(שחר גולדשטיין)
האם טיפול תרופתי בקורונה כבר קיים בישראל? פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, טוען כי תרופה מוכרת לטיפול בעודף שומן בדם עשויה להחליש את נגיף הקורונה. פרופ' נחמיאס, שעבד על הפרויקט יחד עם מומחים מבית החולים הר-סיני בניו יורק, גילה כי הנגיף גורם להצטברות שומן בתאי ריאה על מנת לשכפל את עצמו וטוען כי טיפול בתרופה חיסל את הנגיף בריאות תוך ימים ספורים.
המירוץ למציאת תרופה נגד נגיף הקורונה הוא מירוץ בינלאומי אינטנסיבי, במיוחד לאור העובדה שכבר למעלה מחצי מיליון בני אדם מתו כתוצאה ממנו, ומעל ל-13 מיליון מסביב לעולם נדבקו בו.
כידוע, וירוסים, ביניהם גם נגיף הקורונה, משתלטים על תאים בגוף, במקרה הזה תאי ריאה, ומנצלים את מנגנוני התא בכדי להתרבות. המחקר של פרופ' נחמיאס הצליח לעקוב אחר השינויים שחולל הנגיף בתאי הריאה בתנאי מעבדה, ומצא שהנגיף מתמקד במנגנוני חילוף החומרים שלהם כדי לעשות כך.
במהלך החודשים האחרונים, בזמן שמרבית המדינה הייתה נתונה בסגר, המחשבים של פרופ' נחמיאס עבדו על מידע חדש שהגיע מבית החולים הר-סיני שבניו יורק. ״היה פה שיתוף פעולה מאוד פורה, הם שלחו לנו מידע על הווירוס ועל בסיס המידע החדש התחלנו לסרוק את דרכי הפעולה של הווירוס במערכת הרובוטית שלנו. שלחנו להם ציוד למדידת חילוף חומרים, קיבלנו תוצאות חזרה ואז מצאנו תרופות שתוקפות את הפעולה״.
שיתוף הפעולה בין פרופ' נחמיאס לפרופ' בנימין תנאובר מבית חולים הר-סיני, הוביל בימים האחרונים לפריצת דרך בהבנת דרכי הפעולה של הנגיף ומכאן - לתרופה. החוקרים נמצאים בשני צידי האוקיינוס, גילו כי הנגיף גורם להצטברות מסיבית של שומן בתאי ריאה אנושיים לאחר שהוא "מחווט מחדש" את מנגנוני חילוף החומרים בתא.
מערכת הסריקה הרובוטית של פרופ׳ נחמיאס הראתה כי תאי ריאה שהודבקו בנגיף, צרכו יותר פחמימות, כמו גלוקוז, הדרושות לחלוקה מהירה של הווירוס, ויצרו מהן שומנים שהלכו והצטברו ברקמת הריאה. ממצאים אלה מסבירים מדוע סוכר גבוה בדם (היפרגליקמיה) וכולסטרול גבוה (היפרליפידמיה) הם גורם סיכון עיקרי לקורונה, גם בהעדר סוכרת.
״הניתוח שלנו הוא תיאור מקיף ראשון של תגובת הריאה האנושית לנגיף, אנו מראים כי תגובת הריאה היא בעיקר מטבולית, ומובילה להצטברות שומנים ברקמת הריאה. הנתונים שלנו מצביעים על כך שהצטברות שומנים לא תקינה עשויה לבסס היבטים קריטיים של התפתחות COVID-19. מדובר בפריצת דרך שפותחת אפשרויות לנטרול פעולת הנגיף דרך מיקוד בפעילות הרקמה המארחת שמאפשרת לו מצע להתפתח.
התרופה הוותיקה שעשויה למגר את המגפה
גילוי המנגנון המטבולי של הנגיף, הוביל את פרופ' נחמיאס ושותפו לבדוק אילו תרופות קיימות יכולות לפגום ביכולת של הנגיף לשכפל את עצמו וכך לרסן את חומרת המחלה. אחת שכזו הינה תרופה בשם (fenofibrate (Ticor, שאושרה על ידי ה-FDA כבר ב-1975. פנופיברט שימשה בעבר לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם, ומאז הוחלפה על ידי סטטינים.
בניסוי מעבדה שערכו השניים בתאי ריאה אנושיים, הם גילו כי התרופה פנופיברט אפשרה לתאי הריאה לפרק את השומנים במהירות ולחסום את יכולתו של נגיף הקורונה "לחטוף" את חילוף החומרים שלהם, ובכך באופן אקטיבי לדכא את שכפולו. וכתוצאה מכך, לדכא גם את התפתחות המחלה.
"מכיוון שהווירוס צריך את השומן בכדי להתחלק, הוא שיתק את היכולת של תאי הריאה לשרוף את השומן, והתרופה מאפשרת לתאי הריאה לעשות כך. לפי המחקר שלנו, בסיוע התרופה הווירוס נעלם תוך חמישה ימים מהתאים במעבדה״, טוען פרופ' נחמיאס. ״יש אינדיקציות חדשות שמצביעות על כך שחיסונים שמפתחים היום עשויים להגן על חולים רק למשך מספר חודשים. לעומת זאת, אם התוצאות שלנו יאוששו במחקר קליני, טיפול תרופתי יכול תוך חודשים ספורים להפוך את הקורונה לסוג של הצטננות".
פרופ' נחמיאס אמר הערב (ג') כי אחרי שיעברו את אישור ועדת הלסינקי לניסויים בבני אדם, הוא ושותפו יתחילו את שלב המחקר הקליני שיבדוק האם התרופה מסייעת לחולי קורונה להילחם בנגיף בהצלחה. ״זה יקרה תוך שבועות עד חודשים ונקווה שזה יהיה גם כאן בישראל וגם בארה״ב. בערך אחוז אחד מהאוכלוסייה בישראל עוד משתמש בתרופה הזו, ובגלל שניתן לרשום אותה לחולים עם עודף שומנים בדם ייתכן שהאישור למחקר הקליני ייקח פחות זמן".
עם זאת, כמו בכל מקרה של מציאת תרופה, קיים הסיכוי שתוצאות המחקר הקליני לא יעבדו כצפוי, ופרופ' נחמיאס מודע לכך. "תמיד יש סיכוי שהתוצאות במחקר הקליני על בני אדם לא יהיו זהות או מוצלחות. הניסוי שלנו עד כה היה על תאי ריאה בתנאי מעבדה, אבל התוצאות הראשונות שקיבלנו היו טובות".
