תארו לכם את הסיטואציה הבאה: הייתם ליד חולה קורונה ונדבקתם. הרופא ממלא עבורכם בטלפון באופן אוטומטי מרשם אלקטרוני לתרופה, שמפחיתה דרמטית את הסיכויים שתחלו קשה ותזדקקו לאשפוז או תמותו מהמחלה. חבר רוכש עבורכם את התרופה בבית המרקחת (כי אתם בבידוד). חמישה ימים, שלוש סדרות בנטפליקס ו־40 כדורים אחר כך (ארבעה כדורים, פעמיים ביום) - הקורונה מאחוריכם. החיים חוזרים לשגרה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
נשמע כמו חלום רחוק? בואו ניקח את זה צעד נוסף קדימה. לא רק אתם מקבלים את התרופה. גם בני משפחתכם הקרובים שנחשפו אליכם, ואפילו קולגות בעבודה ששהו איתכם שעות ארוכות בחדר ישיבות סגור, לוקחים אותה כטיפול מונע עוד לפני התפתחות המחלה. התוצאה? אף אחד מהם לא נדבק. מעגל ההדבקה נקטע, בלי חקירות אפידמיולוגיות ובלי בידודים. עד סוף השבוע הקרוב כל האירוע הוא נחלת העבר. אנקדוטה בריאותית שולית וחסרת חשיבות, בדיוק כמו דלקת גרון או שפעת קלה שחלפה.
עם החיסונים והתרופות, מנבא סגן הנשיא הבכיר וראש החטיבה הרפואית של מרק העולמית, ד"ר אליאב בר, הנגיף יהפוך לדייר שגרתי ובלתי מזיק מעולמנו. "הקורונה לא תיגמר, הנגיף לא ילך לשום מקום, הוא יישאר אנדמי, זו מחלה שתהיה כאן תמיד", צופה בר, ישראלי לשעבר, שעזב את המדינה כנער לפני 40 שנה והפך לאחד מבכירי תעשיית הפארמה בעולם, בראיון בלעדי לתקשורת הישראלית. "אבל אם יהיו חיסונים ובוסטרים ותרופות נוכל לחיות עם זה. זה יהיה עוד נגיף, כמו שפעת. לא נצטרך את הסגרים ואת המסכות".
מתי, להערכתך, זה יקרה?
"צריך לתת את הבוסטר בכל העולם, כמו בישראל. ייתכן שיהיה בוסטר כל שנה, אולי קצת שונה. וצריך גם תרופות עבור מי שלא יכול להתחסן. התרופה שלנו היא אחת מהן. יכול להיות שיהיו אחרות. ב־2022, אני מקווה, נחזור לשגרה".
והוא לא רק מדבר, אלא גם עושה. השבוע עשה העולם צעד משמעותי נוסף אל עבר הניצחון המיוחל על המגפה שגזלה מאיתנו את שגרת חיינו אי שם לפני כמעט שנתיים, כשמרק הציגה את התקווה התורנית העולמית במלחמה בקורונה - התרופה מולנופירביר. בזמן שמדינות העולם נאבקות על החיסונים, הכריזה מרק (הפועלת בישראל בשם MSD) על הפסקת הניסויים בתרופה החדשה, לאחר שהתברר כי היא הפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לאשפוז ולתמותה בקרב החולים שקיבלו אותה. הודעת החברה, בתמיכת מינהל המזון והתרופות האמריקאי, כי היא מתכוננת להגיש באופן מיידי בקשה לאישור חירום לשיווק התרופה החדשה, הקפיצה את מנייתה ביותר מעשרה אחוזים, והפילה את מניות חברות החיסונים נגד קורונה, בהן פייזר, מודרנה וביונטק, לאחר עליות בנות אלפי אחוזים מתחילת המגפה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עד היום, מעט מאוד תרופות הוכחו כיעילות במידת מה לטיפול בקורונה, ביניהן סטרואידים לחולים קשים, רמדסיביר - התרופה האנטי־ויראלית הראשונה שאושרה לטיפול בקורונה והנוגדנים של חברת רג’נרון, שמונעים מהנגיף להתרבות. כולן ניתנות לווריד באשפוז. המחסור בטיפול תרופתי יעיל נגד המחלה הוביל לשגשוגו של שוק שחור ענף המציע מגוון "טיפולים" לא בדוקים, מוויטמינים עד תרופה שמיועדת לסוסים. מכאן נובע הצורך האדיר בטיפול בדוק, שיעשה את העבודה במקרה שנדבקת.
