כמה חודשים לתוך פרוץ מגפת הקורונה בסין, נעלמה שי זנגלי כמעט לגמרי מהרדאר. הווירולוגית המוערכת מאוד, אחת מחוקרות העטלפים החשובות בעולם, הראשונה לגלות את הקוד הגנטי של הנגיף החדש שאז עוד הוגדר כ"מחלת ריאות מסתורית", הפסיקה לדבר או להיראות בפומבי. היו שמועות שהיא אפילו עזבה את סין מצוידת באלפי מסמכים. עד כדי כך צמחו הקונספירציות, שהיא נאלצה לפרסם בווי־צ'אט, הרשת החברתית הסינית, כמה תמונות מהבית שלה וסביבת המגורים, וכתבה בסינית, "חברים יקרים, אני ומשפחתי בסדר. לא משנה כמה קשה, אין מצב שבו אערוק כמו שאומרות השמועות. לא עשינו שום דבר לא בסדר, ואנחנו מאמינים במדע. יום אחד העננים ייעלמו ותפציע השמש".
- כתבות נוספות למנויי +ynet:
כמעט שנה אחרי, השמש רחוקה מלזרוח על שי זנגלי, שהפכה בתוך כמה חודשים מאחת המדעניות המוערכות ביקום למי שיותר ויותר אנשים בעולם - לא רק חובבי קונספירציות - סבורים שהקטסטרופה כולה החלה במעבדה שלה. מנהלת המרכז לגילוי מחלות מידבקות במכון הווירולוגיה בווהאן היא פתאום החשודה העיקרית.
העולם רק מתחיל להתאושש מהמגפה שגבתה חיים של כמעט ארבעה מיליון בני אדם, ושיבשה את השגרה של כמעט כל אזרח על כדור הארץ, אבל השאלה איך הכל התחיל עדיין נותרה פתוחה. ההסבר המקובל, שהחולה הראשון היה סוחר או עובר אורח בשוק הרטוב בווהאן שבסין ונדבק מעטלף, הוא כבר לא היחיד. עכשיו אנשים מפנים אצבע לעבר מי שהיא מומחית כל כך גדולה לעטלפים, עד שזכתה לכינוי "אשת העטלף".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
7 צפייה בגלריה
שי זנגלי. ''איך לכל הרוחות אוכל להציע ראיות למשהו שאין לו ראיות?''
(צילום: GettyImages)
על פי התיאוריה הזאת, הנגיף שאוחסן לצרכים מדעיים במעבדה שמנהלת זנגלי, הדביק עובד במכון הווירולוגי והפך אותו ל"חולה אפס", הראשון שעשה את הברקס בתאונת השרשרת ואחריו נדבקו כמעט 180 מיליון אנשים בעולם. אפשרות אחרת היא שבמעבדתה לא שמרו על כללי הבטיחות כראוי והנגיף המסוכן השתחרר לאוויר הפתוח. ועכשיו זנגלי הפכה ממדענית פורצת דרך, לכזו שמקצועיותה מוטלת בספק ולשק חבטות עליו מוציאים את הכעס על סין. מה לא נאמר עליה? שהיא בגדה במדע כדי להיות נאמנה לשלטונות בסין, שהיא ידעה על הנגיף המסוכן ולא הזהירה ושהמעבדה שלה התנהלה בסטנדרטים ירודים.
"איך לכל הרוחות אוכל להציע ראיות למשהו שאין לו ראיות?" ענתה זנגלי בקול כועס לכתבי 'הניו יורק טיימס' שהתקשרו לטלפון הנייד שלה לפני שלושה שבועות. בהתחלה אמרה שהיא מעדיפה לא לדבר ישירות עם עיתונאים, תוך כדי שהיא מציינת את מדיניות המכון שלה, אבל אז התסכול הציף אותה ואחרי שניתקה כתבה בהודעת טקסט לצוות ה’ניו יורק טיימס': "אני לא יודעת איך העולם הגיע לזה, כל הזמן שופכים לכלוך על מדענית חפה מפשע".
