אחת לכמה חודשים צצות ידיעות על אנשים שבוחרים לדלג על מקלחות. בפעם האחרונה שזה קרה, לפני כחודש, נכתב על כמה שחקנים הוליוודיים, ובהם בני הזוג מילה קוניס ואשטון קוצ'ר, שמתייחסים למקלחות כהמלצה בלבד. הווידויים שלהם גררו הרבה תגובות נרגנות על כך שכסף קונה גם את האפשרות להתהלך בציבור מסריחים, ועוד יותר מכך: להימנע מהשעה הכי שנואה ביום על מיליוני הורים מיואשים ומותשים. אבל אם לרגע נקלף את השנאה כלפי היפים, העשירים, המצליחים והמטונפים, נוכל אולי לראות שהבחירה שלהם לוותר על מקלחת לא רק חוסכת להם זמן, עצבים ופגיעה במיתרי הקול, אלא שיש לה אפילו תועלות בריאותיות ואקולוגיות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"אין צורך ביולוגי להתקלח. הצורך הוא יותר בשביל הריח וההרגשה הטובה, אבל מבחינה רפואית גם אם אנחנו לא מתקלחים כל יום, זה לא יגרום לזיהום נוראי", טוען פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור בקופת חולים כללית. "בוודאי שיש הצטברות של שומן וזיעה על העור, וזה מעלה ריח אופייני (שאנחנו קוראים לו ריח רע כי ככה התרגלנו), אבל צריך להבין שבכל העולם העתיק, גם בתקופה של הממלכה המאוחדת בישראל, בתקופה של רומא או בימי הביניים, לא התקלחו. זו תופעה חדשה יחסית שהתקבעה רק בגלל הרגל חברתי. נהוג להגיד שמרי מלכת הסקוטים הכניסה את הרחצה באמבטיה לממלכה המאוחדת, אחרי שהיא אמרה לבני עמה 'תראו כמה חשוב לעשות אמבטיה. אני לדוגמה עושה אמבטיה פעם בשבוע באופן קבוע'".
ויש כזה דבר להתקלח יותר מדי?
"כן. אני חושב שבישראל עם החום והזיעה ראוי להתקלח פעם אחת ביום – או בבוקר או בערב. ממש אין צורך להתקלח יותר. יש אנשים שאוהבים להתקלח פעמיים ביום. זה מתקבל, אבל בניגוד למה שאפשר אולי לחשוב, מקלחות חוזרות לא מוסיפות לחות. להיפך, המים מייבשים את העור, ולכן אנשים שרוחצים ידיים הרבה פעמים סובלים מיובש ונוטים לאקזמות.
"חשוב לשים לב לזה במיוחד במצבים של תינוקות שסובלים ממה שנקרא אסתמה של העור. אם נקלח אותם הרבה פעמים ביום, זה יחמיר את המצב, וככה גם לגבי אנשים מבוגרים, כי עם הגיל בלוטות החלב שלנו יורדות ומתפקדות פחות, והעור נוטה יותר להתייבש. לכן, אם ניתן לבן אדם מבוגר להתקלח הרבה פעמים ביום, זה עוד יותר ייבש את העור".
אז מה עושה מי שצריך לשטוף ידיים באופן תדיר כחלק מהעבודה?
"אני ממליץ לו להשתמש בקרם לחות. יש הרבה מותגים, ולאו דווקא הכי יקר הוא הכי טוב. אני מעדיף מבחינה רפואית שהוא יוכל להשתמש בשפע וכל הזמן מאשר שיקנה קרם מאוד יקר ויתקמצן עליו".
ומה לגבי המקלחת עצמה? תמיד אומרים שכדאי לשפשף את העור עם ליפה כדי להזרים דם.
"חלילה וחס, זה נורא ואיום. זה גורם לעיבוי של העור ולהופעה של תופעה שאנחנו קוראים לה ליכן פנלוס. הפירוש של ליכן זה חזזית. כשהרופאים באירופה נתקלו בזה בפעם הראשונה, הם אמרו שזה נראה כמו חזזית על העצים. חזזית זה סימביוזה של אצה ופטרייה. השפשוף גורם לעור להתעבות ולגרד, וככל שמגרדים יותר הוא ממשיך להתעבות, וכך הלאה. אפשר להשתמש בספוג מקציף אם זה נעים, אבל כל עוד לא משפשפים את העור".
