2020 אולי נראית לרוב האנשים כמו יום אחד ארוך בלי התחלה ובלי סוף, אבל ד"ר קארן דה־סאלבו זוכרת בדיוק את היום שבו החיים שלה השתנו. בעיקר כי זה קרה שבועות ספורים אחרי שחייה השתנו עוד קודם, כשמונתה למנהלת Google Health, חטיבת הבריאות של גוגל.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
"נכנסתי לתפקיד בדצמבר וממש בתחילת ינואר הייתי בלונדון בפגישה ראשונה עם חברי הקבוצה שלי", היא נזכרת עכשיו, "ושמעתי שהמרכז לבקרת מחלות בארה"ב, ה־CDC, מתחיל לסרוק נוסעים בשדות התעופה. כיוון שזה היה אחד התפקידים שלי כשעבדתי בבית הלבן במהלך משבר האבולה ב־2014, הבנתי שמדובר בהחלטה רצינית ומסובכת. אז ידעתי שאנחנו הולכים למשהו הרבה יותר חמור ממה שאנשים חושבים, ואז גם הבנתי שהמציאות שבה הייתי כשהצטרפתי לגוגל רק כמה שבועות קודם, היא לא המציאות שאעבוד בה בעתיד הנראה לעין".
עד כמה העבודה שלך אכן השתנתה?
"באתי לעזור לבנות מערכת שתייצר כלים טכנולוגיים שישרתו את בריאות הציבור. מהבחינה הזאת המטרה לא השתנתה, מה שכן השתנה זה המהירות שבה עשינו דברים ממש מהרגע להרגע. טוב שהייתה כזו דחיפות, כי הימים הראשונים היו לא קלים לי. אני רופאה בנשמה וכשהמגפה הגיעה, הדבר הראשון שרציתי לעשות זה ללכת לטפל באנשים. ממש נקרעתי. בעלי עזר לי להבין שאני נמצאת בגוגל ברגע היסטורי, והדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות זה לעזור לספק לאנשים מידע נכון ובמהירות. היום, כשאנחנו יודעים למשל שהיו יותר מ־300 מיליארד צפיות במפות אתרי הבדיקות בכל העולם שהעלינו ליוטיוב, אני מרגישה יותר טוב ויודעת שהצלנו הרבה חיים".
כתובת מגפת הקורונה הייתה על הקיר מזמן. שילוב של גלובליזציה וצריכה ללא בקרה של בעלי חיים, היה חייב להסתיים בקטסטרופת וירוס עולמית. וכשזה הגיע, רוב המוסדות הרפואיים והכלכליים בעולם לא היו מוכנים כמו שצריך. לפחות כלכלית, הטכנולוגיה מנעה מהעולם התפרקות מוחלטת, בוודאי בארה"ב. מוצרים ושירותים של תעשיית הטק - משלוחים מאמזון, פגישות עבודה ושיחות עם סבתא בזום - שמרו לפחות על חלקים מהכלכלה ומהחברה פתוחים.
המקום שבו אפילו תעשיית הטק הבינה עד כמה היא מאחור, היה בצד הבריאותי של המגפה. גם חברות הסטארט־אפ המתקדמות ביותר נאלצו לאלתר. כמו כולם, הן התגייסו למצב החירום, פיתחו אפליקציות וכלים שעזרו לשטח את העקומה, ומיהרו לאלתר פתרונות יצירתיים מאוד. רופא איטלקי בבית חולים בסרדיניה, למשל, גילה כי רובוט קטן לחיטוי חדרי ניתוח, יעיל מאוד בבלימת התפשטות הקורונה בקרב הצוות. בסינגפור מסתובב בפארקים כלב רובוטי, שאוכף כללי ריחוק חברתי. לחברת "היטאצ'י" יש מכשיר שמגלה אם עובדים במקומות עבודה שוטפים את הידיים במשך 20 שניות לפחות בשירותים. ואילו מערכות דיגיטליות קיימות מאפשרות למאות אלפי רופאים בעולם - גם בישראל - לטפל מרחוק בפציינטים שלא חייבים להגיע עכשיו לביקור פיזי במרפאה ובכך מצמצמות משמעותית חשיפה להידבקות ומצילות חיים.
