סיבה נוספת לעטות מסכה - גם על האף: חוקרים ממכון ברלין למחקר בגרמניה שניתחו את גופותיהם של 33 נפטרי קורונה, מצאו שיירי נגיף שהגיעו ממערות האף ישירות אל המוח. המדענים סבורים כי הממצאים עשויים להסביר לא רק את דרך החדירה של הנגיף אל המוח, אלא גם תסמינים נוירולוגיים רבים מהם סובלים החולים. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Nature.
המוח האנושי מופרד משאר אספקת הדם בגוף, על ידי מחסום הקרוי Blood Brain Barrier שמרחיק את הרעלים והמזיקים מרקמת המוח. אלא שנגיפים מסוימים, ובהם משפחת נגיפי הקורונה, הם ערמומיים במיוחד ומסוגלים לחדור דרך מחסום דם מוח. אחד מהם הוא גם נגיף ה- Covid19.
למעשה, ישנם מדענים שמשוכנעים שזה בדיוק מה שגורם לרבים מהתסמינים הניורולוגיים המופיעים אצל חולי הקורונה, ובהם אובדן חוש הטעם והריח, כאבי ראש, סחרחורות, בחילות ועייפות. לאחרונה גילו כמה מחקרים עקבות החומר התורשתי של נגיף הקורונה, RNA, במוח ובנוזל השדרה של חלק מהחולים. אבל איך בדיוק הם הגיעו לשם?
כמה מהמחקרים הצביעו על כך שהמעטפת של נגיף הקורונה, גורמת לדלקת באותו מחסום דם-מוח, מה שמאפשר לנגיף לחדור ישירות למוח. כעת החליטו חוקרים לחקור את מסלול חדירת הנגיפים: הם ניתחו את גופותיהם של 33 חולי קורונה שנפטרו ועקבו אחר שיירי RNA של הנגיף.
החוקרים מצאו שרידי חומר תורשתי של וירוס ה-COVID19 במסלולים המובילים ממערכות האף ישירות אל המוח. ממצאים אלה הובילו את החוקרים לשער כי בניגוד לסברה עד כה, לפיה הנגיף חודר למערכת הנשימה ומשם לדם, שם הוא מתפשט ברחבי הגוף, ייתכן כי מסלול חדירה נוסף הוא ישירות מהאף אל מערכת העצבים המרכזית ולמוח.
עם זאת, החוקרים הסבירו כי גם אם הנגיף חודר מהאף אל המוח, הרי שזה רק נתיב אחד אפשרי המוביל לפגיעות המוחיות: בנתיחות חלק מהגופות, נמצאו אמנם שיירי נגיף ברקמת המוח אך ללא עקבות בחללי האף. לפיכך, ייתכן שהנגיף חודר למוח גם בדרכים אחרות.
השפעת הקורונה על הירידה בכישורים הקוגניטיביים
לפני כחודש מצאו חוקרים בבריטניה עדות נוספת להשפעת הקורונה על המוח: החוקרים מצאו כי הנגיף עלול להשפיע על הכישורים הקוגניטיביים של החולה. המחקר שנמצא עדיין בעיצומו, מגייס 84 אלף איש למחקרו. עד כה נבדקו 361 איש שנמצאו חיוביים לקורונה.
הנחקרים עברו מבדקים הבוחנים את יכולותיהם בפתרון בעיות, בזיכרון מרחבי, קשב ועיבוד רגשות. כמו כן, נשאלו הנחקרים באשר למצבם הרפואי ותסמיני הקורונה מהם סבלו. הנחקרים השוו לנבדקים בריאים ששימשו כקבוצת בקרה.
החוקרים מצאו שאלה שחלו בקורונה קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר במבדקים קוגניטיביים בהשוואה לקבוצת הבקרה. הקשר בין התפקוד המוחי לקורונה היה משמעותי יותר בקרב אלה שלקו בקורונה קשה, שהוגדרה כמחלה הכוללת גם קשיי נשימה.
במחקר התגלו בעיות משמעותיות בתפקוד מוחי עילאי שכוללות הפרעות בריכוז, פתרון בעיות היגיון ויכולת הסקת מסקנות. החוקרים מצאו עוד כי מטופלים בני 20 עד 70 שנים שאושפזו תחת מכונת הנשמה, לקו בהידרדרות היכולת הקוגניטיבית המשמעותית ביותר המוערכת בהזדקנות מוחית של עשר שנים.
לדברי החוקרים, לנגיף הקורונה יש השלכות קוגניטיביות כרוניות, וכי עדויות קודמות כבר הראו כי חולי הקורונה עלולים לסבול מבעיות נוירולוגיות כמו שבץ מוחי, שעה שמערכת החיסון מופעלת יתר על המידה וגורמת לתהליכים דלקתיים בגוף, כולל בתאי עצב.
מחקר אמריקני שפורסם לאחרונה, מצא כי כ-80% מחולי הקורונה סובלים מפגיעה נוירולוגית. המחקר שפורסם בכתב העת Annals of clinical neurology בדק את תיקיהם הרפואיים של 509 חולי קורונה שאושפזו בחודשים מרץ עד אפריל.
תופעות הלוואי הניורולוגיות נצפו אצל 82.3% מהמטופלים, וכללו כאבי שרירים (44.8%), כאבי ראש (37.7%), אנצפלופתיה – פגיעה מוחית (31.8%), סחרחורת (29.7%) והפרעות בטעם (15.9%) וריח (11.4%). גיל המאושפזים שנחקרו נע בין 17 ל-58, מתוכם 134 בני אדם נזקקו להנשמה מלאכותית.
החוקרים מצאו כי 419 מהנחקרים הציגו בעיה נוירולוגית בשלב כלשהו של המחלה. הביטויים הניורולוגיים השכיחים היו נרחבים וכללו, כאמור, מיחושים בגוף, כאבי ראש, סחרחורות, פגיעה בחוש הטעם והריח, ועד לתופעות לוואי קשות יותר שכללו הפרעות תנועה, בעיות מוטוריות, איבוד שיווי משקל וגם שבץ מוחי.
החוקרים הופתעו לגלות כי הסיבוכים הניורולוגיים היו שכיחים יותר דווקא אצל מאושפזים צעירים, בעוד שאצל חולים מבוגרים יותר – הסיבוך השכיח יותר כלל בעיות נשימה עד לצורך בהנשמה. לדברי החוקרים, ביטויים נוירולוגיים מוקדמים שכוללים כאבי ראש, כאבי שרירים או סחרחורת, עלולים לסמן סיכון מוגבר לסיבוכים נוירולוגיים מורכבים.
החוקרים ציינו כי למחקרם הייתה מגבלה אחת מרכזית: פחות משישה אחוזים מהמאושפזים נבדקו על ידי נוירולוג, ככל הנראה בשל העומס הרב על מערכות האשפוז, והקושי בכניסה למחלקות קורונה הדורשות היערכות מיוחדת ועטיית חליפת מיגון. עם זאת, התלונות הנוירולוגיות היו מובהקות, ותועדו בפירוט בתיקים הרפואיים של המאושפזים.
עוד ציינו המדענים, כי נגיף הקורונה עלול לגרום לפגיעה מוחית שמגבירה את הסיכון לפגיעה תפקודית גם לאחר ההחלמה, והמליצו לערוך לכל החולים המשתחררים מאשפוז מעקב ארוך טווח ושיקום נוירולוגי. יש לציין כי בישראל מספר בתי חולים כבר הקימו מחלקות לשיקום חולי קורונה, המתמקדים גם בשיקום התפקוד הריאתי וגם הנוירולוגי לאחר ההחלמה.
