המדור בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
הקושי לשמוע ולהבין - מחריף. בזמנים אלו בהם המפגשים החברתיים מצומצמים גם כך, כדאי לוודא שאם אנחנו כבר נפגשים שנמצה את כל מה שנוכל מהתקשורת במפגש. בקרב מבוגרים הסובלים מירידה בשמיעה המצב קשה אף יותר.
המסכות הנדרשות בחודשים האחרונים מקשות עוד יותר על השמיעה ולכן אם מישהו הצליח "להסתדר", בעזרת קריאת שפתיים, כעת קשה לו יותר ותקשורת דרך אמצעים טכנולוגיים כמו מחשב ו/או טלפון עשויה להיות מאתגרת עד בלתי אפשרית.
חוסר מודעות, הכחשה, חשש מסטיגמה חברתית, חשש מטכנולוגיה ועוד סיבות ותירוצים, גורמים לרוב האנשים לדחות את תהליך שיקום השמיעה עד לגיל מאוחר, ובכך פספס חלק מהנאות החיים או סתם לפגוע באיכות החיים. לפניכם 10 סיבות לטיפול מוקדם ככל האפשר בירידה בשמיעה.
עוד במדור 60 פלוס:
1: בקרב לקויי שמיעה ישנה שכיחות גבוהה יותר של ירידה קוגניטיבית
לאחרונה פורסמו מספר מחקרים המצביעים על כך שלקות שמיעה קשורה לרמת הבריאות המוחית. מחקר שנערך ב-Johns Hopkins School of Medicine Baltimore הראה שמבוגרים עם לקות שמיעה הם בעלי סיכוי רב יותר בצורה מובהקת לפתח דמנציה.
מחקר אחר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine הצביע על הקשר בין לקות בשמיעה לבין הפרעה קוגניטיבית קלה וטרם הוכח הקשר בין ליקוי שמיעה לבין דמנציה חמורה יותר או אלצהיימר.
2: לקות שמיעה דורש מאמץ וגוזל אנרגיה של משאבים קוגניטיביים אחרים
ישנן מספר תאוריות שמנסות להסביר את הקשר שבין לקות שמיעה לקצב ירידה קוגניטיבית, דיכאון ובידוד חברתי. אחת התאוריות מתייחסת לכך שמשאבים רבים מוקדשים לפיצוי על ליקוי השמיעה.
אדם עם ליקוי שמיעה שאינו משוקם מתאמץ מאוד לשמוע, לעתים הוא עסוק בעיקר בניסיון לפענח את מה שנאמר. הוא משתמש ביכולות של קריאת שפתיים, של הידע השפתי שלו, של ההקשר בו נאמרו הדברים ומקדיש מאמץ רב לחבר ולקשר בין כל אלו על מנת להבין מילה או משפט שלא שמע או ששמע באופן חלקי. המשאבים הקוגניטיביים הללו באים על חשבון החשיבה ה”גבוהה” יותר.
תיאוריה זו גורסת כי המוח אינו מספיק פנוי לפעילות קוגניטיבית אחרת של הבנת משמעות, ניתוח אינטלקטואלי של התוכן, הסקת מסקנות, ביקורת ומחשבה יצירתית עצמאית בהקשר לנאמר.
3. אדם עם לקות שמיעה מקשה על סביבתו הקרובה, בעיקר על בני משפחתו המבקשים לתקשר אתו
אדם הזקוק למכשירי שמיעה ואינו משתמש במכשירים מאלץ למעשה את הסובבים אותו להגביר את קולם או לחזור על דבריהם. עבור אלו החיים במחיצתו הדבר הופך לקושי ממשי, הם מדווחים על עייפות, עצבנות ותסכול שנובעים מהמאמץ היומיומי.
הם מתבקשים לחזור שוב ושוב על דבריהם ולעתים מגלים שבגלל הקושי השמיעתי של בן המשפחה הם לא הובנו כלל ויוחסו להם אמירות שכלל לא אמרו.
ההתנהלות הזו בסיטואציות של “שיח חרשים” גורמת לעתים למתחים בין בני זוג או בין המבוגר עם ליקוי השמיעה לילדיו.
4. בעיות פרנסה והשתכרות
במאמר שפורסם בכתב העת האמריקאי Journal Of Deaf Studies and Deaf Education, הוכח קשר בין ליקוי שמיעה לבין רמה סוציו-אקונומית.
