לא הרבה ילדות קטנות יגידו שהן חולמות להיות מהנדסות או מדעניות כשיהיו גדולות. ובטח עוד פחות יגשימו את החלום במהירות שיא. ד"ר טלי אילוביץ' היא בהחלט יוצאת דופן כמעט בכל מובן. בגיל 31 היא חברת הסגל הבכיר הצעירה ביותר בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב, שנבחרה לפני שנה לאחת מ-30 הישראלים המבטיחים מתחת לגיל 30 על ידי מגזין "פורבס".
עוד כתבות למנויי +ynet:
בשנים האחרונות הספיקה להקים משפחה, ללדת שלושה ילדים ולעשות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד בארצות־הברית. כיום היא מרצה בכירה במחלקה להנדסה ביו-רפואית וראש המעבדה לאולטרסאונד באוניברסיטת תל-אביב. בימים אלו, היא פרסמה מחקר פורץ דרך בתחום האימונותרפיה לטיפול במחלות סרטן, שהופיע במגזין המדעי הנחשב PNAS.
2 צפייה בגלריה
ד"ר טלי אילוביץ'. ''אני אחת שלא אוהבת לבזבז זמן. מאוד מכוונת ואוהבת לעשות את הדברים יעיל ומהיר, ולעבור למטרה הבאה''
(צילום: יובל חן)
אבל נתחיל מההתחלה. היא גדלה בפתח-תקווה, בבית דתי. לאמה יש תארים במתמטיקה ובמדעי המחשב והיא עובדת כמתכנתת בתעשייה האווירית, ואביה הוא רואה חשבון בחברת מקורות. היא הבכורה מבין ארבעת אחיה: האחד דוקטור לפיזיקה, השני עוסק בתחום הביולוגיה ואחותה היא מהנדסת תעשייה וניהול, שעושה תואר שני בתחום.
בגיל שמונה אובחנה אילוביץ' כמחוננת וכבשה את מסלולי המחוננים והתוכניות המיוחדות של נוער שוחר מדע ונוער שוחר מתמטיקה. "ההורים שלי קיוו שאהיה רופאה", היא אומרת, "אבל אני רציתי ללכת לכיוון הטכנולוגי. לאחר שעשיתי שירות לאומי בבית חולים במחלקה גינקולוגית, למדתי הנדסת חשמל לתואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטת בר-אילן. זכיתי ללא מעט מלגות ופרסים על המחקרים בדוקטורט, שהתמקדו בתחום המיקרוסקופיה.
"כשחיפשתי נושא לפוסט-דוקטורט, נתקלתי במאמרים מתחום האולטרסאונד וגיליתי עולם שלא הכרתי קודם. עד אז הכרתי אולטרסאונד רק מההריונות שלי. התחלתי לחפש מעבדה בתחום האולטרסאונד של חוקרת עם ראש פתוח. כך הגעתי לפרופסור קתרין הררה מאוניברסיטת סטנפורד, שזרמה איתי לגמרי. בסופו של דבר התקרבתי לעולם הרפואה ופיתוח טכנולוגיות חדישות לסיוע למטופלים".
2 צפייה בגלריה
''מאז שהמחקר פורסם אני לא מפסיקה לקבל פניות ממטופלים מכל העולם שמתעניינים באפשרויות''
(צילום: shutterstock)
מה החידוש במחקר שלך?
"האימונותרפיה היא ענף ברפואה שהולך ומתפתח ומוכוון להחליף את הטיפול הכימותרפי המסורתי, שגורם לתופעות לוואי קשות. מטרתו היא לנסות לגרום למערכת החיסון לזהות ולתקוף את הגידול הסרטני בעצמה. אולם גם לתרופות האימונותרפיות הקיימות יש תופעות לוואי - השפעתן מגיעה לכל הגוף, ועלולה לגרום לכך שמערכת החיסון תתקוף גם רקמות בריאות. במחקר שלנו הצלחנו, באמצעות שילוב טכנולוגיות ייחודי - אולטרסאונד ומיקרו־בועות של גז - לתקוף את תאי הגידול ללא תופעות לוואי שמגיעות לכל הגוף".
איך זה עובד בדיוק?
