שתי השאלות שד"ר טל זקס, הישראלי שמאייש את המשבצת הבכירה ביותר במלחמה הגלובלית במגפת הקורונה, שומע עכשיו בלי סוף מכל מכריו הן דווקא אישיות: האם התחסנת, ולמה לעזאזל אתה עוזב את מודרנה? התשובה לשאלה הראשונה פשוטה: "התחסנתי ברגע שיכולתי. גם אשתי והבת שלי". אבל לך תסביר לשכנה לשעבר מחיפה שהנציג שלה בלב תעשיית הפארמה העולמית, במקום שתולים בו הכי הרבה תקוות להציל את העולם, עוזב את החלום המדעי הגדול ביותר של כל מדען דווקא בשיא העשייה בדיוק מאותן סיבות שכולנו מחליפים מקום עבודה: כי הוא פשוט מרגיש שמיצה את עצמו.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"מבחינתי, התרומה שלי הסתיימה", מנסה זקס, עדיין המנהל הרפואי הראשי של החברה, להסביר מה גורם לו לפרוש דווקא עכשיו, כשהחיסון של מודרנה נכנס לשימוש בעולם. "מה שהניע אותי תמיד היה החדשנות והרצון לתרגם את המדע לרפואה, ואני חושב שעשיתי את זה. החיים קצרים, ואם למדתי משהו ככל שהתבגרתי זה שהדבר הכי חשוב שבן אדם יכול לעשות זה לשאול מה הוא עושה ולמה הוא עושה את זה. מבחינה אישית הרגשתי שאחרי הצלחה כזו משמעותית, זה הזמן להוריד הילוך ולחשוב טוב מה אני רוצה לעשות בעתיד".
והפרידה הזו עבורך, בנקודת הזמן הזו, כשההשפעה של מודרנה רק מתעצמת, היא שמחה או עצובה?
"גם וגם. כשעוזבים מקום אחרי שנים בתחושת הצלחה תמיד יש איזה עצב מהול בשמחה. מודרנה היא מקום שבו נתתי הרבה וקיבלתי הרבה בחזרה. עברתי לתעשייה משום שמשם באות התרופות. זה היה האתגר שמשך אותי למודרנה לפני שש שנים. בשנים האלה שברנו את השיא מבחינת מספר הניסויים הקליניים שהתחלנו לעומת מספר השנים שהחברה קיימת. מצד שני, יש לי את התובנה שהגיע הזמן לזוז הלאה".
בכל זאת, החיסון נגד קורונה הוא רק ההצלחה הראשונה ממטרות רבות שהחברה הציבה לעצמה. אתה לא מרגיש שאתה עוזב באמצע?
"אבא שלי ז"ל היה מתמטיקאי. ממנו למדתי שמאוד חשוב לתת תשובות נכונות, אבל חשוב לא פחות לדעת אילו שאלות לשאול. כשהצטרפתי למודרנה שאלתי את עצמי אם אפשר להפוך את הטכנולוגיה של mRNA לסוג חדש של תרופות וחיסונים. היו אז קצת ניסויים בבעלי חיים. אנשים חשבו שאנחנו עושים פוילעשטיק, אבל חשבתי שיש כאן משהו. מעבר לכך אמרתי לעצמי: עדיף לי לנסות ולהיכשל בזה, מאשר ללכת למקום יותר בטוח ולהשיג הצלחה שהיא צפויה".
כבר הורדת הילוך לקראת ספטמבר, מועד עזיבתך?
"אני עדיין עובד בשיא המרץ".
מודרנה, עד לפני חצי שנה חברת ביוטכנולוגיה קטנה שיושבת במסצ'וסטס, הייתה החברה השנייה בעולם שקיבלה אישור חירום של ה־FDA לשווק את החיסון שלה נגד קורונה, אחרי פייזר. עד היום ניתנו למעלה מ־60 מיליון מנות של חיסוני מודרנה נגד קורונה ברחבי העולם, רובן בארה"ב. לפני שבוע הודיעה החברה כי חתמה על הסכמים לאספקת 700 מיליון מנות חיסון לקורונה ב־2021, בעלות של 18.4 מיליארד דולר – מהפך בלתי נתפס מהכנסות כמעט אפסיות שרשמה ממכירת מוצרים בשנת 2019. השאיפה היא להגיע למיליארד מנות חיסון ויותר מזה.
