מחקר שנערך לפני כשנה באוניברסיטת מיניסוטה, על בסיס מידע שנאסף במשך 25 שנים, מצא שלמבוגרים שעשו מטלות כשהיו ילדים יש קריירה מוצלחת ומערכות היחסים שלהם טובות יותר עם חברים ומשפחה.
פרופ מרטי רוזמן, פרופ לחינוך משפחתי, שפרסם את תוצאות המחקר, מצא כי שילוב ילדים במשימות ביתיות כבר מגיל צעיר (6-5) יכול להיות בעל השפעה חיובית על הילדים בהמשך חייהם. עצם מעורבותם בהתנהלות הבית מלמדת אותם מהי אחריות, והתוצאות מראות על הישגים משמעותיים יותר בקריירה, במשפחה ובחברה, יחסית לילדים שלא לקחו חלק במשימות הביתיות.
אם גם אצלכם במרכז הסלון יש הר כביסה ואם גם אצלכם הכיור עולה על גדותיו בכלים הגיע הזמן לעשות לימונדה מהלימון, ויש דרך בדוקה ומוכחת לכך. כמו שמוזכר במחקר, השתתפות במטלות הבית אינה רק צורך הורי מתבקש שיעזור לכם ההורים לקבל קצת הפוגה מהסידור היומיומי של המדיח או מקיפול הכביסה האינסופית, אלא גם ערך חינוכי ממעלה ראשונה שהילדים שלכם חייבים לקבל.
הסבירו לילדים שהגעתם למצב שבו עומס המטלות מונע מכם להתפנות לדברים חשובים אחרים ושאתם זקוקים לעזרתם
לקיחת חלק במטלות הבית משמעותית ביותר לילדים מכוון שבנוסף למיומנויות שהן מעניקות, הן גם מפתחות אחריות וארגון, מגבירות את הביטחון העצמי ומחזקות את התא המשפחתי. ילדים שמטלות הבית הן חלק משגרת חייהם לומדים באופן היעיל ביותר מהי שותפות, אחריות ועצמאות. אבל איך גורמים לזה לקרות? החדשות הטובות הן שזה לגמרי תלוי בנו ההורים, וכמו תמיד גם כאן אנחנו נדרשים להיות ברורים, עקביים, סבלניים ומפרגנים.
קראו עוד:
בהנחה שהילדים שלכם חצו את גיל 6-5 ואתם מעוניינים להכניס אותם כשותפים למחלקת תיפעול הבית שעד כה היתה באחריותכם המלאה - הנה עשרת השלבים שעליכם לעבור:
1. בדיקת רצינות הורית: בדקו ביניכם ההורים עד כמה אתם באמת מעוניינים לשתף את הילדים במטלות הבית ולהבין שהדבר כרוך בהתמדה, נחישות עיקביות ובעיקר סבלנות וסובלנות מצידכם.
2. הצגת הרעיון: לאחר שהחלטתם, קיימו עם הילדים ארוחת ערב משפחתית באווירה טובה ובמהלכה תעלו את הרעיון החדש. אל תציגו אותו כאופציה אלא כשינוי בדפוס ההתנהלות שהיה בבית עד כה. כלומר, כהחלטה שהתקבלה ואין בה משום גזירה שלא ניתן לעמוד בה, אלא משהו מתבקש שמתחיל לקרות ממש בקרוב.
3. מתן הסבר: הסבירו לילדים שהגעתם למצב שבו עומס המטלות מכביד עליכם, מונע מכם להתפנות לדברים חשובים אחרים ושאתם זקוקים לעזרתם. קחו בחשבון שזה כנראה לא ישכנע אותם.
4. עמידות מול ההתנגדות: זה השלב שבו יתחיל המרד הקל שיאחד את הילדים נגדכם. לא פשוט לקבל בשורה על הרעת תנאים. תתכוננו למשפטים כמו "אני בכלל לא יודע לפנות את המדיח", "למה צריך לקפל כביסה? זה בכלל לא תפקיד שלנו", "אצל החברים שלי העוזרת עושה הכול". בשלב הזה אתם נשארים מאופקים ומתונים, מהנהנים עם הראש בהבנה אך לא זזים מהרעיון החדש.
