אני רק שאלה: השנה היא 2020, בני אדם המציאו כלי רכב המעופפים בשמיים כדי שיביאו אותם מנקודה א' לב', מכונות שיכבסו להם את הבגדים, ישטפו להם את הכלים, יחממו אותם בחורף ויקררו להם את המזון, מכשירים זעירים שיאפשרו להם לשוחח בכתב ובעל פה עם מי שמתחשק להם ותרופות לשלל מכאובים שישדרגו את איכות החיים. אז איך יכול להיות שאף אחד לא פיצח את העניין הזה שנקרא וסת?
כתבות נוספות למנויי +ynet:
האישה הממוצעת תדמם אחת לחודש למשך תקופה של ארבעה עשורים במהלך חייה, ותשתמש בכ-16,800 תחבושות או טמפונים בזמן הזה. אנחנו מדברים על כ-135 ק"ג פסולת והמון, אבל ממש המון, כסף. איך יכול להיות שנשים במדינות מפותחות עדיין רוכשות מדי חודש "מוצרי היגיינה" באריזות מהודרות ויקרות לתפארת, המוכנסות במהירות לשקית אטומה (בטח אטומה. שחס וחלילה לא יידעו שאת נורמלית), ואילו נשים במדינות מתפתחות נמנעות מלצאת מהבית שלהן בזמן מחזור? איך משהו כל כך טריוויאלי שמשותף ל-50% מהאוכלוסייה הבוגרת מסתכם בפרסומות למוצרי ספיגה שמבטיחים ניסים ונפלאות ובהן, הנוזל, משום מה, תמיד בצבע כחול?
11 צפייה בגלריה
האישה הממוצעת מדממת אחת לחודש למשך ארבעה עשורים. מוצרי היגיינה לנשים
(צילום: shutterstock)
התשובה ככל הנראה לא נעוצה בכישורים, יוזמה או מוחות מבריקים במיוחד. יש בהחלט דרכים נוספות, זולות יותר ומזיקות פחות, להתמודדות עם הווסת, אבל יש גם הרבה גופים עם אינטרסים שיעשו הכול כדי שנשים ימשיכו לרפד להם את הכיסים.
בואו נבהיר, זה בסדר גמור לבחור להשתמש בטמפון, כל עוד נשים מודעות לשפע האופציות הקיימות בשוק - ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן. הנה סקירה של כל פתרונות המחזור, היתרונות, החסרונות והעלויות.
לצד התחבושת, טמפון הוא המוצר הנמכר ביותר בעולם המערבי לספיגת דם הווסת. טמפונים מופיעים במגוון גדלים בהתאם לכושר הספיגה שלהם, והצורה הבסיסית של טמפון היא של צינור קטן, שאליו מחובר חוט שמקל על הוצאתו ולעיתים גם מוליך המקל על החדרתו.
ישנן עדויות על קיומם של הטמפונים עוד במאה החמישית לספירה, אולם הטמפון בצורתו הנוכחית כפי שאנו מכירים אותו כיום הומצא ב-1931 על ידי גבר (כמה מפתיע) - רופא אמריקני בשם ארל קליבלנד האס.
כשרק החלו למכור טמפונים בארה"ב, טמפונים נחשבו ללא הולמים מכיוון שהחדרתם אילצה נשים לגעת לעצמן באזור הנרתיק. יחד עם זאת, הטמפונים סייעו (ועדיין מסייעים) לנשים לעשות את מה שנדרש מהן בכל החברות בעולם - להסתיר את דם הווסת ככל שניתן, בעיקר מגברים. מוצרי ההיגיינה הוצבו באזור הכי נידח בחנות, והאריזות נמנעו מלהבהיר מה בדיוק הן מכילות. במובן מסוים, אפילו המוצר עצמו מסייע בהסתרה, ויצרני הטמפונים אף הודו בכך: בניגוד לתחבושת המיועדת לשימוש חיצוני, הטמפון זעיר, נוח לנשיאה גם בתוך ארנק והעיקר - עוצר את הדימום בתוך הגוף ולא מאפשר לו "לצאת".
אבל חוץ מהנוחות שהוא מעניק לנשים שחונכו לא להראות ולגברים שחונכו לא לראות, לשימוש בטמפונים יש השלכות בריאותיות.