עד כמה אתם מעריכים שהחיסון שלכם יהיה יעיל נגד המוטציות החדשות?
"בגדול, אני חושב שהחיסונים שלנו צריכים להיות יעילים נגד המוטציות, אם כי יש חשש שהיעילות שלהם תיפגע קצת מול המוטציות שמגיעות מדרום־אפריקה ומברזיל. אלה המוטציות הראשונות שתוארו ככאלו שהנוגדנים מנטרלים אותן פחות טוב לעומת הווירוס המקורי. אני לא מוטרד מהמוטציה האנגלית, שכרגע שכיחה בישראל. החיסון יעיל נגדה, ואנחנו רואים בשטח שהחיסונים אכן עובדים".
ולמרות זאת התחלתם לנסות בוסטר (מנת דחף) - חיסון שלישי - נוסף נגד המחלה, שיהיה יעיל גם נגד המוטציות.
"אנחנו יודעים שבבעלי חיים הרמות של הנוגדנים המנטרלים הצליחו למנוע מחלה גם במקרה של המוטציות, לכן בטווח הקצר אני רגוע. השאלה מה יקרה בטווח הרחוק. האם החיסון הזה יחזיק שנה, שנתיים או שלוש, ומה יקרה אם ניחשף להדבקה חוזרת על ידי המוטציה בזמן שאנחנו עדיין אולי מוגנים מפני הווירוס המקורי. לכן ליתר ביטחון הכנסנו לניסוי את החיסון נגד הווריאנטים, כדי שיהיה בוסטר אם נזדקק לו בעתיד. ברגע שנוכיח שמנה כזאת מעלה חזרה את רמות הנוגדנים בדם, נתחיל לייצר אותה, כי יש כבר מדינות שמעוניינות לשריין לעצמן את האפשרות לחסן פעם נוספת. זה לא יהיה במקום החיסון היום, כי החיסון שנמצא בידינו יעיל נגד הווירוסים שמסתובבים עכשיו, כולל המוטציות. אם נגלה בעוד שנה שאנחנו מחוסנים היטב נגד הווירוס המקורי, אבל רק ב-60% נגד הווריאנטים שלו, מנה שלישית תרים את החסינות חזרה למקום שבו היא צריכה להיות".
אתם עורכים עכשיו ניסויים גם בחצאי מנות.
"הצפי הוא שמנה שלישית של החיסון לא צריכה להיות מלאה. מספיק חצי ממנה, אבל זה עדיין תיאורטי. למשקיעים כמובן יש עניין מאוד עמוק בזה, כי אם נוכל לייצר חיסונים של חצי מנה הכפלנו את התפוקה שלנו בלי שום מאמץ".
האם נצטרך להתחסן נגד קורונה כל שנה?
"קשה לומר בוודאות, אבל אני מעריך שלא. ייתכן שבשנה־שנתיים הקרובות, עד שאחוז מספיק מאוכלוסיית כדור הארץ יתחסן, יהיו עוד גלי תחלואה ונצטרך לתת מנה אחת לחיסון, אולי שתיים. השאלה כמה מהר הווירוס ישתנה, ועד כמה השינויים האלה יהיו משמעותיים. צריך לחכות ולראות".
כמה זמן תחזיק, להערכתך, החסינות הנוכחית כתוצאה מהחיסון?
"מינימום שנה, אולי יותר. כשמסתכלים על וירוסים של דרכי הנשימה, רואים שיש לנו נטייה להידבק בהם גם אם חלינו בהם בעבר. נגיפי קורונה אחרים שמסתובבים בינינו יכולים להדביק שוב ושוב אנשים שחלו בהם, לכן צריך להיות זהירים ולא לחשוב שאם התחסנו אנחנו מסודרים".
מה לגבי ניסויים בבני נוער ובילדים, שנדבקים עכשיו בקלות? איפה הם עומדים?