מעבר לתחושה הלא נעימה ולגרד המעצבן, הבעיה המרכזית עם יובש בעור היא פתיחת חזית עם מי שאין לנו סיכוי נגדם: החיידקים. "לכאורה, כשאנחנו רוחצים ידיים המטרה שלנו היא שהסבון יסלק את כל החיידקים מהידיים", טוען ד"ר דרור בר-ניר, מרצה למיקרוביולוגיה ולביולוגיה תאית באוניברסיטה הפתוחה ובעל הבלוג "על חיידקים, נגיפים ושאר ירקות", "אבל אם נעשה בדיקה על ידי נגיעה בצלחת פטרי לפני ואחרי שטיפת ידיים, נראה שלפני רחיצת הידיים צמחו המון חיידקים ואחרי רחיצת הידיים, למרבה ההפתעה, צמחו המון חיידקים. הסיבה לכך היא שיש לנו שכבת שומן על כפות הידיים, ומעליה יש חיידקים שהגיעו אלינו אחרי שלחצנו ידיים, נגענו בידיות, היינו בשירותים, נגענו באדמה וכדומה. הסבון יוצר תמיסה עם השומן שעל הידיים ומסייע לנו לסלק את שכבת השומן יחד עם כל מה שאספנו בדרך, כי חלק מזה עלול להיות מסוכן, אבל למעשה, ברגע שהסרנו את שכבת השומן עם החיידקים שמעליה חשפנו את החיידקים שחיים בסימביוזה על העור.
"העור שלנו לא סטרילי. יש עליו אוכלוסיית חיידקים שהיא חשובה לנו. היא חלק מאיתנו, ובלעדיה לא נחיה בצורה אופטימלית. הם מפרישים חומרים ששומרים לנו על החומציות הנכונה של העור (ph), ולכן חשוב שהם יהיו שם. שכבת השומן שעל העור מגינה עליהם. אלו שמתרחצים יותר מדי, או משתמשים בסבונים מאוד חזקים, מסירים את שכבת השומן, ואז גם החיידקים שמתחתיה מתחילים להיפגע, וכתוצאה העור שלנו מתחיל להראות סימנים לא טובים. אצל מי שמתקלח אחת לכמה ימים, או אפילו אחת ליום, הפגיעה היא ברמה סבירה, אבל יש כאלו שאובססיביים להתקלח פעמיים, שלוש ואפילו ארבע פעמים ביום, וזה כבר פוגע בחיידקים של העור".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
אבל ידיים אנחנו שוטפים הרבה יותר מפעם ביום.
"ידיים כן, אבל בידיים שכבת השומן חוזרת די מהר. יש לנו בלוטות מאוד פעילות שם שמפרישות את השומן. וגם במקרה של ידיים אנחנו הרבה פעמים נוגעים בדברים שלא היינו צריכים לגעת בהם, ואז נוגעים בפנים, בכוונה או שלא בכוונה, וזה עלול להיות מסוכן ולגרום לבעיות. במקרה הזה אנחנו רוצים להיפטר מהאורחים. לכן חשוב לשטוף אוכל, ולשטוף את הידיים עם מים וסבון אחרי שיוצאים מהשירותים למשל".
ומה לגבי אלכוג'ל?
"הוא יותר פוגע בפלורה הטבעית של העור, ולכן תמיד עדיף להשתמש במים וסבון. גם במקרה של אלכוג'ל הם יתאוששו, אם זה לא משהו שנעשה כל חמש דקות. בסופו של דבר הם חיים ומתרבים על העור, אז אם לא עשיתי חיטוי מוחלט שלהם הם יתאוששו, או שיגיעו חדשים אם סילקנו את כולם.
"אבל בתקופת הביניים העור יכול להתייבש ולהיסדק. ואם העור ייסדק, חיידקים נוספים יכולים לחדור, או אפילו חיידקים שבאופן נורמלי טובים לנו כשהם נמצאים על פני העור אבל עלולים להזיק אם הם נכנסים פנימה, לתוך הדם. זו הסיבה שצריך לחטא מאוד את המקום שבו עושים זריקות, כי ברגע שהמחט חודרת אל העור היא גם מחדירה את החיידקים שהיו על העור".