החוקרים גילו כי בארה״ב סיכוייו של אדם בעל לקות שמיעה גדולים ב-60 אחוזים להיות בעל הכנסה נמוכה בהשוואה לאדם עם שמיעה תקינה.
בדומה הראו החוקרים כי סיכוייו של אדם עם לקות שמיעה להיות מובטל גדולים כמעט פי 2 מאדם שומע.
5. בהיעדר שמיעה טובה אדם עלול לוותר על פעילויות תרבות והשכלה
אנשים בעלי לקות שמיעה מתקשים בהבנת הנאמר בהצגה או בהרצאה. לעתים הם עלולים פשוט לא לשמוע חלק מהנאמר ובכך להפסיד מידע חשוב מההתרחשות.
הדבר עלול לגרום להם בסופו של דבר לוותר על הפעילויות האלו ובכך להגביר את תחושת הניתוק והיכולת להתערות בפעילויות תרבותיות וחברתיות.
6. הידרדרות אפשרית בבריאות
במחקר שנערך ב-better hearing institute בוושינגטון ענו אנשים בעלי לקות שמיעה על שאלוני תפישה עצמית של רמת הבריאות, מסתבר שרובם חוו מגוון רחב בעיות בריאות, כולל כאב.
בנוסף, ככל שלקות השמיעה חמור יותר כך ירד הציון של הערכת הבריאות הכללית של הנשאלים, כולל היעדר כאב.
בהשוואה בין קבוצות של ליקויי שמיעה זהים, אלו המשתמשים במכשירי שמיעה דיווחו על בריאות טובה יותר. הקבוצה שקיבלה את הערכת הבריאות הנמוכה ביותר הייתה של בעלי ליקוי שמיעה עמוק שאינם משתמשים במכשירי שמיעה.
7. תופעות חרדה
אדם שאינו שומע טוב מבין שלא ישמע תמיד את המתרחש בסביבתו, ועלול לפחד לדוגמה מכך שאדם זר יכנס לביתו מבלי שישמע אותו.
באופן דומה בסיטואציות חברתיות שונות אדם בעל לקות שמיעה עלול לחשוב שמדברים עליו מבלי שהוא מבין בדיוק מה אמרו ולעתים יפתח חשדנות או אף מחשבות רדיפה.
8. הופעת דיכאון
מחקרים מצביעים על הקשר בין לקות בשמיעה לבין דיכאון, אולם אם בעבר המחקרים נעשו בעיקר על אנשים מבוגרים או על מגזרים סוציו אקונומיים מסוימים, הרי שמחקר חדש שהתפרסם בכתב העת JAMA Otolaryngology-Head & Neck Surgery מצביע על הקשר הזה גם בקרב מבוגרים צעירים יותר ובעיקר בקרב נשים.
המחקר הראה שבקרב בעלי שמיעה טובה שיעור הסובלים מדיכאון היה רק חמישה אחוזים ואילו בקרב אנשים בעלי לקות שמיעה שיעור הסובלים מדיכאון עלה ל-11 אחוזים.
9. כשאת לקות השמיעה מלווה גם טינטון (רעשים/צפצופים באוזניים), השימוש במכשירי שמיעה מקל מאוד
אנשים הסובלים מטינטון, מדווחים שברגע שמכשירי השמיעה פועלים באוזניים ומגבירים את צלילי הדיבור והסביבה, עוצמת הטינטון נחלשת וההטרדה של הטינטון מופחתת.
10. שיקום מוקדם יותר עשוי להיות קל יותר עבור המטופל
בקליניקה נצפית מגמה לקושי רב יותר לשקם את השמיעה ככל שהאדם חיכה זמן רב יותר.
ככל שהשמיעה משוקמת מוקדם יותר נראה שההסתגלות לשימוש במכשירי השמיעה קלה יותר.
ייתכן שישנו קשר ליכולות מוטוריקה עדינה ופונקציות ניהוליות שבהן התפקוד טוב יותר ככל שהגיל צעיר יותר.
הכותבות תמר גלבגיסר, קלינאית תקשורת .M.A. ועטר מאור, קלינאית תקשורת משטיינר מכשירי שמיעה – סונובה ישראל
צפו בכתבה על ירידה בשמיעה בקרב מבוגרים:
המדור בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
פורסם לראשונה: 09:21, 14.12.20
