מי שזקוק להוכחה מוחצת שהקורונה בישראל גוועת, מוזמן לחפש אותה בסיני. שם, בין חופי הזהב הקסומים והמים הכחולים, נחתה השבוע פרופ' גילי רגב יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ולבקרת זיהומים במרכז הרפואי "שיבא", לחופשה ראשונה מאז פרוץ הנגיף.
בבית החולים שלה, הראשון שטיפל בחולי קורונה בישראל, נותר חולה אחד ויחיד שנדבק בנגיף. אך למרות השקט שחזר למחלקות, עבודתה טרם הסתיימה. פרופ' רגב עומדת כיום בראש אחד ממחקרי החיסונים החשובים והמסקרנים ביותר. המחקר הזה, שעיני העולם המדעי נשואות אליו, עוקב אחר 5,000 מעובדי "שיבא" שחוסנו פעמיים בחיסון של חברת פייזר – ממתן החיסון ועד היום. המטרה: לברר עד כמה אנחנו מוגנים מהמחלה בזכות החיסון ומה קורה לחסינות הזו עם הזמן.
כתבות נוספות למנויי ynet+:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המחקר החל בינואר, זמן קצר לאחר תחילת מבצע החיסונים. הרופאה הוותיקה, שמתמחה במחלות פנימיות וזיהומיות, הופתעה מאוד מהתגובה החיסונית הטובה לחיסון החדש. "הנוגדנים זינקו מהר מאוד לרמה מאוד גבוהה, פי ארבעה עד פי עשרים,לעומת מחלימים מהמחלה. זה מאוד מעניין, כי אנחנו רגילים שמחלה מספקת את ההגנה הכי טובה", היא אומרת ומסייגת מיד: "זה לא אומר שמחוסנים מוגנים יותר ממחלימים. החיסון ממוקד בחלבון אחד וגורם לנו לפתח נוגדנים רק כנגדו. במחלה אתה מפתח מגוון של נוגדנים מסוגים שונים, שמעידים על כך שמערכת החיסון עושה את העבודה".
אבל ההפתעה הגדולה באמת עוד הייתה לפניה. מהר מאוד הראו בדיקות הדם, שנלקחו מהמחוסנים, פעם בחודש, כי רמות הנוגדנים צונחות מהר, כמעט כפי שעלו – ובאותה דרמטיות. הירידה הופיעה אצל רוב הנבדקים החל מהחודש השני למעקב. מבדיקה לבדיקה נחתכו ערכי הנוגדנים בחצי. "התחלתי מערך גבוה מאוד, אבל בהדרגה המספרים צנחו לרף התחתון", מספר עובד בית החולים. "אותה מגמה נראתה אצל כל הקולגות שעובדים איתי. אצל חלקם הנוגדנים פשוט נעלמו".
בשיחה שקיימתי עימה בסוף מארס, כשכבר היה ברור שהנוגדנים במגמת ירידה, אמרה פרופ' רגב יוחאי שהיא לא מודאגת, משום שרמות הנוגדנים עדיין היו גבוהות בהרבה מהסף המוגדר כמעניק חסינות. השבוע כבר הודתה כי לא ברור מה משמעות הירידה. "רמות הנוגדנים שזינקו בבדיקות הראשונות שלאחר החיסון היו קיצוניות, לכן לא מפתיע שהן יורדות. השאלה האם הירידה הזו תיעצר ואם יש משמעות לכך שהן יורדות מעבר לסף. להערכתי יש משמעות. הדבר הכי חשוב הוא לאיזה גובה הנוגדנים עלו בהתחלה. ככל שהיו יותר נוגדנים, זה מעיד על כך שהחיסון עורר את מערכת החיסון ואז יהיה לנו מספיק זיכרון תאי גם אם הנוגדנים ירדו מאוד. כך שאולי הירידה פחות נוראה ממה שנדמה לנו".
יש חיסונים, כמו החיסון נגד אדמת, שהנוגדנים שהם מייצרים שורדים שנים. לפעמים אפילו עשרות שנים.
"בכל המחלות, אחרי שמקבלים את החיסון יש ירידה. בהתחלה, כשראינו את הירידה, אנשים אצלנו אמרו: 'אוי ואבוי, בקצב הזה עוד חמישה חודשים לא אהיה מחוסן'. אני לא חושבת שזה המצב".
