מבחינתו של פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה, אין בכלל שאלה. "ישראל צריכה להמשיך ולשקוד על פיתוח החיסון לקורונה", הוא פוסק. "אנחנו מדינה קטנה ומבודדת, לא תמיד נוכל למצוא ישועה מבחוץ. בדברים שהם קריטיים לגורלנו, אנחנו צריכים לשמור על יכולות טכנולוגיות ומדעיות. אנחנו גם לא יודעים כמה זמן החיסונים של פייזר ומודרנה יהיו יעילים או מה תהיה המוטציה הבאה. ובעיקר, אנחנו לא יודעים מתי תגיע הפנדמיה הבאה. כמו שאני מאמין במכון הביולוגי שלנו, שיגן עלינו מפני אנתרקס וכל מיני כולרות אחרות, כך אני מאמין בו בייצור החיסון".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
- "אין פה ניסוי בבני אדם, הישראלים הם לא שפני ניסיונות"
- כמה מוטציות יש לקורונה?
מנכ"ל הדסה הוא אמנם אחד מאנשי הרפואה הבכירים והמנוסים בישראל, אבל יש לו גם סיבות אישיות מאוד לתמוך בהמשך העבודה על חיסון כחול-לבן: רוטשטיין הוא אחד ממאות נסיינים שהתנדבו להשתתף בניסוי הקליני של המכון הביולוגי. החיסון הישראלי זורם בדמו. "בינתיים אין תופעות לוואי", מדווח הפרופסור.
למה היה חשוב לך להשתתף בניסוי?
"כי אני חושב שאנחנו צריכים להתנדב עבור המדינה שלנו לא רק במלחמה, אלא גם עבור המדע הישראלי. ולדעתי חשוב שלמדינה תהיה את האופציה הזו, של חיסון משל עצמה".
לא כולם כל כך נלהבים. "אני לא מצליח לדמיין איך החיסון הזה יהיה ישים למדינת ישראל, וזה נכון אפילו אם יידרש עדכון של חיסונים בגלל מוטציות חדשות", אומר מנגד פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר. "אני מקווה מאוד שמישהו בוחן את ההשקעה הזו בימים האלה בהיבט של מה נדרש עוד כדי להביא את החיסון לאישור. צריך, לעניות דעתי, גם לבחון את היקף ההשקעה מול היכולות לשווק ולמכור את החיסון הזה בארצות אחרות".
להמשיך לרוץ או לפרוש? לבנות על השוק העולמי כבר במגפה הנוכחית, או להיערך למגפה הבאה? רוטשטיין או ברבש? בתקופה האחרונה עוסקת הקהילה הרפואית בשאלה אם להמשיך ולפתח את החיסון הישראלי, והיא לא לבד.
ההתלבטות ברורה. מצד אחד, החיסון כבר כאן. ממשלת ישראל חתומה כידוע על הסכמים עם שורה של חברות בינלאומיות, שמבטיחים שמרבית אוכלוסיית ישראל תחוסן מפני הנגיף בחודשים הקרובים. מצד שני, במכון למחקר ביולוגי בנס־ציונה ממשיכים מיטב המדענים לעבוד סביב השעון ובשיא המרץ על פיתוח חיסון ישראלי, אף שכרגע איש אינו יכול לדעת בוודאות מתי יחצו את קו הסיום ומה יהיו התוצאות. ההערכות האופטימיות מדברות על כך שהאישור הסופי והנכסף, אם יתקבל, יגיע רק מתישהו בקיץ הקרוב.
בינתיים, כבר הושקעו כ־90 מיליון שקלים בהליך הפיתוח, ועבודת המכון הביולוגי בנס־ציונה שועבדה כמעט במלואה לטובת העניין. לפני כחודש החל המכון בשלב השני של הניסוי הקליני, ובשבועות הקרובים הוא מקווה לעבור לשלב השלישי והאחרון. גורמים שונים מעריכים שיהיה צורך לתקציב נוסף בהיקף של מאות מיליוני שקלים כדי להשלים את הניסויים בהצלחה, ולעוד השקעה ניכרת כדי לעבור לשלב הייצור.