שי זנגלי, 57, קיבלה בסין את הכינוי "אשת העטלף" אחרי שביצעה שורת מחקרים על וירוסים המצויים בעטלפים. זנגלי הקדישה 16 שנים לניסויים במערות, ואלו עזרו לה לפתח את אחד ממאגרי המידע הגדולים בעולם לנגיפים הקשורים בעטלפים. מגזין 'טיים' בחר בה כאחת ממאה האנשים המשפיעים בעולם לשנת 2020, בזכות הידע הרב שהיה לה על הנגיף שסיכן את העולם. "היא יכלה לדעת שמקורו בעטלפים, כשבעולם הוא עדיין היה חדש", כתבו ב'טיים' כנימוק לבחירתה.
זנגלי, שככל הנראה לא נמנית עם המפלגה הקומוניסטית בניגוד לנהוג אצל עובדי מדינה כמותה, התחילה כעובדת מחקר במכון הווירולוגי בווהאן. ב־1990 השלימה תואר שני בווירולוגיה וב־2000 עשתה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת מונפלייה בדרום צרפת. הניסויים והבדיקות של עטלפים שהיא עורכת במערות הם מסע מתמשך. במשך שנים היא קמה עם צוותה בשעות אחר הצהריים, ומתחילה את העבודה באמצע הלילה, כשהעטלפים עוזבים את המערות כדי לחפש מזון בעצים בחוץ. במרווחי הזמן הקצובים שלהם במערות, הצוות אוסף דגימות רוק, צואה ושתן של העטלפים. ניסוי כזה יכול להימשך שמונה חודשים.
לאורך תקופה ארוכה של ניסויים במערות לא העלו בדיקות הדי־אן־איי שעשה הצוות של זנגלי לדגימות שום קשר לווירוסים ממשפחת הקורונה, עד שהשיגה את פריצת הדרך ב־2005. היא סיפרה בעבר איך הייתה שבורת לב מהמחשבה שתחזור מעוד מסע בידיים ריקות, אבל ברגע האחרון, לפני שארזו את הציוד, קיבלה ממעבדה באזור ערכה לאבחון נוגדנים המיוצרים אצל אנשים החולים בסארס. זנגלי הגיעה עם ציפיות נמוכות, אבל הערכות האלו עבדו ועזרו לה להשיג פריצת דרך מחקרית בהבנת נגיף הסארס. ב-2015 חקרה תושבים המתגוררים בסביבת מערת עטלפים וגילתה שגם אנשים שלא מטפלים בעטלפים ישירות יכולים להידבק בנגיף. במעבדה שלה אספה כ-10,000 נגיפי עטלפים מרחבי סין.
ב־2019 השתתפה בעבודת מחקר שהזהירה כי "סביר להניח" שהתפרצויות קורונה נוספות יגיעו מעטלפים, ושישנה "הסתברות מוגברת" שזה יקרה בסין. חוץ מהעטלפים, היא חקרה גם נגיפים שגרמו לאבולה ולמחלת הזיקה.
הקריירה המפוארת והמוניטין המפוארים לא פחות, החלו להסתבך ב־30 בדצמבר 2020. זנגלי הייתה אז בכנס עמיתים בשנחאי, כשהגיעה שיחת טלפון דחופה מהבוס שלה במכון הווירולוגי בווהאן, שגרמה לה לעזוב את הכנס ולעלות על הרכבת הראשונה חזרה למעבדה שלה. היא לא ידעה אז שאותה מעבדה, הפועלת במרכז המחקר הבינלאומי ונחשבת למתקדמת ביותר בסין, עוד תככב בתיאוריות על מגפה עולמית.