"המחקר שלנו בגילים 12 עד 18 נערך בימים אלה. אני משער שנסיים את הגיוס בשבועות הקרובים ויהיו לנו נתונים בתחילת הקיץ, ואז נביא את זה לאישור הרשויות. המטרה שלנו היא לייצר חיסון עבור נוער עוד לפני שנת הלימודים הבאה. בילדים יותר צעירים נצטרך לבדוק את זה יותר לעומק, כי הרבה פעמים המינון הנכון הוא מחצית מהמינון הרגיל. הניסוי הזה יתחיל בשבועות הקרובים וייקח יותר זמן. אני מקווה שנסיים אותו עד סוף השנה".
קשה לשכנע הורים לחסן את הילדים בחיסון ניסיוני?
"מספר האנשים שחוששים מהווירוס ורוצים לחסן את הילדים עולה בהרבה על אלה שחוששים להתחסן".
מודרנה עשתה היסטוריה כשהצליחה לייצר את החיסון הראשון לצורך ניסויים בפברואר שעבר, בתוך פחות מחודש מהיום שבו הסינים ריצפו את הגנום של הנגיף ופרסמו אותו. המשתתף הראשון בניסוי קיבל את החיסון כעבור קצת יותר מחודש. 63 ימים בלבד מהריצוף הראשון. "מדברים הרבה על הפיתוח המהיר של החיסון, אבל זו הייתה עבודת פרך שנמשכה הרבה מאוד שנים", אומר זקס. "מי שעוסק בעשייה מדעית יודע שארכימדס באמבטיה זה רק סיפור ילדים. התגליות הגדולות לא מתרחשות במקלחת, הן פרי של עבודה קשה שנמשכת שנים. הניסוי הקליני הראשון שלנו בטכנולוגיה החדשה היה ב־2015, נגד זן של שפעת שחששנו שיגרום למגפה. כשראינו שזה עובד בדקנו עוד זן של שפעת. אז התחילו הדיבורים הראשונים בניסיון להבין איך אפשר לתת מענה טוב במקרה של פנדמיה, מגפה עולמית".
במשך שנים פעלה מודרנה מתחת לרדאר בניסיון להביא את הטכנולוגיה החדשה שלה לכדי מוצר מוגמר, ללא הצלחה. האשימו אותה שהיא מתנהלת בסודיות חשודה ולא מפרסמת מאמרים מדעיים, כמקובל בתחום. זקס, שעבד עד אז בלב הקונצנזוס הפרמקולוגי, כסמנכ"ל בענקית התרופות סאנופי, הצטרף לחברה ב־2015. "מירב אשתי לא הבינה למה מישהו שמנהל מחלקה כל כך גדולה כסמנכ"ל בכיר באחת החברות הגדולות בעולם בוחר ללכת לחברה קטנה, עם 200 עובדים, שאין לה שום מוצר בקליניקה", הוא נזכר. "אבל הגעתי לשלב מסוים בחיים שאני מעדיף להיכשל בלשאול שאלה חשובה מאשר להצליח בלשאול שאלה משנית. היה לי חשוב לנסות לפתח את הטכנולוגיה הזו משום שראיתי את הפוטנציאל שלה".
הימור לא קטן.
"עובדה שזה הצליח. כשנכנסתי לחברה כתבו עלינו שאנחנו לא משתפים, ואף אחד לא מבין למה המשקיעים נותנים לנו כל כך הרבה כסף. החלטתי להצטרף בתנאי אחד: שכל ניסוי שאנחנו עושים בבני אדם אנחנו מפרסמים בספרות הרפואית. בשנה שעברה פרסמנו לראשונה את הפרוטוקול הקליני של ניסוי הקורונה במלואו באתר שלנו. תוך 72 שעות כל שאר החברות הלכו אחרינו. בלי השקיפות הזו לא היינו מגיעים למה שהגענו אליו היום".
מתי ידעתם שיש לכם ביד מוצר מנצח?
