הספר הזה יעזור לכם להבין את האמת באשר לסוכר הרע ויסביר לכם את השיטה המוכחת שבעזרתה תוכלו לסלק אותו מהתזונה שלכם לגמרי ולתמיד, בלי שתחושו מקופחים ובלי שתזדקקו לכוח רצון. למעשה, זה יהיה קל. ודאי תתקשו להאמין בכך אבל המשיכו לקרוא. יש לי בשבילכם רק חדשות טובות.
לכולנו יש ימים טובים וימים רעים. בימים הטובים שלכם, האם אתם תוהים אם יכולתם להרגיש טוב יותר? האם היתה יכולה להיות לכם, למשל, יותר אנרגיה? האם יכולתם לרדת במשקל? האם אתם סובלים ממיני תחלואים מציקים שלמדתם לחיות איתם, אבל הייתם שמחים מאוד להיפטר מהם? האם אתם לא מרוצים מהדמות שאתם רואים במראה? למה לחכות שהתסמינים האלה יחמירו לפני שתעשו משהו? אם אתם במצב שבו התסמינים האלה הם כבר חמורים, אל תיבהלו. המפתח לחירות שלכם נמצא בידיכם. האמת היא, שכמעט כולם יכולים להרגיש הרבה יותר טוב, במגוון צורות, בעזרת שינוי אחד קטן ופשוט בתזונה שלהם: לגנוז את הסוכר!
כתבות נוספות למנויים:
העובדה שאתם קוראים את הספר הזה מעידה על כך שקיבלתם החלטה לעשות משהו בנוגע לכמויות הסוכר שאתם צורכים. אולי אתם רוצים לרדת במשקל ולשפר את הכושר הגופני, אולי אתם חוששים לפתח סוכרת מסוג 2, מחלת לב או אחד משורה ארוכה של מצבים רפואיים שנקשרו לצריכה מוגזמת של סוכר. ואולי קראתם על נזקי הסוכר ואתם רוצים להגן על עצמכם או על ילדיכם לפני שיהיה מאוחר מדי.
רובנו התמכרנו לסוכר כבר כשהיינו קטנים מכדי להבין מה אנחנו אוכלים. אנחנו גדלים בלי שיש לנו מושג איך נראים החיים ללא סוכר. אנחנו מניחים שהעייפות שאנחנו חשים, נפילות האנרגיה, חוסר המנוחה והקושי לשלוט במצבי הרוח ובמשקל שלנו - הם פשוט עובדות החיים ואנחנו מנסים להתמודד, בעודנו ממשיכים להאביס את עצמנו בסוכר בכל פעם כשאנחנו מרגישים צורך בעידוד. האמת שונה לגמרי.
אולי גם שמעתם שאנחנו זקוקים לכמות מסוימת של סוכר בתזונה, כדי שתהיה לנו אנרגיה. בפרק הבא אסביר את ההבדל בין סוכר טוב, שאנחנו מקבלים באופן טבעי מן הצמחים שאנו אוכלים, לבין סוכר רע, המזוקק מקנה סוכר ומצמחים אחרים, ומופשט מכל יתרונותיו הטבעיים.
הדרך הקלה מסווגת גם פחמימות מעוּבדות (כמו פסטה) ופחמימות עמילניות (כמו תפוחי אדמה) כ"סוכר רע". לרוב הסוכר שאנו צורכים אין מקום בתזונה של אדם בריא. הוא לא טבעי לנו ממש כמו שתיית דלק או הזרקת הרואין לוורידים.
בכל מקום בספר שבו אני מדבר על "אכילת סוכר", אנא שימו לב שאני מתכוון לאכילה או לשתייה של סוכר רע.
ההשפעות הרעות של אכילת יותר מדי סוכר מהסוג הלא נכון, אינן בגדר סוד. מגיל צעיר אומרים לנו שסוכר גורם לריקבון בשיניים (האמת היא שהחיידקים הניזונים ממנו הם שגורמים לחורים בשיניים), אבל בשנים האחרונות נחשפה שורה ארוכה של מצבים מסוכנים פי כמה, שנקשרו לצריכת סוכר, ובראשם השמנת היתר החולנית וסוכרת מסוג 2.
