מתי אדם מתחיל להיות אדם? האם ההתחלה מתרחשת ברגע לידתו, או שמא בשנייה שהוא מתחיל להיות מודע לסביבה שלו, ואולי זה קורה רק כשהוא מחליט לצאת למסע של חקירה בדרך לחיים שהוא רוצה לחיות? האם הרגשות שלנו הם חלק מהמשוואה של היותנו בני אדם? ועד כמה ניתן לסמוך על הרגשות ולהזדהות איתם?
לדברי המהר"ל, אדם, מלשון אדמה. מדובר בייצור ביולוגי בעל רוח אלוהית. גם באדם, וגם באדמה ישנו סוד ההוצאה לפועל. כשם שהאדמה יכולה להניב מתוכה פירות וירקות, כל עוד מעבדים אותה נכון - כך גם האדם. הוא נברא חסר, מושלם בחוסר השלמות שלו, וביכולתו להוציא את עצמו לפועל בזכות עבודה פנימית עמוקה. המוטיב המרכזי בסיפור החיים זה תיקון עולם. השאיפה התמידית לתקן את עצמנו ולהידמות ככל הניתן לגרסת המקור, לאלוהות.
שלוש דרכים שיעזרו לנו לחיות נכון וקל יותר:
1. איזו זכות יש לנו!
בפתח הדברים חשוב שנזכיר לעצמנו בכל יום שזוהי זכות להיות בחיים. חשוב שנלמד לחבק את עצמנו בחמלה ונבין שזה לא מובן מאליו להיות נוכחים במשחק החיים. הרי הגענו לכאן לזמן קצוב: "יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה, וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת ׀ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה" (תהילים) טיול שנתי בן 80-70 שנה שרובו מורכב מעמל ועבודה "וְ֭רְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי־גָ֥ז חִ֗֝ישׁ וַנָּעֻֽפָה".
ולכן, כל עוד אנחנו כאן, חשוב שננצל כל רגע, ונתענג על חווייתנו בגוף הביולוגי, באווטאר, "במלבוש" היפה שלנו. ננצל את יכולתנו לדבר, ליצור, להשפיע, לחוות, להתאהב, לעשות סקס, לחבק את הילדים שלנו, לרוץ קדימה, לגדול, להתבגר. אפילו להתמתח ולקטר. לעשות את כל הדברים החוויתים המתאפשרים רק בגוף הפיזי, בחוויית החיים שלנו כבני אדם.
2. צמוד? זה לא בשבילי - פתולוגיה ממבט ראשון
היצמדות רגשית היא מתכון בטוח לסבל. חיים מתוך אחיזה בבני הזוג, בחברים או בעבודה, ערבוב מוחלט עם כל התחושות והחוויות המוקרנות בסרט החיים שלנו, הם הדרך הבטוחה לקריסה. אז מה החלופה? ממש כמו בקולנוע, לזכור שהסרט הזה הוא רק סרט. שעוד מעט הוא יסתיים ותחזרו לביתכם השקט והרגוע. כך בדיוק החיים שלנו: הזכירו לעצמכם בכל אתגר, פחד או סרט אימה פנימי שעובר בכם, שזוהי רק "מציאות הולוגרפית", סצנה בסרט לו אנו קוראים חיים.
כל אהבה צריכה את המרחב שלה בשביל לשגשג. כשאכפת לנו מכל דבר, כשאנחנו לוקחים הכול ללב, ואולי נראה לנו שאנחנו אוהבים מאוד, אך בפועל אנחנו לא משאירים מקום לאהבה והיא הופכת לרעילה, ללא בריאה. לכן, השיעור החשוב שיכול לעזור לנו לחיות טוב יותר, הוא דווקא "להנמיך". להנמיך את האש הרגשית השורפת, את מה שמבחוץ נראה "כאהבה גדולה מהחיים", ובפועל היא קרקע פורייה לפתולוגיות.
למה הכוונה? הרבה פעמים אנחנו מתחברים לאנשים בגלל השילוב בין הפתולוגיות הרגשיות שלהם ושלנו. למשל, כשדמות הקורבן חוברת לדמות המושיע. או כשאדם עם קווי אישיות תלותיים פוגש את זה שתמיד מסתובב בתחושה שהוא חסר ערך וניזון מהתלות של האחר. זה לא בהכרח אהבה ממבט ראשון, אלא פתולוגיה ממבט ראשון. אגב, זה לא אומר שצריך להיפרד אם זו טיב מערכת היחסים שלכם, אלא רק להיות ערניים ולבדוק עד כמה אתם נותנים לפתולוגיות לנהל את מערכת היחסים, ולהנמיך את ההיצמדות והבערה הרגשית, גם במחיר ראשוני של כעס ומרמור מהצד השני.
הדבר נכון גם ביחסים בינינו לבין עצמנו. החיים המערביים והעולם המודרני חושפים אותנו לתחושה של חופש מוחלט, אבל בו זמנית מורידים את רמת הביטחון והיציבות שלנו לאפס. אנחנו כל הזמן רצים אחר הדבר הגדול הבא, בלי לעצור רגע ולהתבונן על מה שכבר הצלחנו להשיג. העולם הולך ומתפתח, והרעב הופך גדול יותר ויותר. ההנחיה "להנמיך" מתייחסת גם להנמכת המדידה העצמית וההשוואה מול אחרים, מלחמה תמידית על מעמד והיררכיה, והסטרס הישיר כתוצאה מכך. להנמיך את הריצה. את ההשוואה ואת התחרות שמניעה את הדרייב הפנימי שלנו.
3. אני אזרח העולם
להיות אדם חופשי זו משימת החיים שלנו. אם אתם חלילה מרגישים שקצתם בחייכם או שמיציתם את המשחק הזה, זהו רמז עבה מאוד לכך שמשהו בחיים שלכם "לא במקומו". משהו סגר ואטם את ליבכם, וכשהלב סגור לחיים, החדווה נעלמת ואת מקומה תופס הייאוש והדכדוך.
זה בדיוק הזמן להחליט איזה סוג של חיים אתם רוצים ומבקשים לעצמכם. לזכור שכל עוד נשמה באפכם אתם יכולים לשנות ולהתחיל לספר לעצמכם סיפור חיים חדש ולראות איך הכול מתהווה בהתאמה אליו. זכרו, שגם אם עוד לא הפכתם לגרסה הכי משודרגת של עצמכם, יש לכם מקום בעולם. גם אם אתם מרגישים מוזרים, שונים, עלינו לזכור שזה הבית שלנו, שיש סיבה לכך שאנחנו כאן, והתפקיד שלנו לגלות אותה ולממש את היותנו בני אדם.
בכל יום שלישי בשעה 15:00 ב-ynet radio פריידי מרגלית ואלימור הניג מקנות כלים תודעתיים, זמינים ויעילים להתנהלות מדויקת במשחק החיים לפי שיטת המטאיזם. האושר זמין לכל דורש. מחפשים המלצות האזנה או רוצים להמליץ על פודקאסטים שאתם אוהבים? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו פודקאסט להמונים