האור בקצה מנהרת הקורונה כבר מתחיל להיראות: לאחר פרסום הנתונים המעולים מחיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה נערכת ישראל להגעת מיליוני מנות חיסון מהם ומחברות נוספות. החיסונים יינתנו כמובן בהתנדבות לאלה המעוניינים, ועל פי סדר אוכלוסיות בסיכון.
"התוצאות מאוד מעודדות", אומר הפרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה, סגן דיקן הפקולטה למדעי החיים, באוניברסיטת בר-אילן. "ממה שראינו עד עכשיו, יש יתרונות מסוימים לחיסון של מודרנה. אני יושב בוועדות השונות של משרד הבריאות ואנשים די מתרגשים מהתוצאות". לחצו על נגן הווידיאו לראיון המלא איתו באולפן ynet.
(צילום: אורי דוידוביץ)
אם לא יקרו תקלות בדרך, בתוך כחודשיים צפויים להגיע לישראל המשלוחים הראשונים של חיסוני מודרנה ופייזר. הנה מורה נבוכים שיעשה לכם סדר בכלל החיסונים שהגיעו לשלבים האחרונים, והעדכונים האחרונים שכדאי לדעת על כל אחד מהם:
אתמול (ב') הגיע היום שבחברת מודרנה חיכו לו חודשים ארוכים: פרסום תוצאות שלב 3 של הניסוי לחיסון לקורונה הראה תוצאות מדהימות של יעילות שהגיעה ל-94.5%, טובה יותר מכפי שדרש ה-FDA ומכפי שציפו לה בחברה עצמה.
התוצאות הדהימו אף את החוקרים: מתוך עשרות אלפי מתחסנים, חלו רק 95 איש בקורונה, רובם המוחלט (90 במספר) מקרב אלה שלא קיבלו חיסון ושימשו קבוצת בקרה, וחמישה בלבד מקבוצת המתחסנים – כולם לקו במחלה קלה.
מקרב קבוצת הבקרה שקיבלה זריקת דמה, חלו 11 בקורונה קשה שהצריכה טיפול בחמצן, או אשפוז בבית חולים ואף הנשמה. כך שהחיסון של מודרנה לא רק שמנע הדבקה אלא גם תחלואה בקורונה קשה. בחברה מסרו כי במחקר השתתפו נסיינים מגילאים שונים, מוצאים שונים, וגם כאלה בקבוצות סיכון.
החיסון של מודרנה אמור להיות הראשון שיגיע לישראל, לאחר שביוני הודיע ראש הממשלה כי נרכשו כמיליון וחצי מנות בסכום של כ-230 מיליון שקלים. בכך נכנסה ישראל לסבב הראשון של מודרנה, ותקבל את האספקה מקו הייצור שהקימה החברה באירופה. קו ייצור נוסף בארה"ב מיועד לספק חיסונים לתושבי ארה"ב בלבד.
החיסון של מודרנה ניתן בשתי מנות הניתנות בזריקה לשריר היד, במינון של 100 מיקרוגרם כל מנה, בהפרש של 3 שבועות זו מזו. הוא דורש אחסון בהקפאה של מינוס 20 מעלות, עם זאת במודרנה הודיעו כי החיסון יכול לשרוד עד 30 ימים גם בטמפרטורה של 2 עד 8 מעלות צלזיוס, שתתאים גם למקררי החיסונים הנמצאים במרפאות השונות. מדובר ביתרון עצום על החיסון של פייזר הדורש אחסון בטמפרטורה קיצונית של מינוס 70 מעלות. ההגנה מקורונה מתקבלת כשבועיים וחצי לאחר הזריקה השנייה.
14 צפייה בגלריה
ההגנה מקורונה מתקבלת כשבועיים וחצי לאחר הזריקה השנייה. החיסון של מודרנה
(צילום: רויטרס)
החיסונים של מודרנה ופייזר נחשבים לפורצי דרך, והם מהראשונים שמשתמשים במולקולה גנטית בשם mRNA. בניגוד לחיסונים המסורתיים שמבוססים על מערכות ביולוגיות, כמו חיסונים שדורשים גידול על ביצים או על חיידקים, החיסונים של פייזר ומודרנה מיוצרים כולם באופן סינתטי, מה שמוביל לייצור מהיר ביותר שלהם שמאפשר לנפק מאות מיליוני חיסונים תוך זמן קצר, ללא תלות במערכות ביולוגיות שעלולות לקרוס במהלך הייצור.