פרופ' כהן מסכים עם ד"ר בר-ניר על העדפת סבון על פני אלכוג'ל, ושם דגש על שימוש בסבון עדין: "ככל שהסבון יותר עדין זה יותר טוב. כל מותג של סבון תינוקות יהיה טוב. אפשר להשתמש גם באל-סבון, שהפורמולציה הכימית שלו שונה והוא הרבה יותר עדין מסבון, אלא אם מדובר במכונאי או טבח שנוגעים בחומרים מאוד שומניים, ואז לאל-סבון לא יהיה מספיק כוח להוריד את השומן הזה מהעור. אם מישהו צריך ניקיון רגיל, אל-סבון או סבון תינוקות יעשו את העבודה".
אם חשבתם שהסכנות שבריבוי מקלחות מסתכמות בפגיעה בחיידקים הטובים, ביובש ובזיהומים, פרופ' ערן פרידלר מהיחידה להנדסת סביבה ומים בטכניון מזכיר גם את הזווית האקולוגית. "זו גם בעיה. מה שמאוד מאפיין את העשורים האחרונים זה שכמויות המים פר מקלחת גדלו. מובן שצריכת המים תלויה במשך הזמן של המקלחת, וגבר קירח, למשל, יתקלח פחות זמן מאשר אישה שצריכה לחפוף שיער ארוך, ובוודאי ממתבגרים שאצלם המקלחות הן אינסופיות - אבל בנוסף יש את השינויים בטכנולוגיה עצמה, שהשתנתה לרעה.
"בניגוד להרבה מכשירים ביתיים כמו מכונת כביסה ואסלות, שירדו כמעט ב-50% בכמויות המים שהן צורכות, או מדיחי כלים שירדו עד 70%, דווקא במקלחות יש תופעה הפוכה. עד לפני כמה שנים ראש המקלחת היה קטן. כיום ראש המקלחת הסטנדרטי הוא הרבה יותר גדול, וככל שהראש יותר גדול הוא מוציא יותר מים. בנוסף יש יותר ויותר בתים שיש בהם ראשי מקלחת ענקיים, כי זה הפך להיות סמל סטטוס. יש גם כל מיני תוספים כמו ה'פאוור שאוור', שאלו זרמים שיוצאים מהצדדים של המקלחת, ועוד כל מיני פטנטים ופינוקים כאלו, שבעצם גורמים לזה שצריכת המים במקלחת עבור כל בן אדם עלתה בסדר גודל של 50%-60% ממה שהיא הייתה בתחילת שנות האלפיים".
9 צפייה בגלריה
ראש מקלחת גדול, שהפך לסמל סטטוס, מבזבז הרבה יותר מים מראש מקלחת סטנדרטי
(תמונה: shutterstock)
אז אין גם פטנטים שנועדו להילחם בזה?
"יש חסמים במקלחת, אבל הם לא ממש עושים את העבודה. יש מקומות בעולם שבהם יש שעון חול במקלחת כדי לעודד אנשים לחסוך במקלחת. יש גם מקלחות עם ראשים שמשחררים אוויר – בגלל שאנשים אוהבים להרגיש זרם חזק, יש ברזים שמשחררים יחד עם המים גם אוויר, וזה נותן את אותה תחושה. אבל כל זה עדיין לא מספיק".
עד כמה בזבוז המים במקלחת גורם לנזק משמעותי?
"הצריכה במקלחת מהווה סדר גודל של 30% מהצריכה התוך-ביתית, שזה המון מים. בארץ רוב המים עוברים התפלה ועוברים להשקיה חקלאית. אפשר לומר שכל עוד אתה לוקח את המים ומחזיר אותם בצורה כזו או אחרת אז הנזק הוא קטן יותר, אבל צריך לזכור שבמחזור עצמו משקיעים המון אנרגיה, שגם לה יש מחיר אקולוגי וכלכלי.
"בסופו של דבר לוקחים מים מהים. אז נכון שהם הולכים לחקלאות, אבל האם זה נכון לקחת מים מהים, להשקיע בהם משאבים כדי להעביר אותם למקלחת ואז להשקיע בהם משאבים כדי להעביר אותם לחקלאות? אני חושב שזה לא נכון. כמובן שזה טוב שמשתמשים בהם, ולשמחתנו ישראל מובילה בעולם בנושא של מחזור מים לחקלאות, כי אנחנו סובלים ממחסור במים החל משנות ה-70 וה-80 ואילו שאר העולם רק עכשיו מתחיל להיכנס לזה. אבל גם עם הפתרונות שיש לנו, זה עדיין לא מספיק. זה מה שנקרא 'גרין ווש' – זה להראות כאילו אתה ירוק".