מאידך, המגפה חשפה, למשל, את המחסור הגדול בטכנולוגיה שיכולה לעזור לקשישים להגיע מוקדם יותר לבית החולים, או לקבל טיפול ביתי יעיל ואולי מציל חיים. דה־סאלבו הגיעה לגוגל בדיוק כדי להפוך את מפלצת ההיי־טק לכלי בריאותי שאי־אפשר בלעדיו, וישרת את בריאות הציבור גם אחרי שנוריד את המסכות. כמי שהעבירה שנים רבות ברפואה הציבורית, היא יודעת עד כמה זו תקועה מאחור, בוודאי בארה"ב.
"הכלים שיצרנו עכשיו, במהירות ובדחיפות, באו אחרי פניות של אנשים במגזר הציבורי", היא אומרת, "למשל היו מקומות שכשהורו בהם על הסגר, הדרך היחידה של העובדים המסורים האלה לדעת אם אנשים אכן יוצאים פחות ולהיכן, הייתה להביט מהחלון החוצה, ולא היה להם מידע מספיק כדי להשוות בין אתמול להיום".
מכאן צמח כלי שנקרא Community Mobility Report (דוח תנועה קהילתי). הוא משתמש במוצרים קיימים כמו המפות של גוגל, כדי לייצר דוחות שמראים מגמות תנועה לאורך זמן ולפי גיאוגרפיה. החלוקה יורדת לקטגוריות כמו חנויות, מקומות בילוי, בתי מרקחת, פארקים, תחנות רכבת ואוטובוסים, מקומות עבודה ומגורים. כלי זה שימש ומשמש גם את הרשויות בישראל כיום, בין היתר בהחלטות עד כמה הסגר משפיע ואפקטיבי, והאם מצייתים לו בכלל. כך למשל זיהתה התוכנה כי בין 27 בספטמבר ל־18 באוקטובר, הייתה ירידה של 45 אחוז בתנועה במרכזי קמעונות ופנאי בישראל וירידה של 37 אחוז בתנועה במקומות עבודה.
וזו לא הנקודה הישראלית היחידה שבה מתגאה דה־סאלבו. "צוותי החיפוש, המגמות והתגובה למשבר בישראל, בראשותו של יוסי מטיאס (סגן נשיא בגוגל העולמית ומנכ״ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל - צ"ש), מילאו תפקיד מפתח במאמצינו לסייע לרשויות ולציבור ברחבי העולם על ידי העמדת מידע קריטי בזמן אמת לרשותם. אנו יודעים בוודאות כי דוחות הניידות הקהילתיים שלנו שימשו רשויות ומוסדות מחקר ישראליים. גם הענקנו לאוניברסיטת תל־אביב מענק לפיתוח מודלים של סימולציה המשתמשים בנתונים סינתטיים כדי לחקור את התפשטות המגפה בשראל. ונתנו מענק למשרד הבריאות הישראלי כדי לפרסם מידע דרך Google Ads לאורך כל המשבר".
כלי אחר שגוגל פיתחה במהירות עוזר בתחום הקריטי של Contact Tracing - איתור אנשים שבאו במגע עם מי שנדבקו. "בהתחלה אנשים אפילו לא ידעו מה זה בכלל", אומרת דה־סאלבו, "במדינות מתקדמות אנחנו בכלל לא עושים את זה כי עד עכשיו לא הייתה לנו סיבה. פנו אלינו אנשי בריאות הציבור בממשל ארה"ב ושאלו אם נוכל לעזור, כי זו משימה מאוד כבדה שאי־אפשר לעשות אותה רק עם כוח אנושי. זה היופי בשילוב בין בריאות לטכנולוגיה".
