החדשות הטובות הן שהחיסונים נגד קורונה נראים קרובים מכפי שניתן היה לחלום רק לפני חצי שנה. החדשות הרעות, על פי מחקרים שונים: גם כאשר ייצאו החיסונים הראשונים לשטח בעולם המערבי - כנראה כבר ב-2020 או בראשית 2021 - ייווצרו "כיסים" משמעותיים של צרכנים שיסרבו להתחסן.
כתבות נוספות למנויים:
על פי מחקר שערך לאחרונה "קונסומר ריפורטס", ירחון הצרכנות האמריקאי היוקרתי, שליש מהאמריקאים יסרבו. יש סקרים שמצביעים על אחוזים גבוהים יותר, אפילו 50%. על פי סקר שנערך באוסטרליה, כרבע מהאוכלוסייה תסרב להתחסן. גם בארגון הבריאות העולמי (WHO) מודאגים שהתופעה, לה הם קוראים "היסוס חיסונים", עלולה להוות איום רציני על הבריאות בעולם.
חיסוני הקורונה פותחו במהירות הגדולה ביותר בהיסטוריה. במקום 20-5 שנים שלוקח בדרך כלל לפתח חיסון, העבודה על חיסוני הקורונה החלה בינואר 2020, ואחרי 42 יום כבר הידהדה לראשונה הקריאה כי יש חיסון בדרך.
במרץ כבר התחילו הניסויים הראשונים. היום יש כבר חמישה חיסונים שאושרו לשימוש מוקדם או מוגבל, במדינות כמו רוסיה וסין (אך נתקלו בביקורת רחבה וחריפה), תשעה חיסונים שנמצאים בשלב מתקדם של ניסויים קליניים מורחבים (על עשרות אלפי נסיינים), 15 חיסונים שנמצאים בשלב פחות מתקדם של מעקב מורחב לבדיקת בטיחותם, ו-27 חיסונים שנמצאים בשלב ראשוני של ניסויי בטיחות ומינון מצומצמים (על עשרות אנשים). שלא לדבר על 92 חיסונים נוספים שמצויים בבדיקות טרום-קליניות לבדיקת יעילותם על בעלי חיים. כך על פי נתוני Coronavirus Vaccine Tracker (מעקב חיסוני קורונה) של העיתון "ניו יורק טיימס", הנחשב לאורים ותומים לכל מי שרוצה לדעת מה קורה בעולם החיסונים לקורונה.
9 צפייה בגלריה
פרופ' זאב רוטנשטיין. ''החשש שהחיסון יגרום למתחסן לחלות איננו קיים, אבל יש אפשרות לנזקים אחרים ולתופעות לוואי''
(צילום: אוהד צויגנברג)
לנוכח המציאות הזאת, לא פלא שרבים כל כך - אנשים מן השורה וגם מדענים ורופאים - חוששים מ"חיתוך פינות" שעלול להשפיע על אמינותם ובטיחותם של החיסונים, כמו גם מהשפעת הכסף הגדול והלחצים הפוליטיים הנשפכים על המרוץ הזה. פרופ' קתרין סטפנסון מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, העומדת בראש מכון מחקר יוקרתי לחיסונים, דרשה להקים פאנל של מדענים בלתי תלויים כדי להגדיל את האמון בחיסון. זאת אחרי שכמה מעמיתיה הודיעו לה שאין בכוונתם להתחסן. "מדובר בעמיתים ממקצוע הרפואה, וזה מדאיג", אמרה.
פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל הדסה, בית החולים הישראלי היחיד שכבר מעורב בניסוי לחיסון קורונה ברוסיה, ופרופ' גילי רגב יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרה של זיהומים בבית החולים שיבא, המנהלת את מערך שיבא-טרגט לבדיקות סרולוגיות, אינם חוששים. "לאור התחלואה והתמותה מהנגיף, הרוב המכריע של האוכלוסייה ירוץ להתחסן", משוכנע פרופ' רוטשטיין. לראיה, הוא אומר, למרות הביקורות שנמתחו במערב על החיסון שפותח ברוסיה, "ספוטניק 5", ולפני שהחיסון התחיל להיות משווק מחוץ לרוסיה - יש כבר ישראלים בעלי קשרים ו/או בעלי אזרחות רוסית שהצליחו להגיע לשם ולהתחסן.
"חיסונים שיקבלו אישור של ארגון הבריאות העולמי יהיו בטוחים ואפקטיביים. רבים בעולם מצפים לחיסון יעיל ובטוח. העולם מוצף במידע מטעה, וצריך לסייע לציבור להבין שבלי חיסונים נחזור לתחלואה ולתמותה. אנחנו פועלים למגר את הסיכון הזה", אומרת ד"ר דורית ניצן, הישראלית הבכירה ביותר בארגון הבריאות העולמי, שהיא מנהלת פעולות המניעה והתגובה לשעת חירום בארגון ואחראית על 53 מדינות.
בסיועם של הפרופסורים רוטשטיין ורגב יוחאי, וכן ד"ר ארז גרטי, אימונולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי שליד מכון ויצמן, העוקב אחרי התפתחות החיסונים לקורונה, פרופ' רן בליצר, ראש קבינט המומחים בתוכנית "מגן ישראל" ומנהל מערך חדשנות ומכון המחקר בכללית, ושלומי לחנה, יועץ אסטרטגי שיווקי ומרצה במכללה למינהל, ניסינו לעשות סדר בבלגן החיסונים ולענות על השאלות העיקריות שעלולות להטריד את הציבור בנושא.
אחד הגורמים העיקריים שמאיטים פיתוחי חיסונים בנסיבות רגילות הוא העלויות הגבוהות של הניסויים הקליניים. אלא שהתמונה הזאת משתנה כש"האבא הגדול", כלומר ממשלות, פותחות את הכיסים ומורידות חסמים של זמן וכסף.
בארה"ב הוקמה תוכנית ממשלתית בשם Warp Speed (על שם שיטת ההנעה של החלליות ב"מסע בין כוכבים"), שבמסגרתה הוקצו לא פחות מ-11 מיליארד דולר סיוע ל-7 חברות (בהן מודרנה, אסטרהזניקה ועוד) שמפתחות חיסונים, כדי להאיץ ככל האפשר את הפיתוח. גם מדינות אחרות שפכו מיליארדים כדי להאיץ הליכים.
השלבים שניתן ביתר קלות להאיץ הם בדיקות המעבדה והניסויים על בעלי חיים, וגם שלב הניסויים הקליניים הראשוניים, המצומצמים, הכוללים עשרות עד מאות נסיינים. את השלב השלישי והאחרון של הפיתוח קשה יותר להאיץ. זה השלב של הבדיקות הקליניות המורחבות, הכוללות עשרות אלפי נסיינים. החברות מודרנה ופייזר מדברות על 30,000 נסיינים. אתמול הודיעה ג'ונסון אנד ג'ונסון שהיא נכנסת לשלב זה עם 60,000 נסיינים. זהו גם השלב שיכול לעלות מאות מיליוני דולרים ומרתיע בדרך כלל את חברות התרופות. אלא שבמקרה שלנו זה לא קרה, כי הממשל בארה"ב הורה: "צאו לדרך, נממן ניסויים של השלב השלישי. אם החיסון יתגלה כלא בטוח, נזרוק אותו ולא נבקש מכם שום השתתפות כספית".
עוד בעיה שמאיטה בדרך כלל פיתוח חיסונים היא הייצור - שכן יש צורך במאות מיליונים של יחידות. הייצור מתחיל בדרך כלל אחרי השלמת כל הניסויים, אבל שוב, במקרה של חיסוני הקורונה, חברות, כמו למשל מודרנה, התחילו בתהליכי הייצור כבר במהלך הניסויים הקליניים, כדי שאם החיסון יאושר, תהיה כבר כמות במלאי.
