כל החיים מבקשים מאיתנו "לחשוב חיובי". תמיד מזכירים לנו את היתרונות של חיוביות על פני שליליות – וכמה מוטב לנו להישאר אופטימיים ולא חלילה לשקוע במרה שחורה. אך האם בהכרח כך הדבר? מסתבר שלצד הצדדים הטובים של החיוביות, ישנה גם חיוביות אחרת, כזו שפוגעת ומסרסת. חיוביות שמתוך כוונה טובה להקל ולעודד מתכחשת לגמרי למציאות מסביב, ובעולם הפסיכולוגיה מכנים אותה חיוביות רעילה (Toxic Positivity).
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
במצב של חיוביות רעילה, מרוב רצון לשדר אופטימיות והרמוניה ולסגל לעצמו הלך רוח של "הכול יהיה בסדר", האדם מתעלם מהמורכבות ולעיתים אף מהחומרה של סיטואציות יומיומיות מסוימות. נסו לחשוב על סיטואציה שבה חבר מספר לכם על מצב ביש שאליו נקלע או על קושי שהוא מתמודד איתו. אם התגובה שלכם מסתכמת ב"תחשוב חיובי ויהיה טוב" או "יש צרות גדולות יותר", אתם מתעלמים מעימות עם המצב המורכב שהוא הציג בפניכם ומונעים ממנו את התמיכה שהוא מבקש מכם. אין זה אומר כמובן שעלינו להיות פסימיים - במקום זאת צריך למצוא את נקודת האיזון, שבה אנחנו נשארים אופטימיים אך גם מבינים את מורכבותם של דברים ולא מבטלים אותם במחי "יהיה בסדר".
"להיות אופטימי זה דבר טוב. אופטימיות מובילה לסדר יומיומי נעים, מורידה חרדה ובונה לנו יכולת התמודדות. יש אפילו מחקרים שמדברים על כך שטיפוסים אופטימיים מאריכים חיים. יחד עם זאת, יש כאלה שמתבלבלים בין אופטימיות לבין חשיבה חיובית, שהיא גם דבר טוב אבל במצבים מסוימים יכולה להפוך לאופטימיות רעילה", מסביר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרכז רזולוציה ליישומים פסיכולוגיים מתקדמים. "אדם אופטימי יגיד 'גם זה יעבור, וכדאי שאני אתכונן בצורה הטובה ביותר למה שיבוא אחרי זה' או 'אני במצב קשה, אבל עברתי משברים בעבר ולכן עליי להתמודד'. לעומתו, אדם עם חשיבה חיובית רעילה ידגול באמירות בסגנון של 'חייבים להיות חיוביים', 'רק נשנה את זה (גם אם זה לא בשליטתנו) והכול יסתדר', 'תסתכל על החיובי ותרגיש טוב' או 'הכול יהיה בסדר' (גם אם בסופו של דבר ייתכן שנסתכל על חצי הכוס המלאה ועדיין לא ישתפר מצב הרוח שלנו, או שיהיו דברים שלא יסתדרו כפי שנרצה)".
לטענת הפסיכותרפיסט איתן טמיר, ראש מכון טמיר לפסיכותרפיה, חיוביות רעילה דוחה למעשה רגשות קשים לטובת יצירת רושם מוטעה של אופטימיות. "כולנו יודעים שנקודת מבט חיובית על החיים טובה לרווחה הנפשית, אבל החיים לא כל הזמן חיוביים וכאב הוא חלק מהסיפור. על אף שקשה להתמודד עם רגשות כאלה, הם חשובים לעיבוד ולעיכול המציאות והשינויים שהיא מביאה".
כדוגמה לאדם שהפיץ חיוביות רעילה, טמיר מביא את הכומר האמריקני נורמן וינסנט פיל. גישתו של פיל ביטאה אופטימיות טהורה. הוא דגל בכך שכל אחד יכול להשיג הכול באמצעות חשיבה חיובית, ושכל סיטואציה בחיים נתונה לבחירתו האישית ולשליטתו.
"החיוביות הרעילה לוקחת את החשיבה החיובית לקיצוניות מכלילה מדי. היא ממזערת כל רגש שאינו חיובי או משמח ומתכחשת אליו", מוסיף טמיר. "ישנם ביטויים רבים לחיוביות רעילה כמו 'להסתכל על חצי הכוס המלאה', להגיד אחרי אובדן ש'כל דבר קורה מסיבה מסוימת' ולהאשים אדם שחווה קושי בכך שהוא לא בוחר להיות שמח וחיובי. אלו קלישאות שטוחות שמאבדות את הקשב של השומע. יש כאן ממש הפניה של אצבע מאשימה ושלילה של תמיכה אותנטית שהצד השני זקוק לה".
