אין מישהו בארץ, ואולי באזור כולו, שאין לו דעה פסקנית למדי על חומוס. אבל לפני שהחומוס הפך להיות מאכל כה אהוב, הוא לפני הכל וקודם כל, גרגיר השייך למשפחת הקטניות.
כמו חבריו למשפחת הקטניות, פול, שעועית לבנה או חומה, אפונה, עדשים, פולי סויה גם גרגירי החומוס גדלים כזרעים בתרמיל ופרחיו בצבע סגול.
מאכל של בריאות:
עשיר בברזל ובחלבון
הקטניות הן חלק ממזונות העל (סופרפוד) בזכות העושר התזונתי והיתרונות הבריאותיים שלהם. ואכן בשנים האחרונות רשויות בריאות בעולם הכניסו את הקטניות לראש סדר העדיפויות התזונתי. אז מה בחומוס כל כך בריא לנו?
החומוס או בשמו העברי הפחות מוכר, חימצה תרבותית, הוא מזון צמחי עשיר מאוד בברזל ולכן מהווה תחליף נפלא לבשר מבחינת תכולת הברזל. צריכת ברזל במזון חשובה כדי למנוע מצבי אנמיה שמאופיינת בחולשה, עייפות, נשירת שיער ועוד.
תפקידו העיקרי של הברזל בגוף הוא העברת חמצן לכל תאי הגוף. אנשים שאינם אוכלים מוצרי בשר ועוף לעיתים מתקשים להגיע לכמות הברזל הדרושה וכאן בדיוק צריכת חומוס יכולה לעזור.
בנוסף, החומוס עשיר מאוד בחלבון וגם בכך מהווה תחליף ראוי לחלבון מן החי. חלבון שלם הוא כזה המכיל את כל אבני הבניין של החלבון הנקראות חומצות אמינו, החיוניות כלומר אלו שהגוף אינו יכול לבנות בעצמו. החומוס מכיל את רובן. תוספת של דגנים לחומוס תשלים את אותן חומצות אמינו חברות.
החומוס עשיר מאוד גם בסיבים תזונתיים אשר תורמים להסדרת פעילות מערכת העיכול, לוויסות תקין של רמות הסוכר והכולסטרול בדם וכן לשובע ממושך.
השילוב של תכולת סיבים גבוהה ורמת חלבון גבוהה בחומוס הם שני גורמים משמעותיים מאוד ביכולתו של החומוס לגרום לשובע ממושך ובכך לשמירה על משקל תקין.
כמו כן, החומוס עשיר בחומצה פולית שהיא ויטמין השייך לקבוצת ויטמיני B -זהו ויטמין חשוב מאוד לנשים בגיל הפוריות שמונע מומים בעובר. החומצה הפולית מסייעת גם בהגנה על תפקוד המוח ובריאות הלב וכלי הדם.
החומוס עשיר במספר מינרלים חשובים וביניהם:
- סידן החשוב לבריאות וחוזק העצמות ולשמירה על לחץ דם תקין.
- אשלגן החשוב כמעט לכל מערכות הגוף - עצבים, שרירים, עצמות, עיכול ולחץ הדם.
- מגנזיום אשר חיוני לתפקוד הלב וכלי הדם, המעי והשרירים.
- אבץ החשוב למערכת החיסונית, לריפוי פצעים, לגדילה והתפתחות תקינים ולהגנה על הלב וכלי הדם.
חשוב לציין שגרגירי החומוס מכילים מעט מאוד שומן, אך מכילים כמות בלתי מבוטלת של פחמימות אלא שהאינדקס הגליקמי שלהם הוא נמוך, כך שאינו גורם לתנודות חריפות ברמות הסוכר בדם, מה שמאפשר הן שובע והן את צריכתו על ידי סוכרתיים.
למי לא מומלץ לאכול חומוס - ומה הפתרון?
למרות היתרונות של החומוס, בכל זאת ישנם אנשים שלא יכולים ליהנות מעושר תזונתי זה: כמו אנשים עם מערכת עיכול רגישה או כאלה הסובלים ממעי רגיז, כדאי להם להיזהר שכן חומוס עלול לגרום להם לגזים, נפיחות במערכת העיכול ולאי נוחות וכאבי בטן.
הסיבה היא הרכב הפחמימות בחומוס. חלקם אינם מתעכלים במערכת העיכול ולכן נשארים במעי ותוססים, מה שגורם לאותן תופעות של מערכת העיכול.
ניתן לנסות להנביט את גרגירי החומוס (לאחר השרייתם במים) על מנת להקל על אי הנוחות והצטברות הגזים בבטן, שכן ההנבטה גורמת לפירוק אותם רכיבים אשר תוססים במערכת העיכול ולהפחתה בכמותם.
ההנבטה יכולה גם לסייע לקיצור משך זמן הבישול ולעלייה בזמינות הרכיבים הבריאים שמכיל גרגיר החומוס.
בנוסף, חשוב לדעת כי שילוב של החומוס עם מזון עשיר בוויטמין C כגון מיץ מלימון טרי, עגבנייה או פלפל אדום יעלו את זמינות הברזל בגוף.
הדרכים הבריאות לצרוך חומוס
אנו משתמשים בגרגירי חומוס שעברו תהליך ייבוש ובכך איבדו את הנוזלים שהכילו כשהיו טריים. לפיכך, כדאי להשרות את הגרגירים למשך יום או לילה עד מקסימום של יממה לתוצאה מיטבית.
בזמן ההשריה, החומוס מגדיל את נפחו ומחזיר לעצמו נוזלים. כדאי להחליף את מי ההשריה לפחות פעם פעמיים, ובסיומה לשטוף את הגרגירים.
מלבד העובדה שההשריה מסייעת להקל על תופעות מערכת העיכול בזכות הפחתת אותם סוכרים התוססים במעי, היא גם מקצרת את משך בידול החומוס לקבלת גרגירים רכים מאוד בזמן קצר יותר.
ניתן בהחלט לקצר את התהליך בעזרת שימוש באופציות הקיימות היום בשוק כגון אריזות גרגירי חומוס קפואים שעברו בישול ראשוני.
בנוסף, חשוב לזכור שממרחי החומוס התעשייתיים מכילים כמות שומן מאוד גבוהה וחומרים משמרים שמאפשרים אמנם לממרח חיי מקרר ארוכים, אולם הכנת ממרח חומוס ביתי היא פשוטה ועדיפה מבחינה בריאותית.
שירי נקש היא דיאטנית קלינית
