לחיסוני הקורונה הקיימים היום בעולם ישנם שיעורי יעילות שונים, שנקבעו בנסיבות שונות, מה שמקשה מאוד על ההשוואה ביניהם. נהוג לחשוב בטעות, שחיסון עם 95 אחוזי יעילות משמעותו שחמישה אחוזים מהמתחסנים בהכרח יחלו. אך יעילות החיסון מודדת את הפחתת הסיכון שיש לאדם שחוסן בניסוי קליני על פני מי שקיבל חיסון דמה (פלצבו). כך למשל, שיעור יעילות של 90 אחוז פירושו שהסיכון של המתחסן נמוך ב-90 אחוז מאדם בקבוצת הביקורת - כלומר, הסיכון לחלות פוחת פי 10.
הנה דוגמה היפותטית: כדי לפשט את ההסבר, בואו נניח שעורכים מחקר עם 200 משתתפים (שזה נמוך משמעותית מהנהוג):
חיסוני מודרנה ופייזר, אשר דורשים שתי מנות של חיסון, הראו כל אחד יעילות בשיעור של כ-95 אחוז, בעוד יעילות החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון (שניתן במנה בודדת) הייתה נמוכה יותר. אך הניסויים שקבעו נתונים אלו היו כה שונים, עד שקשה ואולי בלתי אפשרי לבצע השוואות ישירות בין יעילות החיסונים.
בניסויים של פייזר נמדדו חולים סימפטומטיים שבוע לאחר קבלת המינון השני ואילו פרק הזמן לבדיקה בחיסון של מודרנה היה 14 יום. החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון הראה יעילות בגובה 85 אחוז כנגד מקרים חמורים של המחלה ארבעה שבועות לאחר הזריקה ויעילות של 66 אחוז כנגד תחלואה קלה עד בינונית 28 יום לאחר החיסון.
2 צפייה בגלריה
יעילותו של חיסון מודדת את הפחתת הסיכון שיש לאדם מחוסן בניסוי קליני לעומת מי שמקבל פלצבו
(צילום: רויטרס, AFP)
השוואה בעייתית
"אני סבור שההשוואה כאן היא בעייתית", התייחס לעניין ד"ר קמרון וולף מבית הספר לרפואה באוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה, בכתבה שפורסמה באתר החדשות האמריקאי WECT, "כי זה תלוי מאוד באופן שבו נערך הניסוי ואיך אתה מודד מי חלה בקורונה. ולמעשה", הוא מוסיף, "הניסויים בוצעו באופן שונה לחלוטין - אצל אנשים שונים, בתקופות שונות של השנה ובחלקים שונים של המגפה במדינות שונות. והם גם מדדו את הימצאות הנגיף בדרכים שונות, כך שלמעשה קשה עד בלתי אפשרי להסתכל על הנתונים הסטטיסטיים האלה ולהשוות ביניהם".
"הניסויים בוצעו באופן שונה לחלוטין - אצל אנשים שונים, בתקופות שונות של השנה ובחלקים שונים של המגיפה במדינות שונות. והם גם מדדו את הימצאות הנגיף בדרכים שונות"
נושא מרכזי נוסף הוא גודל המדגם. ד"ר וולף מציין כי רבבות האנשים שלקחו חלק בניסויים של חיסוני הקורונה הם מספר גדול משמעותית ממספר המשתתפים בניסוי רגיל של חיסון. ועדיין, יש הבדל בין 30 אלף האיש שחוסנו בניסוי של פייזר למיליוני האנשים שקיבלו מנה אחת או שתיים של החיסון.
"צריך לשים את זה בהקשר הנכון", אומר וולף. "אנחנו מחסנים אנשים, מסתכלים על הסיכון, ובוחנים תועלת. הסיכון לסיבוכים מהמחלה גבוה בהרבה מהסיכון לתופעות לוואי משמעותיות מהחיסון. זה החשבון שאנחנו צריכים לעשות".