"נכון, לא ניצחנו במרוץ", מודה רוטשטיין. "אבל גם עכשיו, יש צורך עצום בעולם לחיסונים. חברה או מדינה שתפתח חיסון טוב ויעיל, בלי תופעות לוואי, יהיה לה ללא ספק שוק. בכל שבוע אני מקבל פניות מגורמים שונים בעולם, שמביעים עניין לגבי החיסון הישראלי. רק היום התקשרו אלי מגרמניה!".
"ישראל תקבל את כל החיסונים שהיא צריכה, אבל ברמה הגלובלית פייזר לא מתקרבת לייצר את כל מה שצריך", מצטרף גורם הבקיא בהתנהלות ענקית התרופות העולמית. "ולכן בנקודת הזמן הזו, אין קניבליזציה בין חברות התרופות. ככל שיש יותר מפתחים לחיסון, כך יהיה יותר טוב".
במכון הביולוגי בונים בדיוק על זה. האנושות עוד רחוקה מלהצטייד בכמות החיסונים הנדרשת, וההערכות הן שחיסון שיקבל את אישור ה־FDA ייחטף מהמדפים, אם רק יוכל להציע אלטרנטיבה ראויה לחיסונים הקיימים. כמו כן יש לקחת בחשבון את דעת המומחים, שהקורונה כאן כדי להישאר, ועל פי הערכות כולנו נצטרך להתחסן כנגד הנגיף כל כמה זמן — בדיוק כפי שאנו מתחסנים מדי חורף לנגיף השפעת. כך שההצדקה לחיסון תוצרת כחול־לבן מושפעת בין היתר משיקולים עתידיים.
אבל לא רק. חוסר הוודאות משיטת החיסון החדשה של פייזר ומודרנה מרתיע רבים מלגשת ולהתחסן. בהיבט הזה החיסון הישראלי, אם וכאשר יגיע לקו הסיום, ייהנה משני יתרונות מובהקים: הראשון הוא אמינות. בניגוד לחיסונים של פייזר ומודרנה, שמבוססים על טכנולוגיית mRNA פורצת דרך, החיסון הישראלי נשען על טכנולוגיה מסורתית, המשתמשת בווירוס מוחלש או מומת. "החיסונים שהגיעו לישראל חדשניים. זה אולי נשמע טוב, אבל בעולם הביו־רפואי ייתכן שיש פה סיכון שאנחנו לא יודעים מה הוא", אומר שי ארקין, פרופ' לביוכימיה באוניברסיטה העברית. "לא השתמשו בחיסונים כאלה במהלך 20 השנים האחרונות, ולכן אנחנו לא יכולים להגיד בוודאות שלא יהיו להם תופעות לוואי ארוכות טווח. זאת בעוד שהטכנולוגיה שבה משתמשים במכון הביולוגי, מוכחת ומבוססת".
היתרון השני הוא לוגיסטי. החומר שממנו יורכב החיסון הישראלי יהיה יציב יותר, ולכן יתאפשר להוביל ולאחסן אותו בטמפרטורות גבוהות יחסית. "ככל הנראה סביב הארבע מעלות צלזיוס", אומר ד"ר פיני צוקרמן, מומחה לאימונולוגיה והמדען הראשי של חברת הביוטק Nectin Therapeutics. "ולכן החיסון הישראלי יכול להוות חלופה למדינות שבהן שימוש בטכנולוגיות קירור ואחסנה מורכבות הוא לא רלוונטי. מי שיכולה לקנות מאיתנו את החיסון זו מדינה כמו מצרים למשל — אין שום סיכוי שהיא תצליח להפיץ לכלל האוכלוסייה הענקית שלה חיסון, שצריך לשמור אותו בקירור של מינוס 70 מעלות".