קשה, אם לא בלתי אפשרי, למצוא מישהו שיקום ויאמר שהסוכר טוב לבריאות. עם זאת, מגיל צעיר אנחנו עוברים שטיפת מוח, שבגללה אנחנו רואים במזונות המכילים סוכר סוג של פרס. סוכריות, עוגות, עוגיות, ממתקים, גלידה ושוקולד - אנחנו מקבלים אותם כפרס על התנהגות טובה! רק כעת הורים מתחילים להבין, שלא מדובר בפרסים, אלא בגזר דין מוות פוטנציאלי.
רוב מי שבילדותם ראו בסוכר פינוק, מתחילים להיווכח באמת רק כשהם משמינים או מאובחנים כסובלים מסוכרת סוג 2, או - במרבית המקרים - גם וגם. ואפילו אז הם מתקשים להפסיק לאכול סוכר. למרבה התדהמה, אנשים ברמות השמנה שונות, החל מעודף משקל קל ועד השמנת יתר חולנית או אפילו מורבידית, ממשיכים לצרוך סוכר רע על בסיס יומיומי, בכמויות גדולות - שצריכתן כמוה כהתאבדות.
הם גם לא מבינים את חומרת הנזק שהם גורמים לעצמם. למה בעצם? איך ייתכן שסוכר רע (סוכר רע = סוכר מזוקק, פחמימות מעובדות ופחמימות עמילניות), הידוע כגורם לנזק רב כל כך, נצרך בכמויות גדולות כל כך, המובילות לאסון בריאותי ברמה בינלאומית?
האם אי פעם אמרתם לעצמכם, "אוכל רק עוד עוגייה אחת", ואז גיליתם שאכלתם שתיים או שלוש או אפילו את כל החבילה כולה? מה גורם לכם לעשות את זה? האם זה רק התענוג המזוקק? אם כן, למה ניסיתם להגביל את עצמכם מראש לעוגייה אחת בלבד? כי חששתם להזיק לבריאותכם? או אולי מפני שידעתם שאם תאכלו שתיים, קרוב לוודאי שתאכלו שלוש ואולי את כל החבילה ואז תסבלו מרגשי אשם, תבוזו לעצמכם על חוסר השליטה ובסופו של דבר תהיו אומללים? וכל זה בגלל עוגייה.
כשמשהו מעניק הנאה אמיתית, אין לנו צורך להגביל את התכיפות שבה אנחנו נהנים ממנו. אנחנו מגבילים את עצמנו כשאנחנו חשים שהדבר עלול להזיק לנו. במקרה של סוכר - התחושה הזו מוצדקת לגמרי.
אתם בוודאי מתקשים להשלים עם העובדה שסוכר לא מספק לכם הנאה כלשהי. אסביר יותר בהמשך. קודם כול, אני מבקש שתשמרו על ראש פתוח. פשוט תחשבו שיכול להיות שהסוכר לא מספק לכם הנאה. בשלב זה, אל תרגישו חובה להסכים, אלא רק לחשוב על האפשרות הזו.
אז אם לא מדובר בהנאה, למה אתם רוצים עוד ועוד? התשובה עשויה להפתיע אתכם.
שמעתם בוודאי שסוכר הוא ממכר, אבל התייחסתם לזה בביטול, כאל השערה או בדיחה, כמו לקרוא למי שלא יכול לעמוד בפני שוקולד - "שוקוהוליסט". איש לא אוהב להודות שהוא מכור, ונדמה לנו שאי אפשר לחשוב על כל האנשים בעולם כעל מכורים לאותו חומר עצמו. אבל זה המצב. כולנו מעדיפים לחשוב שאנחנו בשליטה, אבל אילו הייתם באמת בשליטה - לא הייתם אוכלים את העוגייה השנייה, השלישית ובטח לא את הרביעית. לא הייתם אוכלים את העוגייה הראשונה.
