זה היה מפתיע וזה היה שונה מכל התחזיות: בסוף נובמבר הבחינו בכירים במערכת הבריאות הציבורית בבריטניה בתופעה לא ברורה. מגבלות תנועה שהוטלו ברחבי המדינה הורידו את מספר ההדבקות בקורונה בכל הממלכה, אבל בחלק אחד, בדרום־מזרח אנגליה, מספר המקרים דווקא עלה.
כתבות נוספות למנויים:
בהתחלה הניחו החוקרים כי מדובר באירוע התקהלות המוני, או בהפרת הנחיות המרחק. אך משלא נמצאו תשובות לשאלות, נשלחו אפידמיולוגים לחקור את התופעה ופנו לקבוצת מדענים האחראית למיפוי מוטציות בגנום של הנגיף. ב־8 בדצמבר גילו החוקרים את האיום החדש במשבר הקורונה שפוקד את העולם כבר שנה: סוג חדש של הנגיף, עם 23 מוטציות, מידבק הרבה יותר.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
אחת מהן, המכונה B.1.1.7, הייתה אחראית בחודש נובמבר ל־20־30 אחוז מהמקרים בלונדון והסביבה. שלושה שבועות לאחר מכן, זה כבר הגיע ל־60 אחוז. במקביל התגלתה בדרום־אפריקה עוד מוטציה חדשה, שבחלקה דומה לזו שנמצאה בגרסה הבריטית. המוטציה הזו נמצאה ב־90 אחוז מהדגימות שניתחו מדענים בדרום־אפריקה מאז אמצע נובמבר, ועכשיו ברור כי לקורונה יש הרבה מאוד צאצאים מטרידים.
מחקר חדש שפורסם באתר GISAID ועוקב אחרי מוטציות של וירוסים - העלה כי עד כה מופו על ידי מדענים ברחבי העולם יותר מ־3,600 מוטציות של וירוס הקורונה. אלה מחולקות לשישה ענפים שונים שצמחו לעץ הגנטי של הווירוס המקורי. בקיצור, הנמסיס שלנו לא מתכוון ללכת בלי קרב.
ואכן, המרדף אחרי המוטציות של הנגיף לא התעורר רק היום, עם הגרסה החדשה שהתגלתה בבריטניה, עוררה בהלה בעולם וגרמה לסגירת כל שדות התעופה והכבישים הנכנסים ויוצאים מן הממלכה. נגיפים עוברים מוטציות כל הזמן - אם כי נגיפי קורונה עוברים מוטציות לאט יותר מנגיפים אחרים כמו למשל נגיפי שפעת. אבל כבר בתחילת הדרך, עם גילוי הנגיף במחוז ווהאן שבסין, חוקרים העלו את החשש מהשתנות הנגיף ועמידותו לחיסון אפשרי.
הסיבות הראשונות לדאגה בכלל לא הגיעו מבני אדם בדרום אנגליה, אלא מחורפנים בדנמרק. בתחילת נובמבר התברר כי בעלי החיים המסכנים שגודלו עבור תעשיית הפרוות מדביקים זה את זה בקורונה בקצב מעורר השתאות. ואם זה לא הספיק, הווירוס הזה נראה קצת אחר. הפאניקה בדנמרק הביאה את ראש הממשלה, מטה פרדריקסן, לנקוט בצעדים קיצוניים ולהורות להשמיד מיליוני חורפנים בגז.
אך זה דבר אחד שמתפתחות מוטציות בבעלי חיים וסיפור אחר לגמרי שהמוטציות האלו מתארחות בבני אדם ומידבקות במיוחד.
כמו בתחילת המגפה, כשלא ידענו אם היא תהיה גרסת החיים האמיתיים של הסרט "התפרצות", שם מת אחד מכל שלושה נדבקים, או שפעת חמורה, או משהו בין לבין - כך גם עכשיו יש הרבה מאוד חוסר ודאות לגבי המוטציות, השפעתן על חומרת המחלה, או עמידותן בפני הטיפולים והחיסונים החדשים. מה שכבר די ברור הוא שחלק מהמוטציות מידבקות עוד יותר, מה שכמובן ישפיע על מספר האשפוזים ועל מקרי מוות. במקומות שבהם התגלתה המוטציה באנגליה ובדרום־אפריקה, המספר הכללי של מקרי הקורונה היה עצום, והחוקרים בבריטניה מצאו כי ה־B.1.1.7 עקפה הרבה מאוד אחיות שלה שהתגלו במהלך שנת הקורונה.
המדענים עדיין לא נכנסים לפאניקה, אבל זה לא אומר שהם לא מודאגים. מה שמטריד אותם במיוחד זו לא רק המהירות שבה מתפתחות המוטציות האלה, אלא גם מהות השינויים עצמם. "זה כאילו שהנגיף נכנס לחדר הלבשה ויצא עם בגד חדש לגמרי, שלא כמו בדרך כלל במקרים של מוטציות שבהם הוא רק מחליף כובע ולא יותר", הסבירה מאיה יי־האס, כתבת המדע של ה"נשיונל ג'יאוגרפיק".
