לוקחים פיקוד עירוני - ראשי הערים מפשילים שרוולים: נתוני התחלואה הקשים ברחבי הארץ לצד מה שנתפס על ידי חלק מהאנשים כאוזלת ידה של הממשלה אל מול הנתונים, הובילו יותר ויותר ראשי ערים להכריז כי הם מתכוונים לקחת פיקוד על שיפור מצב התחלואה בעירם.
אתמול (א׳) הודיעו בחלק מהעיריות בערים שונות בארץ כי בכוונתם להקים קבינט קורונה, בעוד בערים אחרות, החלו להפעיל מערך אפידמיולוגי עירוני המבוסס על עובדי העירייה. האם לפני הגל השלישי, שצפוי להגיע בחורף, אנו עדים לגל הראשון שבו השלטון המקומי לוקח את האחריות בנוגע לטיפול במחלה מידי השלטון הארצי?
"ראשי הרשויות עומדים בחזית המאבק בקורונה ומגלים מנהיגות אמיתית. עוד לפני הסגר, ראשי רשויות רבים גילו מנהיגות ואחריות כשפתחו חמ"לים לניהול התחלואה בעיר שכללו חקירות אפידמיולוגיות, בסיס נתונים נרחב ופעולות יזומות כנגד התפשטות התחלואה״, טוען חיים ביבס יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות. ״לכן אנו חוזרים ודורשים שלאחר הסגר ניהול האירוע יעבור לידי הרשויות המקומיות על פי מודל הרמזור. זו הדרך היחידה להיות עם האצבע על הדופק וגם לחיות לצד המחלה".
ביבס מתגאה בכך כי בחברה הערבית והדרוזית מס' הערים האדומות ירד מ-37 ל-11 בתקופה שבין 16.9 להיום, כאשר ערים כמו נצרת טירה, שפרעם וכפר קאסם כבר לא אדומות ואחוז המאומתים מבין סך הבדיקות ירד ל- 10%. לדבריו, חלק משינוי זה הוא בזכות חמ"ל ייעודי שהוקם במרכז השלטון המקומי שסייע לרשויות הערביות והדרוזיות עם יצירת קשר לגורמים המתאימים במשרדי הממשלה ובפיקוד העורף, שיקף את תמונת המצב לראשי הרשויות והציף את הצרכים כגון פתיחת מתחמי דרייב אין.
ראשי הרשויות לוקחים את המושכות לידיים
הפעולות עליהן הכריזו מספר ראשי עירייה לצד פעולות שכבר נעשו בערים שונות ברחבי הארץ עוד בגל הראשון, אינן מתקיימות בחלל ריק. בשבועות האחרונים, אנו רואים יותר ויותר ראשי וראשות ערים שלוקחים את המושכות לידיהם.
מי שהיטיבה לעשות זאת היא ראשת המועצה המקומית ירוחם, טל אוחנה, אשר באמצע ספטמבר, המועצה הוגדרה אדומה כשמספר החולים טיפס ל-100. אוחנה, זיהתה כי הבעיה הינה בפתיחת הלימודים והורתה לסגור באופן מיידי את הלימודים בכיתות ז׳ עד י״ב. בזכות אותה סגירה, אוחנה קטעה את שרשרת ההדבקה ומספר החולים ירד מ-100 ל-44 נתון שהפך את ירוחם שוב ירוקה.
לפני שבוע וחצי הפכה גם העיר כפר קאסם מאדומה לירוקה, כאשר שיעור הבדיקות החיוביות בה צנח מ-10.7% לכ-6% בלבד מכלל הבדיקות. בראיון לאולפן ynet הסביר ראש העירייה, עאדל בדיר כיצד פיצח תוכנית בת שבע שלבים כשגובשה כפיילוט בשיתוף פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו.
כמובן, שירוחם וכפר קאסם אינן הערים הראשונות שראשיהן לקחו את העניינים לידיהן. ברחבי הארץ ישנן ערים שונות שהקימו מערכי תמיכה עירוניים, דרכם נציגי העירייה שומרים על קשר טלפוני יומיומי עם הנדבקים ואף מבצעים פילוחים לגבי רמת התחלואה בכל שכונה בעיר.
סומכים רק על עצמם
עם כל הכבוד לכל אלו, נדמה כי אתמול, בכל זאת נפל דבר, יותר ויותר רשויות פרסמו כי הן מתכוונות לקחת את המושכות לידיים בימים הקרובים ולהקים מערכים עצמאיים מתקדמים לקטיעת שרשראות התחלואה המקומיות.
בת ים הייתה לסיפור המוכר ביותר עם נגיף הקורונה. מעיר אדומה שבממשלה רצתה לסגור, לעיר ירוקה בעזרת המודל הבת ימי שפיתח ראש העיר צביקה ברוט.