5. הזדהות והבנה: עזרו להם להפנים את העניין ברכות. אמרו להם: "נכון, אנחנו יודעים שזה חדש ולא ממש בא לכם על זה אבל אין ברירה אחרת. אנחנו לא יכולים להמשיך לעשות את הכול לבד, וכמו שאנחנו עושים עבורכם המון דברים שאתם מבקשים, גם אנחנו יכולים לבקש מכם לעזור לנו ולקבל את עזרתכם".
6. בחירות: בשלב זה אנחנו עוברים לרמת ביצוע. כשאתם עדיין בארוחה ועדיין מול הפרצופים הכעוסים שעכשיו התבשרו על ההתנהלות החדשה, ספרו להם מהן המטלות שבהן נדרשת העזרה ותנו להם לבחור כל אחד ואחת את מטלתו. כביסה (הפעלה , תליה וקיפול), סידור שולחן לקראת ארוחה, שטיפת כלים או מדיח, פינוי זבל לפח מחוץ לבית, ליווי אח או אחות קטנה לגן או לחוג, הורדת הכלב לטיול, סידור התיקים בכניסה, תנו להם לבחור.
7. תפקיד לכל ילד: במידה ויש מטלה ששני אחים מעוניינים בה לעומת מטלה שאף אחד לא מעוניין בה, נסו להבין את הקושי במטלה הבעייתית ופתרו את העניין בשיחה אישית עם הילדים. ברגע שהילד קיבל את המטלה, ספרו לו כמה חשובה עבורכם העזרה שהוא נותן לכם.
8. לימוד וליווי: עכשיו, כשכל ילד יודע מה תפקידו מתחיל השלב החשוב ביותר: לימוד הילד מהי המטלה, ליווי שלו בפעמים הראשונות ומעקב אחר האופן שבו הוא מבצע אותה. לכל אורך הדרך הקפידו להיות סבלניים, לשבח אותו על העזרה וההרתמות ולהראות לו שוב את הדרך הנכונה לבצע את המטלה במידה ולא נעשתה כמו שצריך.
תתכוננו למשפטים כמו "אני בכלל לא יודע לפנות את המדיח" או "אצל החברים שלי העוזרת עושה הכול"
9. רגרסיה: ההתחלה עבור הילדים ועבורכם תהיה בדרך כלל מתסכלת. הם לא ממש יעשו את הדברים כמו שצריך ויהיו טעויות (כלים ישברו או שתמצאו כביסה מלוכלכת שקופלה והוכנסה בטעות לארון) ואתם תחשבו לעצמכם שאולי עדיף היה לו אתם הייתם ממשיכים לתפעל לבד את הארגון הזה שנקרא בית. אבל אל תתנו למחשבה הזו להטעות אתכם. קחו אוויר, תתאזרו בסבלנות ותמשיכו הלאה.
10. תחזוק ופרגון: פרגנו להם כל הזמן על ההשתדלות. אם הם עושים קצת נזקים תעירו בעדינות אבל בעיקר תלמדו אותם איך לעשות את הדברים נכון, ותתמידו בזה. אפשר גם לצ'פר אותם בדבר קטן כאות הערכה לשותפות שהם לוקחים בה חלק. לא כתמורה אלא כהערכה.
אם תעשו את הדברים כמו שצריך, תוך תקופה שבין חודש לשלושה חודשים תרגישו את השינוי באופן משמעותי. אתם תראו איך ההתנהלות החדשה בבית הופכת להרגל אצל הילדים שלכם ואיך מטלות הבית הופכות להיות חלק בלתי נפרד משגרת יומם. עבור חלק מכם זה נראה כחלום רחוק אבל אני אומר לכם באחריות מלאה - עשו זאת נכון ותראו שזה עובד.
