בשיתוף מכון אברהמסון
"הרגשתי רע נורא בגלל המשקל: היו לי כאבים בחזה וסבלתי מסוכרת חריפה. ישנתי רע מאוד. סבלתי מדום נשימה בשינה ולפי בדיקה שעשיתי במעבדת שינה התברר שאני מתעורר בממוצע בכל 3 שניות. המשקל הכביד עלי, כל פעולה היתה מעייפת, בקושי התכופפתי, בקושי הצלחתי לשרוך שרוכים. בכל פעם שהסתובבתי במיטה, כמעט שהעפתי את אשתי", מספר אלחנן שחר, 55, נשוי ואב לשניים, מהיישוב גן נר, שהתמודד עם השמנה מגיל 11.
"ניסיתי את כל הדיאטות והתכניות הקיימות. כמו אקורדיון ירדתי 10-15 קילוגרמים ועליתי בחזרה. לפני כ-10 שנים הפסקתי לנסות לרדת במשקל. אכלתי בלי לחשוב פעמיים. חיסלתי בקלות מגש פיצה, קופסא שלמה של בורקסים או חפיסת שוקולד. אכלתי בצורה מטורפת כמויות של פחמימות ומתוקים".
"כשהתחילה הקורונה הגעתי למשקל של 135 קילוגרמים, שקלתי לעשות ניתוח בריאטרי, אבל חששתי. הכרתי חברים שעשו ניתוח פעמיים לפחות, אם לא יותר, והחלטתי לנסות קודם את אברהמסון. אחרי הסגר הגעתי לטיפול אחד ויחיד".
"אחרי הטיפול נכנסתי לקנות לילדים שלי קרואסונים ולחמניות במאפייה. אין לי הסבר אבל לא יכולתי להכניס אותם לפה ומאותו היום אני לא נוגע בסוכרים ובפחמימות ממכרות. 10 חודשים לאחר הגמילה וכבר הפחתתי 45 ק"ג".
"הטיפול באברהמסון שינה את כל הפיזיקה שלי. פעם הייתי מסתכל על עוגות ומתגרה. היום אין לי חשק. אני אוכל בריא, לא רעב וכיף לי. אני אוכל את כל מה שמותר לי: בשר, גבינות, ירקות ופחמימות מורכבות ואשתי עוזרת לי ומבשלת לנו על פי התפריט של אברהמסון. בזכותה אני אוכל היום בריא".
"לפני כחצי שנה עשיתי בדיקות דם. הרופא היה בהלם. הוא לא האמין שהסוכרת התייצבה ואפילו נעלמה לפי המדדים. פעם לקחתי 4 כדורים! כשראה אותי הוא אמר 'לא האמנתי שאלה המדדים שלך. עכשיו שאני רואה אותך, אני מבין'".
"היום אני עושה דברים בקלות: עולה במדרגות, מחליף גלגל באוטו ולא מזיע. עושה ספורט, בעיקר הליכות. הרגליים שלי החליפו את הרכב ואת כל הסידורים שלי אני עושה ברגל. ירדתי ממידה 58 ל-46 במכנסים. בחגורה ירדתי 26 סנטימטרים. אני סופסוף מרגיש נוח עם עצמי. פעם החברים היו אומרים 'הנה השמן'. היום התגובות מדהימות, החברים לא מזהים אותי".
"אני יכולה סוף סוף לשחרר ולא להילחם באוכל"
"אחרי מה שראיתי בטיפול נמרץ אני לא מאמינה בניסים ונפלאות. אני אשת מקצוע ויודעת כל מה שצריך על תזונה נכונה, מה אסור ומה מותר לאכול. מה כבר ילמדו אותי באברהמסון?" מספרת יאנה שניידמן (41), אחות טיפול נמרץ מקיבוץ שובל, נשואה ואם לשלושה, על הרגעים שלפני טיפול הגמילה מסוכר ומפחמימות ממכרות באברהמסון.
"מגיל 15 הייתה לי מודעות למראה החיצוני שלי. הייתי קצת מלאה והתחלתי בדיאטות קיצוניות שאופייניות לגיל הטיפש עשרה ובספורט. כמו אקורדיון, ירדתי במשקל ועליתי בחזרה עם תוספת משקל. אוכלת שוקולד או קרואסון, לא יכולה לעצור ונגעלת מעצמי".
"בשנים האחרונות הבנתי שהעלייה במשקל קשורה לאכילה נפשית. כשהייתי מצוברחת הפסקתי להתאמן ומצאתי נחמה באוכל. זה היה כל כך בולט, שהגעתי למצב שביקשתי מחבריי, אם אני עולה במשקל, לדרוש בשלומי. היה חשוב לי לאהוב את מי שאני רואה במראה וגם, כאשת מקצוע ידעתי שמשקל לא יציב, כמו אקורדיון, לא טוב לבריאות".