קל להבחין בהתמכרות אצל אחרים. ברור לנו שמסוממים שנועצים מחט בזרוע הם מכורים. במרפאות המיוחדות המטפלות בהתמכרות להרואין, המכורים מבינים שהם אינם מפיקים כל הנאה או יתרון מהסם. הם יודעים שהם משתמשים בו רק כדי לסלק את תסמיני הגמילה שנגרמים להם בגלל המנה הקודמת שצרכו.
זאת המשמעות של התמכרות. המנה הראשונה מעוררת צורך עז, וכל מנה נוספת מקלה חלקית את תסמיני הגמילה - אבל אז היא גורמת להשתוקקות למנה הבאה. במקום לרפא את עצמם באמצעות שבירת המעגל, המכורים מנסים להיפטר מההשתוקקות הזו על ידי צריכת אותו דבר עצמו שעורר אותה מלכתחילה. זה כמו לנסות לכבות שריפה באמצעות דלק! אין לי ספק שאתם מבינים מה אני אומר בקשר להתמכרות להרואין.
בעצם, רק אחוז אחד מן הצורך העמוק הזה - אשר במקרים רבים נחווה כהשתוקקות שאי אפשר לעמוד בפניה - הוא גופני, ו-99% ממנו הוא נפשי. ייסורי הגמילה הגופניים ממרבית הסמים הם למעשה מתונים למדי, כמעט בלתי מורגשים. המצוקה האמיתית נגרמת על ידי המוח. המצוקה מתעוררת על ידי כאב הגמילה הזעיר ביותר, אבל מוזנת על ידי שטיפת מוח.
אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים את מה שאנו מכורים לו, כדי לזכות בהנאה כלשהי או במשענת. בראשית ההתמכרות שלהם - מכורים לסמים חושבים שזה מה שההרואין מעניק להם, מעשנים חושבים שהם מקבלים את זה מניקוטין ומכורים לסוכר חושבים שהם מקבלים זאת מסוכר.
לשטיפת המוח, האחראית בחלקה להתמכרות - יש כוח אדיר. קרוב לוודאי שמעולם לא צרכתם הרואין, אבל אין לי ספק שאתם מאמינים שהסם הזה מעניק איזו הנאה עצומה, מדהימה, שאין כמותה.
זה נובע בחלקו מהאופן שבו הסם מוצג בסרטים, ובחלקו מכך שאנחנו פשוט לא מאמינים שמכורים יביאו את עצמם להרוס את גופם, משפחותיהם, הקריירות שלהם ועצם קיומם על ידי שימוש בשם שבעצם אינו מספק הנאה. אבל את רוב המכורים להרואין המטופלים בקליניקה שלנו בלונדון אין צורך לשכנע.
המפלצת הקטנה. זמן קצר אחרי שאתם צורכים בפעם הראשונה סוכר רע, אתם חווים את תחושת הגמילה. הגמילה יוצרת תחושה מתונה מאוד של ריקנות, חוסר ביטחון קל ומתח קל - תחושה מתונה כל כך שקשה להבחין בה.
ברגע שתצרכו מנה נוספת מן הסם - אותה תחושה של ריקנות והיסוס תיעלם זמנית, ואתם תחזרו לחוש כאילו לא קרה דבר. במילים אחרות, אתם צורכים מנה שנייה של סוכר רע רק כדי לחזור ולהרגיש בדיוק את אותן תחושות שהרגשתם לפני המנה הראשונה.
אט-אט, תחושת הגמילה חוזרת ואנחנו חוזרים ומרגישים את אותה הרגשה מתונה של ריקנות, חוסר ביטחון ומתח. זו ראשיתה של שרשרת הנמשכת לאורך כל החיים.
בהתמכרויות אחרות התהליך הזה כל כך בלתי מורגש, עד שהאדם הצורך את הסם כלל אינו מודע למה שקורה. כך גם עם סוכר רע - אבל בהבדל משמעותי אחד. לסוכר רע התמכרנו עוד לפני שיכולנו לחשוב בעצמנו!