מבין 5,000 משתתפי המחקר, כ־2,000 מגיעים באדיקות לבדיקות מדי חודש. "אישרנו גם לגימלאי בית החולים להצטרף, לכן יש לנו מידע על אוכלוסייה יותר מבוגרת", אומרת רגב יוחאי. "ראינו שאצל אנשים מבוגרים הנוגדנים עולים פחות. העלייה מאוד גבוהה בקרב צעירים. אנחנו דגמנו מגיל 18. יש הבדלים באוכלוסיות עם גורמי סיכון שונים. מדוכאי חיסון זו קבוצה מאוד רחבה, אבל לפחות חלקם לא העלו נוגדנים בכלל או העלו מאוד מעט. זו תהיה קבוצה בסיכון".
היו גם כאלה שהערכים שלהם ירדו מתחת לסף המגדיר אותם כמחוסנים?
"יש לנו כבר כאלה. אבל שוב, עוד לא ברורה המשמעות".
איך נדע?
"בודקים את המערכת התאית. זו בדיקה מאוד מורכבת שאנחנו עושים בשיתוף עם המכון הביולוגי. אבל נדע את כל התמונה רק כשנתחיל לראות שוב תחלואה. הדבר החשוב ביותר הוא לעקוב אחרי כל המחוסנים שנדבקים, לבדוק את רמת הנוגדנים שלהם וכך לדעת אם יש קורלציה בין רמת הנוגדנים לבין התחלואה. אני מקווה שבקרוב תהיה לנו תשובה".
בקצב הזה של דעיכת הנוגדנים, תוך כמה זמן נצטרך לקבל מנה שלישית?
"יש סיכוי גבוה שנצטרך מנה נוספת לקראת החורף הזה או החורף הבא. כרגע אין תחלואה, אבל אם תהיה עלייה בתחלואה ויתברר שזה קשור לירידה ברמות הנוגדנים, או שיהיו זנים אחרים של הנגיף, נצטרך לתת עוד מנה לכל האוכלוסייה".
ייתכן שלא נזדקק בכלל למנה כזו?
"בהחלט יכול להיות שגם בלי מנת דחף, החשיפה תהיה כל כך מינורית שזה יהיה כמו שוב קורונה עונתית. נגיפי קורונה עונתיים מסתובבים בינינו כבר שנים ואנחנו לא מתחסנים נגדם ולא מודאגים מהם".
מה לגבי חסינות מחלימים? כמה זמן היא מחזיקה מעמד?
"יש לנו מעקב אחרי כ־400 מחלימים, שמגיעים פעם בחודש לבדיקה. כאן אנחנו יכולים לומר בפה מלא שגם אחרי שנה מחלוף המחלה, החסינות נשארת. יש להם עדיין נוגדנים. אמנם יש ירידה, אבל היא מאוד עדינה. דבר נוסף: ברגע שמחלימים מקבלים מנה אחת של חיסון, הנוגדנים שלהם מזנקים לערכים של מי שחוסן פעמיים, ויותר מזה".
פרופ' רגב יוחאי, שבשגרה עוסקת בכלל בחיידקים ולא בווירוסים, הייתה הפנים המקצועיות של המאבק בקורונה בישראל, לצד פרופ' גליה רהב ועוד כמה רופאים בכירים. בתחילת המגפה היא הייתה זו שתפסה את ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' סיגל סדצקי, והזהירה אותה מהעתיד לבוא. "ידעתי שאנחנו עומדים בפני מגפה שלא הכרנו", סיפרה בראיון קודם. "פגשתי בחניה את סדצקי ואמרתי לה: 'חייבים להתכונן למשהו אחר'".
אם כבר יש לך מוניטין מוכח כמגדת עתידות, מה לדעתך עומד לקרות לנו בזמן הקרוב?