אז השורה התחתונה היא שצריך להתקלח פחות, לעשות מקלחות יותר קצרות ולהתקין ראשי ברזים קטנים יותר?
"ויש גם הבדל משמעותי בין אלו שמתקלחים רציף ללא רציף. יש אנשים עם מודעות סביבתית שבזמן שהם מסתבנים הם סוגרים את הברז במקלחת, וזה חוסך לא מעט מים. דווקא המקלחות המודרניות, עם הברז האחד, מעודדות את זה - כי מכוונים את הטמפרטורה פעם אחת, ואז גם אם סוגרים ומדליקים שוב, זה נשאר אותו הדבר. במקלחות הקלאסיות עם שני הברזים זה הרבה יותר קשה.
"לכן צריך להיות עם משמעת. להשתמש בדיוק במה שצריך, למרות שתמיד רוצים לגרום לנו להשתמש ביותר. למשל תסתכלי על החור של משחת השיניים, הוא גדל אז אנחנו צורכים יותר. צריך להיות צרכנים נבונים יותר ולא לבזבז משאבים".
9 צפייה בגלריה
''יש אנשים עם מודעות סביבתית שבזמן שהם מסתבנים הם סוגרים את הברז במקלחת, וזה חוסך לא מעט מים''
(תמונה: shutterstock)
אחרי כל המידע הזה, קל להבין את התנועה ההולכת וגדלה של אנשים שבוחרים להשקיע קצת יותר מחשבה בהרגלי המקלחת שלהם, ולמצוא דרכים אלטרנטיביות לרחצה הסטנדרטית. אחת מהם היא קרן בושי, פיזיותרפיסטית מומחית לשיקום אורתופדי ופציעות ספורט. לפני כמה חודשים היא העלתה לרשתות החברתיות סרטון תחת השם "למה הפסקתי להתקלח?", אלא שכבר בשניות הראשונות שלו היא מבהירה שהכותרת קצת יותר פרובוקטיבית מהמציאות, ובפועל היא לא הפסיקה להתקלח לגמרי, אלא רק התחילה לעשות את זה אחרת.
"כאחת שעוזרת בבריאות ובשיקום של הגוף, אני יודעת שהשיקום הוא לא רק חיזוק של השרירים או טיפול אורתופדי, ולכן אני צריכה להתייחס לכל המכלול. עברתי הרבה השתלמויות בנושא, ובין השאר הגעתי גם להשפעה שיש למקלחות על העור ועל הגוף.
"כשאנחנו מתקלחים הרבה ומשפשפים את העור, אנחנו לא מנקים את עצמנו אלא מורידים הגנה של שכבה שומנית. לכן לא צריך לשפשף את הגוף כדי לנקות אותו, וזה גם לא נכון שצריך להתקלח הרבה כדי להיות נקיים".
ובכל זאת, אנחנו מזיעים ומתלכלכים.
"יש זיעה והפרשות, אבל הם חלק ממנגנון ההגנה של הגוף. זה לא שאני אומרת לא להתקלח בכלל, אלא לעשות את הכול במינון ובאמת לעזור לגוף להיות בצורה הטבעית שלו יותר.
"אני גם ממליצה להשתמש במים קרים לסירוגין, עד חמש דקות כל פעם. יש לזה כמה יתרונות: זה מחזק את מערכת הלימפה, כי צינורות הלימפה מתרחבים בחום ומתכווצים בקור. ברגע שמערכת הלימפה מתחזקת, יש עבודה טובה יותר של תאי הדם הלבנים שאחראיים על ניקוי הגוף מרעלים וחיזוק מערכת החיסון. היתרון השני זה שזרימת הדם משתפרת, ואז יש עבודה יותר טובה של הלב, וגם ריפוי ושיקום יותר טוב של פציעות, כי הדם מגיע יותר טוב לתאים תוך כדי שהוא מוביל לתאים את החמצן הדרוש לריפוי".
