נשים הן הנשכרות העיקריות משתי תפיסות מדעיות שצוברות תאוצה בשנים האחרונות: רפואה מותאמת אישית ורפואה מגדרית, שנעשות מרגע לרגע רלוונטיות יותר. כשמדברים על רפואה מותאמת אישית, מדברים בעיקר על הנתונים הגנטיים שלנו (שמיפוי הגנום האנושי יאפשר בעתיד הבנה מלאה שלהם) אך גם על הצורך להתאים אותה לגיל שלנו, להשפעות הסביבתיות ולאורח החיים שלנו.
כתבות נוספות למנויים:
הרפואה המגדרית עוסקת בהבדל הבסיסי בין נשים לגברים. לאחר שנים של הטיות מחקריות וטיפוליות לטובת הגברים היא מביאה בחשבון את הדבר הטבעי ביותר: נשים שונות מגברים בגנטיקה, באנטומיה, בתהליכים הפיזיולוגיים, בחשיפה לגורמי סיכון, בהשפעה של תרופות עליהן. לכאורה מובן מאליו. בפועל, ועוד נראה זאת בהמשך, הדרך לשינוי עוד רחוקה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
אז מה באמת הכי טוב לנו כנשים בתקופות החיים השונות שלנו ובהתאמות הייחודיות רק לנו? לפניכן מדריך שימושי שיחדד כמה תובנות וייתן כמה עצות לחיים בריאים יותר.
המומחיות:
עמית גנור - דיאטנית קלינית, מנכ"לית עמותת הדיאטנים בישראל ומחברת הספר "תזונת המעגלים הנשית".
ד"ר ברוריה טל - דיאטנית קלינית חוקרת, המכון האנדוקריני ומרכז סגול לחקר השמנה מטבולית ואפיגנטיקה באיכילוב
למצב ההורמונלי שלנו יש קשר הדוק לבחירות התזונתיות שעלינו לעשות. החל מרגע קבלת המחזור החודשי ובהמשך, לאורך החיים, כל תקופה מאופיינת בתופעות אחרות שצריכות לקבל מענה מתאים.
גיל הפריון: בימים שלפני קבלת המחזור החודשי ממליצה עמית גנור על תזונה עתירת פחמימות ואומרת שאם יש דחף מטורף למתוק, אפשר להיענות לו (במסגרת קלורית סבירה) כדי להעלות את רמת הסרוטונין ולשפר את התחושה הכללית. "כשמגיעה הווסת, במטה קסם הדחף הזה עובר ואפשר לעבור לדיאטת חלבונים שתאזן את העלייה במשקל, אם הייתה כזו".
ד"ר ברוריה טל מספקת הסבר ביולוגי לסטרס הגובר לקראת הווסת. "במשך שבועיים, מהביוץ ועד קבלת הווסת, מתרחשת צבירת נוזלים בגוף ובמוח שגורמת ללחץ, למתח ולאי־נוחות, משפיעה על מרכז הרעב במוח, ולכן גובר הצורך בפחמימות", היא מסבירה. "לפעמים הצורך בלתי נשלט, אבל כשיודעים שזה מה שמנהל אותנו, אפשר להתאים את עצמנו בהמשך. עם קבלת הווסת מתחילה הפרשת עודפי הנוזלים, וצבירת הנוזלים מתאזנת".
שורה תחתונה: "כדי להפחית תופעות לוואי חמורות לפני הווסת, מומלץ לבחור מזונות עשירים באומגה 3, במגנזיום, בסידן ובנוגדי חמצון, שימתנו את תהליך צבירת הנוזלים", מציעה ד"ר טל. "ככל שנצרוך יותר ירקות ופירות, נקבל יותר אשלגן, שהוא חומר משתן, ונרוויח גם נוגדי חמצון, שמנטרלים רעלנים בגוף".