"בגדול יש שני כיוונים אפשריים: האחד שגם אנחנו, כמו בכל העולם, נתחיל לראות את המחלה יותר ויותר עם כל החוזרים מחו"ל, אבל היא תהיה יותר דומה לשפעת, ובגלל החיסון הנרחב, מעט מאוד אנשים יחלו בצורה קשה. מי שייפגע הם בעיקר לא מחוסנים וקבוצות סיכון כמו קשישים ומדוכאי חיסון. ואז יכריזו על הצורך במנה שלישית. האפשרות השנייה, והיותר טובה, היא שגם בחורף לא נראה יותר תחלואה או שהתחלואה תהיה מינימלית ולא יהיה אפילו צורך בחיסון שלישי. מכיוון שהמחלה תהפוך לאנדמית, והתסמינים שלה יהיו יותר קלים, פה ושם אולי קצת נזלת, יחליטו לא לחסן שוב".
שני התסריטים שלך מאוד אופטימיים. איפה האפשרות לגל נוסף?
"זה מאוד יפתיע אותי אם יהיה עוד גל אמיתי. אני חושבת שהגל הבא, אם יהיה, יהיה מאוד דומה לשפעת. המחלה לא תהיה מה שהכרנו, כי רובנו מחוסנים".
אבל באנגליה מחוסנים כמעט כמונו ובכל זאת יש עלייה גדולה בתחלואה.
"אנגליה מחוסנת ברובה בחיסון של אסטרהזניקה, שהוא פחות יעיל, וחלקה רק במנה אחת של פייזר. אבל אין ספק שצריך לעקוב אחרי מה שקורה שם".
המגפה נגמרה בישראל?
"אני חושבת שכן. מגפה כפי שהכרנו, כן".
יש אפשרות שקיימת כאן כרגע תחלואה שקטה, שמסתובבת בינינו וגורמת למחלה קלה מאוד, אם בכלל?
"בתיאוריה, זה בהחלט יכול להיות, ולכן התחקור האפידמיולוגי כרגע חייב להיות מאוד־מאוד קפדני. הרבה יותר ממה שהיה קודם. צריך לרדוף אחרי כל מקרה ולדאוג שכל האנשים מסביב ייבדקו. לא לוותר לאף אחד. מחוסנים שנדבקו, חולים בצורה יותר קלה, חלקם אפילו בלי סימפטומים, לכן, עד שנגלה את ההדבקה זה ייקח זמן. עם זאת, העובדה שרואים יום אחרי יום את המספרים הקטנים (292 חולים פעילים, נכון לאתמול – ש"ר) מעידה על כך שהמחלה כנראה לא מסתובבת פה. בטח לא בצורה מאסיבית. פה ושם יהיו מקרים, כמו במודיעין".
השבוע הורדנו את המסכות גם בחללים סגורים. למרות שבהתחלה דובר על כך שבתי ספר ובתי חולים יוחרגו, בסופו של דבר כולם פטורים. זה לא מדאיג אותך, להגיע מדי בוקר למוסד שיש בו אלפי חולים בלי מסכות?
"בעיקרון זו הנחיה משמחת ומרגשת, שהגיעה בזמן. אנחנו בשיבא הוצאנו הנחיות חדשות איך נשמור על הבריאות בעידן שכבר לא משתמשים בו במסכות. מדובר בבית חולים ולכן ההנחיות שלנו יותר מחמירות. בכל מגע עם מטופלים אנחנו עדיין מחויבים במסכה ויש גם מספר אתרים בסיכון גבוה שמחויבים בהם במסכות כמו חדרי מיון והיחידות לטיפול נמרץ".
איך הגענו לחסינות עדר בשיעור מתחסנים של 55 אחוז בלבד? בדרך כלל לא מדברים על חסינות כזו בפחות מ־70־80 אחוז מחוסנים או מחלימים.
"זה אחד הדברים שהפתיע אותנו, שלא נזקקנו לחסן את הילדים כדי להגיע לחסינות עדר. לדעתי זה בעיקר מפני שהתפקיד של מבוגרים בהעברת המחלה יותר גדול משל ילדים, בניגוד לשפעת, למשל. בקרב המבוגרים באוכלוסיות סיכון, יש שיעור חיסונים גבוה ביותר, של 90-80 אחוז, ואלה כבר מספרים של חסינות עדר. אפשרות נוספת היא שיותר ילדים ממה שחשבנו נדבקו בקורונה ולא פיתחו תסמינים. סקר של משרד הבריאות מגלה כי ל־20 אחוז מהילדים בישראל יש נוגדנים נגד קורונה".
