פרופ' ערן סגל ביום פתיחת המשק: למרות היציאה הרחבה – נמשיך לראות ירידה
(צילום: משי בן עמי)
"אנחנו יכולים להיות אופטימיים. היה אמנם עיכוב של כעשרה ימים, אבל היום אפשר לראות את תחילת הירידה במספר החולים הקשים ואת השפעת החיסונים", אומר הבוקר (א') לאולפן ynet פרופ' ערן סגל, מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן. "אנחנו רואים ירידה בהתאם לתחזיות שלנו. חזינו בשבוע שעבר שבתחילת השבוע יהיו 850 חולים קשים בבתי החולים, וזה בערך המספר שעליו אנחנו עומדים הבוקר. אנחנו גם צופים שלמרות הפתיחה הרחבה של המשק שמתבצעת היום, בשבוע-שבועיים הקרובים נמשיך לראות ירידה".
קראו עוד:
פרופ' סגל הסביר שהירידה בתחלואה הקשה תואמת את החיסונים. "קבוצת בני ה-60 ומעלה הייתה הראשונה שירדה בצורה דרמטית בתחלואה הקשה, ואחריה, בני 55 עד 60. ההערכה שלנו היא שהשבוע נראה ירידה בתחלואה הקשה בקרב בני 40 עד 55, כי הם היו הבאים בתור שהתחסנו. הכי חשוב זה להתחסן".
לדבריו, הירידה ניכרת גם בקרב הצעירים יותר. "לפני חמישה שבועות ישראל התחילה לחסן את תלמידי התיכון. במקביל, צה"ל התחיל לחסן. בשתי קבוצות הגיל האלו אנחנו כבר רואים ירידה בהדבקות. יש ירידה של יותר מ-50% מהשיא. מכאן אנחנו מבינים שחשוב לחסן גם את הצעירים, וזאת כדי למנוע את ההדבקות שהם יכולים לייצר".
"קבוצת בני ה-60 ומעלה הייתה הראשונה שירדה בצורה דרמטית בתחלואה הקשה, ואחריה, בני 55 עד 60. ההערכה שלנו היא שהשבוע נראה ירידה בתחלואה הקשה בקרב בני 40 עד 55, כי הם היו הבאים בתור שהתחסנו. הכי חשוב זה להתחסן"
לשאלה אם הסגר השלישי היה טעות, השיב: "הערכנו שהוא הכרחי בגלל הזן הבריטי, ואני עדיין משוכנע שאלמלא הסגר היינו היום עם מספרים אחרים לחלוטין, מספרים גרועים בהרבה. באותו שלב הסגר היה הכרחי. האם ישראל ניהלה בצורה טובה את נושא התחלואה עד שהגיעו החיסונים? לדעתי לא. לא הייתה יכולת לבצע סגרים דיפרנציאליים במוקדי התפרצות, במגזרים מסוימים. אפשר היה לנהל את זה בצורה יותר טובה ואולי למנוע את הסגרים. אבל בתחום החיסונים אין ספק שישראל עשתה עבודה מדהימה.
"ברגע שנצליח להגיע לאותם רבע מיליון איש בני 50 ומעלה שלא התחסנו, נראה ירידה דרמטית, נוריד למספר מאוד נמוך את הפוטנציאל לתחלואה קשה מקורונה במדינת ישראל תחת הזנים הקיימים - לא תחת הזן הדרום אפריקני. נוריד למספר מאוד קטן, לא לאפס. זה לא אומר שאתה מעלים את ההתפשטות ואת המשך מציאתם של חולים מאומתים, אבל לפחות בבתי החולים לא תראה הרבה חולים קשה.
"ברגע שנצליח להגיע לאותם רבע מיליון איש בני 50 ומעלה שלא התחסנו, נראה ירידה דרמטית, נוריד למספר מאוד נמוך את הפוטנציאל לתחלואה קשה מקורונה תחת הזנים הקיימים - לא תחת הזן הדרום אפריקני. נוריד למספר מאוד קטן, לא לאפס"
"ועדיין, צריך לשלוט בתחלואה. קודם כל, כי בקרב ילדים וצעירים יש לקורונה השפעות נוספות, חלקן ארוכות טווח. שנית, בגלל הזנים החדשים. הזן הדרום אפריקני כבר נמצא כאן, בקהילה. כשיש זן שיכול גם להדביק מחלימים וגם ליצור תחלואה בקרב אנשים שקיבלו את החיסון של פייזר - יש סיבה לדאגה".
פרופ' סגל נשאל מה אנחנו יודעים על הדרום אפריקני, ואמר: "החיסון כנראה פחות יעיל עליו. יש לו חלק מהמוטציות שקיימות בזן הבריטי. אנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי למנוע את ההתפשטות שלו ושל זנים נוספים שיכולים להגיע דרך נתב"ג".