"אני אגלה לך את האמת. הרגע הראשון שבו הבנו שהצלחנו היה כשפייזר עלו שבוע לפנינו עם הנתונים שלהם, כי ידענו שכמות הנוגדנים המנטרלים שרואים אצלנו היא לפחות כמו בפייזר, ובמקרה של אנשים מבוגרים אפילו יותר גדולה. המדע לימד אותנו שכשיש רמות נוגדנים גבוהות זה מיתרגם למניעת מחלה, ואכן היום רואים את זה בשטח. ביום שבו הוועדה הבלתי תלויה התחילה את הישיבה הסגורה לגבי החיסון ואמרה לנו, 'יהיה לנו על מה לדבר אחר כך, תקדישו לנו שעה בתום הישיבה', ידענו שעשינו את זה".
איך חברה קטנה כל כך הצליחה להיות השנייה שפיתחה חיסון נגד קורונה, מול ענקיות כמו פייזר וג'ונסון אנד ג'ונסון?
"הצלחנו כי עבדנו על פרויקט שהיה חשוב ביותר לכולם. כל אחד הרגיש את הווירוס הזה, הכיר מישהו שחלה. זה השפיע על החיים של כולנו. זה הפך את הפרויקט הזה לאישי ונתן לנו מוטיבציה אדירה. בחיים לא ציפיתי שאשתמש במוצר שאני עצמי פיתחתי. כשהתחלנו לעבוד על החיסון, בפברואר שעבר, היו לנו בחברה בסך הכול שני רופאים מומחים למחלות זיהומיות. בנינו צוות גדול לצורך הפרויקט הזה, ומה שמדהים הוא שכולם עובדים מהבית. מעולם לא נפגשנו פנים אל פנים".
סיטואציה מורכבת כדי לגבש צוות יעיל.
"זה בעיניי אחד השיעורים המדהימים של התקופה הזו. אני מאמין שבזכות העבודה מרחוק דווקא היינו יותר פרודוקטיביים. קודם כל כי בגלל הריחוק התקשורת חייבת להיות יותר ברורה; והדבר הנוסף, שבעיניי הוא מרתק, זה שהפגישות בזום מביאות איתן אלמנט של שוויוניות. כשמנהל בכיר נכנס לחדר כולם מסתכלים עליו לראות מה הוא אומר. בשיחת וידאו יש לכולם בדיוק אותו מספר פיקסלים על המסך, וזה נתן לאנשים מקום להתבטא בחופשיות".
בריאיון בספטמבר אמרת: לא יהיה חיסון לפני סוף החורף. מה השתנה?
"התכוונתי לחיסון שיהיה זמין לכלל האוכלוסייה בעולם. היה לי ברור שהכמויות הראשונות יהיו קטנות יחסית לאוכלוסייה שזקוקה לו".
איך בכלל הצלחתם לייצר חיסון במהירות כזו?
"הטכנולוגיה של ה־mRNA מאפשרת לרוץ איתה מאוד מהר. הכול נעשה במבחנה, וזה מאפשר ייצור מאוד מהיר. אנחנו עובדים עכשיו על היעד הבא: חיסון פרטני נגד סרטן. זה עדיין בשלבי ניסוי. לחולה סרטן אין דבר אחד, וזה זמן, אז אנחנו צריכים לייצר חיסון תוך מספר שבועות. למדנו איך לעשות את העבודה מהר בכמויות קטנות, וניצלנו את התובנות האלה כשהתחלנו לעבוד על החיסון לקורונה. השקענו מאמץ אדיר בהגדלה של התשתית התעשייתית של הייצור, ובמקביל העמדנו עוד ועוד פסי ייצור. זו עבודת פרך. אנשים עבדו 24 שעות ביממה. המפעל עובד סביב השעון, וכל הזמן הגדלנו את הצוות. במקביל שלחנו את מנהל המפעל מבוסטון שיקים את המפעל בשווייץ, כי זו טכנולוגיה צעירה, זה לא משהו שאנשים יודעים לעשות. אנשים שואלים אותי כמה מפעלים יש בעולם שיכולים לייצר mRNA. התשובה היא שאם לא היו קודם, אז אין".
