חודשיים אחרי פרוץ הקורונה פוטר שי מעבודתו. למרבה הצער, נוכח המצב, היו אלה פיטורים די צפויים. החברה לא סיפקה שירות שנחשב לחיוני ושי היה העובד האחרון שהצטרף לצוות. ההליך התנהל כחוק ולא הייתה דרמה גדולה. הבוס העניק מכתב המלצה מפרגן, הבטיח לנסות לסייע לשי למצוא עבודה חדשה ואף מלמל ש"אולי, מי יודע, אולי עוד שבועיים-שלושה הסיוט הזה ייגמר ונוכל להעסיק אותך מחדש"?
כתבות נוספות למנויי +ynet:
חדש! לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
"הסיוט הזה", כפי שכולנו כבר יודעים, ממש לא הסתיים אחרי שבועיים-שלושה אבל בכל מקרה, שי לא היה מתקבל לעבודה בחזרה. כחודש אחרי הפיטורין, נכנסה המשכורת האחרונה עם הפיצויים לחשבון הבנק שלו, ושי גילה שהסכום נמוך ממה שציפה לו בכמה אלפי שקלים. הכעס עלה לו לראש באופן מיידי והוא התיישב לנסח מייל זועם במיוחד למחלקת משאבי אנוש עם העתק לבוס הקודם. "אתם מנסים עליי שיטת מצליח!" כתב, "אתם מנסים להתחמק מתשלום. מגיע לי הרבה יותר מהבדיחה שהכנסתם לי לחשבון וכדאי לכם לפעול בזריזות לתיקון הטעות שלכם לפני שאני פונה לעורך דין". הוא לא חיכה אפילו רגע אחד נוסף לפני שלחץ על כפתור "שלח" וחיבל במערכת היחסים עם מקום העבודה הקודם שלו.
במחלקת משאבי אנוש קיבלו את המייל בהפתעה גמורה. מדובר במקום עבודה מסודר שמקפיד לבצע דברים כחוק ולא הסתבך בעבר עם שום עובד. שי פוטר בצער גדול אך ורק בגלל משבר הקורונה ואפילו לא עלה בדעתם לנסות "לדפוק" אותו. בירור קצר העלה שבאמת נעשתה טעות במשכורתו האחרונה והטעות תוקנה מיד, אולם תחושת ההלם מהמייל המיותר נותרה ככתם. לא הרבה יותר הגיוני להתקשר לברר לפני שמתחילים לצעוק, להטיח עלבונות ולאיים בתביעה? שי קיבל לבסוף את כל הכסף שהגיע לו אבל התגובה האינסטינקטיבית והאימפולסיבית שלו "שרפה אותו". לא רק שהוא לעולם לא יעבוד שם יותר, סביר להניח שהבוס לא ימהר להמליץ על אדם כזה לאף מעסיק אחר.
אימפולסיביות (מהמילה Impulse שמשמעותה "דחף") היא דפוס התנהגות שהמאפיין הבולט בו הוא פעולה ללא מחשבה או תכנון קודמים, מתוך אינסטינקטים רגשיים וללא שקלול תוצאות המעשים והשלכותיהם.
"אימפולסיביות באה לידי ביטוי בחוסר מנוחה הגורם לתחושת עצבנות, תזוזה בלתי פוסקת בתדירות גבוהה ובמקרים מסוימים אף לחוסר יכולת להתנהג בצורה מתונה ונורמטיבית", מסביר איל שנער, פסיכותרפיסט ועובד סוציאלי מומחה שמנהל את "גאיה", מרכז טיפולי רב תחומי לילדים, מתבגרים ומבוגרים המספק תמיכה רגשית ונפשית. "האדם האימפולסיבי מאופיין בדיבור מהיר, במענה מתוך דחף וללא סינון, בהתערבות בשיחותיהם של אחרים ובמבעים של כעס ושתלטנות".
איך מזהים אדם אימפולסיבי?
"התסמינים יופיעו כמעט בכל תחום בחיי היומיום. אנשים אימפולסיביים מתקשים לתכנן לטווח הרחוק, להתמיד בפעולות ולסיים משימות כיוון שכל אלה דורשות מחשבה תחילה. בנוסף, הם נמצאים בחיפוש מתמיד אחר ריגושים שעשויים לבוא לידי ביטוי בדפוסי אכילה פרועה, בנהיגה מסוכנת ומהירה ואף בפירומניה, קלפטומניה והוצאות כספיות גדולות ובלתי מחושבות. כל אלה ילוו תמיד בהתקפי זעם, קולניות ואגרסיביות פיזית ומילולית".