התרופה החדשה, הקרויה על שם הפטיש של ת'ור, אל הרעם במיתולוגיה הנורדית, נועדה לעצור את הנגיף מלהשתכפל בתאים, על ידי החדרת טעויות לתוך הקוד הגנטי שלו. עוד נגיע לזה בהמשך. כפי שמציין בר, זו התרופה הראשונה בעולם נגד קוביד־19 שנלקחת דרך הפה ואמורה להינתן, אם וכאשר תאושר, במסגרת ביתית, ולכן מוגדרת כבר עכשיו על ידי המומחים כגיים צ’יינג’ר.
"אני חושב שמצאנו כלי חשוב מאוד במאבק נגד הנגיף", אומר בר. "באנשים שסובלים מזיהום בשלב מוקדם, התרופה יכולה למנוע את הסיכון לאשפוז ולמוות. זה דבר חשוב מאוד. עד היום לא הייתה לנו היכולת לטפל בקוביד דרך הפה, בלי זריקות או אינפוזיה, בלי צורך להתאשפז בבית חולים. בזכות התרופה שלנו אנשים יוכלו לקבל תרופה בבית במשך כמה ימים והסיכון שלהם לאשפוז או למוות יירד דרמטית. זה עניין גדול מאוד וחשוב מאוד לכולם ברחבי העולם, כולל בישראל".
לאילו מטופלים התרופה שלכם מיועדת?
"אני חושב שהשימוש החשוב ביותר בתרופה שלנו יהיה באנשים שהם בסיכון למחלה קשה. שניתן לטפל בהם זמן קצר אחרי שהם מתחילים לחלות. המחקרים נעשו באנשים שהיו להם גורמי סיכון לתוצאות גרועות: מבוגרים מעל גיל 60, חולי סרטן או שהיה להם סרטן, חולי לב, כליות וריאות, חולי סוכרת ואנשים שסובלים מהשמנת יתר. חשוב מאוד שיהיה משהו שניתן יהיה לתת אותו לאנשים האלה ולהוריד במהירות את הסיכון שלהם. לא חייבים להגיע לבית חולים עבור זה. אפשר לקנות אותה בבית המרקחת".
השמנה היא גורם סיכון מאוד נפוץ. אם כך, תכלס התרופה מתאימה לרוב האוכלוסייה.
"קוביד הוא בעיה חמורה בכל גיל ובכל מצב בריאותי. אבל הכי חשוב לטפל בחולים שיש להם גורמי סיכון. אלה האנשים שהתרופה תהיה עבורם בעלת ערך כי היא תיתן להם הזדמנות לא לקבל את התסמינים הגרועים ולהתאשפז. גם הסיכון למוות מופחת. סביר להגיד שזה חלק ניכר מהחולים".
מתי תגישו ל־ADF בקשה לשיווק חירום?
"בעוד כמה שבועות. אנחנו צריכים לסגור את כל הקצוות, ולעשות את כל הניתוחים הנדרשים. נעשה את זה מהר ככל הניתן. אנחנו מקווים שנוכל לקבל תשובה במהירות".
‘מרק’, יצרנית החיסונים השנייה בגודלה בעולם, בכלל התכוונה לייצר חיסון נגד המחלה, אבל המשימה לא צלחה. חברת התרופות האמריקאית רידג'בק (Ridgeback), שמרק רכשה אותה, עסקה בפיתוח התרופה עוד לפני הקורונה. בניסויים שנערכו בה בתרביות תאים, בחיות מעבדה ובבני אדם התקבלו תוצאות מבטיחות נגד נגיפים שונים, בהם נגיף השפעת, נגיף הגורם לדלקת קרום המוח בסוסים, וגם נגד MERS, נגיף הקורונה הקטלני שגרם לתחלואה קשה במזרח התיכון לפני כעשור. בתחילת המגפה, כשנבדקה בתרביות תאים, התרופה הראתה פוטנציאל טוב להתמודד גם עם נגיף הקורונה החדש.