בעצם עוד לפני שגמזו העביר את הסמכויות לרשויות המקומיות, ראש העיר צביקה החליט שהוא לוקח את הסמכויות לידי הרשות כי היא הבקיאה ביותר במה קורה אצלה.
בבת ים ההצלחה אופיינה בכמה צעדים, בין היתר- סגירת הים בבת ים מתוך הבנה שבבת ים יש הידבקויות רבות בחוף. דבר שני- חקירות אפדימיולוגיות פנימיות. ראש העיר הנחה לעצור את שרשראות ההדבקה בתוך העיר.
בנוסף, הוקם חפק קורונה, חלק מעובדיו מעובדי אגף התרבות שקצת פחות בעבודה בימים אלו, עשו את החקירה בעצמם, וככה הצליחו לקטוע את שרשראות ההדבקה. החפק התנהל בשיתוף פעולה עם בית החולים וולפסון.
בנוסף, פעלה סיירת קורונה של מתנדבים בעיר, יחד עם הפיקוח העירוני שהגביר את אכיפתו למען הסברה וחלוקת מסכה.
ברחובות לדוגמה, עיר שנחשבת לעיר אדומה מאז אמצע ספטמבר, החליט ראש העירייה, רחמים מלול, להקים קבינט קורונה מקומי בו ייקחו חלק אנשי מפתח במאבק הלאומי בנגיף הקורונה.
ל-ynet נודע כי במהלך החג איגדו ראש העירייה וצוותו, אנשי מקצוע ורופאים בעלי שם לקבינט המקומי, שנועד להוריד את שיעור התחלואה בעיר. ישיבת הקבינט הראשונה אמורה להתכנס עוד השבוע.
ראש עיריית רחובות רחמים מלול: ״רק מי שמביט למציאות בעיניים יוכל להתמודד איתה בצורה המוצלחת ביותר. ברחובות קיימים מוסדות אקדמיים מהטובים בארץ ובעולם. נוכל להסתייע בהון האנושי המצוין שבחר לגור בעיר"
מסביב לשולחן ההתייעצויות ניתן למצוא מלבד דמויות מפתח עירוניות, גם שמות מוכרים כמו של יו״ר ההסתדרות הרפואית בישראל, פרופ' ציון חגי, המתמטיקאי המוערך של מכון ויצמן למדע, פרופסור ערן סגל, שפיתח את מודל החיזוי של המגפה. עוד ישבו בקבינט העירוני האפידמיולוג של האוניברסיטה העברית ויו"ר רופאי בריאות הציבור בישראל, תת אלוף (במיל) חגי לוין. קצין חינוך לשעבר צביקה פייראייזן, מנהלת בית חולים קפלן ד"ר שרית אבישי-אלינר וסגנה ד"ר איתן לבון, ד"ר יורם בלשר, ראש ביה"ס למקצועות הבריאות במכללת פרס ואת מפקד נפת שפלה בפיקוד העורף, אל"מ אופיר כהן.
״רק מי שמביט למציאות בעיניים יוכל להתמודד איתה בצורה המוצלחת ביותר״, אמר מלול ל-ynet. ״ברחובות קיימים מוסדות אקדמיים מהטובים בארץ ובעולם, ואין ספק שנוכל להסתייע בהון האנושי המצוין שבחר לגור בעיר.
"צוות קבינט הקורונה העירוני שהקמתי כולל אנשי מקצוע מובילים ומנוסים בתחומי הרפואה והבריאות בכלל, ובנושא הקורונה בפרט, ואני מודה לכל אחד ואחת מהם שנרתמו למשימה בחפץ לב וללא שיהוי. הצוות יסייע לנו בחשיבה ובהצעת דרכי פעולה של מיטב המוחות בארץ ובעיר, על מנת להתמודד עם המשבר בצורה המיטבית״.
עיריית ראשון לציון הכשירה מערך של 19 מתשאלים, עובדי עירייה, שהוסמכו לבצע חקירות אפידמיולוגיות לתושבי העיר שנמצאו חיוביים לנגיף. המטרה היא לצמצם את זמן התשאול וזירוז העברת המידע לקטיעת שרשרת ההדבקה.
כמו כן, העירייה מפעילה מרכז שליטה שמבצע הערכות מצב מדי יום בהתאם לנתונים. במרכז השליטה משתתפים כל גורמי המקצוע בעיר וכן נציגי פיקוד העורף ומשטרת ישראל. בנוסף, השיקה אתמול העירייה 'קו אדום', בו יכולים התושבים לדווח על הפרת הנחיות.