"מצאנו שגלי הקול של האולטרסאונד גורמים לבועות להתנהג כמו בלון, הן מתנפחות ומתכווצות בצורה מחזורית. אחת התגליות שלנו הייתה שדווקא בתדרים נמוכים הבועה מתנפחת, עד שהיא מתפוצצת לגמרי. לכן, לקחנו בועות וציפינו אותן בחומר שגורם להן להיקשר לתאים הסרטניים. כשהן נצמדות לתאים, מופעל האולטרסאונד שגורם להן להתפוצץ ולפעור חורים בקליפות התאים. רוב התאים לא שורדים את ההליך - 80 אחוז מהתאים הסרטניים מתים. אבל זה לא מספיק, כי 20 האחוזים הנותרים יכולים להמשיך להתפשט. לכן, בשלב השני של הניסוי הזרקנו יחד עם הבועות גנים שבאופן רגיל לא מצליחים לחדור לתאים, אך החורים שפערנו אפשרו להם להיכנס. התא סגר את עצמו עם הגן שהוכנס אליו והתחיל להשתנות".
באיזה גן השתמשתם?
"בגן שמעודד את התא להפריש חומר שבדרך כלל מופרש במצב מצוקה, מה שגורם למערכת החיסון לתקוף את התא. הדבר המדהים יותר הוא שעבדנו במודל שבו היו לעכברים גידולים בשני צדי הגוף, אך פעלנו רק בצד אחד. גילינו שמערכת החיסון תקפה גם את הגידולים בצד השני.
"הניסוי אמנם מצומצם בהיקפו, אולם עכבר אחד מתוך שישה החלים לחלוטין והשאר הראו נסיגה. כעת אנחנו מתקדמים בפיתוח, ובודקים השפעות של טיפולים סדירים של אחת לשבוע עד לנסיגה מלאה של הגידול. הדברים נראים מבטיחים מאוד".
על אילו סוגי סרטן ערכתם את הניסוי?
"עבדנו על סרטן השד, ועכשיו אנחנו רוצים לבדוק פתרונות לגבי סוגי סרטן נוספים. החידוש הגדול הוא בשילוב הטכנולוגיות שמצאנו, שמאפשר גם את הרג התאים באמצעות הפיצוץ וגם את החדרת הגנים".
מה השלב הבא?
"אנחנו ממשיכים כל הזמן באופטימיזציה של התהליך, למשל, מחפשים סוגי גזים מסוימים שיעבדו טוב יותר. מובן שעד שלא נשלים את המחקר הקליני אי-אפשר יהיה לעשות שימוש בטכנולוגיה. למרות זאת, אני חושבת שעצם הגברת המודעות חשוב.
"מאז שהמחקר פורסם אני לא מפסיקה לקבל פניות ממטופלים מכל העולם שמתעניינים באפשרויות. לא תמיד האנשים מודעים לכך שיש חלופות לכימותרפיה בדמות אימונותרפיה, או שיש שימושים רפואיים מרתקים לאולטרסאונד. למשל, חברת 'אינסייטק' הישראלית קיבלה אישור FDA לאולטרסאונד שנעשה בו שימוש להשמדת גידולים באמצעות חימום, בלי לגרום נזק לשאר הגוף. הרבה פעמים חולי סרטן מגיעים לפתרונות חלופיים מאוחר מדי, וחבל".
לעבודת הפוסט-דוקטורט שלה היא התאמצה למצוא מדענית חוקרת כמנחה, כדי לקדם את האג'נדה שלה לשילוב נשים בתחום שנשלט על ידי גברים. "כשהגעתי לתואר ראשון בהנדסת חשמל באוניברסיטת בר-אילן, רק 15 אחוז מהסטודנטים היו נשים. היום המצב השתפר והגיע ל-30 אחוז, אבל זה לא מספיק. יש עדיין דעות קדומות לגבי מקצועות ההנדסה, כאילו הם גבריים במהותם ומחייבים קריירה תובענית, שהשילוב שלה עם חיי משפחה יהיה מאתגר מדי לנשים. אני חושבת שהתפיסה הזאת שגויה, והסטיגמות הללו חייבות להיעלם. יותר ויותר נשים בוחרות ללמוד מקצועות ריאליים ורואות שזה בהחלט אפשרי.
