(צילום: ירון ברנר)
"חיסון עדר לא עובד וזולג לאוכלוסיית הסיכון. אין מקום בעולם שהגיע לחסינות עדר": כך אומר פרופ' נדב דוידוביץ', מומחה באפידמיולוגיה ובריאות הציבור. בדבריו הוא מתייחס לאמירות בתקשורת החרדית ובקרב פוליטיקאים חרדים, כי חסינות עדר היא ברת השגה וכי הדבקה מכוונת של המונים היא שיטה להתמודד עם נגיף הקורונה.
"מי שעובד בתחום בריאות הציבור יודע שהגעה לחסון עדר היא דבר מסוכן מאוד. התפיסה הזו, במסגרתה אנחנו נגן על האוכלוסייה המבוגרת ובצורה מבוקרת נדביק אנשים - לא עובדת וזולגת לבסוף לאוכלוסיית הסיכון", אומר פרופ' דוידוביץ' באולפן ynet ומסביר כי גם ההערכות בנוגע למהי כמות בני האדם שצריכים להידבק בנגיף בכדי להגיע לחסינות עדר, אינה ברורה.
"נעשה מחקר באוניברסיטת ג'ורג'יה שהתפרסם לפני כמה ימים שמראה שחסינות עדר עשויה לקחת שנים. ובסופו של דבר צריך לזכור שלא מדובר בפרמטרים של חולה או לא חולה, אלא שיש הרבה דברים באמצע, כולל תופעות לוואי קשות שיש לנבדקים", הוא מסביר. "אנחנו לא יודעים על אף מקום בעולם שהגיע לחסינות עדר, והשמועות על חיסון עדר בקהילה החרדית בברוקלין לא מבוססות. גם בשבדיה ניסו לעבוד ככה, ויודעים שזה לא הצליח".
לדבריו של פרופ' דוידוביץ', רק באמצעות חיסון חיצוני, עליו עובדים במרץ ברחבי העולם, תתאפשר חסינות עדר, בדומה למחלות נגיפיות וחיידקיות אחרות שהתמודדו עמן בעולם. "רק אחרי כמה שנים ובתמיכתו של חיסון נגיע למצב של חסינות עדר, אבל זה מאוד רחוק ותיאורטי ואני מציע לא לקחת את הכיוון הזה כי הוא מאוד מסוכן.
"רבים באוכלוסיה החרדית הם צעירים, ולכן רוב הילדים שנדבקים שם לא סובלים מבעיות חמורות, אבל כשיש הדבקה אדירה של ילדים, זה יגיע ליתר האוכלוסייה", מסכם פרופ' דוידוביץ' ואף מוסיף כי קיימת תוכנית להקמת מחלקת קורונה ילדים בבית החולים שניידר.
לדבריו מצטרף ד"ר זיו רוזנבוים, שמבקש להדגיש כי סוגיית ההדבקה בקרב צעירים לא ייחודית רק לחברה החרדית, אלא חולשת גם על החברה הכללית. "אנחנו רואים גם בחברה הערבית וגם בחברה הכללית אנשים שטועים לחשוב שאם הם צעירים ובלי מחלות רקע, אז אין להם סיכון אמיתי לחלות. אין טעות גדולה מזו - כולם חשופים ועלולים לחלות בצורה קשה ולפגיעות קשות בגוף".
2 צפייה בגלריה
לא רק בחברה החרדית: "צעירים חושבים שהם לא בסיכון לחלות - אין טעות גדולה מזו"
(צילום: AFP)
"חיסון עדר - מסוכן בזמן מגפה ואינו פתרון"
גם פרופ' גילי רגב, מנהלת המחלקה למניעת זיהומים בבית החולים שיבא, התייחסה לסוגיית חסינות העדר ואמרה כי האוכלוסייה בישראל רחוקה מלהגיע לכך. "אמנם קיימים יותר נדבקים צעירים אז הפגיעה היא יותר נמוכה, אבל הגיל בטיפול נמרץ נמצא כיום בירידה. גם צעירים יכולים לחלות קשה. תיאורטית הרעיון של חיסון עדר הוא יפה, אבל מדובר בסכנה גדולה. חיסון עדר בהכרח אומר עלייה מטאורית בתחלואה, מה שאומר שיש גם יותר תמותה.
"התמותה הזו תהיה גם בגלל העומס על בתי החולים במצב של תחלואה גבוהה מאוד. אנשים לא יקבלו טיפול מיטבי, חלק לא יגיעו לבתי החולים. הרעיון של חיסון עדר מאוד מסוכן בזמן מגפה, ואני מקווה שכל מי שמעלה את זה שוב, יוריד את זה מהפרק. כך או כך, אותה חיסוניות היא לפרק זמן מוגבל כנראה, כנראה שרוב החולים שיחלו יהיו מחוסנים לחצי שנה בלבד. זה לא פתרון".
גם הבוקר (ג') מראים נתוני משרד הבריאות את הפערים העצומים בתחלואה בין המגזר החרדי ליתר המגזרים. בבני ברק נרשמו ביממה האחרונה בלבד 738 מאובחנים נוספים, כמעט כמו במובילה הקבועה ירושלים, בה אובחנו 779 מאומתים. במודיעין עילית, השלישית ברשימה, נוספו עוד 335 ובאשדוד - שם נכחו אתמול אלפים בהלוויית "האדמו"ר מפיטסבורג" - נמנו עוד 229 נדבקים בקורונה.
לשם השוואה, בתל אביב אומתו ביממה האחרונה 173 חיוביים נוספים, בפתח תקווה 155, בנתניה 141 ובבאר שבע - השמינית ברשימת החולים הפעילים עד אתמול - עוד 94. בכל אחת מארבע הערים הללו מספר התושבים גדול יותר מאשר בבני ברק.
גם שיעור הבדיקות החיוביות בשבוע האחרון מתאר סיפור דומה. הערים היחידות שבהן שיעור החיוביים גבוה מ-20% הן חרדיות בחלקן או ברובן: בני ברק, אלעד וביתר עילית, שם שיעור החיוביים בשבוע האחרון עומד על 26%, וכן בית שמש ומודיעין עילית (23%). בירושלים 16% חיוביים בשבוע האחרון, באשדוד 14% ובתל אביב, לעומת זאת, 8% - מתחת לממוצע הארצי.
