כולם יודעים, מי פחות ומי יותר, שהמעי הגס שלנו מלא באוכלוסיות אדירות של חיידקים. הוא גם זה שמייצר את הצואה בכל יום. לצורך העניין, שליש ויותר מהקקי שלנו, הוא למעשה מסה של חיידקים חיים. אך באילו חיידקים מדובר ומה בדיוק תפקידם במעי שלנו? ואיך כל זה קשור, באופן די מפתיע, בשיפור תפקוד המוח, המערכת ההורמונלית והחיסונית?
מערכת העיכול בכללותה ובעיקר המעי הגס, היא למעשה האיבר היחיד שחשוף לחלוטין לפגעי הסביבה, כמו הפיח בתל-אביב, בתי הזיקוק בנשר, מאכלים לא מזינים, זיהום מאסדת הגז בשרון, קורונה ובעצם מה לא. מדובר, אם כן, באיבר העומד בחזית המפגש עם הסביבה החיצונית, ולא פחות מכך - חזק.
הרוב המוחלט של פעילות המערכת החיסונית בגוף מתרחש במעי, ויש לכך סיבות טובות מאוד, שכן העולם החיצון הוא די עוין, במיוחד אם בוחנים אותו תחת מיקרוסקופ. במבט היסטורי נראה כי זיהומים במערכת העיכול הופיעו רבות לאורך השנים והיו גורם עיקרי לתמותה של קורבנות רבים, לרבות ילדים ובוגרים. נושא הסניטציה, תרבות הניקיון וטיפול טוב במזון, התפתחו רק ב-300 השנים האחרונות. עד אז, ובעיקר בישובים מאוכלסים וצפופים, אנשים מתו כמו זבובים.
"בעשור האחרון התעורר עניין מחקרי ורפואי משמעותי בחיידקי המעי", מסביר הטראומטולוג והנוירופיזיולוג ד"ר בן אלכהא. "מתברר שחיידקים אלו לא רק רובצים במעי להנאתם, אלא שהם די חרוצים, פעלתנים ועסוקים בייצור של כל מיני חומרים חשובים בצואה שלנו, תוך כדי שהם מפרקים שיירי מזון שונים שהם מלקטים שם. בראש ובראשונה, החומרים הללו נספגים מהמעי אל מחזור הדם שלנו, דרכו הם מגיעים לכל איברי הגוף".
דו-שיח בין המוח למעי
מוסדות המחקר הרפואי הגדירו בשנים האחרונות את אוכלוסיות החיידקים שלנו כאיבר נוסף - ממש כמו רגליים, ידיים או ריאות. לאיבר הזה קוראים "מיקרוביום" (Microbiome). "קיימת תלות רבה במזון שאנחנו צורכים במהלך היום שמשפיעה על אילו חיידקים או מיקרואורגניזמים קיימים במעי שלנו", מסביר ד"ר אלכהא. "לדוגמה, זלילת פחמימות וסוכרים תעלה את כמות הפטריות במעי, כמו קנדידה למשל, שהינה סוג של פטריית שמרים המחבבת מאוד מזון מתוק. במקרה כזה, מתרחשת מלחמת קיום טריטוריאלית בין חיידקי המעי והפטרייה, שמסבה נזק רב לגוף האדם, נזק שמתבטא בסימפטומים של עייפות, טשטוש מחשבה, בעיות עיכול, דיכאון, כאבי מפרקים, כמיהה למזון מתוק, השמנה וגם מחלות מעי קשות כמו קרוהן (Crohn Disease) ואף קוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis)".