כעיקרון צריך להחליף טמפון אחת ל-6-4 שעות, ולא מדובר בהמלצה בלבד. טמפון שנשאר בנרתיק זמן ממושך מדי עלול לגרום לזיהומים. אחד המדוברים שבהם הוא תסמונת ההלם הרעלי (Toxic Shock Syndrome) . מדובר בתסמונת נדירה אך קטלנית, שכבר גבתה את חייהן של נשים ברחבי העולם. TSS נובעת מרעלן הנגרם מזיהום חיידקי של חיידק בשם סטפילוקוקוס. כמחצית ממקרי תסמונת ההלם הרעלי אירעו במקרים שבהם אישה השאירה את הטמפון בנרתיק זמן ממושך מדי. טמפונים גורמים לשינוי בטמפרטורה של הנרתיק, שמעודד התרבות של החיידק. טמפון שנשאר זמן ארוך בנרתיק הוא בסיס נוח להתפתחות חיידקים.
אבל גם אם נניח ששום אישה לעולם לא תשכח טמפון בנרתיק שלה, הצינור הקטן הזה עשוי מחומרים לא ידידותיים, והוא משאיר סיבים בתוך הגוף, כלומר חומרים זרים בתוך הנרתיק שלא אמורים להיות שם. ובמקביל, חוץ מלספוג את דם הווסת, הטמפון סופג גם את הלחות הטבעית של הנרתיק שדווקא כן צריכה להיות שם. בנרתיק יש גם חיידקים טובים, וכשהטמפון סופג אותם הוא משאיר את האזור יבש וחשוף לזיהומים.
בקיצור, מבחינה בריאותית לא מדובר בלהיט. מבחינה אקולוגית מדובר בקטסטרופה של ממש, שכן הטמפון הממוצע עשוי מחומרים שאינם מתכלים, והאישה הממוצעת עושה שימוש בחמישה טמפונים ביום בזמן הדימום. היתרונות של הטמפון טמונים בגודל ובנוחות הנשיאה והשימוש, וכן באפשרות להיכנס לים או לבריכה גם בימי הווסת.
מחירים: יש כמה חברות המציעות מגוון רחב של מארזי טמפונים. סוג הטמפונים (עם/בלי מוליך, יכולות הספיגה) ומספר היחידות משתנים ממארז למארז. בממוצע, מחירו של טמפון בודד הוא קצת יותר משקל אחד.
איפה משיגות: בכל סופרמרקט.
נדמה שבעשור האחרון המילה "אורגני" חדרה לכל תחום בחיים שלנו, ולפיכך לא מפתיע למצוא אותה גם על מדף מוצרי ההיגיינה לנשים. בחנויות טבע ניתן למצוא כיום מארזים של טמפונים אורגניים. מהו ההבדל בינם לבין הטמפונים הרגילים? ראשית, מדובר במוצר ידידותי לסביבה. 97% מהרכיבים שלו מתכלים, והוא לא נוסה על בעלי חיים. שנית, טמפונים רגילים עלולים להכיל (גם אם בכמויות מזעריות) שני חומרים רעילים הנוצרים בתהליך ההלבנה - אסבסט ודיאוקסין. השניים האלה ידועים כחומרים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן. טמפון אורגני, לעומת זאת, עשוי מכותנה שאינה מסכנת את הגוף.
שימו לב, טמפון אורגני לא ימנע את תסמונת ההלם הרעלי, שכן הזיהום הזה נגרם כתוצאה מהשארת טמפון - אורגני או לא אורגני - למשך זמן רב מדי בנרתיק.
הטמפונים האורגניים נראים בדיוק כמו טמפונים רגילים וגם הם מגיעים בשלל גדלים, אולם הם פחות קשיחים ודחוסים, מה שהופך אותם לעמידים פחות. חיסרון נוסף הוא המחיר הגבוה.
מחירים: כ-30 שקלים ל-16 יחידות.
איפה משיגות: בחנויות טבע ובאינטרנט
מה הקשר בין ספוג למחזור? ובכן, ספוגים הם מעין צמחי ים הגדלים בקרקעיתו של האוקיינוס האטלנטי ובים התיכון, וכולנו מכירים אותם כבעלי יכולות מצוינות בספיגת נוזלים. מתברר שיש מי שלקח את היכולות הללו וניתב אותן לטובת יצירת טמפון רב-פעמי אקולוגי. בעצם מדובר על חתיכות של ספוג ים אורגני שהוצא מהים, עבר חיטוי ועוצב בצורה ובגודל המתאימים להחדרה לנרתיק.