לב הפיתוח של החיסון הוא מולקולה שנקראת כאמור mRNA (רנ"א שליח). מדובר במולקולה הדומה למולקולת התורשה דנ"א המורכבת מחלקים הקרויים "נוקלאוטידים" המסודרים בצורה כזו שמורה לתא כיצד לייצר חלבונים. כאשר חיסון המכיל mRNA מוחדר לגוף, התאים מתחילים לייצר חלבונים המקודדים על פי ה"תכנות" של ה- mRNA.
החלבונים שנוצרו מסתדרים על שטח פני התא המחוסן, ומזוהים על ידי מערכת החיסון ליצירת תגובה חיסונית, שכוללת נוגדנים נגד קורונה. במילים אחרות, החיסון החדש מסוג mRNA "מתכנת" את תאי הגוף להשתנות, כך שמערכת החיסון "חושבת" שישנו נגיף קורונה בגוף – ויוצרת כנגדו נוגדנים ותאי דם לבנים מסוג T הדרושים לנטרול נגיף הקורונה בהדבקות הבאות.
גופנו מתוכנת כך שהוא משמיד חומרים גנטיים שיוצאים מחוץ לתאים, כמו למשל DNA של חיידק. ההיגיון גורס שאם חומר גנטי כמו mRNA מוזרק לגוף, מערכת החיסון תסתער עליו ותרצה להשמיד אותו. לשם כך בחברת פייזר הוסיפו מולקולות שומן שמצפות את ה-mRNA כך שלא ייהרס.
תהליך ייצור חיסון ה-mRNA, כאמור – אותה מולקולה ש"מתכנתת" את הגוף ליצור מעטפת קורונה מלאכותית, הוא מיוחד במינו: חומר גנטי, שפוקד על גוף האדם לייצר דברים – ומורכב מחוץ לגוף. בפועל מדובר בתהליך די פשוט ומהיר שאותו מבצעות מכונות משוכללות ומדויקות.
ניתן לומר כי הרעיון הכללי בבסיס הפיתוח, הוא בנייה של שלד שעליו רצף סידורי "נוקלאוטידים" – תרכובות אורגניות שיחד יוצרות את החומר התורשתי וגורמות לגוף לבצע תהליכים שונים. נוקלאוטידים כאלה קיימים על מולקולת ה-DNA שנמצאת בגרעין כל תא, וגם על ה-mRNA. אותן מכונות של פייזר ומודרנה בונות את המולקולות הללו בסדר מסוים, המותאם על פי המטען הגנטי של נגיף הקורונה.
ענקית התרופות פייזר פיתחה את החיסון לקורונה בשותפות עם חברת הביוטכנולוגיה BioNTech הגרמנית, והכריזה כי החיסון מתוצרתה יעיל ביותר מ-90% מאלה שקיבלו אותו, בהשוואה לקבוצת הפלצבו. הנתונים של פייזר מתבססים על מחקר שלב 3, השלב הקליני האחרון בניסוי, שכלל 43,538 אלף איש בריאים שלא נמצאו מאומתים לקורונה עד לניסוי בנגיף.
החיסון של פייזר כולל שתי זריקות במרווח של 28 ימים זו מזו. כשבוע לאחר הזריקה השנייה, דיווחה פייזר כי המחוסנים הראו שיעור הגנה של 90%. בחברה ממשיכים בניסוי עד שיהיו 164 נדבקים. הבעיה המרכזית בחיסון של פייזר, המושתת גם הוא על טכנולוגיית ה-mRNA שהוזכרה קודם, היא הצורך בטמפרטורת הקפאה קיצונית של מינוס 70 מעלות, בלעדיה – מולקולת ה- mRNA הבלתי יציבה – מתפרקת במהירות והחיסון הופך לבלתי יעיל.