עם זאת, אין צורך להיכנס למרה שחורה. מסתבר כי בדיוק באותו האופן, קיימים גם מזונות המביאים לכך שאוכלוסיית החיידקים שלנו תעבוד לטובתנו. ד"ר אלכהא מסביר שהמזונות הטובים לנו בהקשר זה, הם אלה העשירים בסיבים תזונתיים. "מזונות אלה מעודדים במעי שלנו אוכלוסיות בריאות של חיידקים עבור המעי. חיידקים אלה ניזונים מסיבים ומדללים חיידקים ופטריות, שאינם ניזונים מסיבים משום שעבורם זה מזון לא מספק. אוכלוסיות החיידקים הטובים, מפרקת את הסיבים ומייצרת תוך כדי כך חומצת שומן קצרה אך מיוחדת ביותר הנקראת חומצה בוטירית (Butiric acid).
"החומצה הקטנה הזו נספגת מהמעי למחזור הדם שלנו ומגיעה בין השאר למוח. המוח שלנו מאוד חשדן וסלקטיבי בעניין של מי נכנס ומי לא, אך החומצה הבוטירית הקטנה מקבלת אישור כניסה מיידי אליו, בשונה מחומצות ארוכות ומכובדות אחרות".
מה שמתרחש כאן, מסביר ד"ר אלכהא, הוא מעין דו-שיח בין המעי לבין המוח שלנו, כאשר השליח המתווך הוא החומצה הבוטירית. "כשהחומצה הקטנה מבקרת את המוח, הוא יודע שיש פירוק של סיבים באותה העת במעי על ידי חיידקים מיטיבים. בכך המוח הופך 'שמח' מיידית, כי החומצה הקטנה יודעת לשמש כדלק ישיר וחלופי לתאי המוח, ובכך לסייע לו בכל מקרי החירום היומיומיים. לא פחות חשוב מכך, היא גם עוזרת למנוע נזק שעלול להיגרם לו".
אותם נזקים, הוא מסביר, "יכולים להיות נפילות סוכר רגעיות המופיעות לעיתים תכופות וגורמות סטרס אנרגטי למוח; ירידה זמנית בזרימת הדם למוח, למשל כשאוכלים מנת שווארמה עסיסית וכל הדם 'יורד' לקיבה כדי לעכל את המפגע; ואנמיה, אותו חוסר בכדוריות דם אדומות המספקות את החמצן למוח. המוח יכול להשתמש בחומצה הקטנה כדי לייצר את האנרגיה הדרושה לו במסלול עוקף, כל עוד קיים חמצן במערכת".
הדרך לבריאות רצופה בסיבים תזונתיים
כאמור, החומצה הבוטירית יודעת לסייע למוח כך שלא ייווצר בו מעיין משברים אנרגטיים. ריבוי משברים אנרגטיים שכאלה, מובילים למוות של תאי מוח ולכן זו אחת הדרכים הבטוחות המובילות לאלצהיימר ולמחלות חשוכות נוספות דוגמת פרקינסון ושבץ מוחי. מעבר לזה, החומצה הבוטירית יודעת גם להגביר ולייעל את יכולת הפקת האנרגיה של המוח. הרי המוח, השוקל כ-2% ממשקל הגוף, זולל 20% ויותר מסך האנרגיה שאנחנו מייצרים, שזה פי 10 ביחס למשקלו בגוף.
כשחושבים על זה, המוח חייב לדעת בדיוק מה קורה במעי. "המעי הוא תחנת הכוח שמייצרת מהמזון המעוכל את כל הדלק הגולמי שהופך לאנרגיה, ומי צרכן האנרגיה הראשי? המוח כמובן", מסביר ד"ר אלכהא. "כאשר קיימות בעיות באיזון של חיידקי המעי, וצצות בעיות 'בתחנת הכוח', מופיעים סימפטומים כמו שלשולים, נפיחות מביכות וכאבים, אבל לא רק".
הוא מסביר כי בעיות באיזון חיידקי המעי עשויות לגרום גם להפרעות הורמונליות, תסמונות אוטואימוניות ועוד. "וזה לא הכל. אם לא מאזנים את אוכלוסיות החיידקים במעי, עלולים להופיע במקרים אלה גם סימפטומים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים כמו חרדות, סוגים שונים של דיכאון, הפרעות ותנודות במצב הרוח ועוד".