ד"ר יותם בר־און, מהמחלקה לאימונולוגיה בפקולטה לרפואה בטכניון, מבהיר כי המוטציה שהתגלתה באנגליה היא למעשה וריאנט של נגיף הקורונה שמכיל רצף מוטציות בחלבון "ספייק". זה החלבון שהחיסונים של חברות פייזר ומודרנה פועלים נגדו. "מהניסיון שלי עם נגיפים ועמידות לנוגדנים - הווירוסים שיודעים להתחמק מנגיפים הם דווקא כאלה בעלי יכולת הדבקה מופחתת", הוא אומר. "כדי להתחמק מהנוגדן הווירוס צריך להשתנות, והשינוי בדרך כלל יוצר ירידה ביכולת ההדבקה. לכן אני אישית פחות חושש מהמוטציה הזאת".
אנחנו יודעים האם ייווצרו עוד מוטציות שיגרמו לווירוס להיות עמיד?
"זאת שאלה טובה שאין לנו עליה כרגע תשובה. תסתכלי על נגיפים אחרים. בדוגמה הקיצונית ניקח את נגיף ה־HIV, שמשתנה בצורה גבוהה במיוחד, ולאורך 40 שנות מחקר אינטנסיבי מאוד עדיין אין לנו חיסון. ניקח גם את וירוס השפעת שמשתנה בצורה גבוהה, מדי שנה, ואנחנו צריכים לנחש ניחוש מושכל אילו נגיפי שפעת יגיעו אלינו ובהתאם לחסן. אם זה יהיה המצב עם הקורונה, העולם כמו שאנחנו מכירים אותו כנראה לא יחזור לעצמו, כי לא נצליח להכחיד את הנגיף בצורה מוחלטת".
מפחיד.
"צריך להסתכל על דוגמאות יותר אופטימיות, כמו נגיף החצבת למשל, שנגדו יש לנו חיסון סופר־יעיל, עם 97 אחוזי הצלחה. ואת הנגיף הזה הצלחנו להכחיד כמעט לחלוטין. ואם מסתכלים על קצב המוטציות של נגיף הקורונה, הוא דומה יותר לחצבת מאשר לנגיפי השפעת וה־HIV. זה מקור לאופטימיות".
המדענים עדיין לא בטוחים לגבי האופן שבו נוצרות המוטציות האלה מראש. אחת ההשערות היא שדווקא הטיפול הניסיוני האגרסיבי שקיבלו חולים, כמו תרומת פלזמה מאנשים שהחלימו, עזר בלי כוונה להולדת המוטציות, כי במחלות כאלה ארוכות יש לנגיף הזדמנויות רבות יותר להשתכפל.
אפשרות אחרת היא שיש אנשים שהגוף ששלהם הוא מארח טוב במיוחד למוטציות. בזיהום רגיל, לוקח כמה ימים אחרי ההידבקות לפני שנראים תסמינים ורוב חולי הקורונה מנקים את הגוף תוך שבועות, אלא אם המקרה שלהם חמור. אבל לפעמים הנגיף מדביק אנשים עם מערכת חיסונית חלשה ויכול להתנחל אצלם בגוף במשך חודשים, גם אם התסמינים שלהם לא קשים. מחקרים שנערכו ברחבי העולם העלו כי במקרים האלה הנגיף יכול לצבור הרבה מאוד מוטציות, ותמיד יש חשש כי חלק מהמוטציות יוכלו להתחמק מהמערכת החיסונית.
יש גם את האפשרות הפופולרית של חזרה לזירת הפשע: התפשטות מוטציות בקרב בעלי חיים, ומכאן הדרך לגוף האדם קצרה. החורפנים בדנמרק הפכו מפורסמים מאוד בתחום, אבל חוקרים בכל העולם בודקים עכשיו מאגרים שלמים של בעלי חיים.
ויכול גם להיות שאין סיבות מדעיות במיוחד להתפשטות של מוטציה ספציפית, ולפעמים זה רק עניין של מזל וגיאוגרפיה. בשנה האחרונה תיעדו מדענים אלפי שינויים זעירים בחומר הגנטי של נגיף הקורונה, וגילו כי גרסאות מסוימות הופכות לנפוצות יותר באוכלוסייה פשוט בגלל עיתוי ומיקום.
אבל שאלת השאלות היא האם החיסונים יהיו יעילים גם נגד מוטציות הקורונה. עד כה רוב המומחים סבורים כי החיסונים של מודרנה ופייזר יהיו יעילים גם נגד המוטציות. אבל לאף אחד אין אפשרות לומר זאת בביטחון. בחינת המוטציות ושאלת העמידות שלהן מול החיסון, היא חלק מהמחקר שמבצע ד"ר בר־און במעבדה שלו. "עיקר המחקר שלנו במעבדה מהרגע הראשון מתמקד בלמצוא מוטציות שיכולות להקנות עמידות כנגד החיסון".
