סרטן שלפוחית השתן: הבדיקה שתאפשר מעקב ללא כאבים
רבים מהחולים עם סרטן שלפוחית השתן היו מעדיפים לוותר על בדיקת ציסטוסקופיה – בדיקה פולשנית וכואבת – שנועדה לאפשר לרופא לבצע מעקב אחר המטופל כל מספר חודשים. עכשיו יש בדיקה שמאפשרת לזהות הישנות של המחלה ולהפחית את תדירות הבדיקה הכואבת
בשיתוף אונקוטסט
סרטן שלפוחית השתן נחשב לאחד הגידולים הסרטנים הנפוצים ביותר בכלל ובתחום האורולוגיה בפרט. על פי נתוני רשם הסרטן הלאומי מדובר בגידול הסרטני הרביעי בשכיחותו בגברים (אחרי סרטן הערמונית, סרטן הריאה וסרטן המעי) ושמיני בשכיחותו בקרב נשים. בנוסף, שכיחות המחלה עולה עם הגיל והיא נפוצה בעיקר בקרב בני 60 ומעלה, אולם במקרים נדירים היא עלולה להופיע גם בקרב צעירים. המחלה פוגעת בעיקר בשלפוחית השתן אבל עלולה לפגוע גם במערכת המאספת של הכליות.
עישון הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לתחלואה ובין הגורמים הנוספים ניתן למצוא חשיפה לחומרים בתעשיות שונות (צבעים, גומי, מתכת, וכדומה) ודלקות כרוניות בשלפוחית השתן, סוכרת. התסמינים של המחלה מתבטאים בעיקר בדימום בשתן (המטוריה) שלעיתים אינו נראה לעין ומתגלה בבדיקת שתן מיקרוסקופית.
במרבית המקרים הדימום יהיה ללא תסמינים נוספים (כמו צריבה, קשיים בהטלת שתן או כאב). כל אירוע של דימום בשתן אפילו חד פעמי מחייב ברור לשלילת סרטן שלפוחית השתן, יחד עם זאת לא כל דימום בשתן מעיד על נוכחות של תאים סרטניים וישנם מצבים רבים שעלולים לגרום לדימום ואינם קשורים בסרטן שלפוחית השתן.
ניתן לסווג את סרטן שלפוחית השתן לשתי קבוצות עיקריות:
"סרטן חודר שריר" – תאי הגידול התפשטו אל מעבר לשכבת התאים שבה הופיע לראשונה, וחדרו אל שריר השלפוחית (כ-30% מהמקרים). לרוב הטיפול במקרים האלו יהיה באמצעות ניתוח להסרה מלאה של שלפוחית השתן
"סרטן שאינו חודר שריר" – תאי הגידול נמצאים בשכבה הראשונה ו/או השנייה של דופן השלפוחית ולא חדרו לשריר השלפוחית (כ-70% מהמקרים). הטיפול במקרים האלו יהיה משמר והחולה יעבור ניתוח לכריתה של הגידול בלבד דרך השופכה. לעיתים, בגידולים בעלי סיכון בינוני וגבוה, יינתן טיפול מונע נוסף באמצעות "שטיפה" של השלפוחית בתרופות כימותרפיות או חומרים ביולוגים (BCG).
בגלל שיעורי הישנות גבוהים – חשוב להישאר במעקב
לאחר הטיפול בסרטן שלפוחית שתן שאינו חודר שריר יש שיעורי הישנות גבוהים מאוד שמגיעים ליותר מ-70%. לרוב ההישנות היא בשנתיים הראשונות. לאור זאת, יש חשיבות גבוהה למעקב קפדני וצמוד. במסגרת המעקב, אחת לשלושה חודשים המטופל עובר בדיקת ציסטוסקופיה (החדרת סיב אופטי לתוך דרכי השתן התחתונות דרך השופכה) שמאפשרת לרופא להסתכל ישירות על הדפנות של שלפוחית השתן ושל השופכה ולבדוק אם התפתחו גידולים סרטניים. בדיקה זו נחשבת ל"מדד הזהב" ומסייעת לרופא לקבל החלטה – האם המחלה חזרה או לאו.
בנוסף, מתבצעת בדיקת שתן המכונה "ציטולוגיה". במסגרת בדיקה זו בוחנים תחת מיקרוסקופ תאים שנשרו מדופן השלפוחית בניסיון להבחין בין תאים שפירים לבין תאים סרטניים. בדיקה זו אינה רגישה דיה והיא מזהה רק 30%-50% מהמקרים ולכן במקרים שהתוצאה שלילית – לא ניתן לקבוע בוודאות שאין הישנות של הגידול הסרטני.