לדבריו של ד"ר אלכהא, הכדורים הפסיכיאטרים הנמצאים בשוק לא באמת עוזרים לתקן את המצב, משום שלרוב, מקור הבעיות הבריאותיות מקורו בחוסר האיזון במערכת העיכול. כדי לטפל בבעיה, מומלץ להתחיל לזלול מזון עשיר בסיבים כמו תפוחים, אפרסקים, תותים ופירות יער למיניהם, אבוקדו, בננה, סלק, ברוקולי, ארטישוק, כרובית, קטניות, שיבולת שועל, שקדים, בטטה, דגנים מלאים (כוסמין ושיפון), ולקינוח – שוקולד מריר. כל זה לא אמור להיות מסובך מאוד. פשוט עושים סוויץ' בראש ומשנים את הרגלי התזונה לטובה.
חומצה בוטירית: מסומנת בתעשיית התרופות כדבר הגדול הבא
לשמור על אוכלוסיית החיידקים הטובים במעי זה טוב ויפה, אבל מה קורה במקרים שאינם בשליטתנו? כמו למשל בעת שחולה צריך לצרוך אנטיביוטיקה אגרסיבית באופן ממושך, עקב זיהום עקשן הגורם לדלקת מעי ממושכת? על כך משיב ד"ר אלכהא ואומר כי במקרים אלה האנטיביוטיקה מייצרת הפרעה קיצונית בהרכב חיידקי המעי.
אולם, המצב לא אבוד מראש ויש מה לעשות. לדבריו, במקום לתת למטופל להתמודד לבד עם המעי הפגוע שלו, משתילים לו חיידקים היישר למעי מתורם שלו אוכלוסיית חיידקים מצוינת. בכך, 'מזקקים' את אוכלוסיות החיידקים הטובים מהתורם ומחדירים אותם היישר למעי של החולה. כל התהליך הזה חוסך סבל רב ושיקום ממושך של המטופל, החזרה לשגרה היא מהירה, והכי חשוב, המוח סוף סוף נרגע. כמובן שיש צורך להמשיך לתחזק את החיידקים החדשים, כלומר להקפיד על תזונה בריאה ועתירה בסיבים תזונתיים.
מעניין לדעת כי טיפול החדרת חיידקים טובים מתורם אינו חדש, ונעשה בו שימוש ברפואה הסינית כבר לפני 1,700 שנה. סביר להניח שהיום זה נעשה בצורה מעט יותר סטרילית וסימפטית. "כדאי גם לציין שישנן עדויות ברורות שהטיפול הזה משפר את מצבם של ילדים על הספקטרום האוטיסטי", מסביר ד"ר אלכהא. "מסתבר שבנוסף להתמודדות עם מצבם, רובם גם סובלים מהפרעות שונות הקשורות לתפקוד המעי. ישנם גם מחקרים המצביעים על כך שאוכלוסיות החיידקים של ילדים אלה שונות מאלה מילדים שאינם אוטיסטים".
כל הממצאים האלה מעידים שוב על הקשר בין אוכלוסיות החיידקים שלנו ותפקוד המוח. התקשורת בין המעי למוח היא אחד מהצירים החשובים ביותר בגופנו, אם לא העיקרי, לצורך בריאות שלמה. "קצרה היריעה מלתאר את כל הנפלאות של החומצה הבוטירית הקטנה, אבל בהחלט ניתן לומר שהיא כרגע בפסגת המחקרים הרפואיים, ומסומנת בתעשיית התרופות כדבר הגדול הבא. אנחנו, בסיר הלחץ המתפוקק של המזרח התיכון, אם נצליח להשכין שלום והבנה בין המעי שלנו למוח שלנו, נעשה צעד ענק עבורנו ועבור המשפחות שלנו. אולי הצעד המשמעותי ביותר בחיינו", מסכם אלכהא.