בקרוב ידון מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, באפשרות לזרז את נוהלי האישור של החיסונים על ידי הארגון, ומה שמטריד את הציבור הוא השאלה האם הדבר יפגע באמינותם של החיסונים.
זהו החשש המוביל את "הססני חיסוני הקורונה". בעקבות החששות, הוציאו לאחרונה תשעה יצרני חיסונים, שנמצאים בשלבים המתקדמים ביותר, מכתב התחייבות מפורט, בו הם מצהירים שעמדו ויעמדו בכל הקריטריונים המדעיים להבטחת יעילות ובטיחות לפני שיגישו את החיסונים לאישור.
מה הסכנות? החיסונים הקלאסיים הוותיקים מבוססים על זנים מוחלשים של חיידקים או וירוסים או על חלקיקים שלהם. בשיטות החדשות, שמככבות בחיסוני הקורונה, מנסים לגרות את הגוף לייצר נוגדנים באמצעים אחרים. "כיוון שהחיסונים המודרניים אינם מבוססים על נגיף מוחלש, החשש שהחיסון יגרום למתחסן לחלות איננו קיים, אבל יש אפשרות לנזקים אחרים ולתופעות לוואי", אומר פרופ' רוטשטיין.
שני השלבים הראשונים בפיתוח חיסון, מיועדים לוודא שהחיסון לא גורם לתופעות לוואי קשות. חיסון טוב צריך להיות לא רק יעיל, אלא גם לגרום לכמה שפחות תופעות לוואי. שיטת הבדיקה היא בדרך כלל שמחצית מהנסיינים מקבלים חיסון, ומחציתם לא, והמדענים עוקבים אחריהם במהלך מספר חודשים. לאור רצינות מחלת הקורונה, תופעות לוואי כמו חום נמוך ואפילו כאבי ראש ייחשבו סבירות - כפי שמעריך בראיון ל"קונסומר ריפורטס" פרופ' פול אופיט, מנהל מערך החינוך לחיסון בבית החולים לילדים Children's Hospital of Philadelphia , בפילדלפיה.
לקראת דיוני ה-FDA בזירוז אישור חיסונים, הודיעה חברת התרופות פייזר כי בקרוב תפרסם ממצאים שיאפשרו להכריע אם ניתן לאשר את החיסון שלה. לדברי ד"ר גרטי, "תוצאות הביניים שהציגה החברה בשבוע שעבר הראו תופעות לוואי קלות עד בינוניות, ואלה לא בשורות טובות מבחינתה. הממצאים עלולים להוביל לעצירת הניסוי".
בעיות בטיחות רציניות צצות בדרך כלל רק במסגרת השלב שבו עשרות אלפי אנשים מתחסנים. "שלב הניסוי השלישי הוא הקשה ביותר ויכול להפוך את הדרך לחיסון ממרוץ מרתון למרוץ משוכות", מוסיף ד"ר גרטי, "למשל, חברת אסטרהזניקה, אחת השחקניות המובילות במרוץ, דיווחה בשבוע שעבר שאחת המתנדבות בניסויים הקליניים לקתה בדלקת בעמוד השדרה, והניסוי נעצר עד להתבהרות התמונה. לבסוף נשלל קשר בין הדלקת לבין החיסון, אבל התברר שבחברה, וגם אצל המתחרות, מתנדבים נטשו את הניסויים הקליניים בעקבות הפרסומים על המקרה".
"החיסונים הוותיקים, שאנחנו רגילים להם ואשר בזכותם מחלות כמעט נעלמו, יעילים ברמות גבוהות. למשל, החיסונים לחצבת ולפוליו יעילים ביותר מ-90%. בקורונה הנתונים יהיו שונים לחלוטין", מסביר ד"ר ארז גרטי.