תינוקות מתוקים. להבדיל מכמעט כל סם ממכר אחר על פני כדור הארץ, האנשים שגורמים לנו להתמכר - סוחרי הסמים המקוריים - הם האנשים שדואגים לנו ואוהבים אותנו יותר מכול: הורינו ומי שמגדלים אותנו. ובשלב שבו אנחנו מסוגלים לחשוב בעצמנו - אנחנו מכורים לסוכר רע כבר שנים רבות!
זה כאילו שבגופכם נוצרה מפלצת קטנה, אשר ניזונה מסוכר רע. אם אינכם מזינים אותה - היא מתלוננת, ומעוררת תחושה לא נעימה. אם תזינו אותה, התחושה הזו תיעלם לזמן-מה, אבל לאחר מכן היא תחזור. כשאתם משתחררים מההתמכרות לסוכר רע, אתם מרעיבים את המפלצת הקטנה למוות. זוהי מפלצת חלשה ומעוררת רחמים, אבל היא מעוררת לפעולה מפלצת גדולה יותר.
מיום שנולדנו, לא זו בלבד שיקירינו מאכילים אותנו בסוכר רע, אנחנו גם עוברים שטיפת מוח שגורמת לנו להאמין שאנחנו מפיקים ממנו הנאה וגם משענת. שמדובר בסוג של פינוק או פרס, או שהסוכר הכרחי לשימור רמות האנרגיה שלנו. המפלצת הקטנה מאששת לכאורה את כל זה.
בכל פעם שאתם צורכים סוכר רע - אותה תחושת ריקנות, חשש ומתח קל נעלמת לזמן מה, אתם באמת מרגישים קצת פחות חסרי ביטחון ומתוחים פחות מלפני רגע. נדמה לכם שקיבלתם חיזוק. כמו מכורים להרואין שקיבלו מנת סם. האמונה הזו, שלפיה הסם מביא לנו תועלת, היא שיוצרת את ההשתוקקות האיומה כשאנחנו מנסים להיגמל. במילים אחרות - אותה תחושת חסך נוראה נגרמת על ידי תהליך מחשבתי ולא על ידי גמילה גופנית מן הסם.
הגמילה הגופנית (ה"מפלצת הקטנה") אינה משתנה לעולם והיא מתונה להפליא. התהליך המחשבתי שהיא מעוררת, לצד שטיפת המוח שעברנו (ה"מפלצת הגדולה") - הם שגורמים לנו לצורך עז ולא נעים. הבנת הדרך הקלה הורגת את המפלצת הגדולה. הרעבת המפלצת הקטנה מסוכר רע - הורגת אותה במהירות, ומבטיחה שלעולם לא תצטרכו לסבול ממנה שוב.
התמכרות מלידה. בעיני רובנו, התמכרות היא מילה גסה הקשורה בחומרים רבי השפעה, שחלקם אסורים על פי חוק. במרבית ההתמכרויות, אפשר להביט לאחור ולזהות את הרגע שבו התרחשה ההתמכרות, בדרך כלל בסוף גיל ההתבגרות או בתחילת שנות העשרים שלנו. לכן לא נראה לנו מתאים לכלול את הסוכר הרע - חומר שצרכנו מאז שנולדנו - תחת אותה הגדרה.
אבל ידוע שהתמכרויות עלולות להתרחש עוד לפני שאנחנו מודעים לכך שאנחנו צורכים חומר מסוים. ישנם תינוקות הנולדים כשהם מכורים להרואין או לקראק, כתוצאה טרגית של אם מכורה או אם שצרכה סמים במהלך ההיריון.
משאבים עצומים מושקעים בטיפול בנזקי הסמים הלא חוקיים, משום שהעולם מכיר בזוועות שנגרמות כתוצאה מהתמכרות להרואין או לקראק. למרות זאת, סוכר רע אינו זוכה לאותה תשומת לב, חרף העובדה שהשמנת יתר חולנית, מחלות לב וסוכרת אחראיות למיליוני מקרי מוות בשנה יותר מהרואין.