במחקר הבטיחות הראשון, נמצא שהתרופה בטוחה לשימוש, ואין לה תופעות לוואי משמעותיות. בשלב 2 של הניסוי, השוו קבוצה של כמאה חולי קורונה במצב קל שטופלו בתרופה במינונים שונים, לעומת מאה חולים שטופלו בפלסבו. גם כאן לא נמצאו תופעות לוואי מטרידות. התרופה הפחיתה באופן משמעותי את העומס הנגיפי אצל החולים לעומת קבוצת הביקורת.
"בתחילת המגפה בדקנו חיסונים וחיפשנו מה עוד אפשר לעשות כדי לסייע”, מספר בר. "לחברה שלנו יש היסטוריה ארוכה של פיתוח תרופות אנטי־ויראליות להפטיטיס סי ול־HIV. ידענו שמה שמעניין בתחום הזה הוא תרופה שתוקפת את המכניזם שבו וירוסים יוצרים עותקים גנטיים חדשים. זו הבטן הרכה שלהם. כשהמחקרים המוקדמים שעשינו הראו שיש ירידה בעומס הוויראלי וגם ביכולת של הווירוס להדביק תאים חדשים, הנחנו שאנחנו בדרך הנכונה, אבל קשה לדעת בוודאות עד שאתה נכנס לניסויים קליניים גדולים. כדי להאיץ את הדברים על מנת שנוכל לשווק את התרופה מהר ככל הניתן עשינו תוכנית שמשלבת את שלב 2 ו־3 של הניסויים. בשלב הראשון בדקנו מינונים שונים ובדקנו את כמות הווירוס בגוף ומתי הוא לא מידבק יותר. ישראל הייתה מאוד מעורבת בו. כשראינו את המידע המעניין שהתקבל בניסויים עברנו לשלב 3 עם המינון הנכון, ולקחנו את הניסויים קדימה. למרות הרמזים החיוביים, עד שלא פותחים את כל הנתונים ומגלים מי מהחולים קיבל מה, אי־אפשר להיות בטוח שהתרופה באמת עשתה את העבודה. זה הסיכון שלוקחים, וזו ההתרגשות כשמגיע הרגע ואתה מבין שיש לך מספיק מידע".
כפי שאומר בר, ישראל הייתה מאוד מעורבת בניסוי ההיסטורי. למעשה, החולה הראשון בעולם שטופל בתרופה במסגרת השלב השני של הניסוי היה בישראל. 12 חולים טופלו בביתם במסגרת הניסוי שהתקיים ב’הדסה’. עד היום לא ידוע מי מהם קיבל מה, משום שתוצאות הניסויים עדיין לא נפתחו במלואן.
“הצעת המחקר של ‘מרק’ בתרופה תאמה את תפיסת העולם של הדסה ושלי, שצריך לעבור מטיפול בחולה הקורונה הקשה לחולה הבינוני והקל”, מספר פרופ’ יוסף קרקו, מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית בבית החולים הדסה עין כרם והחוקר הראשי של התרופה בישראל. “הניסיון שלנו עם התרופה היה טוב, במובן זה שהמשתתפים לא חוו תופעות לוואי. שיעור תופעות הלוואי במשתתפים שקיבלו פלסבו לעומת אלה שקיבלו מנה פעילה היה דומה. כולם טופלו בבית, החלימו והם במצב מצוין. כמובן שצריך לזכור שמספרי החולים שטופלו מאוד קטנים, ולכן נדרשת מידה של זהירות, אבל אין ספק שהטיפול הזה נראה מאוד מבטיח".
לדברי קרקו, גם בעידן הבוסטר, תרופה שתמנע הידרדרות למחלה קשה נחוצה ביותר. "אני מאמין גדול בלא להמתין לכך שהחולה יידרדר אלא לטפל בו בשלב מוקדם", הוא אומר. "החולה הקשה לא נולד קשה. מצבו היה קל ולאט־לאט הידרדר. בואו נתפוס אותו לפני שזה קורה".