"מספר אנשים חלו מנגיף חדש ומסתורי, כמה קילומטרים מהמכון", אמר לה הבוס, "ועלייך להוביל את חקירת הדגימות שנלקחו מהם". זנגלי וצוותה מצאו כי הנגיף שבו נדבקו החולים זהה ב־96 אחוז לזה שהתגלה בעטלפים החיים בעיקר ביונאן, אזור בעל אקלים סוב־טרופי בדרום סין. השאלה איך הנגיף הזה הופיע לראשונה בווהאן, הממוקמת במרכז סין, הציתה אצל זנגלי את החשש שבחודשים הבאים יושמע שוב ושוב - "אולי הווירוס הזה ברח מהמעבדה שלי?"
לכתב העת המדעי 'סיינטיפיק סייאנס' סיפרה שכאשר התקשרו לבקש שתחזור מהכנס, היא חשבה שרשות הבריאות העירונית טעתה והנגיף בכלל התגלה בדרום סין ולא במרכזה. בימים הבאים הסתובבה במכון מעל מבחנות ורישומים. בנשימה עצורה חיפשה את ההוכחה שתוריד ממנה את האשמה להתפרצות הווירוס, שאז עוד הייתה בממדים מקומיים. היא שיחררה אנחת רווחה גדולה כשגילתה שהרצף הגנטי של הנגיף החדש לא תואם את זה שבדק הצוות שלה בחודשים האחרונים. "זה הוריד ממני עומס עצום, לא ישנתי קודם כמה לילות", אמרה.
ממצאים שפורסמו מאוחר יותר בכתב העת הרפואי ‘לאנסט’ אולי גרמו לזנגלי לחוש את הלחץ משתלט שוב בחלל הבטן. לפי המחקר הזה, ל־14 מתוך 41 המטופלים הראשונים שאובחנו בנגיף הקורונה החדש, לא הייתה חשיפה ישירה לשוק חיות הבר. כך שאולי הוא היה אמצעי להתפשטות הנגיף, אבל לא המקום ממנו הכל התחיל. גם חשיפה של 'הוושינגטון פוסט' כי עוד ב־2018 שלחו בשגרירות האמריקאית בסין אזהרות לוושינגטון בנוגע למכון הווירולוגי המדובר ולתנאי הבטיחות בו, לא עזרה לתומכים של זנגלי. בוודאי לא כשבאזהרות האלה מוזכר מחקר ספציפי על וירוס הקורונה בעטלפים.
התיאוריה לפיה הנגיף ברח ממעבדה התקבלה בעולם המדע כמעט בגיחוך, בעיקר משום שמי שדחף אותה היה הנשיא דאז דונלד טראמפ, שהפך אותה לכלי במאבק הגדול בין ארצות־הברית לסין. שוב ושוב העלו יועציו את האפשרות הזאת, וטראמפ עשה בה שימוש גזעני כשקרא לקורונה "הווירוס הסיני".
במהלך שלטון טראמפ, הכחישה זנגלי שוב ושוב את התיאוריה הזאת. היא גם הכחישה שכמה מעמיתיה במעבדה חלו בנגיף לפני ההתפרצות, שבמעבדה כשלו בתנאי הבטיחות וטענה שההאשמות של טראמפ, "סותרות את העובדות, מסוכנות ומשפיעות על העבודה האקדמית שלנו ועל חיינו האישיים. הוא חייב לנו התנצלות".
אבל אז הגיע הנשיא החדש ג'ו ביידן ובסוף חודש מאי דרש מקהילת המודיעין האמריקאית חקירה מקיפה תוך 90 יום על מקור הפצת הנגיף, כולל האפשרות שהוא דלף בתאונת מעבדה. בחודש שעבר פורסם דו״ח של קהילת המודיעין האמריקאית על שלושה חוקרי מעבדה בווהאן שחלו בנובמבר 2019, עם תסמינים העולים בקנה אחד עם אלו של קוביד-19. גם אותו דחתה זנגלי.