העניין הוא שאתם חייבים לשכוח את מה שנדמה לכם שאתם יודעים על התמכרות, להבין איך היא פועלת ואיך היא קשורה לסוכר רע. רק כשתשלימו עם העובדה שאתם מכורים לסוכר - תוכלו להתחיל את תהליך ההשתחררות שלכם. חשוב להבין שאתם לא שולטים בצריכת הסוכר הרע שלכם - היא שולטת בכם, והדרך היחידה להשתחרר היא להפסיק לגמרי לצרוך סוכר רע.
החוט המקשר בין כל ההתמכרויות הוא הפחד שהחיים בלעדי מה שנדמה לנו שהוא התענוג הקטן שלנו, או מקור התמיכה שלנו - יהיו אומללים. דברו עם אנשים על האפשרות להימנע מצריכת סוכר, והתגובה שתקבלו ברוב המקרים היא: "אבל חייבים ליהנות מהאוכל".
ההנחה היא שתזונה שאין בה סוכר רע - לא תהיה מהנה. זה רחוק מאוד מהאמת. בספרי "לרזות עכשיו 2" אני טוען את הטענה הזו: "אכלו כמה שתרצו מהמאכלים האהובים שלכם, מתי שתרצו ובאיזו תדירות שתרצו, ותגיעו למשקל שתרצו בלי דיאטה, התעמלות מיוחדת, שימוש בכוח הרצון או תחושת קיפוח". בעיני רבים, זה נראה טוב מכדי להיות אמיתי. אבל כשהם גומרים לקרוא את הספר - הם מבינים שזאת האמת לאמיתה.
יש בטענה שלי שתי מילות מפתח: דיאטה וכוח רצון. מרבית השיטות שמבטיחות לסייע לכם לשלוט במה שאתם אוכלים תלויות בכוח רצון. כפי שאסביר בהמשך הספר הזה, כל שיטה הנסמכת על כוח הרצון בעצם מקשה עליכם להצליח, ואולי אף הופכת את ההצלחה לבלתי אפשרית.
השיטה הזו אינה נסמכת כלל על כוח רצון. זו גם אינה דיאטה. הדיאטות שאולי ניסיתם בעבר ואשר אכזבו אתכם הן פתרונות זמניים שיש להם, למעשה, השפעה שלילית. מתברר כי מרבית האנשים שמנסים לרזות בדיאטה - בסופו של דבר עולים במשקל.
השיטה הזו אינה פתרון זמני, זהו פתרון לכל החיים. היא פועלת באמצעות שינוי צורת המחשבה שלכם על אודות המזון שאתם אוכלים, סילוק שטיפת המוח שעברתם מלידה והחלפתה באמת. ברגע שתשנו את הגישה למזון, יהיה לכם קל לשנות את התזונה שלכם. אינכם חייבים למנוע מעצמכם דבר. תיהנו מכל ארוחה. תיראו נפלא, תרגישו טוב יותר ובנוסף תהיה לכם אנרגיה רבה פי מיליון.
אם מישהו היה מנסה לגרום לכם להאמין שאתם יכולים לצרוך רק טיפ-טיפונת הרואין מדי פעם, האם תתפתו לנסות? ברור שלא, כי אתם יודעים שאין דבר כזה טיפונת הרואין מדי פעם. מנה אחת מובילה למנה נוספת ולעוד אחת ועוד אחת. הנטייה היא תמיד לצרוך יותר.
ובכל מקרה, אתם יודעים שצריכת הרואין אינה מעניקה תענוג נפלא. אל תאמינו לַזוהר נוסח-טרנטינו שהוליווד עטפה בו את ההרואין, זה שגורם לכם לחשוב שהרואין מבטיח איזה עונג שלא ייאמן. כפי שכבר אמרתי, רוב רובם של המכורים להרואין המגיעים לקליניקות שלנו, מודים בכנות כי הם צורכים את הסם בניסיון להרגיש "בסדר" ולא כדי לחוות איזה עונג או "היי" או הנאה מיוחדת. כך מרגישים גם המכורים לקוקאין, ולמעשה כך מרגישים המכורים לכל אחד מהסמים המסוכנים, הבאים לבקש את עזרתנו. וזה נכון גם לגבי סוכר.