התוצאות של התנהגות אימפולסיבית תכופה עלולות להיות הרסניות: "כשהאימפולסיביות תוקפת, אז יכולת החשיבה הרציונלית נעלמת. בשל כך, קבלת ההחלטות לקויה ומתעמעמת על גבול הנעלמת לגמרי".
מטבע הדברים, כשקבלת ההחלטות לקויה, כפי שמתאר זאת שנער, הרי שהתפקוד היומיומי משתבש. הקושי בדחיית סיפוקים עלול להשפיע על בריאות הגוף בשל אכילת מאכלים עתירי סוכר, כולסטרול ושומן בכמויות מופרזות. גם הקושי במישור המילולי הבא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם חסרות פרופורציה או דיבור שלא במקום ובזמן הנכון, יכול להשפיע על מעמד חברתי ועל יצירת אינטראקציה בריאה עם אנשים. השלכה נוספת הנגזרת מכך היא הקושי לשמר מערכת יחסים זוגית לטווח ארוך - כשהמילים נאמרות ממקום רגשי, רגעי וללא מסננים שכליים רציונליים, קשה מאוד לשמור על מערכת יחסים מתפקדת ונעימה. התופעה מתעצמת בנזקיה עוד יותר בקרב מבוגרים, בין היתר בעת רכישת מוצרים יקרי ערך, הדורשת שיקול דעת כלכלי.
חשוב להבחין בין אימפולסיביות לספונטניות. "אף אחד לא אמר שאם תתאמץ ותלמד כיצד לשלוט בדחפים, תהפוך להיות אדם משעמם ולא ספונטני", מסביר הפסיכותרפיסט איתן טמיר, ראש מכון טמיר לפסיכותרפיה, "ספונטניות היא אומנם החלטה שנעשית ללא תכנון מוקדם, אבל הדגש הוא על החלטה. האדם הספונטני שוקל בכל זאת את המחירים האפשריים, הוא מפעיל חשיבה, תוך שהוא מנהל סיכונים ובוחן את ההסתברות למה שיקרה לו ולאנשים שאכפת לו מהם, כתוצאה מהחלטתו – מה שמעמיד את האדם האימפולסיבי כהיפוך גמור שלו, שכן חוסר עכבות מתבטא בהתנהגויות שמבוססות על גחמות, בלי לחשוב מראש מה עלולה להיות התוצאה הלא רצויה או אפילו המסוכנת. זה ההפך הגמור לעכבה, שמשמעותה לשלוט על הדרך בה מגיבים למה שמתרחש מסביב".
כיצד הופך אדם לאימפולסיבי? מה מביא אדם בוגר לנקיטת פעולות ללא תכנון קודם כשהתוצאות כמעט תמיד חוזרות אליו כבומרנג והוא הראשון לסבול מהנזקים שלהן? כמו רוב התופעות הפסיכולוגיות, על מנת להבין את שורשיה של ההתנהגות האימפולסיבית, יש לשוב לתקופת הילדות.
"שליטה בדחפים ויכולת דחיית סיפוקים אינן יכולות מולדות", מסביר שנער, "תינוק לא יודע להתאפק. הוא לא מסוגל להשהות צרכים כמו רעב או מתן שתן. רק לאחר שעוברות מספר שנים והוא הופך לפעוט, הוא לומד לחכות לתורו, להמתין בסבלנות ולהיעזר באנשים אחרים או ביכולותיו הפנימיות כדי לשאת תסכולים ולדחות את סיפוק צרכיו.
"היכולת להימנע מהתנהגויות אימפולסיביות, כגון חטיפת צעצוע מילד אחר, לקיחת ממתק ללא רשות, וכן הלאה, נרכשת דרך הכלה והנחיה מותאמת של הילד על ידי הוריו. תפקידם ללמד אותו לשלוט בהתנהגויות אימפולסיביות ככל שגילו מתקדם ויכולותיו המוטוריות, הרגשיות והקוגניטיביות מתפתחות. הורים מלמדים את ילדיהם להשהות את התגובה, לפנות לאדם אחר להרגעה ונחמה ולחשוב אקטיבית על תוצאות המעשה. הורה המסייע לילדו לזהות את הרגש המתעורר בו בסיטואציות מסוימות (תסכול, כעס, עלבון, קנאה), מחזק את יכולתו של הילד להכיר ברגשותיו ולבטא אותם באופן מילולי וכך מצמצם את הצורך שלו לבטא אותם באמצעות התנהגויות אימפולסיביות. כשהילד יגדל, מיומנויות אלה יסייעו לו להימנע מהרמת יד, להבליג על עלבון, לנשום עמוק לפני שהוא מתפטר, לא לסיים מערכת יחסים ב'בום' ולחשב מראש הוצאות כספיות", מוסיף שנער.