5 צפייה בגלריה
''החולה הקשה לא נולד קשה. בואו נתפוס אותו לפני שזה קורה''. פרופ’ יוסף קרקו
(צילום: עטא עוויסאת)
שלב 3 של הניסויים, עליו דיווחה החברה בסוף השבוע האחרון, כלל 775 מתנדבים, בהם חולים במצב קל או בינוני וקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו. כל החולים סבלו לפחות ממחלת רקע אחת, שמהווה גורם סיכון לקורונה. מהודעת החברה עולה כי התרופה הפחיתה ב־50 אחוז את מספרי האשפוז והמוות בקרב החולים שטופלו בה (7.3 אחוזים עם התרופה לעומת 14.1 אחוזים בקבוצת הביקורת), בארבעת השבועות לאחר מתן התרופה. בקבוצת הניסוי לא מת אף חולה, לעומת שמונה שמתו בקבוצת הביקורת.
המשתתפים דיווחו על תופעות לוואי קלות, בהן כאבי ראש, שהופיעו בשיעור דומה אצל שתי הקבוצות. בדיקה גנטית של הנגיפים מצאה שהתרופה יעילה נגד וריאנטים שונים, בהם דלתא ולמדא, שזוהה לראשונה בפרו וסווג על ידי ארגון הבריאות העולמי כמדאיג.
"במחקר שלנו נכתב שתהיה לנו קבוצה חיצונית של מומחים במחלות זיהומיות, שתבחן את המידע", מספר בר. "המומחים האלה הסתכלו על הנתונים ואמרו שהמידע טוב מכדי להמשיך את המחקר. שחשוב להפסיק את המחקר כדי ללכת לדבר עם הסוכנות הרגולטורית ולהתחיל להתכונן לאישור. כדי לוודא שהכל בסדר פנינו עם התוצאות ל־FDA ושאלנו לדעתם. אמרנו, 'אנחנו יכולים להמשיך את המחקר ולקבל עוד קצת מידע'. והם אמרו, ‘לא, זה חשוב מדי. אתם צריכים להפסיק את המחקר עכשיו ולהגיש לנו מהר מאוד מידע כדי שנוכל להעריך אותו’. כולנו התרגשנו מאוד. כמובן שעצרנו את הניסוי".
תאר את הרגע שבו הבנתם שיש לכם קלף מנצח.
"אתה יושב בחדר ואתה מחכה ואתה מחכה ליד הטלפון ואתה מחכה ומחכה, ואז הוועדה מתקשרת ואומרת, 'יש לנו מידע ואנחנו צריכים לדבר איתכם'. ואז פתאום, עניין של שניות, אתה מבין שיש לך ביד משהו, שיכול לשנות את מסלול המחלה ועשוי לעזור בצורה מדהימה ברחבי העולם. קשה להסביר את ההרגשה הזאת. זה מאוד־מאוד מרגש. ידענו שלא רק שזה נורא חשוב במדינות כמו ישראל וארה"ב ואירופה אלא במיוחד בחלקי העולם שאין להם חיסונים ונורא קשה לחסן את האוכלוסייה שלהם. עכשיו אפשר לתת להם את התרופה ויהיה הרבה יותר קל לשלוט בנגיף".
בדיוק כמו החיסונים של פייזר, גם התרופה החדשה מכוונת לבטן הרכה של הנגיף: העובדה שהחומר הגנטי שלו מבוסס על מולקולת RNA, ולא על DNA, כמו בבני־אדם. מנגנון הפעולה של התרופה החדשה מתוכנן להכניס טעויות לתוך הקוד הגנטי שימנעו מהווירוס לשכפל את עצמו ולהתרבות בתאים שלנו. מין סוס טרויאני ביולוגי שגורם לנגיף להרוס את עצמו בדיוק כשהוא מנסה בכל כוחו לשרוד.