לא חששתם לתת חיסון חדשני שאושר בהליך מזורז?
"התשובה היא לא, מכמה סיבות. ההליך הבירוקרטי באמת היה מזורז, אבל המחקרים הקליניים היו מאוד שמרניים. הם נעשו על עשרות אלפי אנשים, עם הגדרות מאוד מדויקות להצלחה ועם ועדת מומחים שהסתכלה כל הזמן מעבר לכתף שלנו ועקבה אחרי הבטיחות והיעילות. לא היו שום חששות בעניין הזה".
עד היום ניתנו בעולם יותר מ־80 מיליון חיסונים של מודרנה ופייזר. מניתוח תופעות הלוואי שלהם, שפורסם לאחרונה בארה"ב ומתייחס לחודש הראשון שבו נעשה שימוש ביותר מ־13 מיליון מנות, עולה כי היו 7,000 מקרים מדווחים של תופעות לוואי אחרי החיסונים. 640 מהן היו חמורות, בהן 113 מקרי מוות, ו־6,354 הוגדרו קלות. התופעות השכיחות ביותר היו כאבי ראש, עייפות וסחרחורות, ואחריהן צמרמורות ובחילה, חום, כאבי שרירים ומפרקים וכאב באזור ההזרקה. היו 46 דיווחים על אנפילקסיס, תופעה אלרגית מסכנת חיים, בעקבות חיסון של פייזר ו־16 לאחר זה של מודרנה - שכיחות דומה בהיקפה לזו של חיסוני שפעת. שני שלישים מתוך 113 מקרי המוות שנרשמו אחרי החיסון היו בקרב דיירים במוסדות אשפוז לטווח ארוך.
"הרושם שלי עד עכשיו הוא שתופעות הלוואי הן ברובן קלות וצפויות ומתרחשות לאחר החיסון באופן מיידי, בעיקר אחרי החיסון השני, כפי שראינו במחקר הקליני", אומר זקס. "באופן נורמלי וצפוי היה המון חשש בחיסונים הראשונים. אנשים לפעמים רואים מחט ומתעלפים, ואם נותנים להם אדרנלין הם מתעוררים. זה לא אומר שמדובר בתופעת לוואי אמיתית. כשאנשים נרגעו ראינו שמקרים אמיתיים של אנפילקסיס הם נדירים מאוד, ומתרחשים באותה שכיחות שרואים גם בחיסונים אחרים. אני לא רואה בינתיים שום סיבה יוצאת דופן לדאגה. מובן שאנחנו עוקבים אחרי כל התופעות האלה, במיוחד תופעות נוירולוגיות ואלרגיות".
מהי תגובתך לטענות שתופעות לוואי לא ידועות עלולות לצוץ שנים אחרי מתן החיסון?
"אין סיבה לצפות לתופעות לוואי יוצאות דופן. הטכנולוגיה הזו גורמת לתאים שלנו לייצר חלבון באופן זמני. ברגע שהחלבון עובר, הדבר היחיד שנשאר לטווח ארוך זה הזיכרון של מערכת החיסון. תיאורטית יכולה להיות תגובה מאוחרת של מערכת החיסון בעקבות אותו זיכרון, אבל אם זה יקרה אני צופה שזה יהיה נכון לכל החיסונים, וגם במקרה כזה התועלת בחיסון הזה עולה בהרבה על הסיכון".
למה תגובה כזו יכולה להוביל?
"להכול ולכלום, כי זה תיאורטי. מישהו שלח לי איזו בדיחה, שאם כבר החיסונים ישנו את ה־DNA שלנו זה יכול להיות לטובה. החיסונים לא יכולים לחולל שינוי לטווח ארוך. בעבר תוארו תופעות לוואי אוטואימוניות שהגיעו הרבה זמן אחרי החיסון, אבל זה לא משהו שייחודי לטכנולוגיה שלנו".