המלצת לחסן בני נוער ואז חזרת בך. למה לא לחסן בעצם?
"אני חושבת שצריך לעשות פה ניהול סיכונים באופן אישי. הסיכון, כשאין תחלואה בארץ נמוך. אם מישהו נוסע לחו"ל - חד־משמעית שיחסן את הילדים שלו. לא הייתי מעזה לנסוע לחו"ל עם ילדים בלי לחסן אותם. הייתי מחסנת גם אם בבית יש מדוכאי חיסון או קשישים. אבל אם מדובר בנוער שנמצא פה בארץ ואין לו סיכונים מיוחדים - זה לא בוער כרגע".
את חיסנת את ילדייך?
"יש לי שלושה בנים בגילאי 18 עד 24 שהתחסנו ברגע שאפשר היה".
האם אפשר לומר בוודאות שלא תהיה התפרצות בקרב ילדים? הרי הם לא מחוסנים.
"בתיאוריה יכולה להיות התפרצות כזו. בפועל זה מאוד לא סביר. הילדים חזרו לבתי הספר ושום דבר לא קרה. איפה בכל זאת הסכנה? אם יגיע זן יותר אלים".
השבוע ארזה רגב יוחאי מזוודה קטנה וטסה לנקות את הראש מנגיפים. זאת למרות שהיא מצהירה כי נתב"ג הוא עקב אכילס. "מה שהכי מדאיג אותי היום זה ייבוא הזנים. אסור לשכוח שבעולם, הקורונה עדיין משתוללת. מצד שני, חזרנו לחיי שגרה וכולם רוצים לנסוע לחופש, גם אני. אם לא נבדוק טוב, בסוף תהיה תחלואה מאוד שקטה, ועד שנאתר, אולי כבר יהיה מאוחר מדי".
מה היית עושה אחרת?
"כרגע הבדיקות שעורכים בשדה ממש לא מספיקות. כך התרחשה ההדבקה במודיעין: החולה הראשון חזר מחו"ל עם המחלה, למרות שחוסן. הבדיקה שנערכה לו בשדה הייתה שלילית. הוא נדבק כנראה בשדה התעופה, לפני העלייה למטוס, שם יש צפיפות גדולה. אחרי חמישה או עשרה ימים, כשהוא בשיא ההדבקה, איש לא בדק אותו. הוא הסתובב בתחושה שהכל תקין ובדרך הדביק עוד הרבה אנשים".
4 צפייה בגלריה
''חייבים לבצע שתי בדיקות נוספות' אחרי החזרה לארץ''. בדיקת קורונה בנתב"ג
(צילום: טל שחר)
מה הפתרון?
"מאוד פשוט: לעשות עוד שתי בדיקות, ביום החמישי והעשירי אחרי החזרה לארץ. אלה בדיקות שחשוב לממן אותן מכספי המדינה, אבל אפשר לקחת מהנוסעים את הכסף על הבדיקות האלה מראש. אם עשית אותן כנדרש – תקבל החזר כספי. אם לא תיבדק – זה יהיה קנס. אני יודעת שדנים כרגע בכל מיני אפשרויות כאלה. עד שיקבלו את ההחלטה, כבר עלול להיות מאוחר מדי".
רגב יוחאי מפצירה בטסים לחו"ל לגלות אחריות אישית. "למרות שלא דורשים את זה, ולמרות שזה ניג'וס להיבדק שוב ושוב, אני קוראת לאנשים לבצע ביוזמתם עוד שתי בדיקות, כדי לוודא שהם לא מפיצים את הנגיף. בשיבא אנחנו מבקשים לנהוג כך מכל מי שחזר מחו"ל, וגם אני כמובן אבצע את הבדיקות הנוספות כדי לוודא שלא הבאתי איתי שום זן נדיר מהחופשה".
היית נוסעת לחו"ל עם ילדים קטנים?
"תלוי לאן. מי שיכול לדחות את הנסיעה זה בהחלט מומלץ".
ובכל זאת, הנה גם את טסה.
"אני נוסעת למדינה שיש בה מעט מאוד תחלואה, אם בכלל. הסיכוי שלי לפגוש קורונה בסיני לא גבוה".
