2 צפייה בגלריה
"בהתחלה לא רציתי לחשוף את המצב הרפואי שלי, אבל השתכנעתי שזה כדאי": יורם עיאש עובר דיאליזה
(צילום: אלבום פרטי)
עד לאחרונה ניהל יורם עיאש אורח חיים של אדם בריא: הוא אמנם גדל במשפחה שיש בה מחלת כליות תורשתית, ואחת לחצי שנה הקפיד לעבור בדיקות, אבל דבר מזה לא הפריע לו להמשיך לעבוד במפעל לייצור לחמים בחולון, עיר מגוריו, ולקיים חיי שגרה. לפני כשלושה חודשים קיבל טלפון מאחות בקופת חולים שעברה על תוצאות הבדיקות שלו, ובפיה הייתה בשורה קשה: "המדדים מאוד לא טובים, אתה חייב להתאשפז".
קראו עוד:
עיאש, בן 47, רווק, אושפז לשלושה ימים בבית החולים בילינסון, ומאז הוא עובר במכון מור שבחולון טיפולי דיאליזה - שלוש פעמים בשבוע, שלוש שעות כל טיפול. הוא הפסיק לעבוד, ואת הימים הארוכים שנשארו לו בין הטיפולים הוא ממלא בעיקר בטיפוח תקוות וציפיות - שיימצא אדם שיסכים לתרום לו כליה, "ושאקבל את החיים שלי בחזרה", לדבריו. כדי להשיג את המטרה, הסכים שיפורסם בשמו פוסט בפייסבוק שבו הוא מתאר את מצבו ומבקש עזרה.
"שמי יורם עיאש", הוא כותב, "ואני רוצה לשתף אתכם בסיפור חיי ומשפחתי. גדלתי ביישוב מעלות. אני בן 47, אנו 14 אחים ואחיות. בשנות ה-90 אמא שלנו החלה בטיפולי דיאליזה, וכעבור מספר שנים היא קיבלה במתנה כליה מאחי. לצערי, חלק גדול מבני המשפחה קיבלו את המחלה, ויש לי שלושה אחים מושתלי כליה. אחותי הגדולה עוברת טיפולי דיאליזה, וגם אני. אני זקוק בדחיפות להשתלת כליה ומחכה לנס. המצב קשה מאוד, ואני מקווה שאזכה במהרה לתרומת כליה - שיגיע התורם אשר יחזיר לי את שמחת החיים, ואחזור לחיי הרגילים. שרק נהיה בריאים".
2 צפייה בגלריה
"חלק גדול מבני המשפחה שלי קיבלו את המחלה": ניתוח השתלת כליה (אילוסטרציה)
(צילום: shutterstock)
עיאש מודה שלא היה לו קל להיחשף כך. "עד גיל 27 הייתי כדורגלן פעיל ושיחקתי במעלות ובמכבי עכו, כך שבצפון מכירים אותי", הוא אומר. "למעשה, כל המשפחה שלי מוכרת באזור, כי גם האחים שלי היו כדורגלנים. אני הפסקתי לשחק כשהתחילו אצלי תסמינים של מחלת כליות, שהיו בדיוק אותם תסמינים כמו אצל אמא שלי ז"ל - אי-ספיקת כליות וציסטות. כשהציעו לי לפרסם את הסיפור שלי בפייסבוק, התביישתי בהתחלה, כי לא רציתי לחשוף את המצב הרפואי שלי, אבל אחרי שיחה עם האחים שלי השתכנעתי שכדאי לעשות את זה, כי ככה אפשר להגיע לאנשים".
התגובות שקיבל, הוא אומר, מעודדות ומרגשות. "אנשים מברכים אותי, מאחלים לי בריאות והחלמה מהירה", מספר עיאש. "יש גם כמה אנשים שהסכימו לעבור את הבדיקות הרפואיות כדי לברר אם הכליה שלהם מתאימה לי. זה מאוד מרגש אותי. אני לא לחוץ, ואין לי חרדות. תמיד הייתי אדם אדיש שלוקח הכול בפרופורציות. אני מקווה שעד יום ההולדת ה-48 שלי, שיחול ב-17.5, אקבל את המתנה שאני כל כך מחכה לה, ואוכל לחזור לחיות".