לפני שאתם רצים להאשים את ההורים, דעו שלא תמיד הם מקור כל הצרות. המקורות של התנהגות אימפולסיבית אצל מבוגרים רבים ומגוונים: "המקור המרכזי ממנו יכולה לנבוע התנהגות זו הוא הפרעות קשב וריכוז, אשר קיימות בהן היפר אקטיביות בשילוב עם אימפולסיביות. מקורות נוספים הם הפרעת אישיות גבולית, הגורמת במקרים רבים להתנהגות אימפולסיבית בשל חשיבה אוטומטית שלילית ולקויה וקבלת החלטות שגויה. כמו כן הפרעת אישיות דו-קוטבית והפרעות אישיות נוספות כמו הפרעה אנטי-חברתית, יגרמו בדרך כלל להתנהגות אימפולסיבית תוך צמצום ההסתכלות לטווח הרחוק", מסביר שנער.
כולנו מגיבים מהר מדי לפעמים. מתי זו בעיה?
"זה נכון. כולנו מתנהגים בצורה אימפולסיבית לעיתים, מונעים מהאינסטינקטים שלנו ללא מחשבה תחילה. אימפולסיביות הופכת לבעיה כשהיא תוקפת בתדירות גבוהה, מנהלת אותנו ויש לה השלכות".
אימפולסיביות היא תמיד שלילית?
"לא בהכרח אבל יש מעט מקרים יחסית בהם ניתן למצוא יתרונות להתנהגות אימפולסיבית. כשצריך לקבל החלטה תחת לחץ, לדוגמה, ייתכן כי תגובה אימפולסיבית תהיה יעילה. התנהגות אימפולסיבית לא תגרור אחריה השלכות שליליות בעיקר במקרים שבהם היא מובילה את האדם לנצל במהירות הזדמנויות חד פעמיות שלא ישובו או בסיטואציות של חוסר ודאות. במקרים בהם השהיה עלולה למנוע את השגתם של תגמולים עתידיים פוטנציאליים, בחירה אימפולסיבית תאפשר את ההשגה הזו, ממש כמו הביטוי 'טובה ציפור אחת ביד משתיים על העץ'. התנהגות זו נתפסת פעמים רבות כספונטנית ומקובלת חברתית עד לגבול מסוים".
כולנו נתקלים מפעם לפעם באנשים עם נטייה לאימפולסיביות: נהגים שעוקפים בפראות, אנשים שמתנהגים בתוקפנות משולחת רסן בחנויות או בסופרמרקט וקולגות שמתנהלים בפזיזות ובשתלטנות. ואם קשה ולא נעים להתמודד איתם, אתם רק יכולים לתאר לעצמכם מה המשמעות של להתעורר איתם בבוקר.
"גברים ונשים אימפולסיביים נוטים למערכות יחסים זוגיות סוערות עם הרבה דרמות ותפקוד בין-אישי לקוי שתורם לכישלון הקשר", מסבירה אביגיל וינר, פסיכולוגית קלינית. "אימפולסיביות במערכות יחסים זוגיות מתאפיינות בצלילה עמוקה ומהירה לתוך התאהבות, אפילו אם הכתובת כתובה על הקיר והסיכוי שהקשר יצליח אפסי. בן הזוג האימפולסיבי מתמודד עם משברי פרידה תדירים, בעיקר בגלל הקושי לשאת את הרגשות הקשים שעולים בעיתות של קונפליקטים וריבים זוגיים. הם נוטים לעזוב את היחסים, לנטוש בכעס ולעיתים קרובות מביעים חרטה על טעויות שנעשו".
"המפתח לשימור מערכת יחסים רומנטית עם בן או בת זוג אימפולסיביים, הוא למצוא וליישם דרכי התמודדות עם המחזוריות הרגשית של היחסים. במקרים כרוניים יותר, מומלץ לעודד את הפרטנר/ית לפנות לעזרה מקצועית אישית או להגיע יחד לטיפול זוגי", אומרת וינר.
