היועץ העסקי הבריטי, גרג מקיואן, חשב שכבר הצליח לפצח את השיטה לחיים טובים ומספקים. ספרו משנת 2014, Essentialism, זכה להצלחת ענק בשל הדרך שבה תיאר כיצד צריך להתמקד בדברים החשובים והמהותיים ביותר בחיים, ובראשם הבריאות הפיזית והמנטלית ומערכות היחסים שלנו. אם לא נדאג לאלה בראש ובראשונה, הוא הדגיש, יתר תחומי החיים, כמו קריירה, לא יעבדו.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
כדי להמחיש את התזה שלו הוא השתמש בדימוי המוכר של הכד והאבנים - תחילה מכניסים לכד את האבנים הגדולות וכך מאפשרים גם לאבנים הקטנות להיכנס. הנמשל: תעדוף הדברים הנכונים יאפשר לנו להתמודד עם מטלות החיים, הגדולות והקטנות. "שאפתי לחיות כמו שלימדתי, ונסעתי ברחבי המדינה כדי להרצות על הספר הראשון", כותב מקיואן בספרו החדש Effortless. "אבל בו זמנית רציתי גם להיות אבא טוב לארבעת ילדיי ושותף אמיתי לאשתי, כדי שתוכל לקדם גם את חלומותיה. לכן הפסקתי לעשות דברים לא נחוצים, נאבקתי ברצון לכתוב עוד ספר, הפסקתי ללמד בסטנפורד, דחיתי תוכניות שלי ליזמות עסקית, מעולם לא הייתי סלקטיבי יותר. אבל עדיין הרגשתי שזה יותר מדי, וככל שהתאמצתי יותר, כך הצלחתי פחות והייתי מותש. פתאום הבנתי שיש כאן בעיה. מה עושים כשיש יותר מדי אבנים גדולות מכדי שייכנסו לכד?".
בכנות רבה הוא מתאר בספרו שיצא לאור בימים אלה, איך גילה על בשרו שלתיאוריה המצליחה שלו חסר נדבך אחד חשוב. רגע השבירה הגיע כשאשתו לקתה בהתקף אפילפטי שטרף את כל הקלפים. "כתבתי ספר על אסנציאליזם (מהותנות), אבל לא הצלחתי לתעדף שום משימה. הכל היה חשוב בעיניי, ואז הבנתי: עשיתי את כל הדברים הנכונים מהסיבות הנכונות, אבל עשיתי אותם בדרך הלא נכונה, כמו שחיין שלא למד לנשום נכון מתחת למים, כמו מרים משקולות שמאמץ את גבו".
מחקר עומק שערך במשך כמה שנים הוביל למסקנה מפתיעה: השאלה שחשובה להצלחה שלנו היא לא רק מהם הדברים החשובים באמת, אלא איך לעשות אותם בדרך הקלה ביותר האפשרית. "התרבות המערבית מקדשת מאמץ. המסר הסמוי הוא שאם אנחנו לא ממש מותשים, כנראה לא עשינו מספיק, ושההצלחה שמורה לאלה שמדממים על המסלול, שכמעט נשברו. נכון שעבודה קשה יכולה להוביל לתוצאות טובות יותר, אבל זה נכון עד לנקודה מסוימת שמעבר לה אנו נשרפים. מה אם, במקום זה, ניקח את הגישה ההפוכה? אם במקום ללחוץ את עצמנו אל הגבול או לפעמים מעבר לו, נמצא דרך קלה יותר?".
לשאלה הפשוטה לכאורה הזו מוקדש הספר שהפך גם הוא בתוך ימים לרב-מכר. בשלושה חלקים מרתקים הוא מתאר בצורה מעשית את הצורך לשנות גישה ובניגוד למקובל דווקא להפחית מאמץ - לפני העשייה עצמה, במהלכה ולאחריה. מעל כל הטיפים מתנוססת הנחה בסיסית אחת: אנחנו הופכים את החיים לקשים הרבה יותר מכפי שצריך. אפשר למצוא דרך אחרת, קלה יותר, לחיות.
תוכנתנו להאמין שמה שחשוב הוא בהכרח קשה להשגה - דם, יזע ודמעות הם חלק מהמשחק. בפועל, המוח האנושי מתוכנת דווקא להתנגד למה שנראה לו קשה, ונוטה למה שקל. עקרון הקלות הקוגניטיבית, המושך לעבר המאמץ הקטן ביותר, ניכר בתחומים שונים בחיים: קל לנו יותר לקנות בחנות הקטנה והיקרה הקרובה אלינו מאשר להיכנס לאוטו ולנסוע לסופר הזול; קל לנו יותר לשים את הכלים בכיור מאשר במדיח; קל לנו להיתפס למידע הראשון העולה בידינו בחיפוש באינטרנט מאשר להתאמץ ולחקור יותר. מבחינה אבולוציונית הנטייה הזו חיונית להישרדות, אבל גם בחיים הרגילים כדאי לנו להשתמש בה למטרות יעילות "ולדחוף את הדברים בירידה ולא במעלה ההר". המטרה העליונה היא להגיע למצב של נינוחות וזרימה שיאפשרו תפקוד יעיל יותר. כך תעשו את זה:
1. חפשו פעילות מהנה. הצמידו מראש דברים מהותיים לפעילות מהנה שבכל מקרה תעשו, למשל שלבו את הליכת הבוקר החיונית לבריאות עם שמיעת פודקאסט מהנה, או החזירו את שיחת הטלפון החשובה שאתם חייבים לעשות בזמן שאתם טובלים באמבטיה מפנקת.