חוקרים בעולם הזהירו במשך שנים דווקא מפני התפרצות קשה של נגיף השפעת.
"נכון. כל קצת יותר מעשור מופיע נגיף שפעת עוצמתי יותר, כמו שפעת החזירים ושפעת העופות. כמובן אנחנו זוכרים את השפעת הספרדית מ־1918 שהדביקה 40 אחוז מכלל אוכלוסיית העולם וגרמה למותם של 50 מיליון בני אדם. החשש הזה קיים כל הזמן. גם הקורונה עצמה התפרצה כבר ב־2002 - נגיף הסארס הוא נגיף ממשפחת הקורונה, שהיה הרבה יותר אגרסיבי מהקורונה הנוכחית. הסיבה שהוא לא גרם אז למגפה נעוצה בעובדה שקצב ההתפשטות בעולם היה איטי, אבל אדם שנדבק בסארס ב־2002 מצבו היה חמור בהרבה מאדם שנדבק היום בקורונה".
מוטציה היא בעצם שינוי ברצף הקוד הגנטי של נגיף. זהו חלק טבעי בתהליך האבולוציה, ובדומה לבעלי חיים, צמחים ומיקרואורגניזמים, נגיפים רבים מעבירים את המידע הגנטי שלהם מדור לדור באמצעות מולקולות DNA או RNA. נגיף ה־HIV, נגיפי השפעת ונגיפים ממשפחת הקורונה הם דוגמאות בולטות לנגיפים בעלי מטען גנטי מסוג RNA. אצל נגיפי RNA הצטברות מוטציות בדרך כלל מהירה יותר מאשר אצל נגיפים בעלי DNA.
"מוטציות בנגיף הקורונה זה דבר שכיח", אומרת פרופ' גליה רהב מבית החולים שיבא, "כבר המקרה הראשון שהיה לנו בארץ היה עם מוטציה, ולא המקרה הראשוני שהיה בווהאן. היה לי חולה שהיה לו זיהום חוזר של הנגיף, ובפעם הזאת הוא היה עם כל מיני מוטציות שהיו שונות מהנגיף הראשון. אבל לא היה מדובר במוטציות משמעותיות".
ההערכה כרגע היא שככל שיהיה לנגיף קשה יותר לשרוד - אם בגלל חיסונים ואם בגלל חסינות טבעית מתגברת באוכלוסייה - הוא יגיב על ידי מוטציות שינסו לעקוף את המערכת החיסונית. אבל כדי שהנגיף יצליח לעשות את זה, הוא צריך לצבור הרבה מאוד מוטציות. שפעת, למשל, צוברת מוטציות כאלה די מהר, אבל אפילו היא צריכה בין חמש לשבע שנים כדי לאסוף מספיק שינויים שיימלטו לחלוטין ממערכת ההגנה של הגוף המחוסן. מומחים בעולם סבורים כי ייקח שנים עד שנגיף הקורונה הנוכחי יתפתח מספיק כדי להפוך את החיסונים הנוכחיים בלתי אפקטיביים.
בעולם עוקבים מקרוב אחרי המוטציות, בטח עכשיו אחרי שהתגלו הגרסאות המידבקות יותר של הקורונה בבריטניה ובדרום־אפריקה. בישראל יש את המעבדה המרכזית לנגיפים שאמורה לאתר את השינויים בנגיף בקרב הנדבקים בארץ. "עכשיו צריך באמת ללמוד ולרכז את המידע מכל המקומות, לעשות בדיקות רוטיניות לא רק בדרישה", מסבירה פרופ' רהב. "צריך גם לשלוח למעבדה המרכזית. לפני שבוע היה לי מקרה של גבר שנדבק פעמיים ונפטר בפעם השנייה. מצאנו שהוא נדבק בשני זנים שונים לגמרי של הנגיף. זה אמנם לא הזן האנגלי אבל זה זן שונה. יש הרבה מוטציות".
במעבדה באנגליה עושים בדיקות רוטיניות של נגיפים ושל חיידקים. האם בארץ מאבחנים את המוטציות השונות של הנדבקים?
"מדובר בבדיקה מאוד יקרה. התוכנית עכשיו היא באמת לעשות ריצוף של הזנים האלה, אבל לא של כולם. יעשו מדגמים קבועים לזנים חשודים. אנחנו יודעים שהיום בארץ יש בסך הכול שלושה אנשים שהגיעו מאנגליה עם המוטציה, ועוד שניים שהגיעו מאסף הרופא. אנשים מפיצים שמועות כי מדובר ב־40 חולים, וזה לא נכון. המידע הזה לא מוסיף למלחמה בנגיף".