ואכן, מחקר הולנדי מ-2016 שבדק אם מקלחות קרות באמת מחזקות את המערכת החיסונית שלנו הצליח להוכיח טענה זו, אחרי שבדק את ההבדלים בין אלו שהתקלחו במים קרים לבין אלו שהתקלחו במים פושרים וחמים ומצא כי הנחקרים מהקבוצה הראשונה דיווחו על הרגשה טובה יותר, וגם לקחו פחות ימי מחלה בהמשך השנה.
לפי בושי, יש עוד כמה יתרונות למקלחות קרות: הן עוזרות לשיפור מצב הרוח ולשיכוך כאבים, ואפילו יכולות לסייע לירידה במשקל: "יש לנו בגוף שומן חום, שמטרתו לשמור על חום הגוף. בחשיפה למים קרים, השומן החום שורף קלוריות כדי לשמור על טמפרטורה בריאה".
מהם הרגלי המקלחת שלך?
"אני משתמשת במים קרים וחמים לסירוגין, ולפעמים עושה ממש אמבטיות קרח. במשך היום יש לי מגבת לחה שאני מרטיבה אותה במים עם קרח ומניחה על אזורים שונים בגוף שאין בהם הרבה מגע כמו הבטן, וגם באזור הפנים.
"כשיש תקופה כזו כמו עכשיו, שיש בה חוסר במגע אצל אנשים שחוששים להתחבק או לא יכולים, זה מאוד חשוב לעבוד על חיזוק מערכת החיסון ובמקביל על הורדת הסטרס והצורך במגע. אז אפשר לשים את הרגליים בתוך דלי עם מים קרים, אפילו עם קצת קרח, לעד חמש דקות ואז לעבור למים חמים. זה יכול לעזור לאנשים להירגע, ועל הדרך לשפר את המערכת החיסונית".
לצד אנשים שהתחילו להפחית במקלחות או להתקלח אחרת, ישנן גם יותר ויותר נשים שבוחרות להפסיק לחפוף. התנועה העולמית, שעם הזמן התקבע לה השם No-Poo (ללא שמפו), דוגלת בהנחה שחפיפות תכופות גורמות לייבוש השומן הטבעי שהשיער זקוק לו, מה שגורם לקרקפת לייצר כמות מוגברת של שומן, שהופך את השיער לשומני ולכן צריך לנקות אותו שוב, וכן הלאה. לטענת התנועה, הגמילה משמפו מאפשרת לקרקפת לחזור לאיזון המקורי שלה, ולדאוג לשמור על שיער בריא וחזק.
אחת הדוגלות בשיטה היא הודיה טוויטו, אמנית בת 29, שכבר קרוב לשבע שנים לא משתמשת בשמפו. "לפני שבע שנים הייתי בהודו ופגשתי בחורה שהיה לה שיער ממש יפה. שאלתי אותה איך היא מטפלת בו, והיא סיפרה לי שהיא חופפת רק פעם בחודש. החלטתי לנסות גם. זה לא היה מלווה באידיאולוגיה, וגם לא באמת הבנתי מה זה אומר. הייתי יותר בקטע של האתגר – בוא נראה אם אני אצליח לא לחפוף ארבעה שבועות".
למה דווקא ארבעה שבועות?
"כי השיער צריך להסתגל למצב החדש שלו. בדיעבד הבנתי שהשמפו סותם נקבוביות וכולא שומנים ולכלוכים, וברגע שאת לא חופפת הוא מוציא שומן טבעי ומנקה את עצמו, ואז אין צורך לגעת, רק עם מים מדי פעם. בתקופה הראשונה זה היה ממש קשה, כי השיער מוציא בהתחלה הרבה לכלוך והוא שומני ודביק. יש פיתוי מאוד גדול לחפוף, ובטיול כבר הגעתי לחופים, אז נשברתי וחפפתי, אבל כשחזרתי הביתה התחלתי מחדש ארבעה שבועות - וככה זה התחיל להתגלגל. באותה תקופה גם התחלתי לקרוא על זה יותר ונכנסתי לקבוצות פייסבוק, והתחלתי להתחבר לאידיאולוגיה שמסביב".
ומה השינוי שראית?