2. נוחו. חלקו עבודה חיונית לשלושה מקטעים של לא יותר מ-90 דקות כל אחד, ובין כל אחד קחו הפסקה של 15-10 דקות. לעתים גם פאוזה של דקה או שתיים יכולה לעזור. לצד זאת הקפידו על איכות השינה שלכם בלילה, ושלבו גם תנומות יומית קצרות במקרה הצורך. הכלל של מקיואן: אל תעשו היום יותר ממה שתוכלו להתאושש ממנו לגמרי עד מחר.
3. שימו לב. הבחינו בשטף הרב של הדברים שעוברים עליכם בכל יום. השקיעו את תשומת הלב שלכם באופן ממוקד בפעילות אחת או באדם אחד הנמצא איתכם. הסרת הסחות הדעת, שחיונית למניעת ערפול כמו הסרת קטרקט, יכולה להתבצע בתרגול יומי של 10 דקות שבמהלכן מכבים טלפונים, מנקים את השולחן (ממש, פיזית), מרפים את הגוף ואת המחשבות ומתמקדים בפעילות החשובה לכם.
ד"ר לארי סילברברג, חוקר תנועתיות, חקר מיליוני זריקות חופשיות במשחקי כדורסל והגיע למסקנה מפתיעה: הגורם החשוב ביותר לזריקה מוצלחת הוא המהירות שבה השחקן משחרר את הכדור - לנסות בלי לנסות, כמעט בלי מאמץ, כשהתנועה חלקה, טבעית ואינסטינקטיבית. גם בעשייה היומיומית שלנו כדאי לאמץ את הגישה הזו. אנשים שאפתניים התרגלו להאמין שיותר מאמץ מוביל לתפוקות טובות יותר. כשהם משקיעים הרבה מאמץ ולא מקבלים את התוצאות שקיוו להן, הם מתאמצים עוד יותר. אולם כמו חוק התפוקה הפוחתת בכלכלה, אם עוברים נקודה מסוימת, יותר מאמץ לא רק שלא מייצר תוצאות טובות יותר אלא אפילו פוגע בהן. בניגוד לזרימה של הזריקה החופשית, הזריקה המאומצת שוב ושוב ושוב רק מתישה יותר. כך תעשו את זה:
1. To Done List במקום To Do List. הגדירו את התוצאות החשובות לכם במדויק ועצרו שם. פרויקטים חשובים רבים נמשכים ללא סוף כי לא הוגדרו טוב מלכתחילה. נקודת ה־Done (בוצע) היא זאת שנמצאת בדיוק לפני שהמאמץ המושקע מתחיל להיות גדול יותר מהתפוקה המושגת. בהירות על מהו ה־Done לא רק עוזרת לסיים אלא גם להתחיל. במקום התסכול מרשימת To Do אינסופית שברוב המקרים מתארכת בסוף היום, הכינו רשימה של מה שייתן התקדמות משמעותית וחיונית באותו היום. המבחן הוא בשאלה: "אם אשלים מה שברשימה, האם זה יגרום לי להיות מסופק בסוף היום? האם יש עוד דברים שיטרידו אותי בלילה?". אם כן, אולי זו המשימה שבעצם צריכה להיות רשומה.
2. קודם כל תתחילו. הצעד הראשון יכול להיראות טריוויאלי, אבל לפעמים הוא כל מה שצריך. חשוב שיהיה קטן וקונקרטי ככל האפשר כדי שלא נירתע מלהתחיל. למשל, אם אנו רוצים לבנות ספרייה חדשה בחדר, כדאי למצוא קודם את סרט המדידה שלנו. רבים התלהבו מהשיטה של מארי קונדו לסידור הבית אך לא יישמו, כי היא דורשת לעשות את הכל במכה אחת.
חוקרי מוח ופסיכולוגים מצאו שה"עכשיו" שאנו חווים נמשך רק 2.5 שניות. אחת ההשלכות לכך היא שהתקדמות יכולה להתרחש בצעדים זעירים. 2.5 שניות מספיקות לסגור את הטלפון, לסגור את המחשב, לקחת נשימה, לפתוח ספר, לקחת דף נייר, להוציא את נעלי הריצה או אפילו להוציא את סרט המדידה מהמגירה.
3. הסירו צעדים במקום להוסיף. אם התבקשנו להכין פרזנטציה, זו לא סיבה להתחיל לייצר גרפיקות מתוחכמות במקום להסתפק בשישה שקפים ממוקדים. התרגלנו למורכבויות בחיים שלנו, אנחנו כבר לא מפקפקים בהן, אבל האמת היא שלא כל דבר דורש מאמץ עודף של השקעה. כדאי להתמקד רק בצעדים שמוסיפים ערך. תתפלאו עד כמה הצמצום מפנה זמן, אנרגיה ומשאבים קוגניטיביים למה שבאמת חיוני וחשוב לנו.
