המשמעויות של תהליך ההתבגרות על גופן ונפשן של מתבגרות ונערות הוא תחום רפואי טיפולי מוכר ורחב. עוסקים בו רופאי מתבגרים, מטפלים ופסיכולוגים, גינקולוגים וגם לנו, המנתחים הפלסטיים יש תפקיד בכמה תחומים.
כאבא למי שהייתה מתבגרת ולמי שהיום היא מתבגרת, וכמי שניתח מאות מתבגרות במשך עשרות שנים, אני מכיר מקרוב את התהליך שעברו הבנות בקבלת השינויים בגופן. אין זה סוד שתהליך ההתבגרות הוא תקופה מאתגרת. בתהליך הזה יש תחומים שבהם מעורבת הכירורגיה הפלסטית, ועקב כך יש לי המלצות ספציפיות להורים לבנות עשרה המתקשות עם התהליך.
הבשלתו של הגוף הנשי מילדה לאישה הוא מאז ומעולם ויהיה תמיד אירוע מורכב, קשה, מיוחד ומאתגר לאישה ולסובבים אותם.
קיראו עוד:
דור הסלפי
מאז עידן הרשתות החברתיות ובתוספת נגיף עולמי שהגביר את השימוש שלנו בתקשורת מצולמת כולנו עסוקים יותר במראה שלנו, בעיקר מראה הפנים. אבל הלחץ המופעל על הנערות, במיוחד אלו הסובלות מהתפתחות איטית או מואצת או מכל תופעה שהיא מעט חריגה בגוף ובמיוחד בפנים, הוא קשה עוד יותר בימינו.
אצל המנתחים הפלסטיים בארץ ובעולם מצטברים דיווחים על כך שיותר ויותר נערות מתבגרות ונשים צעירות בגילאי העשרה וראשית שנות העשרים מחפשות לבצע שינויים ושיפורים במראה הגוף והפנים. בעוד שהצורך בשינוי גופני מוכר לנו גם מהעבר, בקשות לעיבוי שפתיים, הרמת גבות, העלמת קמטים בין הגבות בנשים מאד צעירות היא תופעה חדשה.
אנו עדים לעלייה דרמטית בביקוש של נערות למילוי שפתיים, ניתוחי אף או פיסול אף באמצעות חומצה היאלורונית, ניתוחי הצמדת אוזניים ובאופן כללי כל מה שיעזור לייצר את הסלפי המושלם, המוכתב לפי טרנדים משתנים.
ניתוח אף הוא אחד הניתוחים המורכבים, החשובים והנפוצים ביותר בכירורגיה הפלסטית, בעיקר בגלל העובדה שכל תקלה או ביצוע לא מושלם יגרמו לאף בעל מראה מעוות, מנותח ולא טבעי. התפתחות השלד הגרמי והסחוסי של האף נמשכת עד גיל שש עשרה ועל כן נהוג להמתין ולנתח רק לאחר שהושלם תהליך הגדילה. עם זאת יש לזכור כי במשך השנים עובר האף שינויים רבים ולכן קשה יותר לעצב את האף ככל שהגיל מתקדם.
האוזניים ממסגרות את הפנים ויש להן השפעה רבה על המראה שלנו. אוזניים בולטות או אסימטריות עשויות לשנות את המראה הכללי של פנינו ובמקרים רבים הן פוגעות מאוד בתחושת הביטחון העצמי. יש נערות שלעולם לא יעשו צמה או קוקו בגלל מראה האוזניים הבולטות. למרבה השמחה, אפשרי לבצע ניתוח להצמדת אוזניים כבר בשנות הילדות שכן האוזניים משלימות את צמיחתן בגיל צעיר.
בכל מקרה, האחריות של המנתח הפלסטי תמיד, ובמיוחד במתבגרות היא לזהות מתי לא לבצע את הניתוח או הטיפול כי הוא נעשה מהסיבות הלא נכונות או במקרה שלי שהוא נוגד את שיטת הטיפול שלי. לאורך כל שנותיי כמנתח פלסטי אני מאמין במראה טבעי, פרופורציונלי ולא "מנותח" ואני לא מבצע הליכים שנוגדים את תפיסת עולמי. לכן, לדוגמה אני לא מבצע הגדלת שפתיים מוגזמת, לא למתבגרות ולא לאימהות שלהן.
תפקיד ההורים הוא לבדוק מהם המניעים של הנערה המבקשת לבצע שינוי בפניה או בגופה. האם היא עושה זאת מתוך חרדה או ייאוש שגרמו להחלטה שאין חזור ממנה. האם הנערה בוחרת בביצוע ההליך מתוך הבנה עמוקה שלו וידיעה שהיא עושה זאת למען עצמה בלבד, או מתוך גחמה רגעית שנובעת מלחץ מהסביבה.