בשלב זה, אין מספיק נתונים כדי לדעת אם החיסון הישראלי יחזיר את ההשקעה בפיתוח ובייצור שלו, אך להגעת ישראל לקו הגמר במרוץ העולמי יש משמעויות כלכליות רחבות יותר. "זו יוקרה אמיתית וזה יביא השקעות לביוטק, שהוא היום אחד התחומים הכי מתפתחים והכי מושקעים עולם", מתלהב ד"ר ליאור ניסים, ראש המעבדה ליישומים ביו־רפואיים של ביולוגיה סינתטית באוניברסיטה העברית. "אם אנחנו נראה לעולם שאנחנו לא רק סטארט־אפ ניישן אלא גם ביוטק ניישן, המשמעות הכלכלית של זה עצומה".
מאחורי ההחלטה להמשיך ולהזרים כסף לפרויקט השאפתני, עומדים כאמור שיקולים כלכליים ומדעיים מורכבים. אלא שכמו בכל דבר שקשור לקבלת החלטות במשבר הקורונה, במערך השיקולים הזה מתערבבת גם המון פוליטיקה.
כבר בראשית פברואר 2020, בשלביה הראשונים של המגפה, הניח ראש הממשלה נתניהו את הז'יטונים על המכון הביולוגי, כשהורה לו להתחיל לפתח חיסון לקורונה. במשרד הבריאות לא התלהבו מהרעיון. "לא חשבנו שזה משהו משמעותי בשום צורה", מגלה בכיר לשעבר במשרד. "סברנו שצריך להסתמך על החברות הבינלאומיות".
ואכן, הדעה הרווחת באותם ימים הייתה שעם כל הכבוד למכון מנס־ציונה, מוסד אפוף מסתורין שמסונף למשרד ראש הממשלה ולמשרד הביטחון, הוא יתקשה להתמודד מול ענקיות התרופות העולמיות. אלא שלדברי כמה גורמים שעימם שוחחנו, לנתניהו ולשר הביטחון דאז, נפתלי בנט, קרצה האפשרות שהמכון "שלהם" יהיה בכל זאת הראשון להביא את הבשורה העולמית.
"יש כל מיני דברים שקוראים להם 'בגינר'ס לאק', מזל של מתחילים", אומר בכיר במשרד הבריאות. "אתה יכול ליפול על משהו שאף אחד לא נפל עליו". לדברי גורם לשעבר במשרד הביטחון, "בנקודת ההתחלה, המוטיבציה הייתה מן הסתם למצוא פתרון למגפה, להיות אור לגויים. לדעתי מה שנשאר מזה היום, זה הרצון שלא להיתקע בלי כלום".
בכל מקרה, מאז קבלת ההחלטה לפני כשנה לא עלה הנושא למבחן רציני במוסדות המדינה, גם לאחר החלפתו של בנט בבני גנץ. "מעולם לא נערך דיון סביב המשך פיתוח החיסון במכון הביולוגי, לא בקבינט הקורונה ולא בממשלה", אומר יזהר שי, עד לא מזמן שר המדע מטעם כחול לבן (ומי שהתפטר בשבוע שעבר מהממשלה וחבר למפלגת תל"ם). "חבל, כי בעיניי זה דיון ראוי שהממשלה צריכה לנהל".
לדברי שי, "מי שיכול להעלות את הנושא לדיון הוא שר הביטחון או ראש הממשלה. אני אומר בזהירות, אבל יכול להיות שראש הממשלה החליט לא להעלות את זה כי הוא חושש מביקורת או מכך שימליצו לו לעצור".
ומה לגבי שר הביטחון, עד לאחרונה ראש המפלגה שלך?
"דיברו על העניין והצעתי לו להעלות לדיון את המשך ההשקעה בחיסון עד לגמר הפיתוח והבדיקות הקליניות. אני לא יודע למה הוא החליט לא לעשות זאת".
יודגש כי ההחלטה להטיל את פיתוח החיסון על המכון התקבלה עוד לפני הקמת קבינט הקורונה, וכי מאז איש מהשרים לא העלה דרישה רשמית שהנושא יובא לדיון בקבינט או בממשלה. בכל מקרה, לו הנושא היה עולה לדיון בממשלה, שי היה מביע בו תמיכה נלהבת. "בהחלט צריך להמשיך לפתח", הוא אומר. "יש פה יכולת מדינתית והיכולת הזו משמעותית במיוחד עכשיו, כשאנחנו לא יודעים לאן מתפתחת המגפה. המכון נמצא ככל הנראה בסדר גודל של חצי שנה לפני גמר הניסויים ולכן אני חושב שהמחיר הוא מחיר שמדינה כמו ישראל יכולה להשקיע".
