בחודש מאי עמד דונלד טראמפ בגן הוורדים בבית הלבן, והכריז כי "לאמריקה יש את הרופאים והחוקרים המבריקים והמוכשרים בעולם. עכשיו אנו משלבים בין כל העוצמות המדהימות הללו לפרויקט החיסונים האגרסיבי בהיסטוריה. מעולם לא היה פרויקט חיסון כזה בשום מקום".
עוד כתבות למנויי +ynet:
באותו אירוע הכריז טראמפ על מבצע בשם "מהירות שיא" (Warp Speed), שאמור להבטיח חיסון לנגיף הקורונה עד ינואר 2021, אז הוא מקווה להיות מושבע שוב לנשיא. הלחץ הגדול שטראמפ נמצא בו חודשים ספורים לפני הבחירות, כשהנגיף בארה"ב ממשיך להשתולל ולוקח איתו את הכלכלה האמריקאית, מביא את הממשל לשפוך מיליארדי דולרים על חברות שמבטיחות לספק חיסון במהירות.
לרוב נדרשות שנים רבות לפיתוח חיסונים חדשים, ורבים נכשלים בניסויים הקליניים. לא מעט מומחים סבורים שמרוץ החיסון הזה בעייתי ועלול להביא לעיגול פינות. "מאוד מסוכן לקרוא לזה 'מרוץ להשגת חיסון', אומר לורנס גוסטין, פרופסור לבריאות הציבור מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, "להתייחס לזה כאל תחרות זה משחק באש".
אחת הסיבות בגללן נוצרה תחרות אגרסיבית כזו בין מדינות, היא העובדה שבפעם הראשונה מאז סוף מלחמת העולם השנייה, ארה"ב לא מנהיגה את העולם בתקופת משבר. טראמפ מתעב את בעלות הברית הקלאסיות של ארה"ב, ורואה בהשגת חיסון חלק מהמאבק שלה נגד שאר העולם.
בשבוע שעבר הודיע הממשל על מענק של 1.6 מיליארד דולר ליצרנית החיסונים Novavax. העסקה תבטיח שהחברה תייצר 100 מיליון מנות של החיסון החדש שלה בתחילת השנה הבאה - בתנאי שהוא יוכיח את עצמו במבחנים קליניים. מדובר בהימור עצום על חברה אלמונית יחסית, שמעולם לא הכניסה מוצר לשוק. Novavax החלה בניסויים ראשונים באוסטרליה, והבטיחה לספק תוצאות ראשונות החודש.
העסקה הקפיצה ל-4 מיליארד דולר את סכום ההשקעה של ארה"ב, בחברות שמנסות למצוא חיסונים לקורונה. עד כה קיבלו שש חברות כספים מהממשל, לכל אחת יש לוחות זמנים שונים וטכנולוגיות שונות. לצד יצרנית ותיקה ומוכחת כמו אסטרה זנקה, שקיבלה סיוע פדרלי בסך 1.2 מיליארד דולר למציאת חיסון, יש גם שמות אלמוניים יחסית עם טכנולוגיה חדשנית.
מודרנה, למשל, שקיבלה יותר מ-500 מיליון דולר, היא עוד חברה שמעולם לא הכניסה מוצר לשוק. היא משתמשת בטכנולוגיה גנטית שיש לה פוטנציאל מבטיח, אבל אף פעם לא ייצרה חיסון אנושי מוצלח. החברה כבר נכנסה לעימותים עם מדענים מטעם הממשל, והמתיחות גרמה לעיכוב של יותר משבועיים בהשקת הניסוי הראשון של החיסון, שצפוי להתחיל רק בסוף החודש.
המרוץ לטיפול בנגיף הקורונה מתחלק לשניים: הראשון, הוא אספקה לכל מדינות האיחוד האירופי של תרופות שעוזרות לריפוי מי שכבר חלו. בתחום הזה גרמניה נמצאת קצת מאחור.
חברת התרופות מרק, קיבלה אישור להיות אחת הספקיות הראשיות למדינות האיחוד ביחד עם חברה שווייצרית. שתיהן משווקות תרופה שאמורה להגן על המערכת החיסונית ועל קריסת מערכות הגוף בקרב חולי קורונה.
אבל הגרמנים בהחלט נמצאים בחוד החנית בזירה השנייה של המרוץ למציאת חיסון למחלה. מאות מיליוני אירו (מהממשלה הגרמנית ומהאיחוד האירופי) הוזרמו לחברות גרמניות שעוסקות בייצור החיסון. מיליוני חיסונים כבר הוזמנו על ידי הממשלה הגרמנית, וגם החברות כבר מייצרות מיליוני חיסונים לפני שברור אם הניסויים יעברו בהצלחה.