יכול להיות שהתחלתם לקרוא את הספר הזה בתקווה שהוא יוכל לעזור לכם להקטין את צריכת הסוכר הרע לרמה בריאה. בואו נבהיר את העניין: הרמה הבריאה היחידה של צריכת סוכר רע היא אפס. צריכה כלשהי של סוכר רע אינה בריאה, ובנוסף היא תגרום לכם להישאר מכורים, כך שבסופו של דבר תצרכו יותר ויותר סוכר רע. מטרת הספר הזה היא לעזור לכם להשתחרר לגמרי מן הסוכר הרע.
ייתכן שאתם עדיין חושבים שהדבר יתבע מכם תעצומות של כוח רצון. למעשה, תידרשו ליותר כוח רצון כדי לצמצם את צריכת הסוכר מאשר להימנע ממנו לגמרי. רק על ידי הימנעות מוחלטת מצריכת סוכר - תוכלו להשתחרר מן ההתמכרות. יהיה לכם קשה הרבה יותר להישאר מכורים.
הדבר נכון גם לגבי עישון וסמים אחרים. האם אדם שצמצם את צריכת הסיגריות שלו משלושים לעשר סיגריות ביום - הוא בעיניכם אדם שנגמל מסיגריות? נדרש כוח רצון אדיר כדי לצמצם את מספר הסיגריות היומי, משום שכל מנת סם מעוררת בנו נטייה לצרוך עוד. אנחנו נלחמים ללא הרף בדחף לקבל מנה נוספת. בסופו של דבר, המכורים נשברים וצורכים מן הסם עוד יותר מכפי שצרכו בתחילה. זוהי משמעות ההתמכרות. אנשים חושבים שקשה להפסיק לעשן, אבל זה בעצם קל מאוד... אם יודעים איך. רק מי שמנסה את שיטת כוח הרצון - חושב שזה קשה.
הכינוי "שיטת כוח הרצון" מתייחס לכל שיטה של טיפול בהתמכרות לסם, הגורמת למכורים להאמין כי הם מקריבים איזה עונג או אמצעי תמיכה ומשום כך הם חייבים לגלות כוח רצון, מדי יום ולכל החיים, כדי להילחם בדחף להשתמש בסם.
הדרך היחידה להשתחרר מעריצותו של הסוכר הרע, היא להבין שהוא לא מועיל לכם בשום צורה ולסלק אותו לחלוטין מן התזונה שלכם. ספר זה יאפשר לכם לעשות זאת בקלות, מבלי להתייסר, ולתמיד. ובנוסף, הוא יאפשר לכם אפילו ליהנות מן התהליך.
בחרו את היום הזה כיום הראשון בהרפתקה המרגשת: היום שבו אתם מתחילים להתכונן להיות חופשיים. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא למלא אחר ההנחיות. למעשה, ההנחיה הראשונה שלכם היא: מלאו את כל ההנחיות.
אתם יכולים לבלות חיים שלמים בניסיונות שווא לפרוץ כספת. אבל אם אתם יודעים את צירוף המספרים הנכון או אם יש לכם מפתח, פתיחת הכספת קלה עד גיחוך. אם תאבדו את המפתח או תדלגו על אחת הספרות בקוד, תיכשלו.
הספר הזה מכיל את המפתח, את המידע הדרוש לכם כדי להיות חופשיים. הוא יאפשר לכם להיחלץ. השיטה הזו קרויה ה"דרך הקלה". כדי שהיא אכן תהיה קלה, אתם חייבים להגיע למצב שבו בכל פעם שתחשבו על סוכר רע או על מוצר המכיל סוכר רע - תהיה לכם תחושה של חופש והקלה על כך שאתם כבר לא צורכים אותו. זו הדרך היחידה להשתחרר, ולהישאר חופשיים באמת.