היריון ולידה: "ההקפדה על אכילה בריאה בתקופה זו צריכה להתחדד", אומרת גנור, "גם בגלל העלייה במקרי סוכרת הריונית וגם מכיוון שמחקרים באפיגנטיקה מראים שמה שאישה אוכלת בהיריון ישפיע בסופו של דבר לא רק על העובר/ית שלה אלא גם על הצאצאים שייוולדו להם".
שורה תחתונה: "חשוב לצרוך שפע ירקות ופירות, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי שומן", אומרת גנור, "שנחוצים גם להנקה איכותית וממושכת".
גיל המעבר: גנור מדמה את האישה בתקופת המעבר למי שנושאת על גבה תיק גב גדול ואליו מתווספים כל שנה עוד גורמי סיכון. "הסוכר הופך לגבולי, לחץ הדם קצת עולה, וגם מתרחשת השמנה זוחלת בלי ששמים לב. "לכן כדאי להגיע לגיל הזה במשקל הכי נמוך שאפשר, כי אנו עומדות בפני תקופה ארוכה בחיינו שנצטרך להיות בה במיטבנו".
ד"ר טל: "ירידת ההורמונים הנשיים גורמת לצבירת שומן בטני, ולכן גם לעלייה בגורמי סיכון לבביים, כמו יתר לחץ דם. בתקופה זו יש חשיבות גבוהה לצריכת חלבון מוגברת ולבחירה במזונות עשירים בפיטואסטרוגנים, כמו סויה על שלל מוצריה או חומוס מונבט. בחירה נכונה של מזון בתקופה זו יכולה אפילו למנוע צורך בטיפול הורמונלי".
אחד מגורמי הסיכון הבולטים שאופייניים לגיל הוא הידלדלות העצם. ד"ר טל מדגישה: "כמות הסידן שמתמעטת בגילים אלה מחייבת צריכת מזונות מותאמים. מומלץ להגביר צריכה של מוצרי חלב העשירים בסידן, ולטבעוניות - מוצרי סויה לא מעובדים. אגב, רוטב סויה לא נכלל ברשימה זו ואין בו שום ערך תזונתי".
"בריאות העצם היא אכן נושא מרכזי", מוסיפה גנור. "חשוב לכלול יותר סידן בתזונה, באמצעות מוצרי חלב, ירקות כמו כרוב או ברוקולי וקטניות. גם טחינה גולמית היא מקור מצוין לסידן אבל צריך לצרוך אותה בתבונה, כי כל כפית טחינה מכילה 50 קלוריות".
גם צריכת חלבון מוגברת בגיל הזה חשובה ליצירת יותר מסת שריר ופחות מסת שומן. "נשים לא אוכלות בגיל הזה מספיק חלבון", מתריעה גנור. "המלצות הצריכה הן לפחות גרם חלבון לכל קילו של משקל גוף, ואלה שמרבות בפעילות ספורטיבית צריכות יותר. יש הרבה נשים שאוכלות פסטה עם סלט לארוחת הצהריים וחושבות שזו ארוחה מושלמת. משפט המפתח בתקופה זו צריך להיות: חלבון בכל ארוחה. משם צריך להתחיל".
ד"ר טל מדגישה אספקט נוסף: "כדי לשמור על האסתטיקה של עור הפנים בגיל הזה חשוב לצרוך כמות גבוהה של קרוטן. מחקר גרמני הראה את ההשפעה של צריכת קרוטן - המצוי בעיקר במזונות הכתומים כמו גזר, דלעת, בטטה, דלורית, מלון כתום וגם בעלים ירוקים - על הפחתת קמטים. איך יודעים אם הכמות מספקת? ככל שהצריכה גבוהה יותר, כפות הידיים והרגליים נעשות כתומות יותר. שווה להתאמץ ולאכול כל יום גזר בינוני או נתח דלורית ולראות את ההבדל".
