השנים האחרונות מאופיינות בעלייה משמעותית במספר העוסקים בפעילות גופנית מסוגים שונים. המודעות לשינוי הרכב הגוף להפחתת אחוזי השומן והעלאת מסת השריר עלתה, וכך גם העיסוק המשמעותי בנושא התזונה והאימון כדי להשיג שיפור במצב הפרופורציות הגופניות וירידה במשקל.
עם זאת, חשוב לציין שירידה במשקל אינה תמיד נחשבת ל"ירידה איכותית". כלומר, ניתן להפחית משמעותית במשקל הגוף, אך כאשר חלה ירידה מהותית במסת הגוף (מסת שריר בעיקר), הדבר ללא ספק שלילי ומביא למצב פיזיולוגי שאינו תקין. בנוסף, רזון רב מדי הוא לא בריא ועשוי להוביל לתת-תזונה.
תת-תזונה הינו מצב שלילי, ולא רק אצל אנשים רזים. ישנם לא מעט אנשים בעלי עודף משקל ברמות שונות הסובלים ממצב זה. תת-תזונה הינה מצב של חוסר איזון בין צריכה תזונתית לבין דרישה תזונתית של הגוף, אשר עלול להביא לסיכון בריאותי. כאשר קיים חוסר תמידי ברכיב תזונה מסוים, כמו חלבון, שומן, ויטמין או מינרל חשוב, האם יוגדר כנמצא בתת-תזונה.
מצב של תת-תזונה שכיח יותר אצל אוכלוסייה בשכבה סוציואקונומית נמוכה, אך לא רק. כיום רואים זאת גם בשכבות גבוהות יותר בחיפוש אחרי רזון ובשימוש באנשי מקצוע או מודלים לחיקוי לא ראויים, הגורמים לבצע תהליכים שאינם עולים בקנה מידה אחד עם ההמלצות הקיימות ובעלי השפעות תזונתיות ופיזיולוגיות מרחיקות לכת.
רזון באופן כללי דבר אינו דבר שלילי במרבית המקרים אלא אם הדבר אינו קיצוני, כלומר כאשר קיים BMI נמוך מאוד. כאן, חשוב לציין שיש הבדל בין רזון אצל נשים שייתכן שהינו שלילי במיוחד ומתבטא במשקל גוף נמוך מאוד יחסית לגובהה של האישה, לבין רזון חיובי אצל נשים ספורטאיות למשל, בקרבן מסת השריר גבוהה, חילוף החומרים תקין והתזונה מאוזנת.
ההבדל בין רזון לבין חיטוב אצל נשים
רזון אצל אישה אינו בהכרח חיובי, כאמור. כשמתייחסים לחיטוב הגוף, הרי שמדובר במצב חיובי – חיטוב הגוף בסופו של יום מדבר על מסת שריר גבוהה ומסת שומן נמוכה. כך שישנם הבדלים גדולים בין צעירה בת 23 שבגופה 16% שומן, מתאמנת שנים, מסת השריר שלה גבוהה והיא צורכת בין 1,500 ל-1,800 קלוריות ליום, לבין צעירה אחרת באותו הגיל שצורכת לא יותר מ-600 עד 800 קלוריות ליום וגם בגופה 16% שומן. הצעירה השנייה נמצאת על גבול האנורקסיה. ההבדלים גדולים מאוד וכוללים גם אספקטים בבריאות הנפש.
בטבלה המצורפת ניתן לראות בהבדלים שעלו ממקרה שפגשנו בו בשטח. מדובר בשתי נשים צעירות עם אחוז שומן זהה (לדוגמה 14%) שהאחת ברזון קיצוני והשנייה 'חטובה' ומתאמנת על בסיס קבוע ועם תפריט מאוזן. שתיהן 1.65 ס"מ בממוצע.
ההשפעות של אחוזי שומן על גוף האישה
ככלל, מומלץ לנשים לשמור על מאזן של 30-20% שומן בממוצע. הדבר תלוי רבות בגיל האישה, עיסוק בפעילות ספורטיבית וסוגה (ישנם הבדלים באחוז השומן בין ספורטאיות שונות), מטרות אימון ועוד. עם זאת, לאישה שאינה מתאמנת ירידה חדה באחוזי השומן אינה בריאה וייתכן שאף מעידה על מצב שמעיד התערבות של אנשי מקצוע בתחום הנפש.
כשמדובר על משקל נמוך והרכב גוף שאינם בנורמה, חשוב לבדוק היטב מה מקורם וכמובן – לא כל אישה באשר היא עם אחוז שומן נמוך או משקל יחסית לא גבוה תסבול ממצב שלילי שמצריך התערבות. המצב הבעייתי הוא כאשר נשים עוברות תהליך שאינו מומלץ הכולל ירידה דרסטית במשקל ללא שמירה על תפריט תזונתי מאוזן, תוך הרעבה ופגיעה בחילוף החומרים. לכן, כל שינוי באורח החיים מומלץ שייעשה עם איש מקצוע בתחום.
ירידה חדה ולא מאוזנת באחוז השומן קשורה גם לשינוי שלילי ברמת ההורמונים בגוף האישה. תיתכן עלייה של ההורמון הקטבולי קורטיזול, שבמצבי לחץ, סטרס, רזון קיצוני ועוד עולה לרמות גבוהות במיוחד, ולכך השלכות על מגוון תהליכים בגוף האדם. במקביל, יכולה להיות ירידה בהורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון, דבר שיכול להוביל לשיבושים במחזור החודשי ואף הפסקת הווסת (מצב הנקרא אמנוריאה שניונית).
הגוף שלנו הוא מכונה פלאית. כשהוא בחסך, הוא מפנה את האנרגיות המועטות הניתנות לו או הקיימות בו למקומות החשובים ביותר - הלב והמוח. במצב זה - פוריות היא בבחינת ״מותרות״. הגוף אינו מפנה את האנרגיה המעטה המסופקת לו לטובת קליטת הריון (מהות המחזור החודשי, שהווסת היא חלק ממנו). כל מי שסובלת מהפרעת אכילה עד כדי פגיעה במחזור החודשי - עסוקה מאוד בווסת. הפרעה בווסת קשורה להפרעה בתפקוד ההורמנלי התקין הכללי. לכן חשוב לבנות תוכנית פעולה מתאימה: להתאים תוכנית אימון ותוכנית תזונה מותאמים אשר יתבססו על עקרונות ההדרגתיות והעקרונות התזונתיים הראויים, על מנת לשמור על הרכב גוף תקין תוך התחשבות בשונות הקיימת בין נשים ושמירה על בריאותן.
גם בנשים, הרכב גוף שמלווה במסת שריר גבוהה יחסים לעומת מסת השומן יובילו להרכב גוף תקין ולבריאות מיטבית, אך יש לשים לב לתהליכים הנעשים במיוחד בנשים צעירות, בקרבן רזון שאינו תקין פוגע בבריאותן, ושעשוי לגרום לפגיעת שרשרת בבריאותן העתידית.
ד"ר איתי זיו (Ph.D), מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במכללת וינגייט ומנהל תחום החינוך בסוכנות למניעת סימום בספורט; מורן נחמני, (MPH;MPE;EP-C(ACSM, פיזיולוג מאמץ ומרצה בכיר בהכשרת מדריכי גושר במכון וינגייט
