זן קורונה חדש שעובר באוויר: לאחר שהתמודדה בהצלחה עם מגפת הקורונה במשך רוב השנה שעברה, ויטנאם מתמודדת כעת עם התפרצות קורונה חדשה. משרד הבריאות המקומי מדווח כי אותר זן קורונה חדש במדינה, שמתפשט במהירות, ומשלב מוטציות של הווריאנט ההודי והבריטי.
מהם הזנים החדשים? צפו:
ד"ר איתי גל מסביר: מהם זני הקורונה החדשים?
(צילום: משי בן עמי)
כמעט 3,600 אנשים נדבקו ב-31 מתוך 63 הערים והמחוזות שבוויטנאם מאז סוף אפריל, ומהווים יותר ממחצית מכלל הזיהומים במדינה.
לדברי משרד הבריאות, לאחר בדיקת הרצפים הגנטיים על מטופלים שהתגלו לאחרונה, התגלתה גרסה חדשה המשלבת כאמור את הזן ההודי והבריטי. ליתר דיוק, מדובר בעצם בזן הודי ובו מוטציות השייכות במקור לגרסה הבריטית.
קראו עוד:
הבדיקות הראו כי הנגיף החדש שיכפל את עצמו במהירות רבה, מה שמסביר מדוע כל כך הרבה מקרים חדשים הופיעו במקומות שונים במדינה ובתקופה קצרה. המדינה בדרום מזרח אסיה רשמה עד כה 5,396 מקרי תחלואה בקורונה, עם 47 מקרי מוות. עדיין לא ברור עד כמה הזן החדש קטלני יותר, והאם הוא עמיד לחיסונים השונים.
הנגיף ימשיך ליצור מוטציות כחלק ממנגנון הישרדותי
בניגוד לחיידקים, שהם יצורים חיים בפני עצמם, לנגיפים אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות הם חייבים לחדור לתא חי, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם כדי להדביק תאים נוספים.
הנגיף מנסה ללא הרף לשנות את מבנה מעטפת התא שהוא פולש אליו, כדי לחדור בקלות יותר לגוף, וגם כדי למנוע מהגוף לזהות אותו. כך, הופך הנגיף למידבק יותר, ויכולת ההתרבות שלו מתעצמת.
כך גם מתנהג גם נגיף הקורונה החדש. באמצעות אותם "קוצים" במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, שבו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הווירוס פנימה אל עבר גרעין התא, ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם – DNA, המצוי בגרעין.
עם זאת, נגיף הקורונה לא תמיד מצליח במלאכתו: רבים מהנדבקים בווירוס לא יפתחו כלל תסמינים. הנגיף יימצא בגופם, אך מערכת החיסון תספיק להשמיד אותו עוד לפני שהצליח לחדור לתאים ולגרום להרס. אצל אחרים, הנגיף יגרום למחלה קלה מאוד שתוביל כנראה לעליית חום. במצב זה, מעלה הגוף את הטמפרטורה כדי להוביל לסביבה לא נוחה לפעילות נגיף הקורונה, תוך כדי הזרמת תאי דם לבנים שישמידו את הווירוס.
אם הנגיף הצליח לחדור לתאי מערכת הנשימה, הוא יתחיל להתרבות ולהדביק תאים נוספים במהירות, תוך שהוא יוצר מצב הקרוי "סערה חיסונית". במצב זה הגוף מזרים כמויות עצומות של תאי דם לבנים אל עבר הווירוסים, השועטים לעברם, משמידים אותם, תוך שהם הורסים גם תאי ריאות בריאים. מצב זה מוכר כדלקת הריאות שבה לוקים חלק מהחולים בווירוס הקורונה.
במקרים מסוימים המחלה הופכת סוערת מאוד. יותר ויותר נגיפי קורונה מצליחים להשתכפל במהירות, ומערכת החיסון לא מצליחה להתמודד מולם. עוד ועוד תאי ריאה נפגעים, עד למצב של אי ספיקת ריאות וצורך בהנשמה מלאכותית. הווירוס עלול להתפשט גם אל זרם הדם, שם הוא עלול לגרום למצב של ספסיס - זיהום כללי המוביל לנפילת לחץ דם - ובהמשך לדום לב ולמוות.
אמנם בהלת מוטציות הקורונה החלה לפני כחצי שנה עם הופעת זן הקורונה החדש בדנמרק, בעקבותיו הושמדו מיליוני חורפנים שבהם נמצא הנגיף החדש שאיים להדביק גם בני אדם. אבל האמת היא שמאז שפרצה מגפת הקורונה בסין לפני כשנה, הספיק הנגיף כבר לייצר מעל 20 מוטציות שהתפשטו ברחבי העולם.
כאמור, אין מדובר בתופעה יוצאת דופן: נגיפים נוטים ליצור שינויים גנטיים כל הזמן, כחלק מתהליך אבולוציוני שאמור להגביר את הישרדותם והתאמתם לתנאי הסביבה המשתנים. המוטציות אמורות לגרום לנגיפים להדביק יותר בקלות, ולהפוך עמידים יותר כך שיוכלו להתפשט ככל האפשר.
על פי כל ההערכות, הן בארגון הבריאות העולמי, אין ראיות שמצביעות על כך שהזנים החדשים עמידים לחיסונים, וכי החיסונים עצמם מעניקים הגנה אימונולוגית רחבה ביותר גם נגד המוטציות הנוכחיות, וככל הנראה גם כנגד מוטציות עתידיות.
ועוד נימת הרגעה: גם אם בכל זאת תצוץ מוטציה עמידה לחיסון, בזכות טכנולוגיית ה-mRNA החדשנית, הודיעו בחברת פייזר ומודרנה כי בתוך כשישה שבועות יוכלו לסיים שינוי בחיסון כך שיותאם לכל מוטציה אפשרית.
