(צילום: שחר גולדשטיין)
התמונה שהצילה את חייו של אביאל: אביאל ממליה מכפר תפוח, עובד במועצה איזורית שומרון כמנהל מערך רפואת חירום באגף הביטחון, בתחילת התפרצות הקורונה במהלך העבודה האינסופית, הוא הצטלם עם חבריו המתנדבים, ממש לפי כניסת חג הפסח לתמונת סלפי.
"הוצאנו מקל סלפי והצטלמנו", הוא מספר ואומר, "זאת הסיבה לדעתי שהגוש בגרון בלט כי זו היתה תנוחה מסוימת של הצוואר כלפי מעלה. העליתי את התמונה לפייסבוק וכתבתי איזה פוסט על ראש המועצה. אחותי ראתה את התמונה, גזרה אותה ושלחה אליי עם עיגול על הצוואר וכתבה לי "בדקת?".
הוא מספר כי בהתחלה כלל לא רצה לבדוק, אבל אז התרצה והחליט ללכת לרופא. "עשיתי אולטראסאונד ושם גילו גוייטר גידול בבלוטת התריס. הלכתי לרופא אנדוקרינולוג שהגעתי אליו אמר לי לעשות ניקור ולחזור אליו אחרי חצי שנה. לא רציתי לחכות חצי שנה ולכן הלכתי לרופא פרטי שאמר לי שצריך לעשות ניתוח כריתה של בלוטת התריס.
"אחרי הוצאה של הבלוטה התברר שהיא הייתה בגודל של כעשרה ס"מ, הרבה יותר גדולה ממה שחשבנו, מה שבפועל יכול היה להיות מסוכן".
וכך כתב ממליה בפוסט: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים". אז לא הונחה לי על הצוואר חרב, אבל כן הונחה על צווארי סכין מנתחים, ועם הצלקת שתהייה לי בקרוב אחרי שאני אוריד את הפלסטר, אפילו אני לא הייתי מתעסק איתי.
כמובן שבהכל אשם הפייסבוק.
העליתי תמונה תמימה, התמונה צולמה עם מוט סלפי באפריל האחרון, כמה שעות לפני כניסת שבת חול המועד פסח, בגלל המוט סלפי הייתי צריך להרים את הראש וככה הצוואר שלי בלט יותר. מי שזיהתה משהו מוזר היתה אחותי שירה פולק ששלחה לי חזרה את התמונה ערוכה ושאלה אותי אם בדקתי את הגוש המוזר בגרון.
ברוך השם עכשיו די בסדר, אני יושב בבית ולא מדבר, כי כל דיבור מזכיר לי שעשיתי ניתוח. תרשו לי מכאן לחזק ולהתפלל על הביולוגים והמדענים שעומלים ושוקדים למצוא חיסון לקורונה, שיהיה לכם בהצלחה, אנחנו כבר מוכנים".