4. למדו את עצמכם לטעות. זה לא רק שמטעויות לומדים, מטעויות זזים. הסטנדרט הגבוה שאנו שואפים אליו, של שלמות בכל שלב בתהליך, לפעמים פשוט עוצר אותנו לגמרי. איך נתחיל ללמוד שפה חדשה אם לא נביך את עצמנו בהתחלה עם המון טעויות; איך נכתוב את הספר שרצינו אם לא נרשה לעצמנו לכתוב בהתחלה פרק ממש גרוע. על ידי אימוץ חוסר השלמות והאומץ לטעות אנחנו יכולים להתחיל לזוז לעבר מה שחשוב לנו.
5. קבעו את טווח הפעולה הרצוי. הימנעו מספרינטים לעבר קו המטרה. אלה לא יאפשרו לכם להחזיק מעמד לאורך זמן. במקום זה מצאו את טווח הקצב שיאפשר לכם התפתחות קבועה: לעולם לא פחות מ־X, לעולם לא יותר מ־Y. טווח כזה גם יאפשר לכם להתמודד עם ימים שבהם ההפתעות הקטנות והגדולות של החיים נוחתות: האוטו התקלקל, הילדים חולים, מגפה עולמית, אזעקות טילים. הגבול התחתון צריך להיות גבוה מספיק ליצור התקדמות טובה אבל לא כה גבוה שהוא יותיר אתכם מותשים. למשל בכתיבת ספר, לא פחות מ־500 מילה ולא יותר מ־1,000 מילה ביום.
שיניתם גישה, שיניתם דרך פעולה, אבל לעתים אתם מגיעים לתוצאות חד־פעמיות בלבד, כאלה שצריך להשיג אותן שוב ושוב. למשל, לומדים למבחן ושוכחים הכל לאחר מכן, מזכירים לילדים מה לעשות אבל חייבים לחזור על זה שוב ושוב. אלה מבטאות יחס של 1:1 בין השקעה לתפוקה.
דרך אחרת שכדאי לאמץ היא לחפש את התוצאות המתמשכות, אלה שנשקיע בהשגתן מאמץ פעם אחת וניהנה מהן שוב ושוב. כמו ריבית דריבית, כך המצב בתמלוגים שאנו מקבלים על ספר שכתבנו, בלימוד עקרונות מסוימים שנוכל ליישם אותם בדרכים מגוונות, בבניית טקס סידור יומי עם הילדים שהופך לחלק מהרוטינה בבית. כך תעשו את זה:
1. למדו חכם. השקיעו בלמידת העקרונות כדי לבנות עץ ידע סמנטי, כפי שמגדיר זאת אילון מאסק, כשעקרונות הידע הם הגזע, ואילו הפרטים הספציפיים הם הענפים והעלים. הדבר נתמך במחקרי מוח עדכניים על גמישות מערכת הנוירונים במוח שמאפשרת לנו להצמיח קישורים חדשים המובילים להפנמת ידע חדש, תוך החלשת קישורים לא פרודוקטיביים והעלמתם. דרך נוספת להעשיר את הלמידה לטווח הארוך היא לשלב רעיונות מדיסציפלינות שונות המובילות לשלם הגדול מסך חלקיו.
2. השתמשו באוטומיזציה. הזיכרון המוגבל שלנו מחייב אותנו להתייעל בטכניקות השליפה שלנו בלי לאמץ אותו יותר מדי. למזלנו, הטכנולוגיה המתקדמת מקילה עלינו בכך: קבעו בדיקה רפואית שנתית באותו יום בכל שנה, קבעו שיחות או מפגשים קבועים עם האנשים שהכי חשובים לכם, קבעו שעה בכל רבעון לסריקת מטרות הקריירה האישיות. שימו לב לא להפעיל אוטומיזציה לדברים הלא חשובים לנו (כמו מינוי המתחדש אוטומטית על ניקוי הרכב או אפליקציית משחקים).
3. מצאו פתרונות מיידיים. רבים מאיתנו נתקעים עם בעיה - גדולה או קטנה - יותר זמן מכפי שצריך. הנה דוגמה הכי טריוויאלית: המגירה בחדר העבודה נתקעה ואנו מגששים בתוכה מדי יום כדי למצוא את העטים שלנו. פעולה קצרה תגלה מה חוסם אותה ותאפשר לנו לפתור את הבעיה אחת ולתמיד. מומלץ להשקיע שתי דקות ביום כדי לשאול את עצמנו מה הבעיה שמטרידה אותנו בכל פעם מחדש, מה המחיר הרגשי שאנו משלמים כדי לנהל אותה במשך ימים ארוכים, ואיזה צעד מיידי קטן אפשר לקחת כדי לפתור אותה.
פורסם לראשונה: 10:09, 26.05.21