"לפני שנה וחצי החלטתי שהגיע הזמן לקבל עזרה. פניתי למאמן אישי שילמד אותי להתאמן נכון ויעזור לי להתמיד בספורט. התחלתי לרדת במשקל, אבל אז שוב התחלתי לסבול מאכילה נפשית. לא הייתי זקוקה לסיבה מיוחדת כדי לאכול. בחיים יש עליות וירידות, ועם כל ירידה, עליתי בכמות האוכל ובמשקל".
"לאברהמסון הגעתי לפני שלושה וחצי חודשים במשקל 74 קילוגרמים וגובה 1.60 מ', אחרי שראיתי חברה לעבודה לא יוצאת יותר להפסקות עישון. 30 שנים היא עישנה שתי קופסאות ביום, ופתאום 8 חודשים היא כבר לא מעשנת".
"אחרי הטיפול לא יכולתי להאמין שהדחף שהיה לי לאכול מאכלים שאני אוהבת, ובעיקר מאפי שמרים, נעלם. עוגה בשבילי זה כמו להריח בושם, אבל פתאום אין לי רצון לטעום עוגה או לחם, כמו שאין לי שום רצון לשתות בושם. בשבועיים הראשונים של הגמילה מסוכר ופחמימות חוויתי ירידה במצב רוח, אבל לא הייתי מופתעת. הייתי מכורה והגיוני שכשהגוף מתנקה מהחומר הממכר יהיו לזה תופעות לוואי. אחר כך, חזרו הכוחות והאנרגיות עם תוספת. התחלתי להתאמן במועדון החמש בבוקר. אין עייפות אחרי האוכל. אני חוזרת מהעבודה ערנית, והכי נהדר: היום שלי התארך. זה כמו אוויר לנשימה. כל כך חיפשתי את הזמן הזה והנה עכשיו אני מסוגלת לעשות יותר דברים, לקחת על עצמי יותר פרויקטים. בדיוק צבעו לי את הבית".
"היום אני שוקלת 10 קילוגרמים פחות. כמי שעשתה אין ספור דיאטות, אני יכולה סוף סוף לשחרר ולא להילחם באוכל. אין לי רק את כוח הרצון שלי לצדי, אלא את העזרה מאברהמסון, השמנה זו מחלה נפשית ופיזית לכל דבר, ואני עכשיו בשליטה ויציבה יותר".
"עם 21 קילוגרמים פחות אני יכול לרדוף אחרי הבן שלי בגן המשחקים"
"כשהייתי צעיר לא הייתי שמן בכלל. שיחקתי כדורגל, והייתי מאוד ספורטיבי. אחרי החתונה התחלתי לעלות במשקל עד שהגעתי ל-123 קילוגרמים. אני אוהב לאכול והתחתנתי עם אישה ממוצא טריפוליטאי. אכלתי המון אוכל מטוגן, בלילות כלתי ג'אנק פוד ושטויות ושתיתי בעיקר מתוק", מספר דוד פלוריס (39) נשוי ואב לילד, נהג משאית מתל מונד.
"בהתחלה לא עשיתי חשבון ולא היה אכפת לי שעליתי במשקל. האסימון נפל כששום בגד לא עלה עליי ונאלצתי לקנות בגדים בחנות למידות גדולות. בהמשך ראיתי שזה פוגע בי כאבא. היה לי קשה ללכת לגן המשחקים עם הילד, לרדוף אחריו ולהרים אותו. ניסיתי לעשות דיאטות והליכות. באחת מהן הצלחתי לרדת 11 קילוגרמים, אבל לא היה לי כוח להתמיד, ותוך זמן קצר חזרתי למשקל הקודם שלי עם ריבית".
"הקורונה שינתה את המצב. עברנו לגור עם אמא שלי, כי היא לא רצתה להיות לבד. בזכות המעבר, אמא שלי הבחינה בהרגלי האוכל המגונים שלי. באחד הלילות היא ראתה אותי בהתקף מאנצ'יס לשוקולד והחליטה לעזור לי לשנות את המצב. היא יזמה את הגמילה מסוכר ומפחמימות ממכרות באברהמסון. אמרתי לה שחבל על הכסף, כי אני לא חסיד גדול של מתוקים, אבל היא התעקשה".
"אחרי הטיפול באברהמסון לא היה לי חשק ללחם בכלל, לא לצ'יפס וגם לא לשוקולד. אני לא אוכל ומתפוצץ עד שאין לי אוויר כמו קודם, ולא מרגיש רעב. 7 חודשים אחרי הטיפול הפחתתי 21 קילוגרמים ממשקלי ואני מרגיש מעולה. יותר קל לי עם הילד. אני יכול לרדוף אחריו בגן המשחקים ואני מרגיש שאני יכול להיות אבא כמו שצריך".
בשיתוף מכון אברהמסון
פורסם לראשונה: 08:51, 01.03.21