רוברט רדפילד, ראש המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), חשף השבוע בעדותו בקונגרס, כי יעילות החיסונים החדשים לקורונה תעמוד על 70%. ה-FDA הוריד את הרף והתיר יעילות של 50% בלבד. יש הרואים בכך תוצאה של לחצים פוליטיים קשים המופעלים על הארגון.
פרופ' רן בליצר לא מודאג. "מדובר ברמת אמינות קבילה בהחלט, שמאפיינת חלק מהחיסונים נגד שפעת לדוגמה", הוא מסביר. "גם יעילות של 50% תשיג הפחתת תחלואה, כאשר מי שקיבל חיסון ולמרות זאת יידבק, יש להניח שהמחלה תהיה אצלו פחות חזקה. פשרת ה-FDA נועדה להאיץ את השלמת תהליך הפיתוח. לא נשכח את המטרה: להפחית את הווירוס, שהרג כבר יותר ממיליון איש בעולם, ומשתק כלכלות ומשטרים. חיסון הוא הדרך היחידה להפסקת תחלואה".
אלא שאם יעילות נמוכה יחסית של חיסונים תצטרף לתופעה נרחבת של סרבני חיסון, אנחנו עלולים לקבל תוצאה נמוכה מ-50%. "אכן, כדי להשיג הגנת עדר צריך להגיע לשיעור של 50% חולים שהחלימו ומחוסנים. אם יהיה אחוז נמוך מכך, לא יהיה חיסון לכלל האוכלוסייה. מי שיחוסן ירוויח", אומר ומזהיר פרופ' רוטשטיין.
לפי הערכות, רמת האפקטיביות של החיסונים לקורונה תשתנה דרמטית מיצרן ליצרן. הכסף הגדול שבקצה המסלול יגרום לחלק מהיצרנים לעוט על הגישה המקילה של ה-FDA, המאפשרת יעילות של 50%. יהיו שיתעקשו על יעילות של 70%־75%. על פי מה שמסתמן כרגע, קשה להאמין שבשלבים הראשונים לפחות, חברות יוציאו לשוק חיסונים עם יעילות של יותר מ-90%.
לנו, כצרכנים, לא תהיה אפשרות לבחור חיסון, לפחות בשלב הראשון. בגלל המחסור הצפוי בחיסונים והביקוש שיעלה על ההיצע פי כמה וכמה. לא סביר שיותר יבוא חופשי של חיסונים, וצרכנים, בוודאי בישראל, יהיו תלויים בהחלטת משרד הבריאות איזה חיסון לייבא.
שני הגופים הרגולטוריים הרציניים ביותר המאשרים חיסונים הם ה-FDA האמריקאי וה-EME (European Medicine Agency) האירופי. האישור של ה-FDA נחשב עד לאחרונה כ"חותמת הכשרות" האולטימטיבית על חיסונים ותרופות, אלא שלאחרונה החלו להישמע מחאות וחששות מהקהילה המדעית בארה"ב, על כך שבארגון מושפעים מלחצים פוליטיים. אחרי הכל מדובר בגוף פדרלי הכפוף לנשיא, וטראמפ זקוק מאוד לחיסון מקורונה לפני 3 בנובמבר - מועד הבחירות בארה"ב.
כך למשל, לפני מספר שבועות הנפיק ה-FDA אישור חירום לבתי חולים לתת פלזמה של מחלימים מקורונה לחולי קורונה, על סמך מחקר של בית החולים Mayo Clinic, וחטף ביקורת על כך שהממצאים המדעיים שבהתבסס עליהם ניתן האישור לא היו מספקים.
לנוכח המצב מתנהלים לחצים אדירים - אותם מוביל בין השאר הירחון "קונסומר ריפורטס", אך הוא לא היחיד - בדרישה שלפני שהארגון מאשר חיסון, פאנל של מדענים בלתי תלויים יבחן את הנתונים המלאים, כולל נתוני הבטיחות והיעילות, ויוציא המלצה מנומקת ל-FDA בעד או נגד אישור החיסון.
