מגפת הקורונה בדעיכה, אך בבתי החולים מתמודדים כעת עם אחת ההשלכות הקשות שעלולות להשפיע לא רק על המחלימים מהמחלה אלא גם על חולים אחרים: עלייה חדה במספר המועמדים להשתלת ריאות. זאת בעקבות הפגיעה הקשה של הנגיף בריאות.
כעת נבחנת התאמתם של לפחות 15 בני אדם המוגדרים מחלימים מקורונה להשתלת ריאות, כולם מונשמים או מחוברים למכשירי לב־ריאה (אקמו). רשימת ההמתנה להשתלה מונה כ-120 בני אדם בשנה ובין 40 ל-50 השתלות ריאה מתבצעות בשנה. כניסת המחלימים מקורונה לרשימה תשפיע על יתר הממתינים, כיוון שהם עשויים לקבל קדימות בתור להשתלה.
השתלות ריאה מבוצעות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ובמרכז הרפואי רבין (בילינסון והשרון), ונראה כי בשני בתי החולים יש גישות שונות. "היו כמה גלי קורונה", מסביר ד"ר לירן לוי, מנהל שירות השתלות ריאה בשיבא. "מה שאפיין את הגל האחרון זה בעיקר חולים צעירים והיחידות לטיפול נמרץ מלאות במחלימים במצב די יציב, אבל עם נזק בלתי הפיך לריאות. רק בשיבא יש כשבעה אנשים אחרי קורונה עם נזק קשה לריאות שמחוברים לאקמו בטווח גילים שנע בין 35 ל־55 ומצב הריאות שלהם לא משתפר. בשבועות האחרונים פנו אלינו מבתי החולים על מנת לבדוק היתכנות להשתלת ריאות".
לדברי ד"ר לוי, הרופאים מוצאים את עצמם בדילמה אתית. "אנו גורמים לחולים שמחכים בבית להשתלה להמשיך ולחכות הרבה זמן, משום שלגבי המחלימים זו הצלת חיים מיידית. במקביל, גם מספר תרומות הריאה ירד בצורה מאוד משמעותית".
ד"ר ירון ברק, מנהל השתלות לב־ריאה בבילינסון סבור אחרת לגבי מחלימי קורונה: "אין לנו ידע או נתונים לגבי היכולת שלהם לשרוד את ההשתלה. הם צריכים טיפול איכותי והרבה סבלנות. אני לא שולל השתלה כאופציה טיפולית אבל היא שמורה למקרים ספציפיים. לדרג מחלימים בראש הרשימה, יש בזה משהו לא אתי".
