בשיתוף מדטרוניק
כל מי שאובחן בסוכרת מסוג 1 מגלה מהר מאוד שהאתגר האמיתי בכל מה שקשור למחלה הוא הניהול שלה. כל חולי הסוכרת מסוג 1 - גם ילדים וגם מבוגרים - חייבים להקפיד על משטר יומיומי אינטנסיבי, הם נמצאים במרוץ בלתי פוסק שמטרתו להוריד ולאזן את רמות הסוכר בדם.
"הטיפול בסוכרת מסוג 1 הוא 24/7". מבהיר פרופ' פרופ' רם וייס, מומחה באנדוקרינולוגיה ילדים, מנהל מחלקת ילדים א' ברמב״ם ומנהל הרפואי של האגודה לסוכרת נעורים. "יש אינספור החלטות לעשות ביום, שקשורות לארוחות ולפעילויות. כל הזמן צריך לקחת החלטות, גם ביום וגם בלילה".
למרבה הצער, הסטטיסטיקות מצביעות על כך שפחות מ-20% מחולי הסוכרת מצליחים לנהל את המחלה ולשמור על ערכי סוכר מאוזנים. והתוצאה היא - סיבוכים. "בטווח הקצר יש את הסיבוכים החריפים של המחלה - ירידות סוכר חדות, היפוגליקמיה, וערכי סוכר גבוהים שיכולים להסתיים בחמצת סוכרתית, איבוד הכרה או אפילו במוות", מפרט פרופ' וייס. "בטווח הארוך הסוכרת גורמת לנזקים מצטברים - פגיעה בכלי הדם הקטנים, ברשתית העין, בכליות, בעצבים הקטנים. אנחנו יודעים היום שסוכרת קשורה גם לפגיעה קוגניטיבית, והיא גם גורם סיכון למחלות לב וכלי דם".
אם אצל המבוגרים ניהול הסוכרת הוא משימה מאתגרת, המצב אצל ילדים קשה עוד יותר. ברגע שפעוט או ילד צעיר מאובחן בסוכרת מסוג 1, כל שגרת המשפחה משתנה מן הקצה אל הקצה. ההורים נוטלים על עצמם את האחריות לטיפול במחלה סביב השעון, ולעיתים אף נאלצים לעזוב את עבודתם. "משפט קבוע שאני שומע במרפאה מפיהם של הורים הוא, שהם לא ישנו לילה שלם אחד מאז שהילד אובחן. אמנם יש היום מדי סוכר רציפים, שמאפשרים ניטור מרחוק של הילד, ועדיין - ההתעסקות היא מסביב לשעון".
הסוף לחוסר איזון הסוכרת?
לפני מאה שנים התגלה האינסולין על ידי ד"ר פרדריק בנטינג, וכתוצאה מכך הסוכרת הפכה ממחלה סופנית למחלה כרונית. "עד לפני 100 שנה סוכרת סוג 1 היה גזר דין מוות. עד שנות ה-70, האינסולין הופק בעיקר מחיות ובשנות ה-80 החלו להפיק אותם בטכנולוגיות מולקולריות. עם השנים, האינסולין הפך יותר אלגנטי ומדויק", מסביר פרופ' וייס.
במאה השנים מאז התגלה האינסולין, טכנולוגיות ופיתוחים לניהול המחלה התקדמו בקצב יחסית איטי. "בעבר, החולים היו בודקים סוכר בדם שלוש וארבע פעמים ביום באמצעות דקירות. גילינו שככל שמודדים יותר, האיזון יותר טוב. התוצאה הייתה הרבה אינפורמציה, ולכאן נכנסו לפני כמה שנים מדי הסוכר הרציפים. הם מאפשרים מעבר לניטור רציף של רמות סוכר וגם של הכיווניות. הם גם מסוגלים להתריע אם יש חריגות מסוכנות".
השלב הבא של טכנולוגיות לניהול ולטיפול בסוכרת הגיע בשנים האחרונות בדמותן של מערכות היברידיות, שמדמות חלק מפעולות הלבלב. המערכת ההיברידית הראשונה שאושרה בארצות הברית על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) והרשות האירופית לתרופות (EMEA) היא זו של חברת מדטרוניק, שלאחרונה השיקה את הדור החדש והמשופר שלה – המינימד 780G.
