אסטרהזניקה מצאה את המינון האפקטיבי שמוביל ליעילות של 90%: לאחר פרסום הממצאים שהראו כי יעילות החיסון נעה בין 62% ל-90%, הודיע גורם בכיר בחברה כי נמצא המינון הנכון שמאפשר יעילות של 90%. ב-4 בינואר בריטניה תתחיל לחסן בתרכיבי החברה שפותחו יחד עם אוניברסיטת אוקספורד. בנוסף, הודיעה החברה כי החיסון שלה יהיה יעיל גם נגד מוטציית הנגיף שנמצאה בבריטניה.
לפני כחודש פרסמה אסטרהזניקה נתונים על תוצאות הניסוי הקליני השלישי בחיסון שפיתחה, מהן עולה שכאשר ניתן החיסון במינון של חצי מנה, וחודש לאחר מכן מנה שלמה – נצפתה יעילות של 90%, אולם כאשר ניתנו שני מינונים מלאים של החיסון בהפרש של חודש זה מזה, הגיעה יעילות החיסון ל-62% בלבד. היעילות הממוצעת של הניסוי בשתי הקבוצות הללו הגיעה ל-70.4%. מאוחר יותר, התברר כי המינונים היעילים יותר, במסגרתם ניתנו חצאי מנות שהובילו ליעילות של 90%, ניתנו למעשה בטעות.
כעת, מפרסם עיתון ה"סאנדיי טיימס" הבריטי ריאיון עם פסקל סוריוט, מנכ"ל אסטרהזניקה שאמר: "אנחנו חושבים שמצאנו את הנוסחה המנצחת ונפרסם את התוצאות בהקדם". החיסון אמור לקבל אישור בבריטניה בשבוע הבא, כשהממלכה המאוחדת הזמינה לפחות 100 מיליון מנות שאמורות להינתן כבר מעוד שבועיים. גם ישראל חתמה על הסכם הבנות ראשוני עם אסטרהזניקה לאופציית רכישת 10 מיליון מנות חיסון. עוד אמר סוריוט כי חוקרי אסטרהזניקה ואוקספורד מעריכים כי החיסון יהיה יעיל גם נגד מוטציית נגיף הקורונה שנמצאה בבריטניה, המתפשטת במהירות במדינה.
חישוב יעילות החיסון מתבסס על נוסחה שלוקחת בחשבון שני פרמטרים: שיעור המחלה בקרב המחוסנים, ושיעור המחלה בקרב קבוצת הבקרה שקיבלה זריקת דמה (פלצבו, ללא חומר פעיל). כדי לנקות כל חשד של הטיית המחקר, הוא חייב להיות מסוג "כפול סמיות" (דאבל בליינד). פירושו של דבר שלא החוקרים ולא המחוסנים - יודעים מה קיבלו - האם את הזריקה "האמיתית" ובה החיסון, או זריקת הדמה.
רק הרוקח האחראי על החיסון רשאי לפתוח במקרים מסוימים שבהם התגלתה תופעת לוואי אצל אחד המחוסנים - קוד סודי שיכול לחשוף איזה זריקה קיבל אותו מתחסן. כך, מסירים החוקרים אפשרות לאפקט הנקרא "פלצבו", שבו ייתכן שלמצב רגשי או פסיכולוגי תהיה השפעה על התוצאות. כך גם מוסר החשש מפני הטיית התוצאות בשל מרמה.
האדנווירוס: "מתחפש" לקורונה - אך לא מזיק לבני אדם
שמו של החיסון של אסטרהזניקה ואוקספורד הוא AZD1222, המסמל את ראשי התיבות של החברה היצרנית אסטרהזניקה (AZ) ואוניברסיטת אוקספורד (D). השם המקורי של החיסון היה ChADOx1 שהוא קיצור של שימפנזים (Ch) אדנווירוס (AD) ואוניברסיטת אוקספורד (O).
החיסון מבוסס על נגיף בשם אדנווירוס, בעל מאות זנים, חלקם פוגעים גם בבני אדם וגורמים לרוב לתסמיני הצטננות. הפעם, לקחו החוקרים נגיף אדנווירוס משימפנזים, שאינו גורם למחלה בבני אדם, החלישו אותו, והפכו אותו לווקטור (נשא). המדענים הנדסו את הנגיף הזה באופן גנטי, כך שלא יוכל להשתכפל ולהתרבות בבני אדם, והחדירו לתוכו DNA מהונדס שכשיחדור לתא המחוסן - יפקוד עליו ליצור חלבונים דמויי מעטפת נגיף הקורונה – Spike Protein.
3 צפייה בגלריה
90% יעילות בחיסון של אסטרהזניקה ואוניברסיטת אוקספורד
(צילום: AP, John Cairns, University of Oxford)
נגיף האדנווירוס הונדס כך שאינו יכול לגרום למחלה בבני אדם או להתרבות בגופנו, וכאשר הוא מוזרק לגוף, מוחדר לגרעין התא המחוסן ה-DNA שסונתז במעבדה. כעת, mRNA מעתיק את הקידוד שעל ה-DNA, ומתחיל במלאכת הכנת חלבוני המעטפת דמויי הקורונה. בסופו של התהליך, מוצגים על גבי התא המחוסן חלבונים דמויי נגיף הקורונה, שאותם מזהה הגוף המחוסן כ"אוייבים" ויוצר נגדם נוגדנים מנטרלים ותאי T. אם תהיה הדבקה עתידית, הגוף כעת "מוכן למערכה הבאה", וידע לתקוף את נגיף הקורונה האמיתי שיחדור לגוף.
הממצאים שפורסמו מוקדם יותר משלבי הניסוי הראשוניים בחיסון, הראו כי חודש לאחר מנה אחת של החיסון, רמת הנוגדנים המנטרלים נגד קורונה עלתה פי 4 בקרב 95% מהמתחסנים. בכל המתחסנים עלתה גם רמת תאי ה-T, והגיעה לשיא 14 ימים לאחר הזריקה. לאחר המנה השנייה, נמצאו נוגדנים מנטרלים אצל 100% מהמתחסנים.
למעשה, החיסון של אוניברסיטת אוקספורד היה הראשון שהראה תגובה חיסונית רבת עוצמה, לא רק של נוגדנים, אלא של השחקן המרכזי בהגנה מפני הקורונה – תאי T, מה שיוביל על פי ההערכות להגנה ממושכת, אולי ממושכת הרבה יותר משאר החיסונים.
תופעות הלוואי שנצפו מהחיסון הזה דומות לתופעות הלוואי משאר החיסונים, כולן חולפות תוך כמספר שעות, וכוללות חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, חולשה, אדמומיות וכאב קל במקום ההזרקה. למרות החששות בציבור מפני חיסוני הקורונה - החיסון אינו גורם למחלה בבני אדם, ואף לא צפוי לגרום לנזקים לטווח ארוך.