טמפוני הספוג הם בעלי יכולת ספיגה מצוינת, לא מכילים חומרים רעילים או סיבים סינתטיים, מגיעים בגדלים שונים כדי להתאים לרמות הדימום השונות ומתאימים לשימוש של 6-3 וסתות.
איך משתמשות? יש להרטיב את הספוג (הוא קשה למגע כשהוא יבש), לסחוט ממנו את הנוזלים, לקווצ'ץ' ולהחדיר באמצעות האצבע, ממש כמו טמפון ללא מוליך. את הטמפון שולפים החוצה באמצעות האצבע, ואם מתקשות בשליפה, ניתן לתפור חוט דנטלי כדי להקל.
אחת לכמה שעות יש להוציא, לשטוף את דם הווסת שנכלא בספוג, לסחוט היטב ולהחזיר פנימה. בתום הווסת יש לשטוף את הספוג המשומש היטב באמצעות השריה במים רותחים, ליבש אותו ולאחסן אותו בתוך שקית הבד הייעודית עד לווסת הבאה.
מחיר: מארז של 3 ספוגים יעלה כ-70 שקלים, לא כולל משלוח
בניגוד לטמפון אשר סופג את הדם כאשר הוא נמצא בתוך הנרתיק, תחבושת היגיינית/ פד ממוקמת על התחתונים וסופגת את הדם כשהוא כבר מחוץ לנרתיק. מבחינה בריאותית מדובר ביתרון, שכן אין החדרה של חומרים זרים לגוף. מבחינת הנוחות ועל אף שעברו אין-ספור שדרוגים ושיפורים במהלך השנים, תחבושות הן עדיין קצת כמו חיתול. מדובר בתוספת מגושמת לתחתונים שלפעמים, בעיקר בזמן שינה, עשויה לזוז ממקומה ולא לעשות את העבודה. כמו כן לא ניתן להיכנס איתן לים, ואם התחבושת עבה במיוחד כדאי לוותר על לבוש צמוד מאוד.
מה עוד? התחבושת גדולה ובולטת יותר מטמפון וכמובן - לא אקולוגית. גם אותה יש להחליף אחת לכמה שעות ולהשליך לפח.
למה כן בכל זאת? כי מלבד העניין הבריאותי יש נשים, בעיקר צעירות, שלא נוח להן להחדיר דברים לנרתיק שלהן.
מחירים: יש כמה חברות המציעות מגוון רחב של מארזי תחבושות. סוג התחבושת ומספר היחידות משתנים ממארז למארז. מחירה של תחבושת בודדת ינוע בין 80 אגורות ל-2 שקלים.
איפה משיגות: בכל סופרמרקט
עם כל הכבוד לטמפונים ולתחבושות החד-פעמיות, התחבושות הרב-פעמיות היו כאן הרבה קודם. בתקופות מוקדמות יותר בהיסטוריה נשים השתמשו בבד שיספוג את המחזור שלהן, ובתום ימי הווסת נהגו לכבס אותו. אז נכון, מאז השתדרגנו והתחבושת קיבלה צורה מותאמת לתחתונים וגם "כנפיים" שישאירו אותה שם, אבל הרעיון הוא אותו רעיון.
בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות לאיכות הסביבה ובמקביל להשפעות הבריאותיות של טמפונים, שבו התחבושות הרב-פעמיות לחיינו. הן עשויות מ-100% כותנה אורגנית ומגיעות במגוון גדלים ויכולות ספיגה, ממש כמו התחבושות הרגילות.
לכל תחבושת שני חלקים: חלק אחד שנסגר על התחתון באמצעות כנפיים עם תיקתקים, וחלק שני שהוא רפידה סופגת.
מבחינת הנוחות תחבושת היא תחבושת. מי שעד כה ראתה בה בתחבושת החד-פעמית סוג של חיתול לנשים, סביר להניח שלא תתלהב גם מזו הרב-פעמית. אחרי הכול, מדובר בתוספת מעיקה על התחתונים. למי היא בכל זאת מומלצת? למי שחפצה בפתרון אקולוגי או שאינה מעוניינת לדחוף דברים לגוף שלה, וגם לנשים הסובלות מדלקות בנרתיק, ריח רע, גירודים ודלקות בדרכי השתן. אה, ולמי שאין לה בעיה לכבס.