המערכת ההיברידית של מדטרוניק, היא לא פחות ממהפכה – היא מבטיחה לשים סוף לשגרת החיים התובענית של חולי הסוכרת מסוג 1. המערכת מגיבה לשינויים ברמות הסוכר ומונעת מצבי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה. המערכת המשופרת 780G מצוידת בטכנולוגיית בינה מלאכותית, שמחשבת את ויסות והזלפת האינסולין בכל רגע נתון, וגם עורכת תיקוני בולוס אוטומטיים ללא התערבות המטופל.
המערכת מורכבת ממשאבת אינסולין ומד לניטור סוכר רציף והיא מבוססת על אלגוריתם חדשני וחכם המאפשר מדידת ערכי הסוכר בכל 5 דקות ותגובה בזמן אמת לאורך שעות היממה. היא מווסתת ומזליפה אינסולין באופן אוטומטי ומותאם אישית. האינפורמציה לגבי מדידות הסוכר מועברת גם באמצעות אפליקציה ייעודית.
המערכות ההיברידיות כמו זו של מדטרוניק הן בשורה של ממש, אומר פרופ' וייס, לא רק משום שהן מורידות באופן משמעותי את הנטל בניהול המחלה במהלך היום, "הן גם מצליחות לנרמל את רמות הסוכר בלילה. זה למעשה הגורם המפחיד ביותר אצל חולי סוכרת שעלולים להגיע לערכי סוכר נמוכים במיוחד העלולים לסכן אותם. עם מערכות היברידיות – המטופל יכול להכנס לשינה עם ערכי סוכר סבירים עד טובים מה שיגן עליו במהלך שנת הלילה.
מערכות אלו משפרות לאין שיעור גם את עבודת הרופאים, מציין פרופ' וייס. "עם המערכות האלו הרופאים יצליחו לתת טיפול יותר טוב. השאיפה שלי היא שכל המטופלים שלי יטופלו היטב. זו עבודה קשה לנהל את המחלה, וכל דבר שמקל על חולי הסוכרת מקל גם עליי".
למה טכנולוגיית הלבלב המלאכותי התפתחה כל כך לאט?
"לוקח הרבה שנים לפתח אותה, כי המערכת מזריקה אינסולין בצורה יזומה. טעויות יכולות לסכן את חיי החולה, והיו מכשולי רגולציה. למשל, בשלב הראשון של המערכות ההיברידיות, המשאבה הפסיקה להזריק אינסולין אם הסוכר יורד. לקחו חמש שנים עד שה-FDA אישר את המערכת הזו. ברגע שהבינו שמדובר במהלך בטוח, השלבים הבאים עברו מהר יותר. חשוב לזכור שהתהליכים הרגולטוריים של המערכות האלו הם מאוד גדולים, כי יש אחריות עצומה".
ובינתיים, בשנים האחרונות אנשים מתנסים במכשירים מבוססי אלגוריתמים בשיטת ה-DIY, מה ההבדל ביניהם?
"האלגוריתמים האלו היו קיימים לפני 20 שנה, כשהייתי עוד בהתמחות, אבל זה התחיל לתפוס תאוצה בשנים האחרונות. ההבדל בין האלגוריתם המאושר ללא מאושר הוא מה שקורה במקרי הקיצון. חשוב לציין שהשימוש במערכות ה-DIY בארץ הוא לא חוקי. אין עליהן חובת דיווח של תקלות, ואי אפשר לדעת מה מידת הבטיחות שלהן. יכול להיות שהאלגוריתמים האלו הם נפלאים, אבל הם לא נבדקו בסטנדרטים של בטיחות של אלגוריתמים מוכרים".
מה לגבי ריפוי מחלת הסוכרת – זה משהו שנראה באופק?
"כרופא וכאיש האגודה לסוכרת נעורים, אני מקווה לראות עוד בזמננו סוג של ריפוי, כמו שיקום או השתלת תאי בטא. יש קבוצות מחקר שעובדות על זה, אבל כרגע זה רחוק מיציאה לשוק".
בשיתף מדטרוניק
פורסם לראשונה: 09:00, 22.12.20