"ברגע שיש כל כך הרבה פגמים הווירוס לא יכול להשתכפל יותר”, מסביר בר, “בגלל שהתרופה פוגעת במכניזם של ההשתכפלות, שהוא אחד המנגנונים המשמעותיים של הנגיף, אין השפעה לווריאנטים השונים. כשהווירוס מנסה לשרוד תחת לחץ של אנשים שמתחסנים או שמתחילים לפתח חסינות, הוא אוהב לפתח מוטציות בחלק החיצוני שלו, במעטפת, כדי לשרוד ולהתגבר על התגובה החיסונית. לכן חלבון הספייק שלו (החלק החיצוני בעל המראה הקוצני של הנגיף, שבאמצעותו הוא חודר לתאי הגוף - ש”ר) משתנה כל הזמן. אבל זה לא יכול לשנות את מנגנון השכפול שלו, שהוא עדין מאוד. הנזק שהתרופה גורמת לחומר הגנטי יעיל מאוד בלי קשר לסוג הנגיף שמסתובב כאן. לכן התרופה עובדת במקרה של וריאנט דלתא בדיוק כמו בגמא ובכל שאר הווריאנטים שזוהו עד היום".
אבל מנגנון הפעולה הזה של התרופה הוא גם עקב האכילס שלה. על פי טענות שהועלו לאחרונה בפורומים שונים התרופה עלולה להיות מוטגנית, כלומר לגרום שינויים בחומר הגנטי האנושי, המגדילים את הסיכוי להתרחשות מוטציות העלולות להזיק לתא. מכאן נובעת הדאגה העיקרית שנוגעת לבטיחות של התרופה: גם תאים אנושיים עלולים להתבלבל ולהכניס את הקוד השגוי לתוך החומר הגנטי שלהם. לאורך זמן, עלולים שינויים כאלה - שוב, הכל בתיאוריה כמובן - להיות בעלי פוטנציאל סרטני.
במקרה של עוברים ברחם, למשל, עלולה פגיעה כזו לגרום למומים מולדים, ולכן סביר שהתרופה לא תאושר בשלב ראשון לשימוש בנשים הרות. בניסויים הקליניים, התבקשו המשתתפים להימנע ממגע מיני או להשתמש באמצעי מניעה בזמן שנטלו את התרופה ולפחות ארבעה ימים לאחר מכן. נשים בגיל הפריון התבקשו להציג בדיקת היריון שלילית כתנאי לשימוש בה. השפעת התרופה גם לא נבדקה עדיין על ילדים, וגם בתחום זה יידרשו מחקרים נוספים.
בשיחה עם עיתונאים שנערכה בשבוע שבער, אמרה דריה האסודה, וירולוגית בכירה ב’מרק’, כי החברה בדקה את הפוטנציאל של התרופה הן בתרביות והן בחיות. "בכל המודלים שבחנו לא מצאנו עדות לפוטנציאל מוטגני (שינוי בחומר הגנטי - ש”ר)", אמרה האסודה. "אנחנו בטוחים שהתרופה תהיה בטוחה לשימוש בריכוזים שבדקנו".
גם ד"ר בר מצהיר כי אין מקום לדאגה: "נערכו מבדקים קליניים מעמיקים בדרך שבה תרופות נבדקות. זה חלק מהסטנדרט. לא ראינו בעיות כאלה. מה שמיוחד בווירוס הזה ובנגיפים דומים לו הוא שהחומר הגנטי שלהם הוא RNA. זה לא דומה לגנטיקה של האדם. אין שום חיבור בין התרופה לגנום האנושי".
ובכל זאת, לא מעט מומחים כבר מעלים השגות בתחום הזה.
"תמיד יש בעיות של אנשים שלא מבינים או שחושבים שהם מבינים וטועים. ואלה שרוצים לשווק משהו אחר. משהו טבעי כמו איברמקטין (התרופה המוכרת כתרופה לסוסים - ש”ר). כל השטויות האלה. צריך לזכור שהמדע כאן נעשה במבדקים מבוקרים. התרופה נבדקת מול קבוצת ביקורת. זו הדרך הטובה ביותר לקבוע יעילות. התרופה הזאת הראתה בשלבים הראשונים שיש לה השפעה משמעותית על החומר הגנטי של הווירוס ולא של האדם ועל יכולת הנגיף להדביק תאים שלא יכולים לתפקד יותר. יש עוד מידע רב שמסביר איך היא עובדת".