בדיקה פולשנית וכואבת כל מספר חודשים
בדיקת הציסטוסקופיה הינה בדיקה פולשנית ונעשית בהרדמה מקומית ואינה נעימה למטופל. חולים רבים היו מעדיפים לוותר על בדיקה זו לו הייתה בדיקה חלופית עם רמת רגישות גבוהה. בנוסף הבדיקה עלולה להציג תוצאות שליליות כוזבות (לא לזהות גידולים סרטניים בגלל שהם קטנים מאוד או בגלל שהם 'נעלמים' על הרקע של השלפוחית) או תוצאות חיוביות כוזבות (לזהות ממצא חשוד כגידול סרטני על אף שלמעשה מדובר בתהליך דלקתי שפיר).
המעקב אחרי החולים לצורך זיהוי הישנות המחלה הוא תהליך ארוך הדורש ביצוע בדיקות לעיתים תכופות: במהלך השנתיים הראשונות מרגע הסרת הגידול יש צורך בביצוע שתי הבדיקות :ציסטוסקופיה וציטולוגיה, אחת לשלושה חודשים. לאחר מכן הבדיקות מבוצעות אחת לחצי שנה למשך שלוש שנים נוספות, ולאחר חמש שנים מהאבחון המטופל מבצע את הבדיקות אחת לשנה. במידה והגידול חוזר – יש לבצע ניתוח חוזר ולהתחיל את כל המעקב מהתחלה.
במשך שנים רבות ניסו לפתח בדיקה לא פולשנית שתחליף את בדיקת הציסטוסקופיה לזיהוי חזרת מחלה. בשנים האחרונות פותחה ותוקפה בדיקת BLADDER EPICHECK (בלאדר אפיצ'ק) , בדיקה לא פולשנית המתבצעת על דגימת שתן, בעלת יכולת זיהוי הישנות סרטן שלפוחית השתן שאינו חודרני. הבדיקה מבוססת על זיהוי וניתוח של 15 ביו-מרקרים בדגימת שתן של המטופל ובודקת שינויים כימיים מבוססים על תבנית המתילציה בדנ"א. את דגימת השתן לצורך ביצוע הבדיקה מוסרים במרכזי איסוף ברחבי הארץ ובמקרים מסוימים אף ניתן לתאם איסוף הבית.
הבדיקה שהוכיחה רמות דיוק גבוהות
תיקוף הבדיקה מבוסס על מחקר נתונים שנאספו מחמישה מרכזים רפואיים מאירופה ומישראל, עבור 440 מטופלים עם סרטן שלפוחית השתן שאינו חודרני מגיל 22 ומעלה. כלל החולים היו בשנת המעקב הראשונה לאחר ניתוח לכריתה של הגידולים ונמצאו במעקב על ידי הבדיקות המקובלות ציסטוסקופיה וציטולוגיה. תוצאות בדיקות המעקב הסטנדרטי השוו לתוצאות בדיקת בלאדר אפיצ'ק של אותם מטופלים. כל הנתונים נבחנו פעמיים: פעם אחת עבור כלל המטופלים בכל דרגות הממאירות ופעם נוספת עבור מקרים עם גידולים בדרגת ממאירות גבוהה.
תוצאות המחקר הראו כי בדיקת בלאדר אפיצ'ק הצליחה לשלול הימצאותו של סרטן עם דרגת ממאירות גבוהה ברמת ודאות של 99% וברמת ודאות של 95% עבור גידולים בכל דרגות הממאירות. בנוסף, רגישות הבדיקה בזיהוי מטופלים עם הישנות של סרטן ברמת ממאירות גבוהה הייתה 92% ו-68% עבור סרטן בכל דרגות הממאירות. למעשה, התועלת המשמעותית של הבדיקה היא ביכולת שלה לשלול הישנות של סרטן שלפוחית השתן במועד הבדיקה. כך שבמידה ומתקבלת תוצאה שלילית בבדיקה, הסבירות להימצאות של גידול בשלפוחית השתן היא נמוכה מאוד.
שכיחות סרטן שלפוחית השתן שאינו פולש לשריר היא גבוהה, ולכן כרוכה בעומס על הרופאים המטפלים, בעלויות רבות, ובעיקר מצריכה בדיקות מעקב פולשניות שגורמות לתחושת אי נוחות למטופל. במשך שנים הוצגו בדיקות שתן שונות למעקב אחר סרטן שלפוחית השתן וחלקן אף אושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), אולם עד היום הרגישות והסגוליות של הבדיקות שהוצגו לא היו גבוהות מספיק והשימוש בהן אינו נפוץ.
כיום, בזכות הבדיקה הזו, המתבצעת על דגימת שתן, בדיקה בעלת רמת ודאות גבוהה מאוד (99%) לשלילת הימצאותו של סרטן עם דרגת ממאירות גבוהה, מתאפשר לחלק גדול מהמטופלים לדלל ביצוע בדיקות פולשניות של ציסטוסקופיה ולשמור על מקב קפדני נטול כאבים.
הכותב הינו מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי "מאיר" והחוקר הראשי במחקר שנערך בישראל.
בשיתוף אונקוטסט
לפנייה לכתב/ת 