שתי חברות גרמניות נמצאות בשלב הניסויים הקליני של החיסון: קיורבק וביונטק. קיורבק עלתה לכותרות לפני כמה חודשים, כשהנשיא טראמפ ניסה לרכוש את החברה ולהעביר אותה לארה"ב בתנאי שהחיסון יימכר רק לאזרחים אמריקאים. קיורבק התחילה במחקר ובפיתוח החיסון כבר בינואר. בתחילת יוני החברה החלה בניסוי על בני אדם, שבו יש שלוש פעימות, כשבכל פעם מתווספים עוד מתנדבים. החברה מעריכה שהחיסון יהיה מוכן לשימוש באמצע 2021.
8 צפייה בגלריה
הגרמנים נמצאים בחוד החנית בזירה של המרוץ למציאת חיסון. מעבדת קורונה בגרמניה
(צילום: EPA)
עד עכשיו נחשפו כחמישים מתנדבים בניסוי למעט מהחומר האקטיבי בחיסון, ואף אחד מהם לא חווה תגובה שלילית, דבר שמפיח אופטימיות רבה לגבי אישור החיסון ומהירות ההפצה שלו. בשלב הבא יגדלו מספר המתנדבים ושיעור החומר האקטיבי אליו ייחשפו. בשלב השלישי של הניסוי, כנראה בסוף הקיץ, גיל המתנדבים יירד וייערכו ניסויים בכל העולם.
ביונטק, שמשתפת פעולה עם פייזר האמריקאית, רשמה הצלחה לאחר שניסוי ב-45 מתנדבים בריאים בגילאי 55-18 בארה"ב, הראה שהמתנדבים פיתחו נוגדנים לקורונה לאחר שקיבלו את החיסון. כעת עובר הניסוי לשלב השני שבו ינוסה החיסון על 30 אלף מתנדבים, דבר שיאפשר לדעת כמעט סופית אם הנוגדנים יעילים לעצירת הקורונה. המתנדבים בניסוי הראשון כמעט לא חוו תופעות לוואי מהזריקה. החברות מתכננות ייצור של יותר מ-100 מיליון חיסונים עד סוף השנה, וכמיליארד וחצי חיסונים עד סוף 2021.
בריטניה היא מהמובילות בעולם בתחום המדע והרפואה, והבריטים נחושים לנצח במרוץ בידיעה כי מציאת חיסון תכניס כסף רב לכלכלה הבריטית השוקעת. עם מוסדות מחקר כמו אוניברסיטאות אוקספורד, קיימברידג' ואימפריאל קולג' היוקרתיות, הבריטים מאמינים שהבשורה תצא מהממלכה.
לפני כחודש החל שלב הניסויים בחיסון אפשרי לקורונה באימפריאל קולג' בלונדון. 300 בני אדם בריאים בגיל 70-18 משתתפים בניסוי, במהלכו יינתנו להם שתי מנות של החיסון לאורך מספר שבועות. החיסון, שיעילותו טרם הוכחה, לא משתמש בנגיף מוחלש או מומת אלא מבוסס על שימוש בקטע זעיר מתוך הדי-אן-איי של הנגיף.
8 צפייה בגלריה
ראש ממשלת בריטניה, ג'ונסון. מציאת חיסון תכניס כסף רב לכלכלה הבריטית השוקעת
(צילום: רויטרס)
שר הבריאות הבריטי, מאט הנקוק, העביר תקציב של 41 מיליון ליש"ט לטובת הניסוי, אחרי שהמתנדבים הראשונים הגיבו היטב לחיסון. החיסון של אימפריאל פותח תוך שבועות אחדים, ומעריכים שעלות ייצורו תהיה זעומה ולכן גם זמינה לכל. החיסון נוסה עד כה על בעלי חיים, והתקבלו "סימנים מעודדים" בהגנה מהידבקות עתידית בקורונה. עם זאת, פרופסור רובין שאטוק מאימפריאל, המוביל את הניסוי, אומר כי לא בטוח שהחיסון ימנע קורונה, אבל כן יהיה יעיל כתרופה נגד התפרצות קשה וימנע תמותה.