כמו כן, ממליצות המומחיות, כדאי להקפיד על צריכת אומגה 3 גם במזון ולא רק בתוספי תזונה, שמשפיעים לטובה על תופעות גיל המעבר. כמה? הנחיות התזונה מדברות על צריכת דגים עשירים באומגה 3 פעמיים־שלוש בשבוע. בגלל השינויים ההורמונליים מומלץ לצרוך אומגה 3 כל יום, למשל על ידי הוספת שתי כפיות זרעי פשתן טחונים, כפית שמן פשתן או ארבעה אגוזי מלך.
שורה תחתונה: בגיל המעבר מומלץ להקפיד על מנת חלבון יומית, הרבה סידן, ירקות כתומים, עלים ירוקים וכן מזונות עשירים באומגה 3, כמו דגים או זרעי פשתן.
הגיל השלישי: בקרב נשים בנות 65 פלוס עולה חשיבות ההקפדה על נושא בניית השריר למניעת סרקופניה, אובדן הדרגתי של שרירי השלד שמגיע עם ההזדקנות ובא לידי ביטוי באיבוד מסת שריר לצד ירידה של כוח שריר. "שבריריות הגוף מתעצמת בגילים אלה", אומרת גנור, "ובכלל לא בטוח שצריך להקפיד על בעיות של עודף משקל או להתחיל בדיאטה".
שורה תחתונה: "חלבון הוא שם המשחק", אומרת גנור. "יש לשים דגש על צריכת חלבון בעל איכות תזונתית גבוהה שמכיל את כל הוויטמינים והמינרלים, במטרה למנוע אוסטאופורוזיס ושברים כתוצאה מנפילות. שמירה על השריר וחוזקו יאפשרו מניעת מחלות שאופייניות לגיל השלישי".
המומחיות:
ד"ר דנה אדלר - פיזיולוגית של המאמץ
נטע ביאר - רכזת תחום ארצית בפיזיותרפיה לרצפת האגן ב"מכבי" ומרצה באוניברסיטת חיפה
כולנו יודעות שהיא חשובה, לא כולנו מבצעות אותה, אבל הפעילות הגופנית - כך מוכיחים המחקרים - חיונית לבריאותנו הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב. "היא תורמת לנו בשלושת מעגלי החיים", אומרת ד"ר דנה אדלר. "בגיל ההתבגרות היא כלי להתפתחות תקינה, מינית ופיזיולוגית. בשלב הפלאטו, מגיל 18 פלוס, שבו סיימנו את הגדילה, הפעילות הגופנית משמרת את מה שהשגנו ומסייעת לנו לקראת העתיד. בגיל מבוגר הפעילות הגופנית חיונית לסיוע לשמירה על צפיפות העצם ולמניעת רגרסיה שלה".
המלצה כללית של ארגון הבריאות העולמי לתכיפות פעילות ספורטיבית עדיין לא עושה הבחנה בין נשים לגברים: 150 דקות בשבוע של פעילות אירובית מתונה כמו הליכה או 75 דקות של פעילות בעצימות אירובית גבוהה כמו ריצה; פעמיים בשבוע פעילות של חיזוק שרירים כמו אימוני כוח, פילאטיס מכשירים, חדר כושר ועוד. "אלו המלצות לא ממוקדות", אומרת ד"ר אדלר. "הן קובעות את הבסיס שיעזור לכולם להפחית סיכון למחלות. אבל לנשים יש צרכים מיוחדים, וחייבים לשים עליהם דגש".
גילי העשרה: "יש חשיבות רב לבניית העצם מגיל צעיר", מדגישה נטע ביאר. "ילדות צריכות לבצע פעילות גופנית, וחשוב להפנות אותן לסוגי פעילויות שונים, בטח בעידן הדיגיטלי, היושבני. העצם נבנית עד גיל 35, וההשקעה בתקופת הילדות חשובה לאין ערוך".
שורה תחתונה: פעילות גופנית צריכה להתבצע מגיל צעיר מאוד מכיוון שהיא חיונית לבניית העצם.
