רק לפני חודשים ספורים שיירות של אמבולנסים ובהם מאומתי קורונה המתינו כמעט מדי לילה מחוץ לחדרי המיון למיטה פנויה ולאנשי צוות שיבואו לקלוט את החולים. הלחץ, העומס והתסכול עלו על גדותיהם ככל שמחלקות הקורונה ידעו תפוסה גבוהה יותר - עד שהצוות המטפל הרגיש חסר אונים. אמנם עברו רק כחודשיים מאז השבועות הקשים הללו, אבל המציאות העכשווית שונה בתכלית: מחלקות קורונה בבתי חולים ברחבי הארץ כבר כמעט שלא קולטות עוד מטופלים חדשים.
כך, למשל, מנתונים שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" עולה כי ביום שלישי האחרון כלל לא נקלטו חולי קורונה חדשים בבית החולים רמב"ם בחיפה, זאת לעומת 15 חולים שהובהלו ביממה אחת אל המרכז הרפואי בשיא הגל השלישי של המגפה - שנחשב לקשה מכולם. ביום שלישי האחרון לא נקלטו חולים חדשים גם בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד ובבית החולים מאיר בכפר־סבא.
במרכזים הרפואיים שיבא בתל השומר ובילינסון בפתח־תקווה נקלט חולה אחד בלבד, לעומת שיא שנע בין 20 ל-30 חולים חדשים ביממה כשהמגפה הייתה בשיאה. בהדסה בירושלים, שנחשב גם הוא לאחד מבתי החולים העמוסים ביותר שאושפזו בו מעל ל-140 חולי קורונה, נקלטו שלשום שלושה מאושפזים חדשים בלבד.
על פי נתוני משרד הבריאות, בבתי החולים מאושפזים כעת 394 חולים במצב קשה, לעומת השיא שעמד על כ־1,200 מאושפזים בו־זמנית.
"ככל שהתקדמנו במבצע החיסונים - מספר המאושפזים ירד", אומר ד"ר מאור ממן, סגן מנהל בית החולים בילינסון ומנהל מתחם הקורונה. "בשיא היינו עם שתי מחלקות קורונה עמוסות ופעילות ועוד שתי מחלקות טיפול נמרץ קורונה ומחלקת יולדות קורונה. עכשיו ירדנו למחלקת קורונה אחת עם שני מטופלים בלבד, טיפול נמרץ קורונה גם כן עם שני מטופלים ומחלקת יולדות אחת עם מטופלת אחת. בעבר המאוד לא רחוק קיבלנו בין שתיים לארבע יולדות בכל יום, והיום אנחנו מקבלים אחת לשבוע והן תמיד הריוניות שאינן מחוסנות. הקורלציה בין מבצע החיסונים לירידה במספר המאושפזים היא משמעותית".
גם בבית החולים אסותא באשדוד מתרגלים למציאות החדשה. "צימצמנו את המיטות הייעודיות לקורונה למספר חד־ספרתי", מספרת ד"ר חגית סרבגיל־ממן, סגנית מנכ"ל בית החולים. "עם זאת, אנחנו רואים תפוסת חולים רגילים (שאינם חולי קורונה) שהיא מאוד גבוהה. העלייה הזאת בתפוסה במחלקות הפנימיות מתרחשת בכל שנה סביב החגים, כך שיש איזו תחושה של חזרה מסוימת לשגרה. לפני פסח היו תפוסות מאוד גבוהות ועומסים גבוהים גם בחדר המיון - שזה כאמור מוכר לנו משנים קודמות. אנחנו מתכוננים להחזיר את בית החולים לשגרה מלאה לאחר החג, כולל החזרת צוותים לתפקידם המקורי, ולשמור מענה מצומצם מאוד לקורונה שמצד שני גם יהיה מוכן להפעלה תוך זמן קצר".
פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל וחבר בוועדה המייעצת למיגור הקורונה במגזר הערבי, מספר כי ההטבה במצב התחלואה קרתה לאט יותר בצפון הארץ. "חלה ירידה הדרגתית במספר החולים המאושפזים, אבל הירידה הזו היא מתונה לעומת בתי חולים אחרים", הוא מסביר. "שיעור המחוסנים באזור הגליל הוא נמוך יותר בחברה הערבית, וזו הסיבה העיקרית לשינוי המבורך אך האיטי יחסית אצלנו. מאז שהחיסון התחיל להשפיע באופן הדרגתי ראינו את הירידה, אבל מספר המונשמים אצלנו עדיין גבוה". "היום אנחנו מתמודדים עם 21 חולי קורונה, שאגב כולם לא התחסנו, ובשיא היינו עם 115 מאושפזים בעת ובעונה אחת. המצב היה מאוד קשה, והיה מחסור בכוח אדם. עכשיו, כשיש ירידה במאושפזים, נוכל להחזיר פעילויות שצימצמנו כמו השיקום, שנסגר בגלל שהטיפול הנמרץ בא על חשבונו, וגם את המחלקה הגריאטרית", אומר פרופ' ברהום בסיפוק. "אנחנו נישאר עם מחלקה לטיפול נמרץ בקורונה ועוד מחלקת קורונה כללית. אני מקווה שנצליח בהמשך להישאר עם מחלקה אחת בלבד, אבל זה בתנאי שיהיו פה פחות מ־15 חולים".