לשם כך, פייזר פיתחה טכנולוגיה חדשה של מגשי קירור ובהם מד טמפרטורה ו-GPS כך שבכל רגע נתון ניתן לבקר את כל מגשי החיסונים היוצאים מהחברה ולוודא כי כולם נשמרו בכל רגע נתון בטמפרטורה הנכונה.
עם זאת, החיסון יצריך מקררי הקפאה במדינות השונות וגם בישראל, לאחסון החיסונים, מה שבינתיים לא בטוח שיש בנמצא. לפיכך לא צפוי שנראה את חיסוני פייזר בחודשים הקרובים בישראל, הגם שהחברה עדיין לא התחייבה לנפק אותם, אף שנחתם הסכם עם משרד הבריאות ביום שישי האחרון ואושר תשלום המקדמה לחברה.
חברת ארקטורוס האמריקנית נמצאת אף היא במרוץ חיסוני הקורונה, אולם היא עוד רחוקה מסיום המחקרים. ישראל חתמה על הסכם אספקה של החיסון העתידי עם חברה זו עוד ביולי השנה.
החיסון של ארקטורוס מבוסס גם הוא על טכנולוגיית ה- mRNA של חברות מודרנה ופייזר. המולקולה דמוית ה-DNA, מוחדרת לגוף ופוקדת על התא המחוסן לייצר מעין מעטפת דמוית מעטפת הקורונה, כך שהגוף סבור שמדובר בפלישה של נגיף קורונה ויוצר נוגדנים מנטרלים ותאי T, למניעת הדבקה. החיסון ניתן בזריקה לתוך השריר.
מנכ"ל החברה, ג'וזף פיין, התראיין לאולפן ynet ואמר: "ממה שראינו בממצאים הראשונים בניסוי, הן הקבוצה שקיבלה מנת חיסון אחת, והן בקבוצה שקיבלה כפליים, התוצאות מבטיחות. לכן אנו מקדמים את שני התהליכים. יש לנו 106 משתתפים, 78 קיבלו את החיסון, ו-28 קיבלו את הפלצבו. 77 מתוך אותם 78, בפעם האחרונה שבחנו את חתך הנתונים, כבר הראו השפעה, מה שאומר שאנו רואים נוגדנים בפלאזמה. זה סימן מבטיח שהחיסון אכן עובד".
הוא סיכם ואמר: "ארקטורוס מחויבת לספק את החיסון הן לישראל והן לסינגפור, והן המדינות שנמצאות בעדיפות ראשונה לקבלתו".
צפו בריאיון עם מנכ"ל החברה ג'וזף פיין,באולפן ynet:
(צילום: משי בן עמי)
החיסון של אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף חברת אסטרהזניקה מבוסס על טכנולוגיית נגיף-נשא. בסוג חיסון זה נלקח נגיף שפוגע בקופי שימפנזה, והוא מהונדס לייצור חלבון ה"ספייק" (אותם קוצים שעל גבי נגיף הקורונה) בתוך תאי גוף האדם המחוסן.
לאחר הזרקת החיסון, מערכת החיסון נחשפת לחלבון הספייק, וצפויה לזהות ולנטרל את הנגיף לכשתיתקל בו. החיסון מצוי כעת בניסוי שלב 3 ומבוסס על טכנולוגיה שפותחה עבור חיסון נגד נגיף ה-MERS, ממשפחת הקורונה גם הוא.
החברה החלה בניסויים קליניים בבני אדם (שלב 1 ו-2) באפריל האחרון. תוצאות הביניים שנרשמו ביוני הראו תגובה חיסונית משמעותית בנסיינים בדמות העלאת רמת הנוגדנים ורמת תאי ה-T. מרבית המחוסנים סבלו מתופעות לוואי מקומיות עד כשבוע לאחר החיסון ותופעות לוואי מערכתיות, אשר חלפו בעיקרן לאחר כיומיים ממתן החיסון ועומעמו תחת טיפול מניעתי באקמול.
מתוצאות הביניים עלה כי די במתן מנה בודדת של החיסון כדי להשרות תגובה חיסונית, הנשמרת לאורך זמן בקרב למעלה מ-90% מהמחוסנים. עוד עלה כי מתן מנת חיסון ומנת דחף ("בוסט"), משפרת את התוצאות האלה אפילו יותר, ומשרה תגובה משמעותית יותר ולאורך זמן.