אף שכולנו חוסנו עד היום בחיסון של פייזר, החיסון של מודרנה וזקס היה למעשה הראשון שמדינת ישראל הימרה עליו. ביוני האחרון פורסם שהמדינה חתמה עם החברה על הסכם ראשון לרכישת חיסונים. בפועל, מאה אלף חיסונים של מודרנה מתקררים להם כבר חודשים ארוכים בפריזרים, והשבוע התחילו לחסן בהם את הפועלים הפלסטינים שעובדים בישראל. העובדה שלא נעשה בהם שימוש נרחב בישראל גררה ביקורת בינלאומית קשה, על כך שאנחנו מחזיקים מלאי עודף של חיסונים בזמן שהמחסור העולמי בחיסוני קורונה כל כך גדול, שחלק גדול מהמדינות שוקלות לרכוש את החיסון הרוסי ואת החיסון הסיני, שיעילותם מוטלת בספק. בינתיים אמא של זקס, שגרה בארץ, קיבלה כמו כולם את החיסון של המתחרה.
"בחתימה על ההסכם ישראל הייתה בפירוש בשורה הראשונה של המדינות, גם אם לא הייתה ראשונה", הוא אומר בדיפלומטיות. "היו אנשים שהבינו מה ישראל צריכה ומה מודרנה מסוגלת לעשות. ברגע שפנינו למדינות שונות והצענו להן להשתתף במימון התשתית, עוד לפני שידענו שהתוצאות יהיו חיוביות, ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שאמרו: נראה לנו הגיוני להשקיע כאן".
יצא לך לדבר עם נתניהו באופן אישי?
“שוחחנו פעם אחת, לגבי תוצאות המחקרים שלנו. מאז תחילת השנה שעברה אני במגעים שוטפים עם הצוות של משרד הבריאות, בראשותה של ד”ר אסנת לוקסנבורג. מהרגע הראשון הם הבינו את הפוטנציאל המדעי של הטכנולוגיה שלנו לספק חיסון יעיל, ועבדו במסירות לוודא שהמשרד תומך באישור מזורז. אפשר להסיר בפניהם את הכובע”.
בסופו של דבר החיסונים שלכם בישראל נשארים על המדף. איך אתה מסביר את זה?
"את צריכה לשאול את ממשלת ישראל. ברור שלחיסון שלנו יש יתרון ביכולת השינוע, ולכן אני חושב שהממשלה מסתכלת על דברים שהיא יכולה לעשות עם החיסון שלנו, ולא יכולה לעשות עם חיסון שדורש טיפול בקרח יבש וטמפרטורות של מינוס 70 מעלות".
מה לגבי הקמת מפעל חיסונים שלכם בשדרות - זה רציני או זו סתם תעמולת בחירות?
"אין לי תגובה על זה".
אתם חוששים מהתחרות עם פייזר?
"המתחרים היחידים שלנו בתקופת הקורונה הם הווירוס והשעון. זו הייתה המנטרה שלנו כל השנה שעברה, והיא עדיין נכונה. התחרות תגיע כשנחסן את רוב אוכלוסיית כדור הארץ ונתחרה על השוק המסחרי. כרגע אנחנו עדיין בעיצומה של מגפה, וכל מי שמצליח להביא את החיסון שלו לאישור ולשימוש - מבורך. לכן אני גם לא מצטער שאמא שלי קיבלה את החיסון של פייזר. החיסון שלהם עובד טוב כמו שלנו. יכול להיות ששלנו קצת יותר טוב למבוגרים לטווח ארוך, אבל אי־אפשר לדעת את זה בוודאות בלי מחקרים. לפי הנתונים עד היום החיסונים האלה מאוד דומים".
מה דעתך על המתחרים האחרים שאושרו לאחרונה לשיווק, אסטרהזניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון?