שינוי, או ליתר דיוק תיקון, התפיסה שלכם את הסוכר הרע תהיה חוויה מרגשת, מאירת עיניים וחיובית להפליא. ברור שאתם מתקשים להאמין, אבל המשיכו לקרוא, אין לכם מה להפסיד ויש לכם הרבה מאוד מה להרוויח.
קרוב לוודאי שכבר חוויתם אינספור ניסיונות לצמצם, לשלוט או להימנע לגמרי מצריכת סוכר והרגשתם דרגות שונות של חסך, אומללות וכישלון. הפעם הזאת תהיה שונה. אל תצפו שיהיה לכם קשה. בהמשך, אסביר לכם למה זה לא יהיה קשה.
בואו נניח לכל העגמומיות והתחושות המבשרות רע. אין צורך להיות אומללים. אתם עומדים להשיג הישג נפלא. ראו את המסע שלכם באמצעות הספר הזה כפי שהוא באמת, תהליך מרגש וחיובי. תארו לעצמכם איזו גאווה תרגישו כשתהיו חופשיים. ישנה חשיבות עצומה לכך שתשמרו על ראש פתוח. יש מי שבטוחים שהשיטה שלי היא סוג של שטיפת מוח. זה רחוק מאוד מהאמת. למעשה, היא ההפך משטיפת מוח, משום שהיא מתקנת ומסלקת אמונות שמלידה חשבתם שיש בהן ממש.
הטילו ספק במה שחשבתם על אודות הסוכר הרע. פקפקו במה שהחברה והמוסכמות גרמו לכם להאמין. הטילו ספק במה שאתם חושבים שאתם יודעים על התמכרויות בכלל. אם תעשו זאת, לא תוכלו להיכשל.
לא משנה למה החלטתם לקרוא את הספר הזה - דבר אחד אתם יודעים בוודאות: סוכר רע הוא האויב שלכם. בפרק 2, אסביר ביתר פירוט את ההבדלים בין סוגי הסוכר, מהו סוכר "טוב" שגופכם זקוק לו כדלק, ומהו סוכר "רע" שגורם לנזקים בלבד. לעת עתה, בואו נתמקד במטרת הספר: לנצח את ההתמכרות שלכם לסוכר.
השיטה הזאת נולדה כשיטה לגמילה מעישון, דרך לעזור לאנשים להתגבר על התמכרותם לניקוטין. הייתי מעשן כבד, מכור שעישן בין 100-60 סיגריות ביום וניסה, ונכשל, אינספור פעמים להפסיק. התחלתי להאמין שהגנטיקה שלי כופה עלי לעשן, ושלכן הדרך היחידה שלי להיגמל היא לגייס כוח רצון אדיר. זוהי תפיסה מוטעית שמונעת ממעשנים שאינם משתמשים בדרך הקלה - להפסיק לעשן.
אינספור ניסיונותי הכושלים להפסיק לעשן שכנעו אותי שאין לי די כוח רצון ולכן, נידונתי לסבול כל חיי את ייסורי העישון. אבל יום אחד, הערה מקרית פקחה את עיני לראות את האמת. בניסיון אחרון ונואש למצוא מרפא, הלכתי למהפנט. הטיפול אמנם לא גרם לי להפסיק לעשן, אבל אחת המילים שהמהפנט השתמש בהן נתנה לי את המפתח. המילה הזו היתה "התמכרות". הרגשתי שנורה נדלקה בתוך מוחי: אני לא מעשן כי אני רוצה לעשן. אני מעשן כי אני מכור.
ידעתי באותו רגע שנרפאתי. חזרתי הביתה והודעתי לאשתי, ג'ויס, שאני מתכוון לרפא את העולם מעישון, וכך התחלתי לבנות את הדרך הקלה. מעולם לא חשתי תשוקה לעשן ולו סיגריה נוספת אחת.
