(צילום: אבי חי)
החל בשבוע הבא - החיסון של חברת פייזר יינתן לציבור הבריטי: העיתון הכלכלי הבריטי "Financial Times" דיווח כי בריטניה תאשר בשבוע הקרוב את החיסון לקורונה של חברת התרופות האמריקנית פייזר. אספקת החיסון, לפי הדיווח, תתרחש ביום האישור. האישור של רשויות בריטניה מגיע לפני אישור החיסון בידי מנהל התרופות והמזון האמריקני (FDA).
"החל ביום שני הבא אפשר יהיה לריב בתור על החיסון", אומר שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" ללונדון, הכתב יניב חלילי. "בריטניה כבר רכשה 10 מיליון מנות חיסון מהחיסון של פייזר, כאשר החיסונים הראשונים יינתנו לעובדי מערכת הבריאות, אותם עובדים שנמצאים בחזית, עובדים בבתי החולים ולכן גם חשופים יותר לנגיף.
"מדובר ב-10 מיליון מנות מתוך 30 מיליון שנרכשו בידי בריטניה. החיסון מגיע לבריטניה מבלגיה, וברגע שהחיסון עוזב את מכולות האחסון שלו, בהן הוא נמצא בקירור של מינוס 70 עד מינוס 80 מעלות, יש לו חמישה ימים להיות בגופו של המתחסן. המגבלות הללו של אחסון ושינוע מקנות למדינה חמישה ימים להשתמש ב-10 מיליון המנות, ולכן הם חייבים לעשות את זה בצורה מהירה".
לדבריו של חלילי, האתגר העיקרי שמתמודדת איתו ממשלת בריטניה היא מתן החיסון לאוכלוסיות בסיכון שאינן בבתי החולים. "הדבר מעורר תרעומת כי שואלים מה קורה עם הקשישים, שמוגדרים כקבוצת סיכון אבל נמצאים לרוב בבתי אבות או בבתיהם באזורים נידחים באנגליה. את החיסון של פייזר צריך לשמור בקירור של מינוס 70 או מינוס 80 מעלות, וניתן לשנע אותו עד ארבע פעמים בסך הכל", הוא אומר באולפן ynet. "כלומר יהיה מאוד קל לשנע את החיסון לבית של קשישה בכפר באנגליה או לבית אבות".
עוד מוסיף חלילי כי בשעה שסקרים מראים שנכונות הבריטים להתחסן היא גבוהה, ממשלת ג'ונסון סופגת ביקורת קשה על האישור המהיר. "יש כמובן אנשים שאומרים שמדובר בניסוי והם אינם רוצים להיות הראשונים לנסות אותו. גם בבריטניה נמצאים מתנגדי חיסונים, אבל יש כאן מגמה מאוד גדולה של אנשים שרוצים להתחסן.
"העניין הוא בעיקר להחזיר את הכלכלה לעמוד על הרגליים. כרגע חל בבריטניה סגר שני שהמאיס סופית על הבריטים את הקורונה וממשל ג'ונסון סופג על כך הרבה ביקורת. הביקורת הזו מתחדדת במיוחד לאור האישור המהיר של החיסונים, רבים טוענים שג'ונסון רוצה להשיב את הכלכלה לנורמה, ולכן מאשר מהר את החיסון".
באולפן נכח המומחה פרופ' רונן רובינשטיין, מנהל המערך הקרדיולוגי של ביה"ח וולפסון שהביע תמיכה בצעד של בריטניה. "אנחנו נמצאים בעולם מודרני, עשיר בטכנולוגיות מודרניות, וברגע שחברה רצינית כמו פייזר עברה את כל האישורים הרגולטוריים, אין סיבה לא לחסן את הציבור. אנחנו לא נמצאים בתקופת השפעת הספרדית", הוא מסביר.
"בדרך כלל מה שקורה זה שה-FDA פועל מעט מאוחר, זה נכון גם באישורים של תרופות מכל הסוגים ולא רק בחיסונים. הגישה האמריקאית היא "אף פעם לא ראשונים, אף פעם לא אחרונים". הגישה האירופאית, מנגד, היא לראות מה המחיר לעומת התועלת. יש כרגע מאות אלפים שנפטרו ונדבקו, וזה המחיר שצריך לשלם. הגישה האירופאית היא שאנחנו צריכים לעצור את זה כמה שיותר מהר. אם עברנו את שלבי הבטיחות הראשוניים וניתן אישור בידי המומחים הרלוונטיים, נשמע לי שלחסן את הציבור זה נכון. הדבר העיקרי הוא איך אתה משווק את זה לציבור, איך אתה עושה את החינוך, לא רק למסכה, אלא גם לחיסון. אם הרבה אנשים ייתחסנו המגפה הזו תעבור".
פרופ' יהודה אדלר, יו"ר האיגוד האירופאי למחלות שריר וקרום הלב, ודיקן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, נכח גם הוא באולפן וטען נגד מתן החיסון בשלב מוקדם שכזה.
"לפי הסקר האחרון 60 אחוז מהישראלים אומרים שהם לא יתחסנו. מבחינתו הצעד של הבריטים לחסן את האוכלוסייה שלהם הוא מצויין, כי הם יכולים לפעול כשפני ניסיון. האם זה נכון? לדעתי לא. פיתוח חיסונים יכול לקחת עשרות שנים. לקח 30 שנה לפתח את החיסון לפפילומה, לדוגמה. הבעיה העיקרית זה לא אם החיסון יעיל, אלא מה יקרה אם הוא לא יעיל על כולם. יש כאן סיכון לטווח הקצר והארוך. מדינת ישראל צריכה לחכות לאישור של ה-FDA ואז לחסן. לכן אני אומר שלפני קיץ 2021 לא יהיה פה חיסון".
חלילי מוסיף כי הצעדים שנוקט הממשל הבריטי לאישורי חיסונים חלים גם על התוצר הבריטי בחיסון של חברת אסטרהזניקה ואוניברסיטת אוקספורד, זאת למרות התהיות שעלו בנוגע למידת הבטיחות והיעילות של החיסון. "אחרי שהתברר שהחיסון הבריטי נעשה שלא לפי הפרוטוקול, הכריזו בחברת אסטרהזניקה על חיסון חדש. הממשל של ג'ונסון כבר החל בהליך הרגולנטורי של אישור החיסון הזה בכדי לחסוך זמן. למעשה, כשיהיה מאושר יוכל מיד להינתן לציבור. גם כאן מגיעה ביקורת חריפה על הצעד, אך הממשל הבריטי טוען שתהליך הרגולציה ארוך מדי וכי עליו להילחם במגפה הכלכלית במהירות האפשרית".