השלטונות הסיניים שמכחישים את תיאוריית המעבדה ומקשים על החקירה, מדענים רציניים שהרימו דגל אדום, חקירה לא מספקת של ארגון הבריאות העולמי, יחד עם העובדה שביידן לא בדיוק ידוע כקונספירטור הנוטה להגזמות, הובילו לזה ש־46 אחוז מאמריקאים חושבים שתרחיש המעבדה אפשרי. ושי זנגלי? העולם כולו מסתכל עכשיו עליה.
"צריך להבין קודם את ההקשר הרחב של היחסים בין הסינים לאמריקאים, או נכון יותר לומר, התמוטטות היחסים", מסביר אלכסנדר פבזנר, מנהל־מייסד של המרכז לחקר התקשורת הסינית במסלול האקדמי במכללה למנהל, "מדובר בשתי הכלכלות החזקות בעולם שרמת הקשרים ביניהן היא עצומה. כשטראמפ עלה לשלטון ב־2016, היחסים החלו להידרדר. ממשל טראמפ פירסם דוקטרינה אסטרטגית חדשה (National Strategy) שבה סין ורוסיה מוצבו כמתחרות אסטרטגיות. בהתאמה, הפנטגון פירסם מסמך משלו (National Defence Strategy) ושם כבר כינה את סין ורוסיה יריבות אסטרטגיות, וסין סומנה כמדינה שמנסה לשנות את הסדר העולמי הקיים".
נראה שהקורונה דירדרה את המצב עוד יותר. "בעקבות הקורונה קרתה התרסקות. שני הצדדים החלו לגרש עיתונאים משטחיהם בכמויות, שזה דבר שלא נראה מאז המלחמה הקרה. סין גירשה מתחומה כ־20 עיתונאים אמריקאים, וארה"ב כ־60 עיתונאים סינים. החלו להגביל את הוויזות ומצמצמים את אורך האשרות לאזרחים סינים. בתקשורת האמריקאית בתקופת טראמפ כינו את סין בשמות וטראמפ כנשיא גידף אותה. ראינו את טראמפ משבח את סין בינואר־פברואר על הטיפול בנגיף ואומר שזה שום דבר, אבל כשהתחילו למות אלפים בארצות־הברית, הוא הפנה את האצבע המאשימה לסין, והתחיל לקרוא לקורונה 'הנגיף הסיני'".
ובצד השני, בסין הפיצו את הקונספירציה שהצבא האמריקאי הביא את הווירוס אליהם. "אי־אפשר לדעת כמה אזרחים סינים באמת מאמינים לזה. אמצעי התקשורת הלאומניים בסין מהדהדים את זה. שני הצדדים כאן ירו חיצים. גם העלייה של ביידן לשלטון לא משפרת את המצב. אני מבין מדוע שי זנגלי לא התראיינה, כל מה שהיא תגיד ישמש את הצד השני. אם היא תגיד שהמעבדה שלה הייתה בסדר גמור - יתקפו אותה בארצות־הברית. אם היא תגיד שהיא לא בטוחה והכל יכול להיות - יתקפו אותה בצד הסיני. מה שלא תעשה, המצב הזה שם אותה בעמדת נחיתות".
אין ספק שזנגלי עומדת בצומת של שני נרטיבים סותרים וששאלת מקור ההתחלה של המגפה הפכה לפוליטית. דניאל קיי ריסקין הוא ביולוג קנדי ומנחה תוכניות טבע, חקר עטלפים בארצות־הברית, בקוסטה־ריקה, באירופה, במרוקו ואפילו כאן בארץ ("צפיתי בעטלפים שהקימו קנים מעל הקבר של בן־גוריון, יש לכם עטלפים יפהפיים במדינה"). גם לדעתו זנגלי היא קורבן.
