(צילום: אבי חי)
מוקדי הקורונה שאותרו בביוב בישראל - עשויים לעזור להחליף את הצורך בבדיקות פרטניות: אחרי סיומו בהצלחה של פיילוט ניטור מוקדי הקורונה במערכת הביוב של העיר אשקלון בשבוע שעבר, התראיין הבוקר (א') פרופ' ערן פרידלר, ממובילי המחקר וראש היחידה להנדסת סביבה בטכניון, וסיפר על השיטה.
"אנשים חולים מפרישים קורונה בצואה שלהם", סיפר באולפן, "ולכן אפשר לעקוב אחרי הווירוס בביוב. זה יכול להחליף את הצורך במאות ואלפים של בדיקות אצל אנשים. למעשה, ניתן באמצעות בדיקות הביוב לספק מיפוי אזורי, עד רמת השכונה והרחוב, של רמת הנגיעות בווירוס באוכלוסייה. דבר זה יכול לסייע לקבלת ההחלטות".
במסגרת הפיילוט באשקלון, הסביר פרופ' פרידלר, חולקה העיר לאזורים לפי רשת הביוב שמתחתיה. כך, באמצעות דיגום חכם מופתה העיר לפי אזורים נגועים. "באזור שידוע שרמת הנדבקים בו גבוהה יותר, צריך לקבל החלטות האם להיכנס ולדגום את כולם, האם לבודד את האזור וכן הלאה", לדבריו.
את המחקר הובילה חברת "קנדו" לניטור שפכים בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון והטכניון, והוא מבוסס חיישנים שהוצבו בפתחי ביוב לצד שימוש באלגוריתמים מתקדמים ובינה מלאכותית. הפיילוט הישראלי מגיע אחרי שהשיטה נוסתה במי שפכים בהולנד, בארצות הברית ובשבדיה. כבר בחודש אפריל הצילחו חוקרים בהולנד למצוא נגיפי קורונה במי השפכים של נמל התעופה סכיפול, ארבעה ימים בלבד אחרי שהתגלה המקרה הראשון של הנגיף בהולנד כולה.
"משרד הבריאות היה שותף לפיילוט הראשוני שלנו, ובימים אלה יוזם המשרד מחקר משלים משלו שייערך בישראל, מתוך תקווה לטייב את השיטות כדי להחיל אותן בעוד מקומות בארץ", הסביר פרופ' פרידלר. "האנליזה של קורונה וביוב היא לא אנליזה פשוטה, ובמחקר המשלים נוכל להפוך את השיטה לגורם התראה מוקדם שיתן מידע שחסר כיום בידי מקבלי ההחלטות, ויקטין את אי-הדוואות בנוגע לנגיף הקורונה".
כידוע, תסמיני הקורונה עלולים להופיע עד 14 יום לאחר ההדבקה, זמן שבמהלכו האדם לא יודע שהוא נגוע בנגיף ועלול להפיץ אותו לאנשים רבים בסביבתו. בצואה, לעומת זאת, נמצא כי הנגיף מופיע כבר כעבור 3 ימים מההדבקה, מה שמאפשר לבצע פעולות מהירות יותר לבידוד מוקד ההדבקה, שיכולות לצמצם משמעותית את התפשטות המחלה באזור, כמו הטלת סגר או עוצר ממוקד.
עם זאת, עוד קיים צורך להבין היטב מהי כמות הנגיף שמשתחררת מאדם בודד בצואה, על מנת שניתן יהיה להסיק בצורה טובה כמה נדבקים מייצגים הריכוזים שמתגלים בביוב. בנוסף, על המדענים לגלות מהו סף הרגישות של הבדיקות - כלומר, מתחת לאיזה ריכוז הנגיף לא יתגלה בבדיקה אפילו אם הוא קיים בביוב. בנוסף, קיימים גורמים "מתערבים" בשיטה כמו רכיבים במי הביוב העשויים להשמיד את הווירוס וקצב הזרימה שמדלל את ריכוזו במים.
בין החוקרים שהשתתפו בפיילוט היו מומחים לווירולוגיה, הנדסת מים, רפואה, אפידמיולוגיה, ביוסטטיסטיקה ומומחים לבריאות הציבור. ממצאי הפיילוט, כאמור, עשויים לספק לרשויות יכולת איתור מוקדמת של התפרצויות קורונה ועשויים לסייע בצמצום אזורי סגר. זיהוי מוקדם של מוקדי התפרצות יאפשרו טיפול מדויק בהרבה ואף עשוי למנוע סגרים נרחבים בעתיד.