אבל לא כולם מקבלים את ההסבר הזה. "הדיון הזה הוא דיון ראוי, משום שהדבר הראשון שמסתכלים עליו בתרופה חדשה הוא הבטיחות", אומר פרופ' קרקו. "לפני שמכניסים תרופה לשימוש עושים מחקרים שבודקים את פוטנציאל התרופה לגרום לשינויים ב־DNA. גם במקרה הזה עשו סדרה של בדיקות בצורות שונות. התוצאות שהתקבלו הראו שהסיכון לזה זניח. לכל תרופה יש פוטנציאל לנזק. בשקילת הסיכון מהמגפה לעומת הסיכון המאוד תיאורטי בטיפול אני סבור שהכף נוטה לטובת הטיפול. אבל אנחנו מדענים, שמסתכלים תמיד קדימה ולכן נאסוף את הנתונים האלה גם אחרי השיווק".
יעילה ופורצת דרך ככל שתהיה, התרופה החדשה אינה מהווה תחליף לחיסונים. על פי החברה, היא יעילה ב־50 אחוזים, הרבה פחות מיעילותם של רוב החיסונים הקיימים כיום לקורונה. על מנת שתהיה יעילה, יש לתת אותה מוקדם ככל האפשר, עדיף תוך 24 שעות בלבד מרגע הופעת הסימפטומים. מגבלה נוספת: היא נוסתה רק באנשים שלא חוסנו ולא ברור האם וכיצד יגיבו אליה מחוסנים שחלו. עד סוף השנה אמורים להתפרסם ממצאי מחקרים נוספים על תרופות אחרות, חלקן מבטיחות ביותר.
ולמרות המגבלות שלה, והעובדה שהתרופה עוד לא אושרה לשיווק על ידי הרשויות הרגולטוריות העולמיות, בעולם מוכה הנגיף לא מחכים להוכחות נוספות. הממשל האמריקאי כבר הזמין 1.7 מיליון מנות במחיר 700 דולר לטיפול, למרות שדוח של מומחים מהרווארד ומקינגס קולג’ בלונדון, שפורסם לפני שבוע, קובע כי עלות הייצור שלה מגיעה ל־17 דולר בלבד. על פי פרסומים בחו”ל, החומר הפעיל בתרופה הניסיונית הגיע ממפעלים בהודו. החברה צפויה לייצר עשרה מיליון מנות עד סוף 2021, ועוד יותר מזה בשנה הבאה. על פי ההערכות, מכירות התרופה יגיעו ב־2022 לשיא של חמישה מיליארד דולר. כעת עורכת החברה מחקר נוסף, שיבדוק האם ניתן לתת אותה למי שנחשף למאומת לצורך מניעה, עוד לפני שפיתח סימני מחלה.
"הרבה מהממשלות באירופה ובשאר חלקי העולם רוצות גישה לתרופה”, אומר בר, “קודם צריך להשיג אישור חירום לשימוש חירום בארה"ב ואז נהיה מוכנים לספק את התרופה לכולם. כל המפעלים שלנו עובדים במהירות להגדיל את המלאי".
גם ישראל, מתברר, עומדת בתור הקונים, למרות שעשרות חולים במצב קל בסיטואציה דומה, כבר סירבו בתוקף לקבל רג'נרון. "כשהתרופה תגיע לישראל נצטרך לעשות מסע פרסום שיסביר לחולים את הדבר הבא: אם אתה חש ברע בוא לבדיקה כמה שיותר מהר כי יש לנו מה להציע לך", אומר פרופ' קרקו. "גם אם אתה חש בטוב נוכל למנוע את ההידרדרות למצב קשה, בייחוד אם יש לך גורמי סיכון. כשאדם חולה הוא מוכן לעשות הכל כדי להבריא. כשהוא מרגיש טוב נצטרך לשכנע אותו למה כדאי לקחת את התרופה. אין ספק שזה יהיה אתגר".