ומה קורה כששני בני הזוג אימפולסיביים?
"דווקא כששני בני הזוג אימפולסיביים, הם מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר ממערכת היחסים הזוגית, מה שעולה בקנה אחד עם מחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב עת של מחקרי אישיות והעלה כי בני זוג אימפולסיביים מצליחים לאזן את ההשפעות השליליות של האימפולסיביות - הגועשת בכל אחד מהם - ולחפות על החסרונות והמפגעים הפוטנציאליים באמצעות שיתוף הדדי רב יותר, הבנה ואמפתיה זוגית גבוהות, ספונטניות מובנית וביטוי רגשות אהבה בתדירות גבוהה מהממוצע".
לאימפולסיביים יש נטייה לסיים מערכות יחסים מכל הסוגים, לא רק רומנטיות. הם מתקשים להתמודד עם הגלים הרגשיים שמאפיינים גם קשרים חברתיים ומשפחתיים, לא רק זוגיים.
"זכור לי מקרה של אדם בן 55, שפנה לטיפול כשהיה בזוגיות בפעם השלישית בחייו", מספר שנער, "הוא סבל מהתנהגות אימפולסיבית וכתוצאה מכך כל מערכות היחסים שלו נפגעו וגם מצבו הכלכלי הורע. המטופל עבר תהליך שמהלכו הבין את שורשי האימפולסיביות שלו, הקשורים להפרעת קשב ולאירועים טראומתיים שחווה בעבר, ולמד להגדיל את היכולת שלו להתאפק ולא להגיב מיד, אלא להשתמש ב'פסק זמן' שלאחריו יוכל לבטא את עצמו באופן אסרטיבי ומקדם. לאחר מספר חודשים חל שינוי משמעותי במצבו והוא הרגיש שהסביבה שלו מתחילה להגיב אליו אחרת. החוויה המרכזית שלו הייתה של שליטה ולא של איבוד שליטה. בסופו של התהליך הוא שאל את עצמו למה לא עשה את זה לפני 30 שנה. הוא הבין שאם היה פועל קודם לכן, לבטח היה חוסך לעצמו סבל רב".
וינר מסבירה כי ניתן לנהל, לווסת ולשלוט באופן מוצלח למדי בסימפטומים האימפולסיביים - באמצעות טיפול פסיכולוגי שמלמד מיומנויות של התנהגות. הדגש הוא על הקניית כישורים שיעכבו את האימפולסיביות ויחזקו את המטופל לאמץ החלטות רציונליות יותר לגבי התגובה שלו לאירועים מעוררים רגשית.
איך בעצם עובד הטיפול? מה קורה במהלכו?
"טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) עשוי להועיל בטיפול בהפרעות ויסות רגשי, היות שהוא מתמקד ספציפית בבניית כישורים שמפחיתים את ההתנהגות האימפולסיביות ומחזקים את יכולתו של האדם לעצור רגע ולחשוב לפני שהוא פועל. דרך טיפול זו מאפשרת שימוש במנגנוני התמודדות בריאים בכדי להתמודד עם רגשות אינטנסיביים ומסייעת להגיב באופן מותאם יותר למצבים שונים.
"בטיפול דיאלקטי התנהגותי נלמדת גם שיטת המיינדפולנס, אשר מלמדת את האדם להפנות תשומת לב וקשב למה שקורה כאן ועכשיו ולהישאר ברגע. טכניקה זו עשויה לעזור לאדם להיות מודע יותר לפעולות שלו בזמן אמת ומעודדת אותו ולקחת את הזמן הנדרש ולהתבונן פנימה, לשקול את ההשלכות ואת אופציות התגובה והפעולה הטובות ביותר ורק אז להגיב. כמו כן, בשיטת DBT לומדים גם על דרכים יעילות לניהול כעסים ודחפים. בלהט הרגע, אנשים בעלי נטייה אימפולסיבית אומרים דברים שיתחרטו עליהם מאוחר יותר, אך בעזרת השיטה הזו הם לומדים לארגן את המחשבות לפני שמגיבים, תוך עידוד האחרים המעורבים לעשות בדיוק את אותו הדבר. אחרי שמטופלים לומדים להירגע ולהיכנס למצב של חשיבה צלולה ורציונלית יותר, הם רוכשים כלים להבעת התסכול באופן אסרטיבי, מבלי לעמת את האחר ולהסלים את הקונפליקט".