"שניהם עובדים על טכנולוגיה שונה משלנו, של אדנו־וירוס, שיש לה יתרון מסוים מבחינת הייצור ומבחינת הטמפרטורה והיציבות. הבעיה שאצלם משתמשים בווירוס שלם, ומעוררים את מערכת החיסון לזהות הרבה מאוד מרכיבים לא רלוונטיים לקורונה. ה־mRNA קולע למטרה באופן מאוד מדויק, כי הוא מראה למערכת החיסון רק את החלבון שהיא צריכה להתעורר נגדו, וכל האנרגיה שלה מופנית לזה. החיסונים האחרים מעוררים אותה גם נגד החלבונים של האדנו־וירוס, מה שאומר שרמות הנוגדנים המנטרלים בדם קצת יותר נמוכות, ולכן לא הופתעתי שהיעילות שלהם יותר נמוכה. בסופו של דבר היא עדיין די טובה, וייאמר לזכותם שהיא נראית כבר אחרי חיסון אחד, ולא צריך בוסטר. עדיין מתקיים אצלם מחקר עם מנה שניתנת כעבור חודשיים, ואני צופה שהיא תראה יעילות יותר גבוהה, ואולי אפילו תתקרב ליעילות שלנו".
זקס (55) נולד וגדל בחיפה. הוא סיים את בית הספר הריאלי ולמד רפואה באוניברסיטת בן־גוריון. את הפוסט־דוקטורט עשה במכוני הבריאות האמריקניים. הוא התמחה ברפואה פנימית ואת תת־ההתמחות עשה באונקולוגיה, רפואת סרטן. במקביל לעבודה בתעשיית התרופות, הוא משמש פרופסור חבר באוניברסיטת פנסילבניה. במודרנה הוא אחראי על הפיתוח ועל הרגולציה. הוא גר בניוטון, מסצ’וסטס אבל המשפחה הקרובה שלו, כולל אימו, מתגוררת ברעננה ובכפר־סבא. "בדרך כלל אני מגיע לביקורים בארץ פעמיים בשנה. לצערי לא הצלחתי להגיע לישראל מאז דצמבר 2019. ברגע שיפתחו את נתב"ג אבוא שוב".
ההימור על מודרנה השתלם לו גם באופן אישי. ההכנסות של מודרנה ברבעון הרביעי של 2020 הסתכמו ב־571 מיליון דולר, והוא הרוויח על פי ההערכות ופרסומים שונים בחו"ל עשרות מיליוני דולרים.
אתה בכלל מומחה באונקולוגיה. איך התגלגלת מסרטן לחיסונים ולקורונה?
"זה אכן היה מהפך גדול, שנבע מהסקרנות שלי ומהנכונות לקחת סיכון ולהצטרף לחברה שחרתה על דגלה לפתח סוג חדש של תרופות וחיסונים. מערכת החיסון הייתה מוכרת לי מהטיפול בסרטן, ולכן היה לי קל יחסית להבין מה צריך לעשות כדי להצליח. במודרנה הייתי אחראי לכל הפיתוחים הקליניים שלהם, בכללם תרופות וחיסון נגד סרטן. אני שמח לומר שחלק מהתרופות האלה נמצאות היום במחקרים קליניים, גם בישראל".
איפה החברה הייתה היום אלמלא הקורונה?
"עמדנו, ואנחנו עדיין עומדים, להתחיל השנה את הפאזה השלישית בניסוי בחיסון נגד CMV, נגיף נפוץ שגורם למומים מולדים בעוברים אם נדבקים בו בזמן ההיריון. החיסון נגד הנגיף הזה הרבה יותר מאתגר מהקורונה. כבר הראינו שאפשר להגיע לתוצאות מצוינות בניסויים מוקדמים, ואנחנו עומדים להתחיל במחקר מתקדם באלפי נשים. יש לנו עוד 12 מוצרים אחרים שממתינים לתורם. הטכנולוגיה הייתה אולי מתפתחת בקצב יותר איטי, אבל בסופו של דבר אני מאמין שהיא הייתה מגיעה לאותו קו סיום".
מנכ"ל החברה, סטפן בנסל, אמר לאחרונה: "אנחנו לא חברה של חיסוני קורונה". אילו שימושים נוספים אתה צופה לטכנולוגיה של ה־mRNA?