ד"ר בר (57) גדל בחיפה ובעפולה. הוריו עבדו בבית החולים העמק, אביו כרופא קרדיולוג ואמו כאחות. ב־1974 עקרה המשפחה לארה”ב מסיבות כלכליות. שם למד בר רפואה. אחרי יותר מ־40 שנה העברית שלו מצוינת, מתובלת במילים כמו "יאללה" ו"סבבה". משפחתו הקרובה עדיין מתגוררת בארץ.
את דרכו ב’מרק’ התחיל לפני 26 שנה. ההישג הגדול ביותר שלו הוא פיתוח החיסון “גרדסיל” נגד נגיף הפפילומה, שגורם לסרטן צוואר הרחם ולגידולים סרטניים נוספים המועברים במגע מיני. בר עמד בראש התוכנית הקלינית של החברה לפיתוח החיסון נגד וירוס הפפילומה בשנים 1998־2006, פיתח וניהל את מערך הניסויים של החיסון, שהיה לאחד המושמצים בהיסטוריה של החיסונים בעולם. לפני שנה הכריז ארגון הבריאות העולמי כי ניתן יהיה למגר את הסרטן הזה בזכות החיסונים.
"התחלתי את הניסויים הקליניים בגרדסיל ב־1997", הוא מספר. "החיסון הגיע לשוק ב־2006, וכשהוא הגיע לשוק אני זוכר שאמרתי לעצמי, 'בעוד 50 שנה אולי תהיה לנו ירידה במחלה. אני מקווה שלפני שאמות אזכה לראות את זה'. בינתיים הייתה היענות אדירה לחיסון הזה בחלקים שונים של העולם ושיעורי התחלואה התחילו לרדת. זה מאוד מרגש. אנחנו אומרים לאנשים, 'אתם יכולים למנוע מהילד שלך לקבל סרטן צוואר הרחם'. יש סרטנים אחרים שנגרמים על ידי הנגיף הזה בבנים ובנות, בחלקים שונים של הגוף. מאוד נדיר שיש הזדמנות למנוע סרטן. זה סרטן רע, אתה לא רוצה לקבל אותו. אני מאוד אופטימי שנוכל להכחיד את המחלה. הרבה יותר מוקדם ממה שציפיתי".
הישראלים לא אוהבים חיסונים חדשים, אני אומרת לו. חלק גדול מההורים מונעים מילדיהם לקבל את החיסון שפיתחת, ולא נאריך על הביקורת כלפי מבצע החיסונים של פייזר. מתברר שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. "המידע שמתקבל מכללית וממכבי ובכלל המידע על החיסון מישראל הוא רב השפעה על איך חושבים ומדברים על קוביד, ואיך אנחנו מבינים את הנגיף", אומר בר. "כמי שאחראי על ההשקעה במחקר בחברה גדולה ברור לי שלישראל יש יכולת מיוחדת לא רק במונחים של מחקר בסיסי. ישראל נהיית יותר היי־ביוטק, גם באפשרות לקבל ממנה הרבה מידע שיעזור לעולם להבין מחלות ואיך התערבויות חדשות עשויות להשפיע עליהן. זה רגע חשוב מאוד בשביל מערכת בריאות הציבור בישראל ומשהו שישנה את נקודת המבט העולמית על איך אפשר לעשות שינויי מדיניות חשובים המתבססים על מדע. זה מאוד ייחודי לישראל".
יש הרבה ביקורת על ההתנהלות שלנו בתחום החיסונים.
"זה תמיד ככה. לכל אחד יש דעה. אבל אני חייב לומר שמנקודת מבט אמריקאית, כשד"ר פאוצ'י או מישהו אחר מדבר על מאין מגיע המידע שאומר לנו לעשות משהו, הצעד הראשון הוא תמיד מה קורה בישראל. כולם מאוד אסירי תודה לישראל, בפרט במערכת הבריאות האמריקאית. זה באמת עושה שינוי".
בורלא אמר שאנחנו מעבדת ניסויים עולמית.
"אני מניח שהוא התכון לזה באופן חיובי. הרעיון הוא שאם יש לך בעיית בריאות בישראל אתה יכול להשתמש במערכת הבריאות כדי לבחון אותה מהר, להתערב ולהראות את התוצאות. זה נפלא, אבל. אני מבין שזה שנוי במחלוקת. בארה”ב אנחנו נלחמים על החיסונים כי אין לנו מידע טוב כמו בישראל. הלוואי שיכולנו לעשות את זה כאן".