"המכשול הגדול להתקדמות נשים נותר בשלב הפוסט-דוקטורט, שבמקצועות ההנדסה מחויב להתבצע בחו"ל. זו דרישה שמהווה קושי גדול להרבה מאוד נשים, שחוששות עדיין להוביל מהלך של עזיבת המשפחה את הארץ, תוך הפסקת עבודתו של הבעל. זו הסיבה שבסגל האקדמי הבכיר יש פחות נשים. דווקא בימים אלה של משבר הקורונה ישנן הקלות בתחום הפוסט-דוקטורט, ואולי זה יסייע".
איך זה עבד אצלכם?
"אצלי זה היה ברור מלכתחילה. בעלי, אסף, שגם הוא עוסק בתחומי המדעים, קיבל אותי מראש כעסקת חבילה. הכרנו בלימודי התואר השני, וכבר אז ידעתי שאני רוצה קריירה אקדמית. הוא אמר לי: 'ברגע שתמצאי את המקום שאת רוצה לעשות בו פוסט-דוקטורט, אזרום איתך ואחפש שם את האפשרויות שלי'.
"עזבנו את הארץ עם שלושה ילדים קטנטנים, שנולדו במהלך שנות הדוקטורט שלי. היינו בסטנפורד שלוש שנים ואסף עשה פוסט-דוקטורט במקביל אליי. רק לפני שנה חזרנו לארץ ובעלי השתלב בתעשייה, כפיזיקאי בקבוצת ה-CTO של חברת 'נובה', המפתחת מערכות מדידה לתעשיית המוליכים למחצה".
חלוקת התפקידים ביניהם יכולה לעורר קנאה. "אסף עושה הכל בבית, כביסות, ניקיון", היא אומרת בחיוך. "אני רק מבשלת. חוץ מזה, יש לנו הרבה תמיכה משפחתית. ההורים והחם והחמות עוזרים עם הילדים. בדיוק כשאני מדברת איתך, חמותי בדרך אליי עם ארבעה קילו שניצלים".
גדלת בבית דתי ולמדת בתיכון דתי. תפיסת העולם הזו לא מתנגשת עם עולם המדע?
"זה אף פעם לא התנגש. היו מגמות מדעיות בבית הספר, ועודדו גם את הבנות ללמוד בהן. אני חושבת שדווקא לימודי הגמרא, שהם מפולפלים מאוד, מלמדים לחשוב מחוץ לקופסה, מעשירים את עולם התוכן וגורמים לחשוב על דברים בצורה אחרת".
בהסתכלות לאחור, מה נתן לך את הדחיפה להצליח?
"קודם כל קיבלתי תמיכה אדירה מהבית. גדלתי בבית שבו חונכנו לעשות מה שאנחנו אוהבים ורוצים. זה היה המסר המרכזי. ההורים כל הזמן דרבנו אותנו להשקיע, ללמוד ולהשיג מטרות. אולי אני בתור הבת הבכורה הייתי גם מודל לחיקוי. חוץ מזה, מובן שהאופי משפיע. אני אחת שלא אוהבת לבזבז זמן, מאוד מכוונת לעשות את הדברים יעיל ומהר ולעבור למטרה הבאה. זה חשוב. וגם היה לי קצת מזל. יש תחומי מחקר שבהם יכול לעבור המון זמן עד להשגת תוצאות. בתחומי ההנדסה זה יכול להיות מהיר יותר, כי אם יש סימולציה שמראה היתכנות לרעיון - זה מקצר טווחים".
ומה הלאה?
"המחקר חשוב לי מאוד ואשמח להתקדם איתו ככל שאפשר, ולהגיע למצב שהטכנולוגיות יהיו בשימוש בטיפול בקליניקות. תחום האולטרסאונד מרתק אותי ואני עוסקת במחקרים נוספים על שימושים שלו ברפואה, למשל בטיפולים לא פולשניים במוח. גם היום, במשבר הקורונה, אנחנו מנסים לפתח שיטה לשימוש באולטרסאונד לאבחון הקורונה.
"מעבר לזה, אני מתמקדת בסטודנטים שלי, ויש לי אחריות גדולה. אני מעמידה בעצם את הדור הבא של המדענים והמדעניות בישראל. זאת ממש תחושת שליחות עבורי".