הדברים האמורים נכונים פי כמה בימים אלו, שבהם השפעותיו של משבר הקורונה לא פוסחות בצורה כזו או אחרת על איש. לצד הלחצים שמשפיעים עלינו, נוצרה לה תרבות של העמדת פנים שצברה תאוצה בזכות הרשתות החברתיות. באמצעות הרשתות הללו אנשים בוחרים להציג תמונה אידילית ומפולטרת של חייהם המשדרת תחושה שהכול טוב ומושלם אצלם. מקרה זכור וקיצוני היה זה של פריסיליה קשתי, שהמשיכה להעלות תמונות שלה מטיילת ברחבי העולם בזמן שבפועל ריצתה עונש מאסר. "תרבות העמדת הפנים הזאת עשויה לפרוץ את גבולות הרשת החברתית, לחלחל אל תוך יחסינו הבין-אישיים ולעודד את הופעתה של 'חיוביות רעילה', עד כדי כך שנתעלם מחוויות ומרגשות שליליים או נמזער אותם תחת האשליה ש'צריך להישאר חיוביים כל הזמן'", מזהיר זיו אלרון, פסיכולוג ושותף בחברת IM.Tec.
אלרון מציין גם תחום נוסף שהולך ונעשה קורבן לחיוביות רעילה: עולם העבודה. במצב של משבר עסקי, ההנהלה עלולה לנסות ולייצר עבור העובדים מעין "תמונת ניצחון" על ידי אמירה בסגנון "תחשבו חיובי ונצליח להיות רווחיים", על חשבון שיח אמיתי ופתוח על מצב הארגון, גם אם הוא שלילי ולא אידיאלי. בין אם ההנהלה עושה זאת מתוך רצון לעודד ולהרגיע את עובדיה ובין אם המטרה היא לייצר תדמית פופולרית של מצליחנות, התוצאה עלולה להיות מזיקה. אימוץ של חיוביות רעילה עלול להחריף את המצב המורכב, בזמן שהעובדים כמהים לפיסת מידע מהימנה שבאמצעותה יוכלו לנסות לארגן את תמונת עתידם.
ישנן גם חברות שמצאו את הדרך לשמור על המוטיבציה של העובדים שלהן מבלי להציג בפניהם תמונה כוזבת. "שפע המידע על משבר הקורונה עלול ליצור גלי שמועות בארגון שמעמיקים את תחושת החוסר ודאות והמצוקה של העובדים. באחד מהארגונים הגדולים בארץ הנהיגו לשם כך פגישות זוּם חודשיות של העובדים עם המנכ"ל. כך העובדים שומעים ממקור ראשון על המתרחש בארגון", מספר אלרון. "אין חובה שהמנהלים הבכירים יקיימו את השיחות הלו. גם מנהלים מדרגי הביניים יכולים לסייע במיתון הלחץ של העובדים. מה שחשוב הוא שהמנהלים יישארו שקופים וכנים בקשר למצב. העברה של מסר אמיתי, גם אם איננו חיובי, עדיפה בהרבה על ניסיון לייפות את המציאות".
אחד הקשיים עם חיוביות רעילה הוא שברוב המכריע של המקרים היא איננה נובעת מכוונות שליליות אלא להיפך. כשאתה אומר לחבר מתוסכל ש"הכול יהיה בסדר", אתה עושה זאת מתוך רצון כן להקל עליו – גם אם בפועל אתה משיג את התוצאה ההפוכה. טמיר מבקש מאיתנו לזכור כי ישנם מצבים הדורשים קבלה רדיקלית דווקא משום שאי אפשר לשנות אותם, לא באמצעות חשיבה חיובית ולא בעזרת כוח רצון. "חשוב שננהל את הרגשות השליליים במקום שנכחיש אותם, נשמור על גישה מציאותית ונתמקד בנקיטת צעדים לשיפור הסיטואציה. כשאדם מביע בפנינו רגש קשה, צריך לחזק אותו ולא לסגור עליו עם קלישאות רעילות. מה שהוא מרגיש הינו נורמלי – ואתם שם כדי לסייע לו. המענה הנכון בעיניי הוא תיקוף – אמירה פשוטה שמעניקה גוון מציאותי לדברי האחר, בצורה כזו שלא תשקעו יחד איתו אבל כן תכירו בכאב הנפשי שלו".
3 צפייה בגלריה
במקום לייצר תמונת ניצחון כוזבת, המנהל צריך לדבר עם העובדים בשקיפות ובכנות
(צילום: shutterstock)
ד"ר לוינסקי מסכם: "אם אתם מכחישים את המציאות שסביבכם באמצעות מילים חיוביות, אתם לא באמת אופטימיים ואתם לא מתמודדים עם המציאות או השינוי שאתם עוברים. זו ההזדמנות לעצור ולמצוא עוגנים אופטימיים, גם כשהם לא תמיד חיוביים".