עוד לפני סיום הניסויים הקליניים, החלו בייצור החיסון בקנה מידה נרחב וכיום מוכנות כבר מיליוני מנות שיופצו למדינות שחתמו על הסכמים עם אסטרהזניקה. בכל אופן, הראשונים לקבל את החיסון יהיו תושבי בריטניה, מקום משכנן של המפתחות.
החיסון של חברת סינובאק הסינית מבוסס על טכנולוגיה מוכרת של נגיף מומת: הוא נוצר על ידי הוצאה מפעולה של מחולל המחלה, כך שנהרסת יכולתו של מחולל המחלה להתרבות, אך הוא עדיין נשאר שלם, והמערכת החיסונית מזהה אותו ויוצרת נוגדנים ותאי T. תאים אלה יישארו בגוף ויזכרו את הנגיף בפלישה הבאה, יעוטו לעברו וינטרלו אותו. החיסון שנמצא כעת בשלהי שלב 3, ניתן בשתי מנות, בהפרש של שבועיים האחת מהשנייה.
השלב הפרה-קליני בחיסון פורסם במאי 2020, ובו הוחדר הנגיף המומת לקופי מקוק. שלב הניסוי הקליני בחיסון, הנקרא CORONAVAC, נוסה על 743 משתתפים והעלה כי החיסון לא גרם לתופעות לוואי חריגות ועורר ייצור נוגדנים מנטרלים ביותר מ-90% מהנבדקים.
ניסוי שלב 3 של החברה החל ב-13 ביולי בגיוס 8,870 מתנדבים מגיל 18 ומעלה ב-12 מרכזי מחקר רפואיים בברזיל. הניסוי צפוי להסתיים בשבועות הקרובים, והוא מומן על ידי ממשלת ברזיל. לצד ברזיל יתחילו ניסויים גם באינדונזיה ובצ'ילה.
החיסון GAM-COVID-vac של מכון המחקר "גמלאיה" הרוסי בשיתוף משרד הבריאות וההגנה ברוסיה מבוסס על שיטת "וקטור נגיפי כפול", כלומר נשא העשוי משני חלקיקי נגיף לא מזיקים. תרכיב החיסון נכנס לשלב 3 של הניסויים הקליניים ובכוונת המכון להתחיל בייצור המוני עד סוף 2020.
החיסון הרוסי שכונה "ספוטניק 5" על שם מעבורת החלל הסובייטית, כבר ניתן לנבחרים מעולם העסקים והפוליטיקה הרוסית עוד טרם אישורו הרגולטורי. לאחריו יחוסנו קבוצות בסיכון כמו צוותים רפואיים. בתחילת 2021 מקווים הרוסים לחסן את כלל האוכלוסייה.
בניסויים הפרה-קליניים, נמצא שהחיסון לא גרם לתופעות לוואי משמעותיות, ובעלי החיים שהודבקו בקורונה וחוסנו קודם לכן הראו תגובה חיסונית טובה. מכון גמלאיה מכוון לייצור של עד 70 מיליון מנות, עם יכולת לייצור 5-3 מיליון מנות עד סוף השנה, ובהמשך עד 200 מיליון מנות בשנה.
נתניהו אמר בכמה מסיבות עיתונאים לאחרונה, כי בכוונתו לשוחח בימים הקרובים עם פוטין במטרה להביא לישראל כמיליון וחצי מנות חיסון. לפני כשבוע התבטא בעניין גם מנכ"ל הדסה, הפרופ' זאב רוטשטיין, ואמר כי הוא יוזם הבאה של מיליון וחצי מנות מהחיסון לישראל, והגשת בקשת אישור חירום של משרד הבריאות.
החברה הסינית פיתחה חיסון המבוסס על וירוס Ad5 (אדנוווירוס). בחודש מאי פרסמה החברה תוצאות חיוביות משלב הבטיחות הראשון (שלב 1), ובחודש יולי דיווחה החברה על תוצאות שלב 2 בחיסון, שהראו תגובה חיסונית טובה נגד קורונה בקרב המתחסנים.