את התחבושת משרים במים קרים לכמה שעות, ואז סוחטים ומכניסים למכונת כביסה בטמפרטורה נמוכה.
מחירים: כ-40-30 שקלים לתחבושת בודדת
איפה משיגות: בחנויות טבע ובאינטרנט
דמיינו לכן עולם שבו בואה של הווסת לא מחייב אתכן לדחוף גופים זרים לגוף שלכן או להצמיד תוספת מסורבלת לתחתונים שלכן. ועכשיו תפסיקו לדמיין כי כבר אין צורך. שלוש נשים דמיינו עבורכן, והפכו את החלום למציאות.
תחתוני המחזור פרצו לחיינו בשנת 2014 עם המותג Thinx. המייסדת והמנכ"לית, מיקי אגרוואל, יחד עם אחותה התאומה ראדה וחברה שלהן, אנטוניה דנבר, המציאו תחתוני-פטנט בטכנולוגיה חדשנית במטרה להעלים את הצורך בטמפונים ובתחבושות. השלוש לא הסתפקו ברעיון האוונגרדי, אלא ביקשו לקלף את מעטה החשאיות ולהתחיל דיון תרבותי-ציבורי בנושא המחזור או בקיצור: לעשות רעש. ב-2015 הן פרסמו את התחתונים שלהן בתחנות הסאבוויי בניו-יורק באמצעות שלטי חוצות שבהם תצלומים של ביצי עין נוזליות ושל אשכוליות, שייצגו את אברי הרבייה של נשים, עם כיתובים בנוסח "יש סיכוי של 1 ל-12 שאת במחזור עכשיו, אבל אנחנו כמעט לא מדברים על זה מעבר ללחישות של אישה לחברתה".
אגרוואל התראיינה תחת כל עץ רענן: "נשים בתרבות שלנו לא רוצות לדבר על הווסת שלהן, כי רוב בני האדם בעולם עדיין חושבים על מחזור חודשי כעל גס ומגעיל. אני רוצה לשנות את השיח סביב הזמן הנורמלי ביותר של נשים בחודש – ואני לא מתכוונת לעשות את זה בשעה שהן לובשות תחתוני סבתא או פדים שמרגישים כמו חיתול. הסיבה היחידה שתעשיית מוצרי היגיינה הנשית גלגלה מיליארדי דולרים בשנה היא שעד עכשיו לא היו לה הרבה אלטרנטיבות. מאז כניסתו של הטמפון לחיינו בשנת 1931, לא חל שום חידוש אמיתי בכל הנוגע לווסת. הגיע הזמן".
נשמע פמיניסטי ומעצים, אבל רגע לפני שאתן מנפחות את החזה בסולידריות נשית נספר שבשנה שעברה הודחה אגרוול מתפקידה אחרי שכמה עובדות בחברה האשימו אותה בשורה של הטרדות מיניות, והחברה מינתה מנכ"לית חדשה במקומה.
בכל מקרה, כיום Thinks הוא רק מותג אחד מיני רבים של תחתוני מחזור. אחד מהם, מותג אוסטרלי בשם מודיבודי, הושק לאחרונה בישראל. כל המותגים מציגים שינוי מרענן מבחינת הפרסום, ועושים שימוש בדוגמניות מגוונות בקמפיינים, הן מבחינת גודל ומבנה הגוף, הן מבחינת צבע העור והן מבחינת הוויתור על טשטוש צלוליט וסימני מתיחה.
יש הבדלים קלים בין המותגים, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון: לתחתונים יש ארבע שכבות. הראשונה היא שכבה להסרת לחות, השנייה היא שכבה אנטי-מיקרוביאלית עמידה לכתמים, השלישית היא שכבה המקבילה לפד ותפקידה להכיל את הדם, והרביעית והאחרונה היא שכבה שתמנע דליפה בזמן עמידה.