"אני אוהד את זנגלי ומזדהה איתה כמדען", אומר קיי ריסקין, "לא קשה לי לדמיין מה היא עוברת עכשיו, ולא הייתי רוצה להיות עכשיו בנעליים שלה. היא עבדה על משהו שנים על גבי שנים, תפסה את זה כחשוב מאוד ודייקה בכל פרט ופרט. פתאום באמצע מגפה עולמית המילים והממצאים שלה מסולפים, נעשה בהם שימוש נגדה ובעלי אינטרס הפכו אותה למוקד תשומת הלב במקום את המחקרים שלה. זה סיוט של כל מדען. גם ככה מדובר באנשים שלא יודעים איך להיות תחת אור הזרקורים. לראות מדענים שעוברים דה־לגיטימציה זה מתסכל, זנגלי הרי הקדישה את הקריירה שלה כדי למנוע התפרצות של מגפה כזאת, ועכשיו כשהיא מתפרצת - מאשימים אותה".
שלא בצדק לדעתך?
"טראמפ ביטל את המימון של קבוצת המחקר שזנגלי נמנית עימה ושהזהירה מווירוסים שמגיעים מחיות פרא עוד בשנים קודמות. הם ידעו לומר שהווירוסים האלה יכולים לגרום למחלות המייצרות כשלי נשימה. כל זה מוכיח שזנגלי ושאר החוקרים שאיתה עשו את עבודתם נאמנה. בדוחות שלהם משנת 2017, ממש נכתב בשורות המסקנות שיש לפתח חיסון נגד הווירוסים האלה שבקלות יכולים להיות מועברים לבני האדם. כל מה שהם הזהירו מפניו התממש, אבל אם אתה מנהיג שתומך בתיאוריות קונספירציה כמו טראמפ, אתה יכול לטעון בלי למצמץ שזנגלי ידעה לתאר קודם מה יעשה הווירוס, כי היא זאת שעיצבה אותו ככה. ממשל טראמפ ניגח את החוקרים הסינים כדי לנקות את עצמו מאחריות".
מצד שני, לא קל להאמין לממשל הסיני.
"לי אין אהבה גדולה לממשל הסיני, אבל צריך להודות שאין ראיות המראות שהם גרמו למצב הזה בכוונה תחילה. כשארצות־הברית לא הצליחה לבלום את המגפה, שי זנגלי נפלה קורבן להאשמות מצד טראמפ יחד עם ארגון הבריאות העולמי, ברק אובמה ואפידמיולוגים שהזהירו אותו".
מהצד השני, ד"ר ג'יימי מצל, יועץ לארגון הבריאות העולמי, הוא ממובילי המפקפקים בתיאוריה שסין מציגה לעולם. ד"ר מצל האמריקאי וז'יל דמנאוף הצרפתי, יחד עם יותר מ־20 מדענים, מומחים וחוקרים, יצאו נגד ועדת הבדיקה של ארגון הבריאות העולמי שנשלחה לסין, ודורשים חקירה אמיתית ושקופה של מקורות המגפה. וכשתקרה כזאת, חושב מצל, יש סיכוי גדול לגלות שטעות אנוש איומה הביאה להתפרצות המגפה העולמית.
בראיון בחודש אפריל האחרון ל"ידיעות אחרונות" העריך ד"ר מצל, שביקר בווהאן בעבר, שרוב הסיכויים הם שמקור הנגיף בתאונת מעבדה, כי בווהאן לא חיים הרבה עטלפים, אבל דווקא שם ממוקם המכון היחיד בסין ברמת בטיחות ביולוגית 4 ובו נמצא האוסף הגדול ביותר של נגיפי הקורונה.