גם ארגון הבריאות העולמי שואף להיות מעורב בהליכים מול הרגולטורים, כדי להפחית את השפעת הלחצים הזרים. יוקרתו של הארגון הזה התעמעמה גם כן בתקופת הקורונה, עקב האשמות שחיפה על סין במשך שבועות והכחיש שהקורונה הורגת, ואף המליץ בתחילה שלא לעטות מסיכות כדי להשאיר את מלאי המסכות לצוותים הרפואיים.
ד"ר גרטי: "חיוני שמפתחי החיסונים יהיו שקופים לקהל המדענים בעולם. יש לפרסם את המחקרים המדעיים כולם. הודעות לעיתונות עם תוצאות ביניים של ניסויים, כפי שהדברים נעשים היום, אינן מספקות".
פרופ' בליצר שוב מרגיע: "לפני שמדינה כמו ישראל תחליט לאמץ חיסון, היא תפעיל שיקול דעת רציני. ההסכם שנחתם עם מודרנה מטרתו 'לתפוס מקום' בתור. בלעדיו נהיה אחרונים בתור למוצר עם שיא של ביקוש. לפני הגורמים המקצועיים בישראל יונחו העדויות המדעיות, ואמנם אישור רגולטורי ממדינות אחרות הוא חשוב, אבל אני משוכנע שיופעל בארץ שיקול דעת".
ברשתות החברתיות מופצות הפחדות שונות לפיהן החיסונים מכילים רכיבים מסוכנים, כמו פורמלדהיד - חומר מסרטן, מלחי אלומיניום, שמקושרים ללא הוכחות מדעיות לאוטיזם, ובחלקם גם תמיסת תימרוסל, המכילה כספית. מדובר ברכיבים המככבים גם בהתנגדויות הקולניות לחיסונים רגילים הניתנים לתינוקות ולילדים.
ד"ר גרטי: "כללית אינני יודע מה החומרים שהוסיפו לחיסון הקורונה. ספציפית, תימרוסל הוא חומר משמר שכבר לא מוסיפים לחיסונים כיום, לא כי הוא לא בטוח, אלא כי אין בו צורך. פורמלדהיד נשאר בחלק מהחיסונים המומתים, כשייר זניח מתהליך הייצור. גופנו מייצר יותר פורמלדהיד ממה שיש באותם חיסונים. חשוב לזכור עם מה מתמודדים - מחלה קשה שהורגת, מול חומרים במינונים לא מזיקים. צריך לפחד מהמחלה, לא מהחיסון".
מדובר בשאלה קריטית, בוודאי בנושא כמו קורונה, שבו האוכלוסייה הרגישה ביותר למחלה ולתמותה היא אוכלוסייה של קשישים ובעלי מחלות רקע. הדברים משתנים ממדינה למדינה. ברוסיה למשל החיסונים נבדקים על מתנדבים בריאים בגילאי 60-20, אומר פרופ' רוטשטיין, שהדסה בראשותו מעורבת בבדיקות הקליניות של החיסון, באמצעות שלוחה שלה במוסקבה.
"בחיסונים למחלה כמו קורונה, לא מוסרי לבצע בדיקת פלסבו אמיתית כמו שעושים בניסויים קליניים אחרים (כלומר לתת למחצית מהמתנדבים חיסון סרק, מבלי ליידע אותם על כך - ש"ח), כי הם עלולים לחלות ולמות. אף חברה גם לא תיקח סיכון לערוך ניסויים בשלב ראשון על בעלי מחלות רקע וקשישים. אלו נבדקים בשלב שני", אומר פרופ' רוטשטיין. הם עשויים להזדקק למינונים ואפילו להרכבים שונים. הנחיות ה-FDA לגבי חיסונים כלשהם המפותחים בארה"ב כוללות ייצוג הולם של קשישים ואוכלוסייה עם מחלות רקע, אך הן לא מחייבות.