בצעד חסר תקדים, הצבא הסיני אישר את מתן החיסון וביוני החלו לקבל אותו חיילים סינים שהסכימו לכך. החל מאוגוסט החלה חברת קנסינו בשלב 3 של החיסון במספר ארצות ובהן ערב הסעודית, פקיסטן ורוסיה.
על פי רמזים שפוזרו לאחרונה על ידי גורמים בסביבת משרד הבריאות ולשכת ראש הממשלה, ייתכן כי מתבצעים מהלכים להבאת אחד החיסונים הסיניים לישראל, לאור הניסיון הרב שלהם הן בייצור חיסונים, הן במגפת הקורונה ובעיקר בשל העובדה שקיבלו אותם כמות עצומה של מאות אלפי אזרחים – ללא דיווח עד כה על תופעות לוואי משמעותיות או הדבקות נרחבות בקרב המתחסנים.
בעוד רוב מדינות העולם ממתינות לאישורי חירום של החיסונים, בסין ובמדינות נוספות לא חיכו ועוד לפני תום הניסויים חוסנו שם קרוב לחצי מיליון תושבים. גם איחוד האמירויות אישר שימוש חירום בחיסון של סינופארם ואלפי תושבים כבר חוסנו. הניסויים עד כה בבני 18 ומעלה הראו כי החיסון יעיל ובטוח וכי כל המתחסנים הראו עלייה בנוגדנים נגד קורונה.
החיסון של סינופארם הקרוי BBIBP-Corv הוא נגיף חי מוחלש. מכינים אותו במעבדה על ידי החדרת תאי כליה של קוף אפריקאי עם זן קורונה בשם SARS-COV2-HB02 והפיכת נגיף הקורונה הזה לבלתי פעיל. לאחר הזרקתו, מערכת החיסון מזהה את הנגיף החי מוחלש, "חושבת" שמדובר בזיהום אמיתי ויוצרת נגדו נוגדנים ותאי T. מאחר שהנגיף אינו פעיל, הוא אינו מתרבה בגוף המחוסן, ואינו גורם למחלה פעילה.
החיסון של ענקית התרופות מבוסס על נגיף אדנוווירוס 26 (ובקיצור Ad26). כבר לפני עשור פיתחה החברה חיסונים נגד אבולה ומחלות אחרות עם הווירוס הזה, כך שהיה לה הידע לפתח חיסון במתכונת דומה, נגד קורונה.
נגיפי האדנו הם קבוצה עצומה של וירוסים שחלק מהם גורמים לתסמיני הצטננות בבני אדם. עם זאת, האדנוווירוס בחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון, מזן 26, שונה כך שאינו משתכפל ואינו גורם למחלה בבני אדם.
הנגיף Ad26 שבחיסון מוחדר לגוף, ועליו מולבשים חלקיקים מהמעטפת של נגיף הקורונה. מערכת החיסון של האדם שהתחסן "חושבת" שמדובר בנגיף קורונה אמיתי, ומפתחת נגדו נוגדנים המנטרלים אותו ותאי T החשובים ליצירת הזיכרון החיסוני. בניגוד לחיסונים של מודרנה ופייזר - על פי הידוע, החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון כולל זריקה אחת.
ג'ונסון אנד ג'ונסון הייתה אמורה להיות בקו הפיתוח הראשון, לצד מודרנה ופייזר, אלא שהפסקה של הניסוי למשך שבועיים עקב חשד לתופעות לוואי בקרב המתחסנים עצרה את המחקר שהמשיך שוב רק לפני מספר ימים, לאחר שנודע כי אין להן קשר לחיסון. אין עדיין תאריך יעד לסיום המחקר של ג'ונסון אנד ג'ונסון, אולם ככל הנראה יפורסמו תוצאות ראשוניות בעוד כחודשיים.
(צילום: אבי חי)
לפני שבועיים החל הניסוי הקליני בחיסון שפותח במכון הביולוגי הישראלי בנס ציונה. עד כה חוסנו כ-40 איש בבתי החולים שיבא והדסה, ובשבועיים הקרובים יחוסנו 40 איש נוספים. עד כה איש מהמתחסנים לא לקה בתופעות לוואי משמעותיות. בעוד כחודש וחצי צפוי להתחיל השלב השני של החיסון, ואם לא יהיו הפתעות, ייתכן שלקראת הקיץ נזכה לחיסון הקורונה הישראלי הראשון.