"הדבר הראשון שנעשה על גב ההצלחה של הקורונה הוא לסיים את פיתוח החיסון שלנו נגד שפעת. הטכנולוגיה הזו תיתן לנו יתרון בשני תחומים: יעילות גבוהה וזמן פיתוח מהיר יותר. אם נוכל לפתח את החיסון שלושה חודשים לפני עונת השפעת, ולא שישה חודשים כפי שנעשה היום, יקטן הסיכוי שנפספס את הזן השנתי, דבר שמביא לכך שלפעמים מיליוני אנשים מקבלים חיסונים שלא עובדים טוב.
"שימוש אחר בטכנולוגיה שלנו, כפי שהזכרתי קודם, הוא כחיסון נגד סרטן. לכל חולה יש מוטציות ייחודיות לו בגידול, וכדי לרפא אותו צריך לגרום למערכת החיסון לזהות את המוטציות האלה, כי הן אלה שמבדילות בין תאי הסרטן לשאר הגוף. אם היא תזהה את המוטציות, נוכל לכוון אותה לתקוף באופן ספציפי רק את תאי הגידול. חיסון כזה יינתן במשך שישה חודשים כל שלושה שבועות. הניסוי הזה נמצא כרגע בפאזה שנייה בחולי מלנומה. במקביל אנחנו עובדים גם על חיסון נגד וירוס בשם EBV, שגורם למחלת הנשיקה וקשור במקרים נדירים גם להתפתחות טרשת נפוצה. יש לנו אמביציה להראות שניתן למנוע את מחלת הנשיקה, ואולי ברבות השנים גם את הופעתה של הטרשת. כאן עוד לא התחלנו במחקרים הקליניים. זה כבר יהיה עבור הילדים והנכדים".
מהו היעד המקצועי הבא שמדבר אליך? הזכירו אותך כמועמד לתפקיד מנכ"ל טבע.
"אני בכוונה לוקח פסק זמן לנשום. באנגלית קוראים לזה 'להריח את הוורדים'. זו הייתה שנה קשה. כמו כל ישראלי טוב שירתתי בצה"ל, ולמרות שכל החיים נמנעתי מאנלוגיות צבאיות, בשנה הזו אני מוצא את עצמי חוזר שוב ושוב למונחים הצבאיים. חזרנו מהקרב וצריך לפשוט את המדים ולנוח קצת. PTSD (תסמונת פוסט־טראומה - ש"ר) מקבלים באזרחות, אחרי שהקרב נגמר. חשוב לי שהצוות שלי ואני נוריד הילוך באופן מסודר ונבין שיש איזו חזרה לשגרה. המפעלים שלנו כמובן נמצאים עדיין בחזית הראשונה, אבל הקרב הזה נוצח, לפחות בהיבט הפיתוח. יהיו משימות נוספות ויהיו וריאנטים, אבל מבחינה אישית זה הרגע שלי לקחת צעד אחורה ולחשוב עם עצמי מה הלאה".
אתה עוזב את מודרנה איש עשיר. מה החלום האישי שלך?
"אין שום קשר בין זה שבמקרה נהייתי איש עשיר לבין החלומות שלי בתחום האישי. זה שעשיתי כסף לא מאפשר לי שום חלום אישי שלא הגשמתי בעבר. באנו לכאן, אשתי ואני, מתוך מטרה לממש את החלומות שלנו, לפעול לטובת האנושות ולגדל משפחה. עשיתי הרבה דברים שעניינו אותי למען הכיף, בלי להרוויח מהם הרבה כסף. בסופו של דבר עברתי לתעשייה כי הבנתי ששם תהיה לי הכי הרבה השפעה. מצאתי כר נרחב לממש את החלום הישן שלי, של תרגום מדע לרפואה בתעשייה הזו, ואני מקווה להמשיך לממש אותו הלאה. העושר אולי נותן לי חופש פעולה קצת יותר גדול, אבל הוא אף פעם לא היה מניע למה שעשיתי. אחת הבעיות שלי היא שאין לי תחביבים. אשתי תמיד אומרת לי, 'לך תמצא משהו לעשות, אתה לא יכול כל הזמן רק לעבוד'. אבל יש לי את הפריבילגיה האדירה לעשות משהו שאני באמת אוהב. לא יכולתי לבקש לעצמי חלום יותר טוב".
פורסם לראשונה: 07:19, 12.03.21