בפברואר 2018 ביקרת בישראל, ודיברת על הפוטנציאל למגפה מנגיף קורונה. איך ידעת שזה מה שעומד להגיע?
"למדתי הרבה וירולוגיה. כשהמרס הגיע ידעתי שאנחנו בצרות. הנגיף היה מאוד קטלני אבל לא מאוד מידבק, והיה קשה להעביר אותו מאדם לאדם. חשבתי שאם המרס והסארס ישתלבו יקרה משהו ממש נורא, והייתי מאוכזב לגלות שהתחזית שלי הייתה נכונה. לצערי זו לא הפעם האחרונה שנגיף מסוכן יגיע אלינו".
למה?
"כי העולם שלנו קטן, ויש בו הרבה אנשים. יש לך מזל אם אתה חי במדינה שיש בה מערכת בריאות טובה שיכולה להגיב למשבר כזה. הקורונה תלמד את הממשלות הרבה שיעורים על איך למנוע את הנגיף או החיידק הבא שיגיע מלהפריע לחיים בצורה כל כך קשה. ישראל מהווה מודל חשוב לחיקוי בכל העולם בתחום הזה".
מה הסכנה הבאה שאורבת לנו להערכתך?
"מנקודת מבט רפואית הסכנה הבאה היא עוד וירוס. אם הוא יהיה ממשפחת הקורונה או משהו אחר - זה יהיה נגיף כי נגיפים הם מאוד חכמים. הם לא מתוחכמים אבל הם מסוגלים להתרבות ולהשתנות במהירות. הם יכולים לעבור מחיות לבני אדם ובחזרה. האבולוציה מלמדת אותנו שיש שינויים רבים שמתרחשים בנגיפים כל הזמן. זה יהיה יותר שכיח כי העולם קטן מדי. אנשים נוסעים ויש יותר מדי אנשים. אנחנו קרובים לחיות בר, שהם המאגרים לנגיפים האלה. אנחנו חייבים להיות מוכנים".
מתי להערכתך זה יקרה?
“קשה לומר מתי תפרוץ המגפה הבאה. באבולה, אנחנו רואים התפרצויות קטנות מדי שנה, אבל הן מוכלות מהר באמצעות סגרים וחיסונים. מבחינת נגיף הקורונה, הייתה התפרצות של הסארס ב־2003, מרס הופיע לראשונה ב־2012, וקוביד הופיע ב־2019. אז כרגע אנחנו רואים פרק זמן של תשע שנים בין ההתפרצויות, אבל רק קוביד הפך למגפה עולמית. הגיוני לומר שחלק כלשהו בעולם ייפגע מאפידמיה של נגיף חדש בחמש עד עשר השנים הקרובות, אבל מגפה גדולה כמו קוביד תהיה ככל הנראה נדירה יותר”.
מהבחינה הזאת אתה לא אופטימי.
"אני לא רוצה לגרום לאנשים לחוש פרנואידים, אבל חייבים לכבד את הנגיפים האלה וחייבים להתכונן לקראתם מראש. זה חלק אחר מהשיעורים שלמדנו מהניסיון הזה. הצורך ביכולת טובה יותר לחזות מה מתקרב אלינו יותר ויותר ויכול לעבור לבני אדם. ולהכין תרופות וחיסונים מראש. אחד הדברים שמעניינים בתרופה החדשה שלנו הוא שהיא עשויה להיות יעילה נגד טווח רחב של נגיפי RNA. בגלל שיש לה טווח רחב של פעילות ייתכן שהיא תהיה בהישג יד לפנדמיה הבאה, אם תגיע. לקח זמן עד שהצלחנו עם התרופה הזאת, וזה עוד קרה מהר מאוד בהשוואה לתרופות אחרות. אנחנו צריכים להיות מוכנים לייצר סוגים שונים של תרופות ולייצר אותן מהר יותר בפעם הבאה שנגיף חדש יגיע".
פורסם לראשונה: 07:40, 08.10.21