הדרך הקלה עזרה לעשרות מיליוני אנשים בעולם להיגמל מעישון ולזכות בחירות מבעיות והתמכרויות אחרות, ובכלל זה אלכוהול, הימורים, חובות, פחד מטיסה ואכילת יתר. השיטה אומצה על ידי קהל נאמן, ששמע עליה כמעט רק מפה לאוזן, מסיבה אחת פשוטה: היא עובדת. היא עובדת לא משום שהיא מכריחה אתכם לעבור תהליך גמילה מיוסר או תובעת תעצומות של כוח רצון. היא עובדת פשוט על ידי כך שהיא עוזרת לכם לראות את האמת.
אולי נדמה לכם שאתם כבר יודעים את כל מה שיש לדעת על נזקי הסוכר, ובכל זאת אתם צורכים סוכר. גם מעשנים יודעים הכול על נזקי העישון, ובכל זאת עדיין משקיעים מאמץ אדיר בסיפוק ההתמכרות שלהם. כשאני מדבר על האמת, אני לא מתכוון לאמת שלפיה הסוכר מזיק לכם - את זה כולם יודעים. אני מתכוון לאמת האומרת שסוכר מזוקק, פחמימות מעובדות ופחמימות עמילניות, אינם מועילים לכם בשום צורה ואופן.
אולי אתם חושבים לעצמכם, "אם השיטה הזו הופכת את ההימנעות מסוכר לקלה כל כך, למה שלא תיתן לנו פשוט את המפתח ותניח לנו לעשות את זה בעצמנו?" אנא, גלו סבלנות. בקרוב מאוד תגלו את דרך המילוט שלכם, והזמן הקצר שהשקעתם בקריאת הספר הזה - יראה לכם כהשקעה ראויה עבור חיים שלמים של חירות.
כפי שכבר הזכרתי, השיטה פועלת ממש כמו קוד הפתיחה של מנעול הכספת. אני יכול לתת לכם הנחיות, אבל אם לא תמלאו את כולן ובסדר הנכון - הקוד לא יפעל והמנעול יישאר נעול.
זכרו את ההנחיה הראשונה שלי: מלאו את כל ההנחיות. ייתכן שתתפתו לקפוץ אל סוף הספר כדי לגלות איך השיטה עובדת. אם תעשו זאת, השיטה לא תעבוד. חשוב ביותר שתקראו את הספר כולו, מהתחלה ועד הסוף, בלי לדלג על דבר.
במהלך חייכם, הייתם קורבנות של שטיפת מוח שנטעה בכם מושגים שקריים בנוגע לסוכר ולמה שהוא עושה למענכם. אנחנו חייבים לעקור את שטיפת המוח הזו ולהחליף אותה באמת. זכרו, התחלתם לקרוא את הספר הזה כי אתם רוצים לעשות משהו בנוגע לצריכת הסוכר שלכם. כל השיטות שניסיתם בעבר נכשלו - ולכן אתם מקווים שהשיטה הזו תהיה אחרת. אתם יכולים להירגע. היא שונה, והיא עובדת. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא למלא את כל ההנחיות.
אל תשנו דבר עדיין בעודכם קוראים את הספר, אין צורך שתשנו את התזונה שלכם. יגיע זמן שבו לא תרגישו יותר צורך או תשוקה לסוכר, אבל עד אז חשוב שתמשיכו לאכול סוכר כרגיל. אז בבקשה, המשיכו לצרוך סוכר כהרגלכם, בלי לשנות דבר בתזונה שלכם, עד שאורֶה לכם לעשות זאת.
- משום שאנחנו מכורים לסוכר מגיל צעיר, נדמה לנו שזה נורמלי, אבל זה לגמרי לא.
- התמכרות ושטיפת מוח הן שגורמות לנו להמשיך לצרוך סוכר, אף שאנחנו יודעים לאילו נזקים הוא גורם לנו.
- כמכורים, אנחנו מנסים להקל את ההשתוקקות שלנו בצריכה של אותו חומר שגורם להתמכרות.
- אין טעם בצמצום כמויות. וזה גם קשה להחריד.
- גמילה בדרך הקלה פירושה הימנעות מוחלטת. החדשות המסעירות הן שזה קל.
- אין שום צורך בכוח רצון.
- מלאו את כל ההנחיות.