בנוסף, במדינה חמה כמו שלנו, הבילוי הנפוץ ביותר בקיץ הוא על חוף הים או על שפת הבריכה מה שגורם להתעסקות מרובה בעיקר בקרב נערות במבנה גופן ובמיוחד בשדיים.
אחד הסימנים המובהקים לכך שהשינוי בגוף הנערה מחייב את התערבות ההורים ופנייה לבדיקת רופא או רופאת מתבגרים, הוא הפסקת השתתפות בשיעורי ספורט או נטישת תחביבים הקשורים במראה הגוף (כמו מחול או התעמלות קרקע). במקרה כזה על ההורים לברר מה הרקע לתופעה ולוודא שאינה מעידה על פגם משמעותי בהתפתחות הגופנית.
הנושא הכי רגיש - שדיים
צמיחת השדיים הוא נושא מאד רגיש. עם תחילת ההתבגרות מתרחשת תפיחות באזור העטרות וגדילה מעטה ואיטית של רקמת השד. תקופה זו, המכונה בשפת הרופאים "שלב הנצת השדיים" או כפי שאני מכנה אותה "תקופת הגוזיה", מתרחשת על פי רב בגילי העשרה המוקדמים. התהליך גורם לנערות רבות מבוכה, חשש וניסיון להסתיר מהסביבה (בעיקר מבני הכיתה והחברים) את המתחולל בגופן.
בגיל ההתבגרות יש חשיבות עצומה לתמיכת ההורים. יש להבהיר לילדות המצויות בראשית ההתבגרות שכל מה שהן חוות הוא תקין. ההבשלה הפיזיולוגית מקדימה את זו הפסיכולוגית והבנות זקוקות לחיזוק ותמיכה.
בצד האסתטי ייתכן שהשדיים אינם זהים. ייתכן בהחלט ששד אחד יתפתח באופן מהיר יותר מהשני, כך שתתקבל א-סימטריה חולפת. יש להרגיע את הנערות ולומר להן שעם חלוף הזמן צמיחת השדיים תתאזן והם יהפכו דומים זה לזה.
אבל ייתכנו גם מקרים אחרים. אצל חלק קטן מהבנות צמיחת השדיים אינה תקינה. במקרים אלה תיתכן הפרעה בגדילת שד אחד או שניהם ועם שנות ההתבגרות השדיים ילכו וייראו בלתי רגילים, בעלי מראה צינורי, או שהם יהיו שונים זה מזה. במקרים אלה על ההורים להיות קשובים לנערות, להראות אמפתיה ולקחת אותן לבדיקת מומחים לרפואת המתבגר.
רופאים אלה יידעו לאתר את מיעוט המקרים החריגים ולהפנותם מבעוד מועד להמשך מעקב וטיפול אצל מנתח פלסטי. מנתחים פלסטיים בעלי מיומנות יידעו לאתר עיוותים בצמיחת השדיים ולהציע תיקון ניתוחי מיטבי, שיאפשר למתבגרת לחיות בשלום עם גופה.
רבות הן הנערות המגיעות למרפאתי בלוויית שני הורים המתנגדים לשיגעון שאחז בבנותיהן המעוניינות בתיקון א-סימטריה או יתרה מכך, בהקטנה או הגדלה של השדיים. פעמים רבות הצדק הוא עם ההורים. הנערות נכנעות ללחץ הסביבה ומבקשות ניתוח קוסמטי שניתן להימנע ממנו, או לפחות לדחותו עד אחרי הצבא, כשהנערה הופכת לבשלה יותר ומודעת להשלכות הניתוח.
לעיתים המצב הפוך. ההורים חרדים מעצם הצורך בניתוח ומההשלכות שלו, עד שאינם מודעים לעיוות משמעותי בגודל או בצורת השדיים שממנו סובלת ביתם. במקרה כזה אני נחלץ לעזרת הילדה ומנסה לשכנע את ההורים בנחיצות הניתוח. זה אינו ניתוח קוסמטי שמקורו בגחמה או כניעה לצו האופנה. אם השדיים מהווים גורם מעוות או מקור לתסכול ולרגשי נחיתות, יש לאפשר לנערה לעבור ניתוח. בידיים מיומנות הניתוח יחזיר את הנערה לחיק הוריה וחבריה רגועה יותר ומרוצה מגופה.
גם הופעת שיעור יתר על פני הגוף או בפנים אצל נערות עלולה להיות תופעה מטרידה ומביכה, אשר יכולה להיפתר על ידי איזון הורמונלי או באמצעות המכשור המודרני העומד לרשותנו.
פרופ' איל וינקלר, מנהל מערך הכירורגיה הפלסטית בבי"ח מעייני הישועה; לשעבר יו"ר איגוד הפלסטיקאים בישראל