אין ספק שלו המכון היה מנצח במרוץ לחיסון, הוא היה מביא תהילה לישראל ומכניס אותה למועדון אקסקלוסיבי. עד כה רק חמש מדינות — ארה"ב, גרמניה, סין, רוסיה והודו — השלימו פיתוח של חיסון יעיל, ומעצמות כמו צרפת נכשלו במשימה נחרצות.
אבל הצלחה של המכון הביולוגי הייתה גם מסדרת לו את העתיד. הקורונה פגשה את מנהל המכון, פרופ' שמואל שפירא, בדיוק בזמן. לדברי גורם לשעבר במשרד הביטחון, שפירא מפעיל לחץ להמשיך בפיתוח של החיסון ויהי מה, תוך שהוא מנצל את תשומת הלב התקשורתית שזכה לה המוסד בראשותו. "עד כה היה מדובר בארגון שמאוד נמצא בהסתר, בגלל העיסוק הרגיש שלו", מסביר אותו גורם. "אבל לא סתם נתקלתי לאחרונה בכל מיני כתבות שבהן מתראיין 'גורם' מהמכון".
"יש פה המון אגו", מצטרף גורם מתוך הקהילה המדעית הישראלית. "המכון מקבל הרבה מאוד כסף לאורך השנים. אובייקטיבית, קצב הפיתוח שהוצב על ידי פייזר ומודרנה הוא מטורף, בדרך כלל לוקח עשור לקבל אישור לחיסון, ולפתח חיסון בפחות משנתיים זה הישג עצום למכון. אבל אני חושב שמה שכרגע מניע אותם זה לא העניין המדעי־מקצועי, אלא הרצון להצדיק את עצם הקיום שלהם".
"החבר'ה שמפתחים את החיסון הם אנשים טובים, צנועים, כנים", מצטרף גורם המעורב בחקר הקורונה. "התשובה לשאלה למה להמשיך ולפתח את החיסון, לא נמצאת בצוות שמייצר את החיסון, אלא מעליהם. אם אתה שואל אותי, באזור משרד רה"מ ומשרד הביטחון. יכול להיות שדברים מונחים מלמעלה, ולפעמים השיקולים שם הם לא נטו מדעיים".
גורם במל"ל אומר בתגובה כי, "ראש הממשלה הנחה את המכון הביולוגי להיכנס לתחום החיסונים בשעה שבעולם עדיין לא היה שום כיוון לפיתוח חיסון. בינתיים, חלו התפתחויות ובעולם נרשמה התקדמות רבה וגם במכון הביולוגי פעלו בהתאם ללוח הזמנים שהקציבו. יש חשיבות להשלמת תהליך פיתוחו של החיסון, שכן התועלת הנשקפת מכך היא מעבר לגבולותיו של המשבר הנוכחי ונוגעת ליכולת האסטרטגית של מדינת ישראל לפתח חיסונים באופן עצמאי וללא תלות בגורמים חיצוניים".
ממשרד ראש הממשלה לא התקבלה תגובה.
תגובת משרד הביטחון: "החיסון לקורונה שפיתח המכון למחקר ביולוגי נמצא בשלב הניסויים הקליניים. הפאזה הראשונה הושלמה בהצלחה ללא תופעות לוואי משמעותיות. בימים אלה, אנו מצויים בעיצומה של הפאזה השנייה בשמונה מרכזים רפואיים ברחבי הארץ, על בסיס התוצאות תבוצע עבודת מטה להתקדמות לפאזה השלישית. יודגש כי החיסון שפותח במכון הביולוגי, נועד להבטיח למדינת ישראל עצמאות מלאה בפיתוח וייצור חיסונים ללא תלות בגורמים זרים, ומוכנות טובה יותר למגפות דומות בעתיד".
