(צילום: אורי דוידוביץ')
בשל הזינוק בתחלואה בנגיף הקורונה בישראל, הוחלט בממשלה על סגר כללי למשך שבועיים שיחל מחר, שישי, בשעה 14:00. דעות המומחים בדבר הסגר ממשיכות להיות חלוקות: פרופ' ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית לשעבר, אמר הבוקר (ה') באולפן ynet כי "מדובר בהחלטה פוליטית שתיכשל במטרתה להוריד את שיעורי התחלואה".
בדיון שנערך אמש, הביעו את התנגדותם לסגר גם פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, שר האוצר ישראלי ישראל כץ ונגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מה שמוצע כאן עכשיו הוא חסר תקדים בעולם, אין מדינה בהחליטה על צעדים מסוג זה", אמר השר כץ. זאת למרות העלייה החדה במספר הנדבקים בנגיף הקורונה בישראל, שעמדה נכון לאתמול על קרוב ל-7,000 בני אדם.
ומה חושבים מומחים מהעולם? בוובינר מקוון שהתקיים בשבוע שעבר על-ידי המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן בשיתוף ynet ובהנחיית פרופ' יהודה אדלר, דיקן וראש המסלול למנהל מערכות בריאות בבית הספר למקצועות הרפואה, השתתפו מומחי בריאות מגרמניה, איטליה, סרביה ורומניה ודנו בשאלת הסגר ובהשלכות שלו על האוכלוסייה ועל מערכת הבריאות.
פרופ' קרסטן טשופו: "בעזרת חינוך, ערנות, שמירת מרחק ומסכות - סגר, לפחות בגרמניה, אינו נחוץ. האוכלוסייה מאוד מחונכת, אז לנקוב בהגבלות מספיק כדי שיבצעו אותן"
"חייב להיות איזון בין הביולוגיה לכלכלה", אמר שר הבריאות הרומני לשעבר, ד"ר ראאד ערפאת. "ברומניה לא היה לנו סגר מוחלט בשום זמן. אפשרנו לאתרי בנייה להמשיך לפעול, אפשרנו לאנשים ללכת לעבודה, אבל במקביל הגבלנו את אותו סוג פעילות שיכול היה לגרום למספר גדול של הדבקות. בסופו של דבר, סגר כללי הוא פתרון לזמן קצר, כשיש צורך בלהשאיר את המצב בשליטה בנקודת זמן מסוימת. זה לא פתרון לטווח ארוך".
לדבריו הצטרף גם פרופ' קרסטן טשופו, סגן מנהל מחלקת לב בבית החולים שריטה שבברלין. "גם בגרמניה לא היה לנו אף פעם סגר מוחלט, אבל ההגבלות עזרו. כרגע יש לנו שתי הגבלות - עטיית מסכה ושטיפת ידיים. בעזרת חינוך, ערנות והתמודדות עם שמירת מרחק ומסכות, סגר, לפחות בגרמניה, אינו נחוץ. בגרמניה האוכלוסייה מאוד מחונכת אז לנקוב בהגבלות מספיק כדי שיבצעו".
לעומתם, מאמין פרופ' אנטוניו ברוקאטו, מנהל המחלקה הפנימית בבית חולים Fetebenefratelli במילאנו, שסגר הוא הכרחי במצבי קיצון. "כרגע בטיפול נמרץ יש פחות מ-200 חולים בכל איטליה, אבל במרץ סגר מוחלט במדינה היה מאוד יעיל. כרופאים היינו בעד סגר מוחלט כי בתי החולים היו מוצפים.
"עכשיו אנחנו אמנם במצב שאפשר לנהל את המערכה האפידמיולוגית בצורה נכונה, אבל במרץ בגלל כמות הנדבקים הגבוהה, לא היה אפשר לעשות זאת ולכן סגר מוחלט היה הכרחי. כרגע באיטליה אנחנו מבקשים להימנע בכל מחיר ממה שהיה לנו במרץ, ולכן אנחנו עושים מאמצים למנוע התקהלויות ולבצע המון בדיקות".
גם בסרביה הונהג סגר כללי בשלבי המגפה הראשונים, כך מספר פרופ' ארסן ד. רסטיק, ראש המחלקה לקרדיולוגיה של המרכז הקליני בסרביה. "אנשים מבוגרים מעל גיל 65 הורשו לצאת רק לזמן קצר מאוד, פעם בשבוע לכמה שעות. זה נמשך שישה שבועות וכנראה הסתיים מהר מדי, כי אחרי הסגר הכללי התחיל בסרביה גל שני.
"כרגע אנחנו בדיונים ארוכים לגבי פתיחת בתי ספר בפורמט מלא, וצופים עלייה במספרי הנדבקים בתוך כמה שבועות. עם זאת, המצב עדיין די רגוע, אז למעט המסיכות והאמצעים הנדרשים, כרגע אין הגבלות נוספות".
ד"ר דורית ניצן: "כשאין שום ברירה אחרת וכשהמערכת צריכה לעצור ולהתארגן מחדש, סגר הוא הכרחי. כמובן שאנחנו רוצים לראות שהכלכלה לא נעצרת כי הצלת חיים והגנה על הפרנסה הם אותו הדבר"
לבסוף, הצטרפה לדיון ד"ר דורית ניצן, מנהלת חירום אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי, שאמרה ש"כשאין שום ברירה אחרת וכשהמערכת צריכה לעצור ולהתארגן מחדש, סגר הוא הכרחי. כמובן שאנחנו רוצים לראות שהכלכלה לא נעצרת כי הצלת חיים והגנה על הפרנסה הם אותו הדבר.
"אנחנו מבקשים לנסות לתת זמן לזה. אנחנו מסתכלים על מספר הנדבקים, על מקדם ההדבקה ועל יכולת ההכלה של מערכת הבריאות, והסיכון הוא לא רק של האזרחים אלא גם של עובדי מערכת הבריאות. במקומות מסוימים באירופה אנחנו רואים שצוותי הרפואה חולים ולא יכולים לטפל. כרגע הציות של הקהילה הוא הגורם הכי משמעותי.
"התקהלויות בישראל חייבות להיפסק. ללא זה, שום דבר לא יהיה תחת שליטה. באירופה זה ברור, יש מדינות שהצליחו לעבור את המגפה ללא סגר, וזה כנראה חלק מהתרבות. צריך לעבוד עם הציבור יחד, בשותפות קהילתית, אחרת יכולים לחזור לסגר גם עשר פעמים וזה לא יעבוד".