היריון ולידה: "בעבר חששו להמליץ על פעילות גופנית בהיריון וסברו שמי שלא עשתה ספורט לפני, כדאי שלא תתחיל בעיצומו", אומרת ביאר. "כיום מבינים שכדאי להתחיל גם במהלך ההיריון ושפעילות גופנית שאינה מאומצת מדי חשובה לשיפור מדדים של מערכת שלד־שריר, כלי דם, מערכת הלב ולמניעת סוכרת הריונית. כמו כן מומלץ לתרגל את שרירי רצפת האגן כבר בהיריון, למניעת נזקים כמו דליפת שתן לאחר הלידה.
"תקופה קריטית נוספת מגיעה לאחר הלידה. רצפת האגן עברה טראומה, השרירים בה נחלשים, וצריך לחזור בהדרגה לפעילות גופנית ולחזק אותם. בתקופה זו לא מומלץ להתחיל עם ספורט בעצימות גבוהה, כמו ריצות או קפיצות, שמעמיסות על רצפת האגן והשרירים. זה לא שאסור לרוץ אחרי לידה, אבל חשוב לחזק את השרירים בהדרגה לפני כן.
"בגדול, בריאות רצפת האגן היא נושא שנשים לא מודעות אליו מספיק.בגלל ההריונות, הלידות והשינויים ההורמונליים, נשים מתמודדות עם חולשת שרירים באגן. עליהן לחזק שרירים אלה בעזרת תרגילים ייעודיים, ולפני שהן מבצעות פעילויות מאומצות - כמו הרמת משקולות או תרגילי בטן - עליהן ללמוד איך מכווצים את שרירי האגן במטרה למנוע נזקים".
שורה תחתונה: ההריונות והלידות מחלישים את שרירי רצפת האגן, ויש חשיבות גדולה לחזק אותם.
גיל המעבר: "גם מי שלא עשתה פעילות גופנית בגיל צעיר, כדאי שתתחיל עכשיו", מציעה ביאר. "נשים צריכות להבין שיש הרבה שינויים הורמונליים בטווח גילים זה שגורמים לכאבים במערכת השלד־שרירים, לבעיות ברצפת האגן ולקשיים בתפקוד המיני. כמו כן פעילות גופנית אירובית בתקופת חיים זו תשמור גם על מערכת הלב וכלי הדם".
"שילוב של פעילות אירובית עם אימון התנגדות יכול מאוד לסייע בהקלת תסמיני גיל המעבר", מוסיפה ד"ר אדלר. "צריך לשים דגש על ביצוע סוגים שונים של מאמץ. זה המקום להדגיש את ההשפעה של הפעילות הגופנית על הפרשת ההורמונים בגוף, שמסייעים לוויסות מצבי הרוח שנוטים להיות תנודתיים בגיל המעבר. הספורט מסייע, כצפוי, לשמור על משקל תקין תוך שימור חילוף החומרים, שיורד בגילים אלה, ופעילות גופנית הכרוכה בהתנגדות מסייעת למניעת ירידה בצפיפות העצם".
שורה תחתונה: פעילות ספורטיבית מסייעת בהקלה על תסמיני גיל המעבר, ויסות מצבי רוח ושמירה על בריאות העצם.
המומחיות:
ד"ר ריבה אלטמן - עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, בעלת קליניקה פרטית ומטפלת במרפאות ציבוריות
ד"ר מירב שחר־עייש - מטפלת מומחית בטיפול קוגניטיבי־התנהגותי במרכז CBT, קליניקת מומחים בחיפה
בדרכים טבעיות ומדעיות מחקרים רבים מוכיחים את השפעתו הרעה של הסטרס הכרוני כמעט בכל היבט בחיינו, החל בעצבנות, חרדה, דיכאון וקשיי שינה, דרך אכילת יתר, עלייה ברמות הסוכר בדם, פגיעה במערכת העיכול, ירידה בחשק המיני, שינויים במחזור החודשי, תגובות אוטואימוניות, ועד לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי וסכנה לשבץ מוחי.