(צילום: ירון ברנר)
התשתית לחיסון הזה מוכרת למכון הביולוגי כבר מהעבר, כשפיתח חיסונים נוספים המבוססים על נגיפי "סטומטיטיס וזיקולרי" (VSV), השייך למשפחת וירוסים שגורמים למחלות בבעלי חיים, אך לא בבני אדם.
כדי לייצר את החיסון, משנים המדענים את החלבון VSV-G הנמצא בנגיף ה-VSV, ומשמש כפלטפורמה ויראלית. חלבון זה של הווירוס המהונדס ידוע כגורם המשמעותי ליכולת ההרסנית של הנגיף בגוף. כך, הופך הווירוס למעין "שלד" שיכול לשמש נשא של חלקיקי וירוסים אחרים שיגרמו לגוף "לחשוב" שמדובר בנגיף אמיתי, ייצרו נגדו נוגדנים שיישמרו בגוף, ויתקפו את הווירוס האמיתי במקרה של הדבקה.
במקרה הנוכחי יצרו המדענים הישראלים יצור כלאיים שמכיל את הנגיף VSV המהונדס שממנו הסירו כאמור את חלבון G האלים, ובמקומו הוחדר החלבון S פרוטאין מנגיף הקורונה COVID-19. חלבון זה של נגיף הקורונה אחראי ליצירת תגובה חיסונית, ולמעשה גורם לגוף לחשוב שמדובר בהדבקה בנגיף האמיתי. כתוצאה מכך, הנגיף המהונדס לא גורם למחלה, אך גורם לגוף לייצר נוגדנים – ובכך לחיסון הגוף כנגד קורונה.
הניסויים בחיסון הישראלי בוצעו על בעלי חיים שונים. תחילה על אוגרים מסוג סורי זהוב, ועל בעלי חיים נוספים, בהם ארנבים וחזירים. לרוב, בשלב הסופי ולפני שחיסון משוחרר לשימוש בבני אדם, מתבצע ניסוי בפרימטים, כלומר בעלי חיים ממשפחות הקופים, הקרובים ביותר לבני האדם. עם זאת, במכון טרם פרסמו נתונים על השלב הזה.
לאחר שיוצר החיסון שמכיל את שלד הנגיף VSV וחלבון S מנגיף הקורונה, הוא הוזרק לאוגרים מסוג סורי זהוב בני 6 עד 7 שבועות. 20 עד 25 ימים לאחר שחוסנו האוגרים, הם הודבקו בנגיפי הקורונה. ב-11 הימים הבאים, נבדקו האוגרים יום אחר יום, בסיום הורדמו ועברו נתיחה לבדיקת רמת הנוגדנים בדמם וריכוז הנגיף שנותר בגופם.
הממצאים שהשוו בין קבוצת האוגרים המחוסנים לקבוצת אוגרים חולי קורונה שלא חוסנו - היו מדהימים: בדיקת הדם אצל האוגרים המחוסנים הראתה עלייה ברמת הנוגדנים נגד קורונה. בדיקת הריאות תחת מיקרוסקופ הראתה שנגיף הקורונה אצל האוגרים המחוסנים לא גרם נזק, ואף לא נמצאו שרידי נגיפים ברקמות הריאה. ממצא זה הוא אולי המשמעותי ביותר, שכן הריאות הן אתר הפגיעה המרכזי של נגיף הקורונה.
החוקרים בדקו לא רק את יעילות החיסון בהגנה מפני נגיף הקורונה אלא גם את בטיחותו. הממצאים הראו כי האוגרים המחוסנים היו פעילים, שמרו על משקל גוף תקין, וכאמור החלימו במהירות תוך חמישה ימים בלבד מרגע ההדבקה. לאחר הצלחת השלב הראשון באוגרים, המשיכו המדענים הישראלים לקבוצות נוספות כשהאחרונה בהן – חזירים. גם בהם התקבלו תוצאות דומות של בטיחות ויעילות המאפשרות מעבר לניסוי בבני אדם.