"שוחחתי עם זנגלי ושאלתי אותה האם טענות של ממשלת ארה"ב על מחקר צבאי סיני מסווג שהתקיים במכון נכונות", אמר מצל, "היא אמרה שזה שקר גמור. ממשלת ארה"ב פירסמה ממצא שלפיו הצבא הסיני עשה מחקר מסווג במכון וד"ר שי אומרת שזה לא נכון. אחד מהם משקר. אם ד"ר שי משקרת, אז כל הטענות שלה על העבודה שהתבצעה במכון ועל הדגימות שהוחזקו שם ייתפסו כבר כלא אמינות. ואם ממשלת ארה"ב צודקת בטענתה כי המכון הווירולוגי שיתף פעולה בחשאי עם הצבא הסיני, אז התיאוריה שהנגיף זלג ממעבדה תהפוך להשערה המובילה".
בשיחה עם '7 ימים' השבוע אמר ד"ר מצל: "אני לא חושב ששי זנגלי היא אישה שנואה במערב, אבל המערב, כמו שאר העולם, מרגיש שסין חייבת לעשות מאמץ לאפשר את חקירת מקור הנגיף. גם לאפשר לחקור את העובדים במעבדה בווהאן, לערוך להם בדיקות ולבקר במכון. הבדיקות שהיו עד עכשיו לא היו מספקות. אחרי האבידות שהעולם ספג בגלל התפשטות הנגיף, זה המעט שסין יכולה לעשות, להיות שקופה עם העולם ביחס למה שקרה בשטחה".
דוח פנימי שהוציא מכון מחקר סיני ושנחשף ב'רויטרס' במאי שעבר, הזהיר את השלטונות כי מצב התדמית של סין בעולם עשוי להידרדר לרמה של אירועי כיכר טיינאנמן ב־1989 וכי בייג'ינג ניצבת מול גל עוינות כלפיה, שעשוי להביא לעימות ממשי בינה לבין ארה"ב. גם ההתבצרות הסינית שנה אחר כך בסירוב לשתף פעולה עם החקירה שדורש נשיא ארה"ב ביידן, מוכיחה שהסיפור הוא יותר על יחסים בין מדינות ועל מנטליות, מסיפור על מדענית אחת שסתם נקלעה לסיטואציה.
7 צפייה בגלריה
ד"ר שי זנגלי במעבדה. ''יודעת על וירוס הקורונה יותר משיודע כל מדען אחר על הפלנטה''
(צילום: AP)
"זנגלי יודעת על וירוס הקורונה יותר משיודע כל מדען אחר על הפלנטה", אומרת מרדית' וודמן, כתבת ב־ Science Magazine המסקרת את מחקריה של זנגלי. "היא מפרסמת במשך 15 שנים מחקרים על הווירוס הזה וגם הייתה הראשונה לנתח את הקוד הגנטי של הנגיף. ההשלכות שמו את זנגלי באור הזרקורים כפנים של המגפה. בממשל טראמפ, זה לא יוצא דופן שמדען הופך לכלי במאבק בין מדינות. הקולגה שלי ניסה לראיין את זנגלי כמה פעמים, כי בעבר הוא הצליח לתקשר איתה במיילים, אבל לא אישרו לה לדבר ואני מניחה שהסינים שולטים בכלי התקשורת איתם היא תדבר".
בעוד מספר שבועות צפויים ארגוני המודיעין האמריקאיים לפרסם את הדוח שביקש מהם ביידן על כל מה שידוע לגבי מקורות התפרצות הווירוס שהתעלל בעולם באופן חסר תקדים. עבור שי זנגלי זו כמעט שאלה קיומית. "אני משער שהיא חיה בווהאן", אומר אלכסנדר פבזנר, "על אף שהיא לא משם במקור. לא יודעים אם היא פוקדת קבוע את המעבדה, אבל אין סיבה לחשוב שהיא תיעלם ככה סתם. לא ראו איתה כמעט ראיונות בתקשורת המקומית בסין בתקופת המגפה, אבל זה לא אומר שהיא מתחת לאיזו בלטה". כמו כולם, ד"ר שי זנגלי רק רוצה לשכוח מהשנה האחרונה
