חגיגות יום העצמאות של משפחת דרוקר מנוף הגליל הסתיימו באסון עוד לפני שהתחילו: ביום ראשון האחרון, בזמן שאבי המשפחה, זאב דרוקר, תלה את דגלי ישראל בחצר ביתו, הוא נפל מסולם, איבד את ההכרה, ואתמול (ג') הלך לעולמו. היום, בדיוק ביום הולדתו ה-70, הוא מובא למנוחות, לא לפני שאיבריו נתרמו והצילו חיים של ארבעה חולים.
קראו עוד:
"עובר עלינו יום קשה מאוד", אמר הבוקר ל-ynet אלעד דרוקר, אחד משלושת ילדיו של המנוח. "זה גם יום ההולדת שלו, גם ההלוויה שלו, וגם ערב יום השואה, שזה מועד מאוד מיוחד בשבילנו, כי ההורים של אבי, הסבא והסבתא שלי, היו ניצולים. לפחות אנחנו יודעים שהצלחנו לעזור לארבעה אנשים".
קולות מוזרים מהחצר
לפני שלושה ימים הם לא העלו על דעתם שייפול עליהם אסון כזה. זאב דרוקר, מורה למוזיקה בבית הספר היסודי גלעד בנוף הגליל, היה אדם בריא לגמרי. בבוקר יום ראשון הוא יצא עם סולם לחצר ביתו כדי לתלות את דגל ישראל. הדגל כבר היה תלוי, כשאשתו סמדר, שהייתה בבית, שמעה קולות מוזרים מהחצר.
לחתימה על כרטיס אדי - לחצו כאן
"היא יצאה החוצה וראתה אותו שרוע על הרצפה, מתבוסס בדם", מספר הבן אלעד. אמבולנס של מד"א, שהוזעק למקום, העביר אותו לבית החולים העמק בעפולה, אלא ששם התברר שדרוקר לא סובל רק מחבטות בגבו כתוצאה מהנפילה, אלא גם ממפרצת במוח, ולכן הוחלט להעביר אותו לבית החולים רמב"ם בחיפה. "בנסיעה לשם הידרדר מצבו", אומר הבן, "והוא הגיע לחיפה כשהוא על סף אובדן ההכרה".
במשך יומיים נאבקו הרופאים על שיפור מצבו, ללא הועיל. הם שקלו לבצע צנתור, אבל בדיקת CT העלתה שלא מגיע חמצן למוח. אתמול ב-10:58 נקבע שהוא נפטר ממוות מוחי.
דרוקר לא נשא בארנקו כרטיס אד"י, אבל שלושת ילדיו נושאים את הכרטיס ומודעים היטב לחשיבותה של תרומת האיברים. עם זאת, הם היססו אם להיענות לבקשת התרומה. "אבא שלי לא היה אדם דתי", אומר הבן, "אבל ההלכה הייתה חשובה לו, ואנחנו לא בטוחים שהוא היה רוצה שאיבריו ייתרמו. אבל אחרי שהסבירו לנו עד כמה זה חשוב, החלטנו שעניין הצלת החיים חשוב יותר, ונענינו לבקשה".
שתי ריאותיו של דרוקר הושתלו בגוף של חולה בשיבא, הכבד וכליה אחת הושתלו בשני חולים בבילינסון, וכליה נוספת הושתלה בגופו של חולה באיכילוב.
"אבא שלי היה אדם ערכי, ציוני בנשמתו, אוהב אדם", אומר בנו. "דורות של ילדים למדו אצלו וספגו גם שירים וגם ערכים. אנחנו בטוחים שאם הוא היה יודע שאנשים הרוויחו חיים בזכותו, הוא היה מרוצה".