וכך, בשיתוף פעולה ראשון מסוגו עם היריבה המיתולוגית אפל, פיתחו שתי המעצמות הטכנולוגיות כלי בשם Exposure Notifications System (מערכת התראת חשיפה). זו טכנולוגיה שמאפשרת לרשויות בריאות הציבור לשלוח התראה מהירה למי שנחשף לחולה קורונה. בניגוד לדוחות התנועה, הטכנולוגיה האחרונה לא מופעלת על ידי גוגל בישראל, אבל פלטפורמות דומות כמו אפליקציית המגן (שהיא וולנטרית) ואיכוני השב"כ (שלא) מזכירות אותה בכל מיני פרמטרים.
במדינות שבהן היא כן מופעלת, אתה מקבל מספר זיהוי אקראי שמשתנה כל 20־10 דקות. הטלפון שלך בודק את כל המספרים האקראיים של הטלפונים האחרים, ומזהה אם יש בהם כאלה המשויכים למקרים חיוביים של קורונה. אם יש התאמה, תקבל הודעה כי נחשפת לווירוס, עם הנחיות מה לעשות. ההבטחה היא שרק אתה מחליט אם לקחת חלק במערכת, המערכת לא יכולה לעקוב אחרי התנועות שלך, אף אחד בגוגל או אפל לא יכול לדעת את הזהות שלך, ורק עובדי בריאות הציבור יכולים להשתמש במערכת כדי לשלוף נתונים.
עם כל הרצון הטוב, נראה שכל כלי כזה הוא בכל זאת פתח לחדירה מסיבית לפרטיות.
"וזה אכן משהו שלקחנו בשיא הרצינות. כרופאה אני יודעת שהכי חשוב זה לבנות אמון הדדי עם הפציינט ושהוא יסמוך עלייך. נפגשנו עם ארגונים של זכויות הפרט והם היו מאוד בוטים: 'אנחנו לא יודעים אם אפשר לסמוך עליכם או להאמין לכם', הם אמרו לנו, אבל הוסיפו: 'אנחנו חושבים שלחברות הטק יש פוטנציאל לעשות דברים טובים, אנחנו רק רוצים שתקשיבו לנו'. הקשבנו, והמהנדסים מצאו דרכים לבצע את המעקב הזה ועדיין לשמור על האנונימיות של הנעקבים".
כבר בימים הראשונים למגפה הוסיפה גוגל פאנל "מידע" בעמוד החיפוש, מערכת SOS להתראות מיידיות, ועברה למקסם את תוצאות החיפושים. "אנשים משתמשים במנוע החיפוש של גוגל לעיתים קרובות בנושאי בריאות ורווחה", אומרת דה־סאלבו, "בין אם זה למצוא רופא או מרכז טיפולים, או להבין טוב יותר את הסימפטומים. חוקרים השתמשו בעבר בנתוני חיפוש בגוגל כדי לשפר מודלים של חיזוי למחלות דומות לשפעת, והיום אנחנו מגישים מערך נתונים של מגמות חיפוש סימפטומים של קורונה. המערך כולל מגמות חיפוש מצטברות, אנונימיות, ליותר מ־400 תסמינים, בכל מחוז בארה"ב בשלוש השנים האחרונות. החיפושים יכולים לשמש אינדיקציה מוקדמת ומדויקת יותר לעלייתו מחדש של הנגיף באזורים שונים, אבל גם לעוד הרבה מקרים מלבד הקורונה. אלה כמויות מידע שפשוט אין לעובדים בשירותי הבריאות הציבוריים. זה יכול להיות ההבדל בין חיים למוות".
קארן דה־סאלבו, 54, הגיעה לגוגל עם ניסיון עצום של רופאה במגזר הציבורי. היא עבדה במשך 20 שנה במחלקת בריאות הציבור בניו־אורלינס, ושלוש שנים הייתה הנציבה הממונה על המערכת בעיר כולה, כשהיא מתמקדת באוכלוסיות הפגיעות ביותר.