יש גם לקחת בחשבון שרמת ההגנה של החיסונים עשויה להשתנות בין גזעים ובין רקעים אתניים שונים, ולכן חשוב שקבוצת הניסוי תייצג גם אותם. נתון חשוב במיוחד בקשר לקורונה, על פי נתוני "קונסומר ריפורטס", הוא שהאוכלוסייה השחורה סבלה יותר סיבוכים מהווירוס בהשוואה לאוכלוסייה הלבנה. יכולות להיות לכך סיבות שונות, הקשורות גם במצב כלכלי וחברתי, אבל חברת מודרנה כבר פירסמה ש-26% מהנסיינים שלה הם ממוצא לא לבן. פייזר הודיעה ש-40% מהנסיינים שלה בעולם ו-24% מהנסיינים בארה"ב הם לא לבנים.
קבוצות האוכלוסייה האחרונות שייבדקו בניסויים הן נשים הרות וילדים. לילדים צריך בכלל לפתח חיסונים מיוחדים. "גם כך אי-אפשר לחסן את כולם, אז עושים סדר עדיפויות", מסביר ד"ר גרטי. אנחנו, כמקבלי החיסונים, לא נוכל לדעת בקלות לגבי כל חיסון האם נוסה על קבוצת האוכלוסייה שאנחנו משתייכים אליה, שכן לא כל החברות מנגישות את המידע לצרכן.
מכיוון שרוב החיסונים מבוססים על טכנולוגיות חדשות, וחלקן אף לא היו בשימוש מעולם, חשוב מאוד - כך לפי "קונסומר ריפורטס" - להמשיך בפיתוח, בבדיקות ובמעקב גם אחרי התחלת הייצור והשימוש בחיסונים.
"כשחיסון יוצא לדרך וניתן למיליוני אנשים, בהחלט יכולות לצוץ תופעות לוואי שלא התגלו במהלך הבדיקות, ויש לעקוב אחריהן", אומר ד"ר אופיט, ומוסיף: "גם כאשר יהיה חיסון יעיל, לא חיסלנו את הבעיה. עדיין יהיה חשוב לשמור על ריחוק חברתי, מסכות, אוורור ובדיקות מהירות לאיתור חולים. חיסון הוא רק חלק מהפתרון, מאחר שלא כולם יתחסנו, ושהיעילות לא תהיה מוחלטת".
אף אחת מיותר מ-100 החברות המשתתפות במרוץ לא התחילה לפתח חיסון לילדים. "ניסויים של חיסונים על ילדים הם קשים מאוד. הם דורשים הגדרות קשיחות וזהירות מיוחדת, ולכן חברות דוחות אותם", מסביר פרופ' רוטשטיין.
בחברות התרופות יודעים שילדים אינם "מבוגרים קטנים". יש להם תכונות ביולוגיות שונות משל מבוגרים, מה שעשוי להשפיע על אופן הפעולה של החיסון. למשל, דרכי הנשימה שלהם קטנות וצרות יותר, וזה יכול לגרום לרגישות גבוהה יותר לדלקות בדרכי הנשימה, שעלולות להזיק להם אפילו אם הן קלות.
גורמים מקצועיים בארה"ב מודאגים מכך. "אני מודאג מכך שלא יהיה לנו חיסון זמין לילדים בתחילת שנת הלימודים הבאה", אמר השבוע איבן אנדרסון מהמרכז לבריאות ילדים Children’s Healthcare of Atlanta, באטלנטה. אנדרסון, פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אמורי באטלנטה, פירסם ביום שישי האחרון עם עמיתיו קריאה להתחיל מיד בפיתוח חיסונים המותאמים לילדים.