"השיער הרבה יותר בריא. כל השנים השיער שלי בקושי ארך, ומאז שהפסקתי לחפוף הוא מתארך בקצב מהיר. מעולם לא היה לי שיער ארוך כל כך. חוץ מזה שמאוד קל לי לטפל בו, אני פשוט לא שמה כלום. אני דואגת לשטוף טוב במים, לפעמים מורחת קצת שמן זית ומסרקת טוב. בעצם אני מסרקת את השומן הטבעי מהקרקפת ועד לקצוות, ואז השיער נראה מלא ברק באופן טבעי. זה גם בריא וגם חסכוני, כי אני לא משתמשת בכל הקרמים והשמפואים שמיועדים לתלתלים".
ואת לא חופפת בכלל? גם לא עם חומרים טבעיים?
"בהתחלה, כשקראתי על זה, ניסיתי מלא דברים כמו חומץ תפוחים, ביצה ויוגורט. מלא שטויות כאלו. חלק מהם עובדים, אבל אני לא באמת מקפידה על זה. הייתה תקופה שהייתי מורחת שמן קוקוס, והרגשתי שהוא קצת מייבש לי את השיער. אחר כך שטפתי את השיער במי אורז, כי אומרים שכשמשרים אורז במים הוא מוציא מינרלים שטובים לשיער, אבל הבנתי שאצלי הכי עובד זה מה שהכי טבעי".
ומה לגבי ריח?
"זה משהו שבאמת מלחיץ אנשים שחושבים להפסיק לחפוף, אבל אין ריח רע. הריח של השיער שלי הוא טבעי, ואם אני רוצה להוסיף קצת ריח טוב יש שמנים טבעיים שאפשר לשים, כמו לוונדר או יסמין. אני מתיזה קצת, וזה מעניק ריח רענן ונעים".
את גם לא חופפת אחרי הים או הבריכה?
"לא. זה פשוט לוקח לי הרבה זמן להסתדר אחרי, במיוחד אחרי שאני הולכת לחופים עם הרבה חול. אני מנקה את השיער, שוטפת ומסרקת אותו טוב. מטפלת בו בדיוק אותו הדבר, רק במשך יותר זמן".
את לא נשברת לפעמים?
"יש מקרים שבהם אני חופפת, כל חודשיים בערך, ואז השיער שלי נראה זוועה. אז נכון שהוא מרגיש נעים ורך, אבל מבחינה חיצונית הוא נראה לא טוב, התלתלים מתנפחים והוא נראה יבש וחסר צורה".
ומה לגבי הקרקפת? את לא מרגישה שהיא מלוכלכת לפעמים?
"לא. זה בדיוק הקטע, שהיא מנקה את עצמה, היא מוציאה לכלוך ואני מסרקת את זה החוצה במקלחת, מפזרת את השומן הטבעי על השיער ואז הכול שם מאוד נקי".
ומה דעת המומחה בעניין? "זה שהשומנים נמצאים על הקרקפת והשיער זה בסדר, וזה שאנחנו רוצים להוריד אותם עם שמפו ולהרגיש שהשיער פחות שומני זה גם בסדר, אין כאן מי צודק ומי לא צודק", אומר פרופ' כהן. " אין סיבה רפואית לחפוף את השיער, זה רק בשביל ההרגשה. רק אם בן אדם לא יחפוף או לא ישטוף את הראש במשך שנים עלול להיווצר מרחב של חיידקים וזיהום. אז זה הכול עניין של איזונים - ככל שתחפפי יותר הקרקפת תהיה יותר יבשה, וכך גם השערות".
בכל זאת, יש איזה איזון אופטימלי?
"ישראל זו מדינה חמה ואנחנו מזיעים הרבה, אז נראה לי שפעם ביום זה בסדר וגם פעם בכמה ימים זה בסדר. ונראה לי שאם חופפים יותר מפעם ביום או פחות מפעם בשבועיים, זה פחות סביר. אבל כל עוד אנחנו לא בקיצון, אין לזה משמעות".
הודיה, באילו תגובות את נתקלת כשאת מספרת שאת לא חופפת?
"האמת שבדרך כלל אני לא מדברת על זה. זה די נהיה שגרה. אבל כשאני מדברת על זה, אני בעיקר מקבלת מלא שאלות, ולפעמים גם יש תגובות שנובעות מחוסר ידע כמו 'אני חייבת את הקרם שלי' או 'זה בטח מסריח'. אנשים גם מצפים ממני לגור באוהל בחור ולאכול עלים, אבל הכול אצלי ממש רגיל".
