת את התרופה רק כשהרופא אמר: 'זה הדבר היחיד שנותר לי לתת'. אבל מהר מאוד זה הגיע לממדים שאיש לא ציפה להם. מעשרות בודדות של חולים זה קפץ בבת אחת לאלפים".
כדי לעמוד בביקוש הגואה, נדרשה גיליאד, שמונה רק 12 אלף עובדים בכל העולם, לגייס את כל משאביה. "כשהמגפה פרצה, הייתה לנו יכולת לטפל ב-5,000 פציינטים", אומרת פיינמסר. "תוך תקופה קצרה עלו ל-30 אלף, ומצפים שעד סוף מאי נוכל לתרום את התרופה ל-140 אלף איש, שזה מיליון וחצי מנות. עד סוף השנה החברה שמה לעצמה מטרה להגיע למיליון פציינטים. כל זה קורה כשאתה לא יודע בכלל אם זה יעבוד, והכל בחינם. גיליאד נכנסה לפרויקט הזה במהירות שיא שהיא בלתי נתפסת, כשהיא לוקחת סיכון עצום, שאף אחד לא יודע לאן בדיוק הוא יוביל. אם התרופה לא יעילה, הכל יירד לטמיון".
בזמן שכל העולם עמד בתור לבקש את התרופה, הסניף הישראלי, שהוקם לפני ארבע שנים, עבד להשיג גם לנו נתח מהניסוי העולמי חסר התקדים הזה. "יש כמה דברים ששיחקו לטובת ישראל, בראש ובראשונה העובדה שהיא נתפסת כמדינה מתקדמת מאוד מבחינה רפואית ומדעית", אומרת פיינמסר. "גם העובדה שמינהל המזון והתרופות האמריקאי מכיר בה כמדינה שיש בה רגולציה מסודרת, סייעה. ובסופו של דבר, זה שיש פה נציגות מקומית שמיד דרשה את התרופה ודאגה להנגיש את המוצר, מאוד השפיע. גם שיתוף הפעולה עם משרד הבריאות יצר תשתית טובה".
עם עצירת התנועה האווירית לישראל, הפך יבוא התרופה למשימה כמעט בלתי אפשרית. "מעבר לכל מסכת האישורים היה אתגר נוסף, כי התרופה הגיעה מאירופה והשמיים שלנו היו סגורים", מספרת מגיסטר ענת גולדבאום, סמנכ"לית רגולציה בחברה. "בניגוד לאירופה, ששם התרופה שונעה ממקום למקום ברכב, היינו צריכים להעלות את המשלוחים על טיסות קורייר מיוחדות ולדאוג במהירות לשחרור שלהן מהמכס. כולם עבדו איתנו כדי שנוכל להביא את התרופה לחולה הקשה שזקוק לה תוך ימים ספורים. עד היום, לשמחתנו, כל הבקשות שהוגשו מישראל אושרו. ממשרד הבריאות היו בקשר איתי לגבי כל חולה, וכל הזמן שאלו מה קורה ואיך אפשר לעזור. עבדנו בשיתוף פעולה וקיבלנו מהם גיבוי מדהים".
אולם למרות הסימנים המעודדים, מזהירים כולם, כולל גיליאד, כי מוקדם מדי לדעת אם התרופה אכן תשנה את פני המלחמה העולמית בקורונה. במקביל לה, משתמשים כיום בבתי החולים בתרופות נוספות, בהן כלורוקווין, אזניל ואקטמרה, בניסיון לבדוק מי מהן תוכל לסייע לחולים. "יש כל מיני תרופות שאנחנו מנסים, שבהן טיפולים ביולוגיים ופלזמה שנאספה מחולים שהחלימו", מדגישה פרופ' רהב. "עדיין לא יודעים אם וכמה בדיוק זה עוזר".
בינתיים, נוכח העלייה האדירה בביקוש, החליטה החברה לתת את התרופה כטיפול חמלה רק לנשים הרות ולילדים. בשאר המקרים, תקבל כל מדינה מאגר מסוים שנקבע מראש. על פי הנחיות משרד הבריאות, החל מהשבוע, היא תינתן בשלושה מרכזים רפואיים בלבד: שיבא, השרון ושערי צדק. כיצד יטופלו חולים שאינם מאושפזים באחד מהמרכזים הללו, עדיין לא ידוע.
התרופה ניתנת באמצעות עירוי במשך עשרה ימים. "בשלב הראשון קיבלנו עשר מנות", אומרת פרופ' רהב, "ומאמצע השבוע נתחיל לתת אותן לחולים מורדמים בלבד, שלא נמצאים על מכונת אקמו, ואין להם מחלת כליות. אני מקווה שהיא תעבוד".
"כל מדינה תצטרך להחליט בעצמה אילו חולים יטופלו בתרופה", אומרת פיינמסר. "לצערנו, אין כמובן מספיק לכולם".
אם התרופה תוכיח את עצמה בניסויים הקליניים ותירשם, יהיה מספיק ממנה לכל מי שיזדקק לה?
"גם אם מחר בבוקר יוכח שהתרופה יעילה ובטוחה, עדיין יהיה קושי לעמוד בכמויות הנדרשות, כי בכל העולם זקוקים לה. היעד שלנו הוא להגיע למיליון פציינטים, אבל זה לא יקרה בבום. זה הכי קשה כשאתה יודע שאתה יכול לעזור ואין לך מספיק כדי לעזור לכולם. אנחנו עושים את כל המאמצים לייצר עוד".
