ישראל ראשונה בעולם בשיעור המתחסנים. צפו במומחה מסביר:
חיסוני הקורונה מומלצים גם לחולים הסובלים ממחלות ראומטיות ואוטואימוניות: מסמך עמדה חדש שפרסם האיגוד הישראלי לראומטולוגיה, ממליץ למרבית החולים הללו להתחסן, בעיקר בשל הימצאותם בחשש לדיכוי חיסוני.
את ההנחיות כתבו רופאי האיגוד הישראלי, פרופ' אורי אלקיים, ד"ר ויקטוריה פורר וד"ר דפנה פארן מבית החולים איכילוב בשיתוף ד"ר יולנדה בראון מבית החולים רמב"ם. המומחים מציינים כי הדיווחים בספרות הרפואית בשנה האחרונה מרמזים על עלייה קלה בשכיחות מחלת הקורונה בקרב חולים במחלות אוטואימוניות וראומטיות לעומת האוכלוסייה הכללית.
עם זאת, המחקרים מראים שאלה שסבלו ממחלות לב וכלי דם או שנטלו תרופות מדכאות חיסון כמו סטרואידים או תרופות ביולוגיות מסוימות, סבלו ממחלה קשה יותר. באשר למתן חיסון לקורונה, קובעים המומחים שלא ידוע עד כה על סיכון להחמרה במחלה אוטואימונית אחרי מתן החיסון.
בהמלצותיהם קובעים המומחים כי החיסונים המתאימים לחולים הם כאלה שכוללים נגיפים מתים (שטרם אושרו) או חיסוני mRNA (חיסוני מודרנה ופייזר). חיסונים בפיתוח המכילים נגיפים מוחלשים (כמו החיסון הישראלי שבפיתוח המכון הביולוגי בנס ציונה) אסורים לחולים.
עם זאת אצל אלה שסובלים ממחלה פעילה, ובמיוחד בחולי לופוס, יש לבחון כל מקרה לגופו, וכי יעילות החיסונים עלולה להיות פחותה בקרב החולים הללו ובמיוחד באלו שמטופלים במינונים גבוהים של סטרואידים.
באשר לחולים המטופלים בתרופה הביולוגית Rituximab (מבתרה, זיטוקס, ריטוקסאן) קובעים המומחים כי מומלץ לתזמן את מתן החיסון לפחות שישה חודשים אחרי מתן התרופה. עם זאת, אין להימנע ממתן החיסון אם התזמון האידיאלי אינו מתאפשר, תוך הידיעה שהתגובה החיסונית עלולה להיות מופחתת. במידה שהוחלט לדחות את הטיפול ב-Rituximab, ניתן לתת אותו כשבועיים אחרי המנה השנייה של החיסון. לגבי תרופות ביולוגיות (כמו יומירה או טאלץ) קובעים המומחים שאין בעיה במתן החיסון ואין צורך בתזמון מיוחד.
בינתיים שוקד משרד הבריאות על הכנת מסמך התעדוף לחולים במחלות כרוניות, שישולבו בימים הקרובים לצד חיסון הקשישים. עד כה חוסנו כ-20% מבני ה-65 ומעלה ובמשרד הבריאות מקווים כי משלוחי החיסונים הקרובים יאפשרו את הרחבת מבצע החיסונים לנקודות נוספות ולשעות נרחבות יותר.
על פי המסתמן, יוזמנו להתחסן בקרוב החולים בסיכון התחלואה הגבוה ביותר, על פי דירוג גילאי: תחילה יוזמנו החולים הכרוניים בעשור השישי לחייהם (בני 50-60), אחריהם יוזמנו החולים בעשור החמישי לחייהם, ועם תום חיסוני האוכלוסיות בסיכון, יוזמנו חולים בשאר הגילאים.