"השפעת הקורונה על ילדים גדולה יותר מהשפעה של מחלות אחרות, שלהם יש כבר חיסונים יעילים לילדים", כתב והוסיף: "תפקידם של הילדים בהפצת הווירוס איננו מוערך מספיק. עיכוב פיתוח חיסון לילדים יעכב את החלמתנו מקורונה, וכן יאריך את ההשפעה הלקויה על מערכת החינוך ועל בריאותם הגופנית והנפשית של ילדים ונגישותם להתפתחות ולהצלחה חברתית".
החברות מודרנה, אסטרהזניקה, ג'ונסון אנד ג'ונסון ופייזר אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי בכוונתן להתחיל בניסויים לילדים בהקדם. על פי הערכות, התאמת חיסון קורונה לילדים יימשך לפחות שנה מהיום.
הגוף המתקדם ביותר בארץ בפיתוח חיסון הוא המכון למחקר ביולוגי בנס-ציונה, שהשלים ניסויים פרה-קליניים (בדיקות בבעלי חיים מסוגים שונים) להוכחת יעילות ובטיחות. אחרי חגי תשרי יחלו בדיקות בטיחות בעשרות מתנדבים. המועמדים לביצוע הניסוי הם בתי החולים הדסה ושיבא. בדצמבר צפוי הניסוי הקליני בקבוצות גדולות יותר.
מכון המחקר מיגל בקריית-שמונה, עיצב מתווה לחיסון לקורונה בבני אדם על בסיס חיסון לקורונה שפיתח לעופות. הוא נמצא כרגע בשלב של בדיקת יעילות בעכברים, ובינתיים מראה סימנים טובים.
"לא נצליח אם לא נשקיע זמן בחינוך הציבור להבין ולהכיר בערך המדעי של החיסון, תוך הבנת ציפיות הציבור והסברים ברורים על היתרונות והסיכונים", אומרת פרופ' מרג'י דונצ'ין מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה. אוסטרליה נחשבת לאחת המדינות עם ההישגים הגבוהים ביותר בעולם בשכנוע הורים סרבני חיסון לתת לתינוקות ולילדים חיסונים, ושם כבר ממליצים המומחים על בניית מערך לשכנוע האזרחים לקבלת החיסון לקורונה כאשר ייצא.
היועץ השיווקי שלומי לחנה ממליץ לגייס "מתחסנים בוני אמון", כמו רופאים, אחיות, פרזנטורים, ובאמצעותם לערוך את ההסברה והשכנוע לקהלים השונים. לדבריו, אפילו אופן הזימון לקבלת החיסון חשוב ועשוי להשפיע על תגובת הלקוח.
כך, לדבריו, נמצא שאופן הניסוח של טופס ההסכמה לתרומת איברים בעתיד משפיע על הסכמת אנשים לתרום. כשהגישו לאנשים טופס שבו היה כתוב "סמן פה אם אתה רוצה לתרום איברים", כמעט אף אחד לא סימן. לעומת זאת, כשהגישו להם טופס שכתוב בו "סמן פה אם אתה לא רוצה לתרום" - כמעט כולם לא סימנו, כלומר הסכימו לתרום. כי אנשים נוטים לא לסמן - כלומר, להישאר במצב הקיים ללא שינוי.
לדברי לחנה, זה רלוונטי גם לחיסונים. הוא מציע למשל, שכל קופות החולים יזמינו את הלקוחות להתחסן בימים ובשעות מסוימות, יבצעו עבורם את כל הפעילות ויודיעו להם שמי שלא רוצה להתחסן, צריך להתקשר למוקד בשם "סירוב חיסון", ולהשאיר הודעה בקולו שהוא מתנגד לחיסון. באוסטרליה גם ממליצים לחשוב על אתרים מיוחדים לביצוע חיסוני הקורונה, שיהיו בלתי צפויים וידידותיים יותר לציבור, למשל מתנ"סים ואפילו כנסיות, ולא רק קופות החולים.