יש תחתונים מחומרים סינתטיים (פחות מומלץ, בעיקר באקלים הישראלי), אבל כל החברות מציעות תחתונים עשויים כותנה אורגנית ללא חומרים כימיים. בשורה משמחת: התחתונים מגיעים במגוון סגנונות- ביקיני, חוטיני, בוקסר וכו', בצבעים שונים ובטווח רחב של מידות. במודיבודי, לדוגמה, טווח המידות הוא XS4-XL6, ויש גם קולקציה לנשים בהיריון, לנשים אחרי לידה ואפילו קולקציית בגדי ים.
התחתונים עצמם נראים רגילים לחלוטין וניתן לבחור בין רמות ספיגה שונות, ממש כמו בטמפונים או בתחבושות.
ואיך מנקים? ובכן, זה די פשוט. בסיום השימוש שוטפים בכיור במים פושרים (אל תצפו לנחילי דם, המים נהיים קצת אדמדמים ותוך דקות ספורות הופכים שוב לצלולים), שוטפים עם קצת סבון, תולים לייבוש והופ! הם כבר מוכנים לשימוש הבא. בסיום הווסת (או אם מתעקשות, בתום כל שימוש) מכניסות למכונת הכביסה יחד עם שאר הבגדים (לא, לא יקרה שום דבר לבגדים, הדם לא יגיע אליהם). רצוי להימנע משימוש במרכך כביסה, השוחק את הסיבים העדינים.
ומה בפועל? בימים שבהם הדימום כבד מדובר במוצר לא פרקטי במיוחד, כי רוב הנשים לא עובדות מהבית וקצת מסובך להחליף תחתונים באמצע יום עבודה (ניתן בהחלט להשתמש בתחתונים כגיבוי לטמפון). לעומת זאת, בימים של זרימה קלה התחתונים עושים עבודה מצוינת. ומתי הם הכי מומלצים? בזמן השינה, שבו כדאי לתת לגוף לנשום ולווסת לזרום ללא הפרעה. הסיכויים שתלכלכו את הסדינים נמוכים.
בעיקרון מדובר בהמצאה אקולוגית, בריאה ונוחה לתפעול, כזו שבאמת אמורה להיטיב עם נשים ועם הסביבה. הבעיה היא שאחרי שנים של שימוש במוצרי ההיגיינה השכיחים, קשה לסמוך על זוג תחתונים שנראים רגילים למדי שיספגו את הדימום. לזוז חופשי ופשוט לתת לדם לנזול החוצה נוגד את כל מה שנשים חונכו לאורו במשך אלפי שנים. לפיכך, קחו בחשבון שהתחושה של "ללכת בלי" היא בהחלט דבר שצריך להתרגל אליו.
מחירים: עבור מודי בודי תשלמי 150-85 שקלים לזוג תחתונים אחד (משלוח חינם ברכישת שני זוגות ומעלה), על תחתוני intimate תשלמי 115 שקל ליחידה ואילו ב-Thinx כל זוג יעלה 32-39 דולר, לא כולל משלוח.
איפה משיגות: באתרי החברות
יש משהו משותף לטמפונים, לתחבושות ולתחתונים - כולם סופגים את דם המחזור, מחוץ לגוף או בתוכו. אבל למה לספוג אם אפשר לאגור?
הגביעונית היא כוסית קטנה וגמישה בצורת פעמון, המוחדרת לנרתיק ואוגרת את הדם בתוכה. אחת לכמה שעות מרוקנים את הדם, שוטפים במים ובסבון ומחזירים פנימה. אם אין כיור בסביבה, ניתן לרוקן לאסלה, לנגב בנייר או במגבון לח ולשטוף בהזדמנות הבאה. מומלץ לחטא את הגביעונית על ידי הרתחה במים למשך כמה דקות פעמיים ביום, וכמובן בתום ימי הווסת.
לעומת הטמפונים והתחבושות, יחסי הציבור של הגביעונית אינם מדהימים. חלק גדול מהנשים כלל לא שמעו על קיומן, ומי שכן בטוחה שמדובר בהמצאה חדשה ומוזרה למדי. בפועל, את הפטנט ראשון על גביעונית הגיש גבר משיקגו כבר ב-1867. הגביעונית המסחרית הראשונה שזכתה להצלחה הומצאה 120 שנים אחר כך בארה"ב, ויוצרה מגומי טבעי. רק ב-2002 התחילו בבריטניה לייצר גביעוניות מסיליקון רפואי, אותו חומר שממנו הן מיוצרות עד היום. בשוק מוצרי ההיגיינה הנוכחי יש למעלה מ-20 יצרניות של גביעוניות.
