טיפול בתא לחץ באמצעות חמצן נקי בלחץ גבוה עשוי לשפר את התפקוד הקוגנטיבי של אנשים מבוגרים ובריאים: כך עולה ממחקר חדש של מרכז סגול לרפואה היפרברית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), בשיתוף הפקולטה לרפואה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב. על פי המחקר, חל שיפור בקשב, מהירות עיבוד מידע, תפקודים ניהוליים וכן תפקוד קוגניטיבי כולל – שבמרוצת השנים חלה בהם פגיעה.
עוד עולה מהמחקר, בו השתתפו 63 אנשים בריאים מעל גיל 64, כי נרשם קשר משמעותי בין שינויים קוגניטיביים לבין שיפור בזרימת הדם במקומות במוח האחראיים על התפקודים הללו. 33 מן המשתתפים במחקר עברו טיפול בתא לחץ לאורך שלושה חודשים לצד 30 ששימשו כקבוצת ביקורת ולא עברו את הטיפול.
המחקר נערך על ידי פרופ' שי אפרתי, ראש מרכז סגול לרפואה היברברית, המתפקד גם כראש מערך המחקר במרכז הרפואי שמיר, וד"ר אמיר הדני ממרכז סגול של המרכז הרפואי. "בשנים האחרונות מדינת ישראל נחשבת למובילה ברפואה היפרברית ולטיפולים בתא לחץ", סיפר פרופ' אפרתי. "פיתחנו פרוטוקולים שמעוררים את כל התהליכים הביולוגיים שדרושים לריפוי רקמה. אנחנו עושים זאת באמצעות שימוש בשני אלמנטים. בזמן שאדם נכנס לתא, אנחנו מעלים לו את כמות החמצן בדם מ-100 למעל 1,500 ביחידות של מילימטר כספית.
"מה שקורה הרבה פעמים זה שיש מעין 'עצירויות' של כלי דם קטנים או טרשת עורקים. ברגע שאנחנו מעלים את כמות החמצן בתא לחץ - אז גם לאותם מקומות שיש בהם חסימות מגיעה כמות של חמצן. כמות החמצן שעולה בתא הלחץ מתורגמת בגוף לחוסר חמצן למרות העודף. וכך הגוף מתחיל להפעיל את כל המנגנונים שלו, ויוצר תאי גזע וכלי דם חדשים שמביאים לשיפור קוגנטיבי".
במקרים הללו, מסביר פרופ' אפרתי, רקמת המוח משתפרת ומשפרת גם את התפקודים הקוגנטיביים. "אנחנו יודעים שהשיפור ברקמת המוח מחזיק לפחות חצי שנה, אך זה ישתנה בהתאם לגורמים כמו תזונה ומחלות רקע. זו הפעם הראשונה שלקחנו משתתפים בריאים לגמרי שכל מה שיש להם זו הירידה הקוגנטיבית הקלה ובקרב הקבוצה הזו מצאנו שניתן לשפר את התפקוד".
במחקר נמדד התפקוד הקוגנטיבי של המשתתפים באמצעות סוללה אחידה, מקיפה וממוחשבת, שהעריכה את התפקוד הקוגנטיבי לפני ואחרי תקופת הטיפול בתא הלחץ. הערכת זרימת הדם במוח בוצעה באמצעות טכניקת MRI חדשנית לבדיקת מעבר דם בכלי הדם הקטנים במוח (זילוח).
"במהלך שנים של מחקר פיתחנו וקידמנו הבנה של פרוטוקולים ייעודיים לטיפול בתא לחץ, היכולים להביא לחידוש של כלי דם מוחיים ונוירופלסיות מוחיות", אומר ד"ר הדני. "בעבר, הראינו את הפוטנציאל הטמון בטיפול זה לשיפור או טיפול בפגיעה מוחית הנובעת משבץ, מפציעה או ממחסור ממושך בחמצן, על ידי הגברת זרימת הדם וחילוף החומרים במוח. המחקר הנוכחי מהווה ציון דרך, ועשוי להשפיע באופן עמוק על הצורה בה אנו מתייחסים לתהליך ההזדקנות וליכולת לטפל בתסמיניו".
בתוך כך יש לציין כי אין זה המחקר הראשון בישראל שבודק את השפעותיהם של תאי לחץ. ממחקר נוסף של המרכז הרפואי אסף שמיר ואוניברסיטת תל-אביב, שגם אותו הוביל פרופ' אפרתי ושמסקנותיו פורסמו בשנת 2013, עולה כי טיפול בתא לחץ שיפר משמעותית את מצבם של אנשים שסבלו מפגיעה מוחית – לעיתים אפילו שנים לאחר הפגיעה. במחקר נחשפו המשתתפים לתנאים המיוחדים השוררים בתא לחץ של אוויר מועשר בחמצן, והחוקרים עקבו אחר תפקודם המוחי בעזרת אמצעי הדמיה מתקדמים. החוקרים גילו כי חמצן בריכוז גבוה יכול לעורר תאי עצב רדומים, לאושש רשתות עצביות, ולשפר את התפקוד המוחי של החולים – גם שנים רבות לאחר הפגיעה.