"מבחינה התפתחותית, היכולת לווסת את עצמנו ולהירגע היא אחת המשימות החשובות ביותר", אומרת ד"ר ריבה אלטמן. "מדובר ביכולת נרכשת, ויש טכניקות רבות להשיג אותה. בהיבט המגדרי, אין הבדל בין טכניקות שמתאימות לנשים לעומת אלה של גברים, אבל באסטרטגיה הכוללת - יש. לא ברור אם הסיבות לכך הן התניות חברתיות וסביבתיות, אבל מבנים, למשל, מצופה יותר לשלוט ברגשות. במסגרת מחקרים שנערכו בתחום, נחשפו גברים ונשים למגוון גירויים, ונמצאו הבדלים ברורים באזורים השונים הפעילים במוח. בנים מפעילים יותר אסטרטגיה של דיכוי רגשי לעומת נשים שמרשות לעצמן ביטוי רגשי.
"אסטרטגיה נוספת שמופעלת יותר על ידי גברים היא הערכה מחודשת של סיטואציות. כששני המינים מתמודדים, למשל עם חרדת ביצוע, גברים יפעילו את החלק השכלתני ויצליחו בעזרתו להתגבר על הסטרס, לעומת נשים שיעשו יותר שימוש בחלק הרגשי. כאמור, זו לא הטכניקה שמבדילה בין גברים לנשים, אלא האסטרטגיה".
רגיעה המבוססת על הפעלת הגוף: נשימות, מדיטציה, מיינדפולנס, פעילות גופנית על סוגיה השונים וגם סקס ואוננות - "כל מה שעוזר למערכות הקדמוניות בגוף להירגע ולהימנע מהפרשת הקורטיזול שנועדה במקור להישרדות", מסבירה ד"ר אלטמן. "נשימות הן המנגנון היעיל ביותר למעבר מהיר ממצב של דריכות לרגיעה. זה כפתור שמעביר אותנו תוך כמה מחזורי נשימה מחירום לשקט. בביופידבק רואים את זה טוב על צג המחשב, איך פעימות הלב פשוט משתנות".
ד"ר מירב שחר־עייש מחדדת את אפקטיביות השימוש בביופידבק. "זה מאפשר בעצם להמחיש למטופלים את הקשר בין המחשבות האוטומטיות לתגובות הפיזיולוגיות ומראה להם איך שינוי מחשבה משפיע ישירות על שינוי התחושה הפיזית והרגשית ולהפך. הביופידבק מאפשר גם לסייע למטופלים לרכוש כלים ומיומנויות של שליטה בתגובות פיזיולוגיות לא רצויות. עם השיטות האלה ניתן למנות טכניקות נשימה והרפיה וכן דמיון מודרך המאפשר לנו לייצר דרך השיטוט בדמיון, חוויה מרגיעה המסיחה את דעתנו מהחרדה או אי־הנוחות הגופנית שבהן אנו מצויות".
רגיעה המבוססת על יצירה: ציור, סריגה, רקמה, תפירה או בישול - "תוך כדי עשייה יצירתית אנשים משיגים רגיעה, גם אם הם לא מכוונים לכך", אומרת ד"ר אלטמן. "כשעובדים על אוטומט, כמו למשל בסריגה, המחשבות נרגעות מעצמן. יש כאלה המוצאים רגיעה גם בטכניקות של כתיבה שמאפשרת התבוננות פנימה אך דורשת יותר מאמץ".
רגיעה המבוססת על קבלת תמיכה: בהיבט זה יש לנשים יתרון מובנה. "הפנייה לעזרת אנשים אחרים כשאתה נמצא במצב של מתח או מצוקה היא דרך חשובה להירגע", מסבירה ד"ר אלטמן, "ונשים יותר משתמשות בה, פנייה לחברה, לבן זוג, להורים או לגופים שונים המעניקים סיוע רגשי. נשים, שמחוברות יותר לחלקים הרגשיים שלהן, יכולות להפיק מכך תועלת גדולה".