לגביעונית הר של יתרונות: מבחינה כלכלית מדובר בחיסכון של ממש. גביעונית אחת עולה כמו כמה חבילות טמפונים, וניתן להשתמש בה שנים. מבחינת יכולת הספיגה (או האגירה במקרה הזה), הקיבולת של כל הגביעוניות גבוהה מכושר הספיגה של כל הטמפונים וכל התחבושות שבשוק. היצרניות ממליצות לרוקן ולשטוף את הגביעונית אחת ל-12 שעות, מה שאומר שמרבית הנשים יכולות להסתפק בריקון כל בוקר וכל ערב. אין צורך להתעסק בזה במקום העבודה. גם אין צורך לסחוב טמפון/ תחבושת/ תחתונים להחלפה. בעצם, גביעונית משחררת את המשתמשות מהצורך בהחזקת אספקה. כמו כן, אין מניעה להיכנס איתה לים או לבריכה. מבחינה אקולוגית, גביעונית היא מתנה לכדור הארץ שכן היא אינה מייצרת פסולת כלל.
כל היתרונות הללו טובים ויפים, אבל היתרון החשוב ביותר של הגביעונית הוא ככל הנראה בריאותי: גביעוניות, כאמור, מיוצרות מסיליקון רפואי, מה שאומר שאין סיבים שעלולים להישאר בנרתיק ואין חומרי הלבנה או חומרים כימיים אחרים שמסכנים את הגוף.
כמו כן, לפי מחקרים שונים, 35% מהנוזלים הנספגים בטמפון הם נוזלי סיכה טבעיים שאמורים להגן על הנרתיק. הגביעונית, כאמור, אוגרת ולא סופגת, ועל כן היא אינה מייבשות את הנרתיק ומשאירה את החיידקים הטובים במקומם. המשמעות היא שנשים שמשתמשות בגביעוניות יכולות לשכוח מתסמונת ההלם הרעלי.
אז עם כל היתרונות האלה, איך יכול להיות שמספר הנשים שמשתמשות בהן זעום? התשובה טמונה ככל הנראה בעניין הנוחות. ניקוי וחיטוי הגביעונית מחייב נשים ליצור קשר ויזואלי עם המראה והמרקם של הווסת שלהן.
בנוסף, גביעוניות מגיעות במידות שונות המתאימות לגודלי גוף שונים ולעוצמת הדימום. יש להתאים את מידת הגביעונית למשתמשת על מנת להבטיח נוחות והיעדר דליפות, ולא מדובר בעסק פשוט. החדרה נכונה של הגביעונית היא טכניקה בפני עצמה שצריך ללמוד, ונדרשים כמה ניסיונות. הגביעוניות גם לא מתאימות לנשים אחרי לידה ולבתולות (השימוש עשוי לקרוע את קרום הבתולים).
מחירים: מותגי הגביעוניות השונים עולים 200-70 שקל ליחידה.
איפה משיגות: באינטרנט
ומה עם בא לכן על כל היתרונות הבריאותיים הטמונים בשימוש בגביעונית, אבל פחות מתחשק לכן להתעסק עם שטיפות והרתחות? בדיוק עבורכן המציאו את הדיסקים המכונים גם גביעוניות חד פעמיות.
הדיסק מזכיר בצורתו דיאפרגמה, ויעיל לשימוש של עד 12 שעות ללא שטיפה. בתום השימוש פשוט משליכים אותו לפח. בזמן שהדיסק בפנים ניתן לבצע פעילות גופנית, לשחות, ללכת לשירותים (כן, בלי לשלוף אותו החוצה) ואפילו לקיים יחסי מין.
בדומה לגביעונית הרב-פעמית, גם כאן תיאלצו להתמודד עם עניין ההחדרה, ויש סיכוי סביר שלפחות בהתחלה זה לא יהיה נוח.
בשוק קיימים כיום דיסקים של חברת סופטדיסק, המגיעים במידה אחת בלבד, ודיסקים של פלקס המגיעים בשלוש מידות בהתאם לעוצמת הדימום.
מחירים: סופטדיסק - 10.99 דולרים למארז של 14 יחידות, פלקס - 14.99 דולרים למארז של 12 יחידות.