בבתי החולים בבריטניה נערכים ניסויים בחמש תרופות, שעשויות להיות יעילות במניעת קורונה או בטיפול בה. כולן הוכיחו יעילות בטיפול בדלקות ובמחלות ויראליות. במערכת הבריאות הבריטית אומרים כי הניסויים נועדו לבדוק אפשרות להאט את הקורונה, לקצר את משך דגירת הנגיף בגוף ולמנוע אשפוז של חולים במצב קשה.
לפני כחודש השלימו באוניברסיטת אוקספורד ניסוי מוצלח, שהוכיח כי תרופה המכילה את הסטרואיד Dexamethasone הפחיתה את התמותה בקרב חולי קורונה קשים ב-35%. המחקר הוכיח כי התרופה יכולה למנוע מוות של לפחות אדם אחד, מתוך שמונה המטופלים במכונות הנשמה. החוקרים הצליחו להוכיח שתרופה זולה ופשוטה, הזמינה בבתי מרקחת, יכולה להציל חיי אדם ולהפחית את העומס על מערכות הבריאות ובתי החולים.
עתה, ממשיכים במחקר ומנסים לבדוק אם ניתן לפתח חיסון לקורונה בהתבסס על הסטרואיד ובשילוב מרכיבים נוספים.
לדברי ארגון הבריאות העולמי נדרשות 15 מיליארד מנות חיסון נגד קורונה. 200 מעבדות בעולם פועלות להשגת החיסון, כש-17 מתוכן כבר עברו לניסויים קליניים. הנציבות האירופית השקיעה 166 מיליון אירו ב-36 מחקרים.
שני פיתוחים צרפתיים משתתפים במרוץ: חברת סאנופי משתפת פעולה עם GKS הבריטית, בניסוי שמבוסס על חיסון נגד שפעת בטכנולוגיה של הנדסת דנ"א. בנוסף, היא משתפת פעולה עם Translate Bio האמריקאית, בניסוי שמבוסס על קוד גנטי שמגביר את התנגדות הגוף לנגיף. השלב הראשון של הניסויים הקליניים יחל עוד השנה, והחברות מקוות שהחיסון יהיה מוכן במחצית השנייה של 2021.
גורם נוסף שמשתתף במאבק העולמי הוא מכון פסטר הידוע, המתבסס על מודל החיסון נגד אדמת, כשחלק מהקוד הגנטי של המחלה ישולב עם זה של הקורונה. השיטה נוסתה כבר בפיתוח החיסון נגד סארס. המטרה היא להשיג התקדמות עד תחילת הסתיו, עוד לפני שתגיע השפעת. פסטר, בהיותו מכון לאומי, מתחייב שאם יהיה חיסון - הוא יוכל להיות מיוצר בכל העולם. הניסויים, על 90 מתנדבים צרפתים ובלגים, כבר בעיצומם.
מודרנה, שכאמור קיבלה תקציב של יותר מ-500 מיליון דולר, משתמשת בטכנולוגיה גנטית בעלת פוטנציאל מבטיח, אבל מעולם לא ייצרה חיסון אנושי מוצלח. הניסוי הראשון שתיכננה כבר נדחה.
"מאוד מסוכן לקרוא לזה 'מרוץ להשגת חיסון'", אומר לורנס גוסטין, פרופסור לבריאות הציבור מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, "להתייחס לזה כאל תחרות זה משחק באש".
משרד הבריאות מקפיד לשמור על חשאיות בכל הנוגע למאמציו לרכוש חיסונים לנגיף הקורונה, שמספר החולים בו בעלייה מתמדת בתקופה האחרונה, אך עיקר המאמצים עד כה התמקדו בעסקה עם חברת "מודרנה" האמריקנית שנחתמה לפני כחודש.
לפי פרסום באתר הרכש הממשלתי, היקף העסקה עמד על 66 מיליון דולר. במקביל לעסקה עם "מודרנה", משרד הבריאות בודק אופציות לחתימה עם חברות אחרות שעובדות על פיתוח חיסון, אך ההסתמכות היא בעיקר על חברת "מודרנה" שלפני כשבועיים הודיעה כי היא דוחה את תחילת הניסויים הקליניים שלה בהיקפים גדולים יותר. המשמעות העיקרית היא שישראל תיאלץ לעבור את החורף הקרוב ללא חיסון לנגיף.
במקביל, גם במכון הביולוגי בנס-ציונה נעשים מאמצים זה מספר חודשים לפתח חיסון לנגיף. לפי הודעת המכון לפני שלושה שבועות, נרשמה התקדמות משמעותית בניסוי שנערך על אוגרים. כעת ממתינים לשלב הניסוי הקליני.