שורה תחתונה: ניתן לרכוש טכניקות רגיעה בעזרת תרגול נכון. פעילות יצירתית היא אחת הדרכים המומלצות למצוא שלווה, וגם בקשת סיוע רגשי - שאופיינית יותר לנשים - היא כלי מעולה להפחתת סטרס.
המומחיות:
יוכי קשת - מרפאה ברפואה סינית, רפלקסולוגיה, תזונה וצמחי מרפא, מרצה וחוקרת, עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, בעלת קליניקה פרטית ומטפלת במרפאות ציבוריות
דניאל צוקרמן - נטורופתית והרבליסטית קלינית
נתחיל בהבהרה: נטילת תוספי תזונה לא יכולה לבוא במקום תזונה בריאה אלא כתוספת לה, וגם היא צריכה להתאים את עצמה למעגלי החיים של נשים.
"התפיסה שאני באה ממנה גורסת שעד גיל 12-11 בנים ובנות דומים מאוד בצרכים התזונתיים שלהם", אומרת יוכי קשת. "מרגע שנערות מקבלות מחזור חודשי, כל חוקי המשחק משתנים, והתזונה צריכה להיות מותאמת מגדרית".
דניאל צוקרמן מדגישה: "המחזור הנשי, פריון, היריון, הנקה וגיל המעבר הם תקופות המחייבות תזונה מותאמת אישית. יש לבנות לכל אישה תוכנית טיפול ייחודית - ולתוספי התזונה יש חלק מהותי בכך".
תקופת הפריון: צוקרמן ממליצה להקפיד על צריכה מספקת של ברזל, חומצה פולית, יוד וויטמין D, שקריטיים לילודה תקינה ומומלצים לפני ההיריון ובמהלכו.
"חשיבות נטילת ברזל לתזונה מתעצמת מגיל המחזור", מוסיפה קשת, "מכיוון שבכל חודש יש מחסור של דם בגוף, ורמת ההמוגלובין יורדת. בין תקופת הביוץ לקבלת הווסת מומלץ להגביר צריכת ויטמינים A ו־B, להקפיד על רמות אומגה 3 תקינות המשפיעות על מערכת העצבים שלנו ועל צריכת קומפלקס ויטמיני B החיוני לרגיעה".
גיל המעבר: "יש לעקוב אחרי רמות הסידן, ויטמין D ומגנזיום בגוף וכמובן לעקוב אחר אתגרי בריאות האופייניים לגיל", אומרת צוקרמן. קשת, לעומתה, סבורה שבגיל הזה תוספי התזונה פחות נחוצים ומומלץ להיעזר בצמחי מרפא: "בתופעות של גלי חום ניתן לטפל באמצעות צמחים מנטרלי חום כמו קמומיל, מליסה ולואיזה. רק אם מתגלה מחסור בוויטמינים, כדאי לקחת מולטי־ויטמין איכותי ולהגביל את הצריכה בשלוש או ארבע פעמים בשבוע כדי לאפשר לגוף הזדמנות לפנות עודפים".
הגיל השלישי: "מומלץ להתאים אורח חיים המתייחס לפעילות גופנית ותזונה, תוך תפירת חבילת ויטמינים שמתאימה לכל אחת באופן פרטני", ממליצה קשת. "חבילה זו כוללת בדרך כלל ברזל, ויטמיני ,C B12, וכן מולטי ויטמין איכותי".
צוקרמן ממליצה גם על נטילת מגנזיום לצורך בניית העצם יחד עם סידן, ויטמין D, קומפלקס ויטמיני B עם ויטמין C, ולטובת מערכת העצבים - חומצה פולית, וויטמינים B6 ו־B12.