"יש עוני דורי גדול והרבה מחלות כרוניות בקרב שכונות שחורות בניו־אורלינס", היא אומרת, "שם הבעיה של בריאות הציבור נמצאת בכל פינה. עניים בלי ביטוח צריכים לחכות שבועות לפגישה עם רופא, אין להם אוטו אז הם צריכים לקחת תחבורה ציבורית, ואין סוף לתסכול הזה. רציתי לייצר מערכת שתקל עליהם ואז בא הוריקן קתרינה והפך את הצורך לדחוף. הפכנו מבנים נטושים למרכזי בריאות קהילתיים שמתפקדים עד היום ומטפלים ברבע מיליון איש משכבות חלשות. שם גם למדתי עד כמה ליקוי מידע יש בידי אנשי בריאות הציבור וכמה המערכת מסורבלת ואיטית, בעיקר בגלל מחסור גדול מאוד בתקציבים. אפילו למהירות קביעת פגישות יש השפעה על בריאות הציבור".
ב־2014 הצטרפה לבית הלבן של ברק אובמה, כעוזרת לשרת הבריאות, ומתאמת ארצית למידע ולטכנולוגיה, לא לפני שסירבה להצעה כמה פעמים. "זה נשמע רע להגיד שסירבתי לבקשה לשרת בבית הלבן", אומרת דה־סאלבו, "אבל זה היה בעיקר כי עדיין חשבתי שאני קודם כל רופאה. השרה הסבירה לי שהיא רוצה לייצר סינרגיה בין רפואה, טכנולוגיה ואיכות חיים. לזה לא יכולתי להגיד לא ושם הבנתי שזה מה שאני באמת רוצה לעשות".
זה גם היה היעד המקורי שלה ב־Google Health, הקורונה רק חיזקה אצלה את הביטחון במשימה. "בריאות הציבור מצילה את חייך כל יום ואת לא יודעת את זה. כשעבדתי בניו־אורלינס, היה פער של 25 שנה בתוחלת חיים בין אנשים שגרו במרחק של כמה רחובות זה מזה. הטכנולוגיה עזרה לנו להבין איפה גראונד זירו של הבעיות. לא תיקנו הכל, אבל עשינו שיפור גדול מאוד. כשאת נציבה של בריאות הציבור, את יושבת עם אנשים בקהילה, בבית קפה או בכנסייה, וזה בערך המידע הכי מדעי שאת משיגה. זה חשוב, אבל זה גם לא תחליף לכמות. שלוש שנות מידע על תסמינים שחוזרים על עצמם יכולות לעזור לנו להבין האם יש בעיה בריאותית ספציפית בקהילה שאפשר לטפל בה מיידית. עכשיו תרחיבי את זה לרמה הגלובלית ותארי לך עד כמה אנחנו יכולים לעזור".
למה תחום בריאות הציבור כל כך כושל בארה"ב?
"בהרבה מקומות אנחנו כן יעילים. אנחנו אוכלים אוכל שעבר פיקוח ושותים מים נקיים ויש לנו מערכת חיסונים. מחגורות בטיחות ועד הירידה המאסיבית במספר המעשנים, כל הדברים האלה קרו בזכות מערכות בריאות הציבור. הבעיה היא יותר פסיכולוגית. במשך דורות, הרפואה עצמה הפכה לפתרון היחיד. לא משקיעים מספיק בצעדים שישפרו את איכות החיים של אנשים, מה שיוביל לפחות מחלות. בארה"ב הרפואה היא מערכת של חולים, כזו שמתקנת אותך אם יש לך התקף לב. בריאות הציבור צריכה לעבוד איתך עוד הרבה לפני שפיתחת את הסיכונים להתקף לב".
לדוגמה?
"אפילו השקעה במדרכות ובפארקים שבהם אפשר ללכת ולרוץ בבביטחון יכולה לעזור. זה הרי בריא. לא מקרי שצבע עור, הכנסה וגיאוגרפיה משפיעים מאוד על הסבירות שבה אדם יידבק או לא יידבק בקורונה. מחויבות לקהילה תמיד הייתה משהו שמאתגר את האמריקאים להבין, אבל אני מרגישה שהמגפה תביא לשינוי. או לפחות מקווה. אני אדם שיש לו תמיד תקווה".
פורסם לראשונה: 07:17, 13.11.20
