(צילום: רועי עידן)
"דימה, שומע אותי? שומע אותי טוב?" לחשה אליו אמו, סבטלנה דייקון, כשדמעות בעיניה. דימה חייך והינהן לעברה לאישור, מניד את ראשו מעלה ומטה. "כן אמא", ענה לבסוף, "אני שומע אותך מצוין". קלינאית התקשורת וצוות הרופאים בבית החולים אסותא באשדוד, שחיכו אתמול במתח לתשובה, לא הצליחו להסתיר את התרגשותם. בגיל 14, בפעם הראשונה, אחרי שעבר ניתוח השתלת מכשירי שמיעה מתקדמים, נחשף דימה לקולה של אמו.
"אני מאושר", סיכם דימה את החוויה, "הכל נורא מוזר לי. פתאום אני יכול לשמוע את אמא מדברת, את הרעש של המזגן, את הרעשים במסדרון. אני פשוט שמח".
את הרגע המיוחל הקדים תהליך ארוך. דימה וסבטלנה (41), שניהם כבדי שמיעה מלידה, עלו מאוקראינה לפני כשנתיים וחצי ומתגוררים כיום ביישוב בני עי"ש. בעוד סבטלנה סובלת מליקוי שמיעה קל יותר, הבן דימה לא שומע כלל כמעט, מה שגורם לו לקשיי דיבור. אלא שבאוקראינה לא היה מי שיאבחן את הבעיה בצורה מדויקת וגם לא נגישות לטיפולים מתקדמים. לפני שנה וחצי, כשהחלו את התהליך בבית החולים אסותא באשדוד, נוצר פתח לתקווה.
לפני כמה חודשים, עברו השניים ניתוח קל יחסית, שבמהלכו מוחדר בורג לעצם הגולגולת שמאחורי האוזן, המאפשר התקנה חיצונית של מכשיר השמיעה ponto 4. המכשיר עוקף את החלק החיצוני של האוזן ומעביר גלי קול ישירות אל חלקה הפנימי, מה שמאפשר שמיעה איכותית. אתמול הותקן עליו בהצלחה המכשיר. אצל סבטלנה בוצע ההליך באוזן באחת בלבד, אצל דימה הותקן מכשיר בשתי האוזניים.
"כל החיים התנהלנו בשפת הסימנים, עם הרבה מאוד צעקות בבית", סיפרה סבטלנה. "עברנו שנים מאוד קשות. עכשיו אנחנו יוצאים לדרך חדשה. פתאום אפשר לדבר אחד עם השני בקלות, לשמוע קולות ורעשים. זה כמו לידה מחדש".
דקות ספורות לאחר התקנת המכשירים, צילצל הטלפון הנייד של סבטלנה. על הקו היה בעלה, שחיכה במתח לתוצאות ההליך שעברו אשתו ובנו. "מדהים ששנינו שומעים את הטלפון מצלצל כל כך ברור. אני מתרגשת לענות לו", אמרה סבטלנה בחיוך.
את האם ובנה ליוו ד"ר אליסה לוריא, ומנהלי מחלקת אף־אוזן־גרון באסותא אשדוד, ד"ר שרון אבנת תמיר וד"ר יהודה שוורץ ששמחו בתוצאות הטובות. "היופי שבניתוח הזה הוא הפשטות שבה הוא מאפשר גם לאנשים שלא שמעו כלל לשמוע ולתקשר", אמר ד"ר שוורץ. "במקרה הזה אם ובנה שנותחו באותו יום ושומעים כעת ביחד. חיים חדשים נפתחו לשניהם, עולם שלם של רעשים וקולות. זה יום מרגש מאוד".