בכל גיל: לדברי צוקרמן, יש כמה סוגי תוספי תזונה חוצי גילים שכדאי לכל אחת מאיתנו ליטול כדי לשמור על הבריאות הכללית, המוח, מערכת העצבים, מערכת הרבייה, העיכול ועוד. בין התוספים המומלצים: אומגה 3, שמסייע במצבי דלקות כרוניות בגוף וחשוב גם לתפקוד הקוגניטיבי. חומצות השומן שלו תורמות גם לאיזון הורמונלי ונחוצות לפריון; פרוביוטיקה, שחשובה במיוחד לנשים הסובלות מתסמונת המעי הרגיז ומעצירות וכן מפטריות וגינליות; מגנזיום, מינרל חיוני לתפקוד תקין של התאים בגוף, קריטי למערכת הלב וכלי הדם, מערכת החיסון, מערכת העצבים, העצמות והשרירים, יעיל להרפיית שרירים ולכן טוב גם לכאבי וסת; קומפלקס ויטמיני B עם ויטמין C לטובת מערכת העצבים, וכן צמחים כמו אסטרגלוס למניעת חולשה חיסונית וגינקו בילובה שמשפר את התפקוד הקוגניטיבי".
המומחיות:
אירית נהר - מאמנת קוגניטיבית ומטפלת משפחתית וזוגית
ד"ר סילביה מנדל - מומחית בחקר המוח ושמירת הקוגניציה
הבשורה הרעה: השכיחות של מחלת האלצהיימר גבוהה יותר בקרב נשים. הבשורה הטובה: "מחקרים מוכיחים שאפשר למנוע כמעט מחצית ממקרי הדמנציה אם נימנע מגורמי סיכון", אומרת ד"ר סילביה מנדל. "אנחנו יכולות לשנות את הגורל שלנו, הידרדרות קוגניטיבית אינה גזירה משמיים".
"מלבד תזונה נכונה (תפריט ים תיכוני שמועשר בנוגדי חמצון) ופעילות גופנית - שני רכיבים ששומרים על בריאות המוח - יש פקטור חשוב שמגן גם על המצב הקוגניטיבי, ולנשים יש בו יתרון ניכר: יצירת קשרים חברתיים עמוקים", אומרת אירית נהר. "נשים יותר אוהבות את זה, יותר מיומנות בזה, אולי כי חלק מהתפקיד שלהן לאורך השנים היה לייצר תמיכה".
"מחקר שבדק יותר ממאה אלף משתתפים בבריטניה זיהה את הקשר החברתי כגורם המגן החזק ביותר מפני דיכאון", אומרת ד"ר מנדל. "ההשפעה המגינה והחשובה של לכידות חברתית רלוונטית כעת יותר מתמיד, בתקופת הקורונה".
נהר מחדדת: "זה לא רק עניין של הימנעות מהסתגרות ומבדידות, ניהול שיחה עם אנשים אחרים והימצאות בהקשר החברתי כרוכים במאמץ שכלי. גם לענות למישהו זה מאמץ. אנשים שסובלים מפגיעה קוגניטיבית מסתגרים כי הם מרגישים שאינם יכולים לעמוד במאמץ הזה".
דרך נוספת לשמור על בריאות מנטלית היא ביצוע תרגילים שמזינים את המוח. "הרבה פעמים תרגול מוחי נחשב למשהו בעל מאפיינים גבריים שקשור ביכולות ריאליות, כמו מתמטיקה או משחקי חשיבה", אומרת נהר, "אבל כשמדובר בשימור יכולות של המוח, זה ממש לא כך. אפילו אפיית עוגה כרוכה בפעולה קוגניטיבית מורכבת. כל פעילות בבית, כמו לחתוך סלט או לקפל כביסה, יש בה פוטנציאל לשימור של יכולת המוח ותפקודו".
שורה תחתונה: "הכי חשוב שתמשיכו להיות פעילות", אומרת נהר, "לעשות מה שאתן יודעות לעשות אבל גם לרכוש מיומנויות חדשות, ללמוד לשחות, ללמוד לרקוד, כל מה שלא עשיתן אף פעם"