ראשון לציון מדורגת היום כעיר אדומה ומשקיעה רבות בהסברה ובאכיפה על מנת לחזור להיות עיר ירוקה.
בהרצליה פתחה העירייה במבצע שנקרא ״ברקת״ ונועד לצמצום התחלואה בעיר על ידי יצירת מערך בדיקות אפידמיולוגי עירוני ומעקב. למערך הוכשרו 12 מתשאלים על פי הנחיות פיקוד העורף. העירייה הקימה גם מנגנון שמירת קשר עם החולים שכולל אספקת מזון ותרופות במידת הצורך.
לצד הקמת מערכת הבדיקות, יוגברו מאמצי האכיפה של העירייה במניעת התקהלויות מכל סוג: בבתי כנסת ומקומות תפילה, סופרים, כניסה לפארקים, חוף הים. נוסף על כך, העירייה תאכוף סגירה של עסקים מתוקף תקנות שעת חירום לסגר. כל פעולות האכיפה יכללו מתן קנסות מנהליים ללא אזהרות. תיערך בחינה שיטתית של מדיניות ההחמרה.
פרופ' רן בליצר: "מעורבות אינטנסיבית ויומיומית של הרשויות המקומיות היא קריטית להתמודדות עם הקורונה לאורך זמן. ההיכרות שלהם עם מרקם החיים המקומי ואתרי חשיפה אפשריים, נותנות להם יתרון גדול"
בתל אביב הודיעו כי לצד המשל״ט העירוני שפועל בשיתוף פיקוד העורף ומשרד הבריאות מהגל הראשון, יחל השבוע לפעול בעיר מערך אפידמיולוגי עירוני ובו יעבדו 100 צעירים שנמצאים בשנת שירות ועברו את הכשרתם הייעודית למיזם.
לא רק במרכז החלו לטפל בקורונה ברמה המקומית, אלא גם בצפון. בעיריית טבריה הקימו כבר לפני כחודש חמ"ל קורונה בראשו עומד מנהל מחלקת הקליטה בעירייה, יואל חדד, לשעבר קצין בפיקוד העורף. בחמ"ל מרוכזים נתוני התחלואה והבידוד של תושבי העיר, וממנו נשלחים הכוחות - הן של העירייה הן של פיקוד העורף - לסייע לתושבים.
בתקופה האחרונה, בעקבות פנייתו של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו לרשויות, החלה הכשרה של 10 מעובדי הרשות לסייע בחקירות האפידימיולוגיות, במטרה לבלום את שרשרת ההדבקה במהירות האפשרית. החוקרים עוברים הדרכות והיום אף קיבלו תדרוך מקצין בדרגת אל"מ בפיקוד העורף.
בבית שאן הכשירו צוות חוקרים שמונה 10 עובדים. הם מתקשרים לחולים ומבודדים ומתחקרים אותם לגבי המפגשים בתקופה שקדמה להידבקותם.
גם במועצה האזורית עמק יזרעאל הוכשרו חמישה עובדים, אולם במועצה אומרים כי בפועל הם כבר מתחקרים עצמאית מזה זמן רב. בכרמיאל הוכשרו ארבעה עובדים, ובעכו הוכשרו עובדים שיערכו חקירות אפידמיולוגיות בערבית וברוסית.
בעיריית חיפה לעומת זאת, הלכו על מודל אחר ויאפשרו החל מהיום (ב׳) לפיקוד העורף לקחת פיקוד על המאמצים להורדת התחלואה. בין השאר, יקימו חיילים בעיר נקודות בדיקה ניידות (Walk In) ועוד. בעיר, שמוגדרת עדיין אדומה, חלה עלייה של 2% בתחלואה בשבוע האחרון, כאשר עיקר העלייה הייתה בהדר ובעיר התחתית, כמו גם בקריית חיים וקריית שמואל. ברוב השכונות האחרות הייתה ירידה.
פרופ' רן בליצר אמר בתגובה למהלכים של העיריות: "אני חושב שמעורבות אינטנסיבית ויומיומית של הרשויות המקומיות היא קריטית להתמודדות עם הקורונה לאורך זמן. בהקשר זה, מעורבות שלהם וסיוע שלהם בחקירה האפידמיולוגית ואיתור המגעים היא דבר מבורך. ההיכרות שלהם עם מרקם החיים המקומי ואתרי חשיפה אפשריים, נותנות להם יתרון גדול.
"אבל חייבים לסנכרן פעילות כזו עם הפעילות של מפקדת אלון, כדי לא להכפיל מאמצים ולייצר סינרגיה אמיתית. אני יודע שהוקמו מרכזי שליטה (משל״טים) בעשרות יישובים כדי לאפשר את התיאום והסינרגיה הזו".
